ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 62: תיקון סו - ברא שש, אילן הערבוב והיחוד בלא ערבוב כלל › פיסקה 6 (ק ע"ב)

השבעת השם המפורש בפי הדמויות - ׳והוצאתי את בלעו מפיו׳

תיקוני זוהר · תיקון סו - ברא שש, אילן הערבוב והיחוד בלא ערבוב כלל · מאמר 62 · פיסקה 6 · דף ק ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר לֵיהּ מַאי לַמְזַבְּחִים, אָמַר לֵיהּ לְכָל דִּיּוֹקְנָא הֲווֹ עָבְדִין, דְּנָטְלִין בְּעִירָן אוֹ עוֹפִין כְּפוּם הַהוּא מַזָּל, וַהֲווֹ דָבְחִין עֲלַיְיהוּ, וְדָא אִיהוּ לַמְזַבְּחִים, וַהֲווֹ נָחֲתִין לוֹן וּמְמַלְּלִין עִמְּהוֹן וַהֲווֹ עָבְדֵי רְעוּתֵהוֹן, וְהַווּ סָגְדִין לוֹן וְהֵמָנִין בְּהוֹן, אָמַר לֵיהּ בְּמַאי הֲווֹ נָחֲתִין לוֹן, אָמַר לֵיהּ בְּרִי הֲווֹ יָדְעִין כָּל שְׁמָהָן דִּשְׁמָא מְפָרַשׁ, וַהֲווֹ מַשְׁבִּיעִין לוֹן, וּלְבָתַר עָאלִין שְׁמָא מְפָרַשׁ בְּפוּמֵיהוֹן דְאִלֵין דִּיּוֹקְנִין וַהֲווֹ מְמַלְלָן, ° וְדָא אִיהוּ רָזָא דִקְרָא ׳וְהוֹצֵאתִי אֶת בִּלְעוֹ מִפִּיו׳ (ירמיה נא, מד), נָפַל שְׁמָא מְפָרַשׁ וּמִיָּד נָפְלַת צַלְמָא עַל אַנְפּוֹהִי, אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר וְכִי אֵיךְ הֲוָה שְׁמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַלִּיל בְּהוֹן, אָמַר לֵיהּ בְּרִי ° עַל הַאי אִתְּמַר ׳לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יהו״ה׳ (שמות כ, ז) אלהי״ך לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה וכו', אָמַר לֵיהּ וְכִי יָכִיל בַּר נַשׁ לְאוֹלִיף שְׁמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמַגָּנָא, אָמַר לֵיהּ אִין.

תרגום

אָמַר לוֹ: מַהוּ ״לַמְזַבְּחִים״? אָמַר לוֹ: לְכָל דְּמוּת הָיוּ עוֹשִׂים, שֶׁלּוֹקְחִים בְּהֵמוֹת אוֹ עוֹפוֹת כְּפִי אוֹתוֹ הַמַּזָּל, וְהָיוּ זוֹבְחִים עֲלֵיהֶם, וְזֶהוּ ״לַמְזַבְּחִים״. וְהָיוּ מוֹרִידִים אוֹתָם וּמְדַבְּרִים עִמָּם, וְהָיוּ עוֹשִׂים רְצוֹנָם, וְהָיוּ מִשְׁתַּחֲוִים לָהֶם וּמַאֲמִינִים בָּהֶם. אָמַר לוֹ: בַּמֶּה הָיוּ מוֹרִידִים אוֹתָם? אָמַר לוֹ: בְּנִי, הָיוּ יוֹדְעִים אֶת כָּל שְׁמוֹת הַשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ, וְהָיוּ מַשְׁבִּיעִים אוֹתָם, וְאַחַר כָּךְ נִכְנָס הַשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ בְּפִי אוֹתָן הַדְּמֻיּוֹת וְהָיוּ מְדַבְּרוֹת. וְזֶהוּ סוֹד הַפָּסוּק (ירמיה נא מד) ׳וְהוֹצֵאתִי אֶת בִּלְעוֹ מִפִּיו׳ - נָפַל הַשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ, וּמִיָּד נָפְלָה הַדְּמוּת עַל פָּנֶיהָ. אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר: וְכִי אֵיךְ הָיָה שֵׁם הקב"ה מְדַבֵּר בָּהֶן? אָמַר לוֹ: בְּנִי, עַל זֶה נֶאֱמַר (שמות כ ז) ׳לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה׳ אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה׳ וְכוּ׳. אָמַר לוֹ: וְכִי יָכוֹל אָדָם לְלַמֵּד אֶת שֵׁם הקב"ה לְחִנָּם? אָמַר לוֹ: כֵּן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר ליה מאי למזבחים, אמר ליה לכל דיוקנא הוו עבדין, דנטלין בעירן או עופין כפום ההוא מזל, והוו דבחין עלייהו, ודא איהו למזבחים, והוו נחתין לון וממללין עמהון והוו עבדי רעותהון, והוו סגדין לון והמנין בהון, אמר ליה במאי הוו נחתין לון, אמר ליה ברי הוו ידעין כל שמהן דשמא מפרש, והוו משביעין לון, ולבתר עאלין שמא מפרש בפומיהון דאלין דיוקנין והוו ממללן, ° ודא איהו רזא דקרא ׳והוצאתי את בלעו מפיו׳ (ירמיה נא, מד), נפל שמא מפרש ומיד נפלת צלמא על אנפוהי, אמר ליה רבי אלעזר וכי איך הוה שמא דקודשא בריך הוא מליל בהון, אמר ליה ברי ° על האי אתמר ׳לא תשא את שם יהו״ה׳ (שמות כ, ז) אלהי״ך לשוא כי לא ינקה וכו', אמר ליה וכי יכיל בר נש לאוליף שמא דקודשא בריך הוא למגנא, אמר ליה אין.

התרגום: אמר לו: מהו ״למזבחים״? אמר לו: לכל דמות היו עושים, שלוקחים בהמות או עופות כפי אותו המזל, והיו זובחים עליהם, וזהו ״למזבחים״. והיו מורידים אותם ומדברים עמם, והיו עושים רצונם, והיו משתחוים להם ומאמינים בהם. אמר לו: במה היו מורידים אותם? אמר לו: בני, היו יודעים את כל שמות השם המפרש, והיו משביעים אותם, ואחר כך נכנס השם המפרש בפי אותן הדמיות והיו מדברות. וזהו סוד הפסוק (ירמיה נא מד) ׳והוצאתי את בלעו מפיו׳ - נפל השם המפרש, ומיד נפלה הדמות על פניה. אמר לו רבי אלעזר: וכי איך היה שם הקב"ה מדבר בהן? אמר לו: בני, על זה נאמר (שמות כ ז) ׳לא תשא את שם ה׳ אלהיך לשוא כי לא ינקה׳ וכו׳. אמר לו: וכי יכול אדם ללמד את שם הקב"ה לחנם? אמר לו: כן.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ודא איהו והוצאתי את בלעו מפיו. עיין סוף פ' תרומה בארוכה:

לכל המפרשים על פיסקה זו