ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 65: תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו › פיסקה 1 (קב ע"א)

אין זיווג אלא בדעת - עמודא דאמצעיתא יחוד אבא ואמא

תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 1 · דף קב ע"א

לשון הזוהר

° בְּרֵאשִׁית ב' תְּרֵין חָכְמָה וּתְבוּנָה (ובינה), תְּלִיתָאָה ׳יִרְאַת יהו״ה רֵאשִׁית דָּעַת׳ (משלי א, ז). ° וּבְהַאי דַּעַת אִתְּמַר ׳וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ׳ (בראשית ד, א), דְּלֵית זִוּוּג אֶלָּא בְדַעַת ° דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, יִחוּדָא דְאַבָּא וְאִימָּא, וּכְמוֹ דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא יִחוּדָא דְאַבָּא וְאִימָּא הָכִי אִיהוּ לְתַתָּא צַדִּיק יִחוּדָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא וּשְׁכִינְתָּא דִלְתַתָּא, וְגוּף וּבְרִית עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר ׳כִּי אֵ״ל דֵּעוֹת יהו״ה וְגוֹמֵר׳ (שמואל א ב, ג), ° וְתַרְוַיְיהוּ עֵדוּת, ° דְּלֵית עֵדוּת פָּחוּת מִתְּרֵין.

תרגום

בְּרֵאשִׁית - ב' הֵן שְׁתַּיִם: חָכְמָה וּתְבוּנָה (וּבִינָה), הַשְּׁלִישִׁית - ׳יִרְאַת יהו"ה רֵאשִׁית דַּעַת׳ (משלי א, ז). וּבְדַעַת זוֹ נֶאֱמַר ׳וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ׳ (בראשית ד, א), שֶׁאֵין זִוּוּג אֶלָּא בְּדַעַת, שֶׁהוּא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, יִחוּדָם שֶׁל אַבָּא וְאִמָּא. וּכְשֵׁם שֶׁעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא הוּא יִחוּדָם שֶׁל אַבָּא וְאִמָּא, כָּךְ הוּא לְמַטָּה: צַדִּיק הוּא יִחוּדוֹ שֶׁל עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא וְשֶׁל הַשְּׁכִינָה שֶׁלְּמַטָּה. וְ ׳גוּף וּבְרִית׳ עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר ׳כִּי אֵל דֵּעוֹת יהו"ה וְגוֹמֵר׳ (שמואל א ב, ג), וּשְׁנֵיהֶם עֵדוּת, שֶׁאֵין עֵדוּת פְּחוּתָה מִשְּׁנַיִם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ° בראשית ב' תרין חכמה ותבונה (ובינה), תליתאה ׳יראת יהו״ה ראשית דעת׳ (משלי א, ז). ° ובהאי דעת אתמר ׳והאדם ידע את חוה אשתו׳ (בראשית ד, א), דלית זווג אלא בדעת ° דאיהו עמודא דאמצעיתא, יחודא דאבא ואימא, וכמו דעמודא דאמצעיתא יחודא דאבא ואימא הכי איהו לתתא צדיק יחודא דעמודא דאמצעיתא ושכינתא דלתתא, וגוף וברית עלייהו אתמר ׳כי א״ל דעות יהו״ה וגומר׳ (שמואל א ב, ג), ° ותרוייהו עדות, ° דלית עדות פחות מתרין.

התרגום: בראשית - ב' הן שתים: חכמה ותבונה (ובינה), השלישית - ׳יראת יהו"ה ראשית דעת׳ (משלי א, ז). ובדעת זו נאמר ׳והאדם ידע את חוה אשתו׳ (בראשית ד, א), שאין זווג אלא בדעת, שהוא עמודא דאמצעיתא, יחודם של אבא ואמא. וכשם שעמודא דאמצעיתא הוא יחודם של אבא ואמא, כך הוא למטה: צדיק הוא יחודו של עמודא דאמצעיתא ושל השכינה שלמטה. ו ׳גוף וברית׳ עליהם נאמר ׳כי אל דעות יהו"ה וגומר׳ (שמואל א ב, ג), ושניהם עדות, שאין עדות פחותה משנים.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ובהאי דעת כו'. דלית זיווג אלא בדעת ומפרש והולך עד סוף הפרשה:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: