׳להט החרב המתהפכת׳ - מטטרו"ן המתהפך לפרצופי ארבע החיות
תיקוני זוהר · תיקון סח - להט החרב המתהפכת וכל הדיוקנים הנודעים במטטרו"ן · מאמר 64 · פיסקה 1 · דף קב ע"א
לשון הזוהר
° בְּרֵאשִׁית בָּרָא אלהי״ם, מַאי אלהי״ם, ׳לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמוֹר אֶת דֶּרֶךְ עִץ הַחַיִּים׳ (בראשית ג, כד), מַטֵּה הָאלהי״ם וַדַּאי, וְדָא מטטרו״ן, וְהָא אוּקִימְנָא לֵיהּ דְּאִתְהַפַּךְ מִדִּינָא לְרַחֲמֵי, ° וּבֵיהּ אִשְׁתַּנִּיּוּ (נ״א אשתכחו) כָּל דִּיּוֹקְנִין דְּלָא דָמוּ דָא לְדָא, כַּד אִתְהַפַּךְ מִימִינָא לִשְׂמָאלָא אַחֲזֵי פַּרְצוּפָא דְשׁוֹר, וְכַד אִתְהַפַּךְ מִשְּׂמָאלָא לִימִינָא אַחֲזֵי פַּרְצוּפָא דְאַרְיֵה, וְכַד אִתְהַפַּךְ מִתַּרְוַיְיהוּ לְמַעֲרָב אַחְזִיר אַנְפּוֹי וְאִתְהַפַּךְ לְנֶשֶׁר (נ״א לאדם), וְכַד אִתְהַפַּךְ מִתַּרְוַיְיהוּ לְמִזְרָח דְּאִיהוּ בְּאֶמְצָעִיתָא אִתְהַפַּךְ לְאָדָם (נ״א לנשר), מִלְּמַטָּה לְנֶשֶׁר, לֵית דִּיּוֹקְנָא בְעָלְמָא דְּלָא אִשְׁתְּמוֹדָע בֵּיהּ. תְּרֵין עֲשַׂר מַזָּלוֹת אִתְחַזְיָין בֵּיהּ, וְכָל דִּיּוֹקְנִין דְּמַלְאָכַיָּיא וְדִיּוֹקְנִין דְּנִשְׁמָתִין וְדִיּוֹקְנִין דְּכָל מַה דְּאִתְבְּרִי בִּשְׁמַיָּא וּבְאַרְעָא, (לאו איהו דיוקנא דאדם שלים בכל תקונין, אלא אם כלא הוה) ° הוּא כְּלִיל בִּשְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְשִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא וְכֹכְבַיָּא וּמַזָּלַיָּא וְכָרְסַיָּא וּמַלְאָכַיָּא וְגַן עִדֶן וְגֵיהִנָּם, ° מִסִּטְרָא דְתַרְוַיְיהוּ אִתְיְהִיב יֵצֶר הַטּוֹב וְיֵצֶר הָרָע, גַּן עִדֶן - ׳מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב׳ (משלי יח, כב), גֵּיהִנָּם - ׳וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוְת אֶת הָאִשָּׁה׳ (קהלת ז, כו), וְתַרְוַיְיהוּ בְּלִבָּא, ׳לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ׳ (שם י, ב).
תרגום
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, מַהוּ אֱלֹהִים? ׳לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים׳ (בראשית ג כד), מַטֵּה הָאֱלֹהִים וַדַּאי, וְזֶה מְטַטְרוֹן, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ אוֹתוֹ שֶׁמִּתְהַפֵּךְ מִדִּין לְרַחֲמִים, וּבוֹ מִשְׁתַּנִּים (נוסח אחר: נִמְצָאִים) כָּל הַדְּיוֹקָנִים שֶׁאֵינָם דּוֹמִים זֶה לָזֶה. כְּשֶׁמִּתְהַפֵּךְ מִיָּמִין לִשְׂמֹאל מַרְאֶה פַּרְצוּף שׁוֹר, וּכְשֶׁמִּתְהַפֵּךְ מִשְּׂמֹאל לְיָמִין מַרְאֶה פַּרְצוּף אַרְיֵה, וּכְשֶׁמִּתְהַפֵּךְ מִשְּׁנֵיהֶם לְמַעֲרָב מַחֲזִיר פָּנָיו וּמִתְהַפֵּךְ לְנֶשֶׁר (נוסח אחר: לְאָדָם), וּכְשֶׁמִּתְהַפֵּךְ מִשְּׁנֵיהֶם לְמִזְרָח, שֶׁהוּא בָּאֶמְצַע, מִתְהַפֵּךְ לְאָדָם (נוסח אחר: לְנֶשֶׁר), מִלְּמַטָּה לְנֶשֶׁר. אֵין דְּיוֹקָן בָּעוֹלָם שֶׁאֵינוֹ נוֹדָע בּוֹ. שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת נִרְאִים בּוֹ, וְכָל דְּיוֹקְנֵי הַמַּלְאָכִים וּדְיוֹקְנֵי הַנְּשָׁמוֹת וּדְיוֹקְנֵי כָּל מַה שֶּׁנִּבְרָא בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ (אֵין זֶה דְּיוֹקָן אָדָם שָׁלֵם בְּכָל הַתִּקּוּנִים, אֶלָּא כְּאִלּוּ הַכֹּל הָיָה), הוּא כָּלוּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ וּבַשֶּׁמֶשׁ וּבַלְּבָנָה וּבַכּוֹכָבִים וּבַמַּזָּלוֹת וּבַכִּסֵּא וּבַמַּלְאָכִים וּבְגַן עֵדֶן וּבְגֵיהִנֹּם, מִצַּד שְׁנֵיהֶם נִתָּן יֵצֶר הַטּוֹב וְיֵצֶר הָרָע. גַּן עֵדֶן - ׳מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב׳ (משלי יח כב), גֵּיהִנֹּם - ׳וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה׳ (קהלת ז כו), וּשְׁנֵיהֶם בַּלֵּב, ׳לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ׳ (שם י ב).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° בראשית ברא אלהי״ם, מאי אלהי״ם, ׳להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים׳ (בראשית ג, כד), מטה האלהי״ם ודאי, ודא מטטרו״ן, והא אוקימנא ליה דאתהפך מדינא לרחמי, ° וביה אשתניו (נ״א אשתכחו) כל דיוקנין דלא דמו דא לדא, כד אתהפך מימינא לשמאלא אחזי פרצופא דשור, וכד אתהפך משמאלא לימינא אחזי פרצופא דאריה, וכד אתהפך מתרוייהו למערב אחזיר אנפוי ואתהפך לנשר (נ״א לאדם), וכד אתהפך מתרוייהו למזרח דאיהו באמצעיתא אתהפך לאדם (נ״א לנשר), מלמטה לנשר, לית דיוקנא בעלמא דלא אשתמודע ביה. תרין עשר מזלות אתחזיין ביה, וכל דיוקנין דמלאכייא ודיוקנין דנשמתין ודיוקנין דכל מה דאתברי בשמיא ובארעא, (לאו איהו דיוקנא דאדם שלים בכל תקונין, אלא אם כלא הוה) ° הוא כליל בשמיא וארעא ושמשא וסיהרא וככביא ומזליא וכרסיא ומלאכיא וגן עדן וגיהנם, ° מסטרא דתרוייהו אתיהיב יצר הטוב ויצר הרע, גן עדן - ׳מצא אשה מצא טוב׳ (משלי יח, כב), גיהנם - ׳ומוצא אני מר ממות את האשה׳ (קהלת ז, כו), ותרוייהו בלבא, ׳לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו׳ (שם י, ב).
התרגום: בראשית ברא אלהים, מהו אלהים? ׳להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים׳ (בראשית ג כד), מטה האלהים ודאי, וזה מטטרון, והרי בארנו אותו שמתהפך מדין לרחמים, ובו משתנים (נוסח אחר: נמצאים) כל הדיוקנים שאינם דומים זה לזה. כשמתהפך מימין לשמאל מראה פרצוף שור, וכשמתהפך משמאל לימין מראה פרצוף אריה, וכשמתהפך משניהם למערב מחזיר פניו ומתהפך לנשר (נוסח אחר: לאדם), וכשמתהפך משניהם למזרח, שהוא באמצע, מתהפך לאדם (נוסח אחר: לנשר), מלמטה לנשר. אין דיוקן בעולם שאינו נודע בו. שנים עשר מזלות נראים בו, וכל דיוקני המלאכים ודיוקני הנשמות ודיוקני כל מה שנברא בשמים ובארץ (אין זה דיוקן אדם שלם בכל התקונים, אלא כאלו הכל היה), הוא כלול בשמים ובארץ ובשמש ובלבנה ובכוכבים ובמזלות ובכסא ובמלאכים ובגן עדן ובגיהנם, מצד שניהם נתן יצר הטוב ויצר הרע. גן עדן - ׳מצא אשה מצא טוב׳ (משלי יח כב), גיהנם - ׳ומוצא אני מר ממות את האשה׳ (קהלת ז כו), ושניהם בלב, ׳לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו׳ (שם י ב).
מן המפרשים
ביאור הגר"א: תיקון ס"ח בראשית כו' מאי כו'. דלהט כו' הוא דינא כמו שאמרו בהיכלות, בהיכל אהבה, והוא סטרא דלית ליה קיומא, דמלאכים דנבראו ביום שני דמתחדשין בכל יום ולית להו קיומא, ומתהפכים לפעמים מלאכים לפעמים כו', מצמיח חציר לבהמה כו', וכאן…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: