היודעים עץ החיים מורידים כח בלא ערבוב - והיחוד במחשבה אחת
תיקוני זוהר · תיקון סו - ברא שש, אילן הערבוב והיחוד בלא ערבוב כלל · מאמר 62 · פיסקה 9 · דף קא ע"א
לשון הזוהר
[קא.] ° אֲבָל אִלֵּין דְּיָדְעִין אִילָנָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִיהוּ עִץ הַחַיִּים, נָטוּעַ בְּגַן דִּילֵיהּ דְּאִיהִי (דף קא ע״א) שְׁכִינְתָּא דִילֵיהּ, דְּאִתְּמַר בָּהּ ׳לֹא יְגוּרְךָ רָע׳ (תהלים ה, ה), יָכְלִין לְנַחְתָא חֵילָא מִתַּמָּן לְגַבֵּי שְׁכִינְתֵּיהּ בְּלָא עִרְבוּבְיָא כְלָל, בְּכָל פִּקּוּדָא וּפִקּוּדָא, אִיהוּ ׳עִץ פְּרִי עוֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ׳ (בראשית יא, א), נָטוּעַ בְּגַן בְּלָא עִרְבוּבְיָא כְּלָל, וּבְגִין דָּא אָמַר לְמִינוֹ, אֲבָל עִץ ׳הַדַּעַת טוֹב וָרָע לָא׳ אִתְּמַר בֵּיהּ לְמִינוֹ, אֲבָל מְעוּרָב מִין דְּלָא בְמִינֵיהּ, וּבְגִינֵיהּ אִתְּמַר ׳שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם׳ (ויקרא יט, יט) וכו', ׳שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ׳. ° זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּסָלִיק אֱמוּנָה דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִיהִי שְׁכִינְתֵּיהּ כְּלִילָא מֵעֶשֶׂר אֲמִירָן, בְּמַחֲשַׁבְתָּא חֲדָא בִּרְעוּתָא חֲדָא בְּלָא עִרְבוּבְיָא כְּלָל, דְּכָל סְפִירָה וּסְפִירָה נְטוּעָה בֵּיהּ, וְאִיהִי גַן דְּכֻלְּהוּ סְפִירָן בָּהּ אִינוּן חָד, וְכָל חַד עָבִיד בָּהּ פְּרִי לְמִינוֹ, אִיהִי מִין דְּכָל חַד וְחַד לָא נָפִיק מִנֵּיהּ זַרְעִין לְבָר, הָכִי צָרִיךְ בַּר נַשׁ דְּלָא אַפִּיק זַרְעָא לְבָר מִבַּת זוּגֵיהּ, דְּאִיהִי מִין דִּילֵיהּ יִחוּדָא דִילֵיהּ, וּבְהַהוּא זִמְנָא דְצָרִיךְ בַּר נַשׁ לְיַחֲדָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּשְׁכִינְתֵּיהּ, צָרִיךְ לְהַפְשִׁיט מִנֵּיהּ כָּל מַחֲשָׁבִין דְּאִינוּן קְלִיפִין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ׳ (משלי יט, כא), וּלְסַלְקָא שְׁכִינְתֵּיהּ לְגַבֵּיהּ בְּמַחֲשַׁבְתָּא חֲדָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שם) ׳וַעֲצַת יהו״ה הִיא תָקוּם׳, כְּגַוְונָא דְבַר נַשׁ דְּמִתְיַחֵד בְּבַת זוּגֵיהּ, וְאִתְפַּשַּׁט מִלְּבוּשׁוֹי לְמֶהֱוִי עִמָּה חַד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ב, כא) וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד, הָכִי צָרִיךְ לְאַפְשָׁטָא מִנֵּיהּ כָּל מַחֲשָׁבִין אָחֳרָנִין, בְּזִמְנָא דִמְיַחֵד לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּכָל יוֹמָא תְּרֵין זִמְנִין, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יהו״ה אלהינ״ו יהו״ה אֶחָד.
תרגום
אֲבָל אֵלֶּה הַיּוֹדְעִים אֶת אִילָן הקב"ה שֶׁהוּא עֵץ הַחַיִּים, נָטוּעַ בְּגַנּוֹ שֶׁהִיא (דף קא ע״א) שְׁכִינָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (תהלים ה ה) ׳לֹא יְגוּרְךָ רָע׳, יְכוֹלִים לְהוֹרִיד כֹּחַ מִשָּׁם אֶל שְׁכִינָתוֹ בְּלֹא עִרְבּוּב כְּלָל, בְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה. הוּא ׳עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ׳ (בראשית יא א), נָטוּעַ בְּגַן בְּלֹא עִרְבּוּב כְּלָל, וּמִשּׁוּם כָּךְ נֶאֱמַר ״לְמִינוֹ״, אֲבָל עֵץ ׳הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא׳ נֶאֱמַר בּוֹ ״לְמִינוֹ״, אֶלָּא מְעֹרָב מִין שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ, וְעָלָיו נֶאֱמַר (ויקרא יט יט) ׳שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם׳ וְכוּ׳, ׳שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ׳. אַשְׁרֵי מִי שֶׁמַּעֲלֶה אֱמוּנַת הקב"ה שֶׁהִיא שְׁכִינָתוֹ הַכְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר אֲמִירוֹת, בְּמַחְשָׁבָה אַחַת בְּרָצוֹן אֶחָד בְּלֹא עִרְבּוּב כְּלָל, שֶׁכָּל סְפִירָה וּסְפִירָה נְטוּעָה בּוֹ, וְהִיא גַּן שֶׁכָּל הַסְּפִירוֹת בָּהּ הֵן אֶחָד, וְכָל אַחַת עוֹשָׂה בָּהּ פְּרִי לְמִינוֹ. הִיא מִין שֶׁכָּל אַחַת וְאַחַת אֵין יוֹצְאִים מִמֶּנָּה זְרָעִים הַחוּצָה, כָּךְ צָרִיךְ הָאָדָם שֶׁלֹּא יוֹצִיא זֶרַע הַחוּצָה מִבַּת זוּגוֹ, שֶׁהִיא מִינוֹ, יִחוּדוֹ. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְיַחֵד אֶת הקב"ה בִּשְׁכִינָתוֹ, צָרִיךְ לְהַפְשִׁיט מִמֶּנּוּ כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁהֵן קְלִפּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן (משלי יט כא) ׳רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ׳, וּלְהַעֲלוֹת אֶת שְׁכִינָתוֹ אֵלָיו בְּמַחְשָׁבָה אַחַת, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם) ׳וַעֲצַת ה׳ הִיא תָקוּם׳, כְּעֵין אָדָם הַמִּתְיַחֵד עִם בַּת זוּגוֹ, וּמִתְפַּשֵּׁט מִלְּבוּשָׁיו לִהְיוֹת עִמָּהּ אֶחָד, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב כא) וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד. כָּךְ צָרִיךְ לְהַפְשִׁיט מִמֶּנּוּ כָּל מַחֲשָׁבוֹת אֲחֵרוֹת, בִּזְמַן שֶׁמְּיַחֵד אֶת הקב"ה בְּכָל יוֹם שְׁתֵּי פְּעָמִים: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה׳ אֱלֹהֵינוּ ה׳ אֶחָד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [קא.] ° אבל אלין דידעין אילנא דקודשא בריך הוא דאיהו עץ החיים, נטוע בגן דיליה דאיהי (דף קא ע״א) שכינתא דיליה, דאתמר בה ׳לא יגורך רע׳ (תהלים ה, ה), יכלין לנחתא חילא מתמן לגבי שכינתיה בלא ערבוביא כלל, בכל פקודא ופקודא, איהו ׳עץ פרי עושה פרי למינו׳ (בראשית יא, א), נטוע בגן בלא ערבוביא כלל, ובגין דא אמר למינו, אבל עץ ׳הדעת טוב ורע לא׳ אתמר ביה למינו, אבל מעורב מין דלא במיניה, ובגיניה אתמר ׳שדך לא תזרע כלאים׳ (ויקרא יט, יט) וכו', ׳שעטנז לא יעלה עליך׳. ° זכאה איהו מאן דסליק אמונה דקודשא בריך הוא דאיהי שכינתיה כלילא מעשר אמירן, במחשבתא חדא ברעותא חדא בלא ערבוביא כלל, דכל ספירה וספירה נטועה ביה, ואיהי גן דכלהו ספירן בה אינון חד, וכל חד עביד בה פרי למינו, איהי מין דכל חד וחד לא נפיק מניה זרעין לבר, הכי צריך בר נש דלא אפיק זרעא לבר מבת זוגיה, דאיהי מין דיליה יחודא דיליה, ובההוא זמנא דצריך בר נש ליחדא לקודשא בריך הוא בשכינתיה, צריך להפשיט מניה כל מחשבין דאינון קליפין, דאתמר בהון ׳רבות מחשבות בלב איש׳ (משלי יט, כא), ולסלקא שכינתיה לגביה במחשבתא חדא, הדא הוא דכתיב (שם) ׳ועצת יהו״ה היא תקום׳, כגוונא דבר נש דמתיחד בבת זוגיה, ואתפשט מלבושוי למהוי עמה חד, הדא הוא דכתיב (בראשית ב, כא) והיו לבשר אחד, הכי צריך לאפשטא מניה כל מחשבין אחרנין, בזמנא דמיחד לקודשא בריך הוא בכל יומא תרין זמנין, שמע ישראל יהו״ה אלהינ״ו יהו״ה אחד.
התרגום: אבל אלה היודעים את אילן הקב"ה שהוא עץ החיים, נטוע בגנו שהיא (דף קא ע״א) שכינתו, שנאמר בה (תהלים ה ה) ׳לא יגורך רע׳, יכולים להוריד כח משם אל שכינתו בלא ערבוב כלל, בכל מצוה ומצוה. הוא ׳עץ פרי עשה פרי למינו׳ (בראשית יא א), נטוע בגן בלא ערבוב כלל, ומשום כך נאמר ״למינו״, אבל עץ ׳הדעת טוב ורע לא׳ נאמר בו ״למינו״, אלא מערב מין שלא במינו, ועליו נאמר (ויקרא יט יט) ׳שדך לא תזרע כלאים׳ וכו׳, ׳שעטנז לא יעלה עליך׳. אשרי מי שמעלה אמונת הקב"ה שהיא שכינתו הכלולה מעשר אמירות, במחשבה אחת ברצון אחד בלא ערבוב כלל, שכל ספירה וספירה נטועה בו, והיא גן שכל הספירות בה הן אחד, וכל אחת עושה בה פרי למינו. היא מין שכל אחת ואחת אין יוצאים ממנה זרעים החוצה, כך צריך האדם שלא יוציא זרע החוצה מבת זוגו, שהיא מינו, יחודו. ובאותה שעה שצריך האדם ליחד את הקב"ה בשכינתו, צריך להפשיט ממנו כל המחשבות שהן קלפות, שנאמר בהן (משלי יט כא) ׳רבות מחשבות בלב איש׳, ולהעלות את שכינתו אליו במחשבה אחת, זהו שכתוב (שם) ׳ועצת ה׳ היא תקום׳, כעין אדם המתיחד עם בת זוגו, ומתפשט מלבושיו להיות עמה אחד, זהו שכתוב (בראשית ב כא) והיו לבשר אחד. כך צריך להפשיט ממנו כל מחשבות אחרות, בזמן שמיחד את הקב"ה בכל יום שתי פעמים: שמע ישראל ה׳ אלהינו ה׳ אחד.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: אבל אינון דידעין כו'. רוצה לומר לכוין כוונות ויחודים אותן היודעים הכוונות על בוריין כל שם האיך יוצא משם הוי"ה, דעליו הם מיוסדים כל השמות, דשמות הן בשכינה והוי"ה בקב"ה כמו שאומר לעיל סוף תיקון כ ”ה וזה שאומר יכלין לנחתא חילא…