הנוטע בזונה ובשפחה ובנדה - כעושה פסל ומסכה בסתר העולם
תיקוני זוהר · תיקון סו - ברא שש, אילן הערבוב והיחוד בלא ערבוב כלל · מאמר 62 · פיסקה 7 · דף ק ע"ב
לשון הזוהר
וּכְגַוְונָא דָא מָאן דְּנָפִיק מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד וְאַעִיל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אוֹ דְאַפִּיק זֶרַע מִנֵּיהּ מֵאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ ° וְאַעִיל בִּרְשׁוּת נוּכְרָאָה, כְּאִלּוּ הַאי נָטַע אִילָנָא דְטוֹב וָרָע, וּבְגִין הַאי בַּר ° דְּנָטַע בְּזוֹנָה אוֹ שִׁפְחָה אוֹ גוֹיָה אוֹ נִדָּה, אִתְּמַר (שם ד) לֹא תַעֲשֶׂה לְּךָ פֶסֶל, וְעַל בְּרַתָּא דְאִתְעֲבִידַת בְּגַוָּונָא דָא אִתְקְרִיאַת מַסֵּכָה, ° וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר ׳אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה וְגוֹמֵר׳ (דברים כז, טו), וְשָׂם בַּסָּתֶר, ° מַאי בַּסָּתֶר בְּסִתְרוֹ דְעָלְמָא, וּבְגִין דָּא אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא ׳לֹא תַעֲשׂוּן (אתי) אֱלֹהֵי כֶסֶף וִאלֹהֵי זָהָב׳ (שמות כ, כג), וְהָכִי אוּקְמוּהוּ חַבְרַיָּא ׳לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי׳ כִדְמוּת שַׁמָּשַׁי שֶׁמְּשַׁמְּשִׁין אוֹתִי (נ״א לפני) בַּמָּרוֹם, לְצַיְירָא בַסֵּתֶר דִּילִי שׁוּם צִיּוּר אוֹ דִמְיוֹן, דְּכָל מָאן דְּצִיֵּיר לְעִיל לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בַּסָּתֶר (דאיהי שכינתיה, כלילא מעשר ספיראן), שׁוּם צִיּוּר וְצֶלֶם וּדְמוּת כְּגַוְונָא דִמְצַיְירִין בְּשַׁמָּשִׁין דִּילֵיהּ, נִשְׁמָתֵיהּ אִתְלַבְּשַׁת בְּהַהוּא צַלְמָא, כַּד נָפְקַת מֵהַאי עָלְמָא, קָלָא נָפְקַת לְגַבָּהּ לְצַלְמָא תּוֹקְדוּן בְּנוּרָא, וּבְגִין דָּא אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא ׳וְאֶל מִי תְדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוְה יֹאמַר קָדוֹשׁ׳ (ישעיה מ, כה), ׳וְאֶל מִי תְּדַמְּיוּן׳ אֵ״ל ׳וּמַה דְּמוּת תַּעַרְכוּ לוֹ׳ (שם יח).
תרגום
וּכְעֵין זֶה, מִי שֶׁיּוֹצֵא מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד וּמַכְנִיס לִרְשׁוּת הָרַבִּים, אוֹ שֶׁמּוֹצִיא זֶרַע מִמֶּנּוּ מֵאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ וּמַכְנִיס לִרְשׁוּת נָכְרִית, כְּאִלּוּ נָטַע אֶת אִילָן הַטּוֹב וְהָרָע, וּבִגְלַל זֶה, מִי שֶׁנּוֹטֵעַ בְּזוֹנָה אוֹ שִׁפְחָה אוֹ גּוֹיָה אוֹ נִדָּה, נֶאֱמַר (שם ד) לֹא תַעֲשֶׂה לְּךָ פֶסֶל, וְעַל הַבַּת שֶׁנַּעֲשֵׂית בְּאֹפֶן זֶה נִקְרֵאת מַסֵּכָה, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (דברים כז טו) ׳אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה׳ וְגוֹמֵר, ׳וְשָׂם בַּסָּתֶר׳ - מַהוּ ״בַּסָּתֶר״? בְּסֵתֶר הָעוֹלָם. וּמִשּׁוּם כָּךְ אָמַר הקב"ה (שמות כ כג) ׳לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב׳, וְכָךְ פֵּרְשׁוּהוּ הַחֲבֵרִים: ׳לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי׳ - כִּדְמוּת מְשָׁרְתַי הַמְשַׁמְּשִׁים אוֹתִי (נוסח אחר: לְפָנַי) בַּמָּרוֹם - לְצַיֵּר בְּסֵתֶר שֶׁלִּי שׁוּם צִיּוּר אוֹ דִּמְיוֹן. שֶׁכָּל מִי שֶׁמְּצַיֵּר לְמַעְלָה לַהקב"ה, בַּסֵּתֶר (שֶׁהִיא שְׁכִינָתוֹ, הַכְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר סְפִירוֹת), שׁוּם צִיּוּר וְצֶלֶם וּדְמוּת כְּעֵין שֶׁמְּצַיְּרִים בִּמְשָׁרְתָיו, נִשְׁמָתוֹ מִתְלַבֶּשֶׁת בְּאוֹתוֹ הַצֶּלֶם, כְּשֶׁיּוֹצֵאת מֵהָעוֹלָם הַזֶּה יוֹצֵא קוֹל אֶל אוֹתוֹ הַצֶּלֶם: תִּשָּׂרְפוּ בָּאֵשׁ! וּמִשּׁוּם כָּךְ אָמַר הקב"ה (ישעיה מ כה) ׳וְאֶל מִי תְדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוֶה יֹאמַר קָדוֹשׁ׳, ׳וְאֶל מִי תְּדַמְּיוּן אֵל וּמַה דְּמוּת תַּעַרְכוּ לוֹ׳ (שם יח).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכגוונא דא מאן דנפיק מרשות היחיד ואעיל ברשות הרבים, או דאפיק זרע מניה מאות ברית קדש ° ואעיל ברשות נוכראה, כאלו האי נטע אילנא דטוב ורע, ובגין האי בר ° דנטע בזונה או שפחה או גויה או נדה, אתמר (שם ד) לא תעשה לך פסל, ועל ברתא דאתעבידת בגוונא דא אתקריאת מסכה, ° ועלייהו אתמר ׳ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה וגומר׳ (דברים כז, טו), ושם בסתר, ° מאי בסתר בסתרו דעלמא, ובגין דא אמר קודשא בריך הוא ׳לא תעשון (אתי) אלהי כסף ואלהי זהב׳ (שמות כ, כג), והכי אוקמוהו חבריא ׳לא תעשון אתי׳ כדמות שמשי שמשמשין אותי (נ״א לפני) במרום, לציירא בסתר דילי שום ציור או דמיון, דכל מאן דצייר לעיל לקודשא בריך הוא, בסתר (דאיהי שכינתיה, כלילא מעשר ספיראן), שום ציור וצלם ודמות כגוונא דמציירין בשמשין דיליה, נשמתיה אתלבשת בההוא צלמא, כד נפקת מהאי עלמא, קלא נפקת לגבה לצלמא תוקדון בנורא, ובגין דא אמר קודשא בריך הוא ׳ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש׳ (ישעיה מ, כה), ׳ואל מי תדמיון׳ א״ל ׳ומה דמות תערכו לו׳ (שם יח).
התרגום: וכעין זה, מי שיוצא מרשות היחיד ומכניס לרשות הרבים, או שמוציא זרע ממנו מאות ברית קדש ומכניס לרשות נכרית, כאלו נטע את אילן הטוב והרע, ובגלל זה, מי שנוטע בזונה או שפחה או גויה או נדה, נאמר (שם ד) לא תעשה לך פסל, ועל הבת שנעשית באפן זה נקראת מסכה, ועליהם נאמר (דברים כז טו) ׳ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה׳ וגומר, ׳ושם בסתר׳ - מהו ״בסתר״? בסתר העולם. ומשום כך אמר הקב"ה (שמות כ כג) ׳לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב׳, וכך פרשוהו החברים: ׳לא תעשון אתי׳ - כדמות משרתי המשמשים אותי (נוסח אחר: לפני) במרום - לציר בסתר שלי שום ציור או דמיון. שכל מי שמציר למעלה להקב"ה, בסתר (שהיא שכינתו, הכלולה מעשר ספירות), שום ציור וצלם ודמות כעין שמצירים במשרתיו, נשמתו מתלבשת באותו הצלם, כשיוצאת מהעולם הזה יוצא קול אל אותו הצלם: תשרפו באש! ומשום כך אמר הקב"ה (ישעיה מ כה) ׳ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש׳, ׳ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו׳ (שם יח).
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ואעיל ברשו נוכראה כו'. כמו שכתוב (מלאכי ב יא) ובעל בת אל נכר: