המזבחים והמקטרים המורידים חיילים - וצלם נבוכדנצר שניכר בו האילן
תיקוני זוהר · תיקון סו - ברא שש, אילן הערבוב והיחוד בלא ערבוב כלל · מאמר 62 · פיסקה 4 · דף ק ע"א
לשון הזוהר
דְּכָל חַד הֲוָה מְזַבַּח וּמְקַטֵּר, וַהֲווֹ נָחְתִין חֲיָילִין דִּלְעִילָא, וְכַד הֲוָה נָבִיא מְיַסֵּר לוֹן, מַה כְּתִיב בְּהוֹן (עי, ירמיה מד ה) ° ׳וְלֹא שָׁמְעוּ׳ לְקוֹל נָבִיא וְחוֹזֶה, וּבַמֶּה הֲוָה מְיַסֵּר לוֹן נָבִיא, הֲוָה אוֹמֵר לְהוֹן דִּיְהוֹן חָזְרִין בִּתְיוּבְתָּא, וְאִי לַאו ׳וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ׳ (דברים יא, יז), וְאִינוּן הֲווֹ מְזַלְזְלִין בֵּיהּ, וַהֲווֹ אָמְרִין אֲנַן אוֹמִינָן לְאִלֵּין דִּמְמַנָּן עַל מִטְרָא, וְכָפִינָן לְהוֹן לְנַחְתָא מִטְרָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַחֲלִיף לְהוֹן לִמְמַנָּן בִּשְׁלִיחוּתַיְיהוּ בְּגִינַיְיהוּ, וְקָטִיל לוֹן וְחָרִיב בֵּי מַקְדְּשָׁא בְגִינַיְיהוּ, וְגָלוּ יִשְׂרָאֵל בֵּין אוּמִין דְּעָלְמָא, וְדָא אִיהוּ חוֹבָא דְאָדָם דְּגָרַם לֵיהּ חִוְיָא מִיתָה לֵיהּ וּלְאִתְּתֵיהּ, דְּפַתֵּי לוֹן בְּהַהוּא אִילָנָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳כִּי יוֹדֵעַ אלהי״ם וגומר׳ (בראשית ג, ה). אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּמֶּה הֲווֹ נָחֲתִין אִלֵּין חֲיָילִין, ° אָמַר לֵיהּ בְּרִי מָה אַתְּ חָשִׁיב דַּהֲווֹ נָחֲתִין, וַדַּאי הָא רָזָא דְאִילָנָא דְעִץ ׳הַדַּעַת טוֹב וָרָע׳, דְּלָא עָתִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְגַלְיָיא לֵיהּ מְפוּרְסָם לְעָלְמָא אֶלָּא בֵּינֵי חַבְרַיָּא, עַד דְּיֵיתֵי דָרָא דְמַלְכָּא מְשִׁיחָא, אָמַר לֵיהּ כֵּיוָן דְּאִיהוּ אִתְגַּלְיָא בֵּינֵי חַבְרַיָּא מַאי נִיהוּ, אָמַר לֵיהּ בְּנִי, מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמָעְלָה הֲוָה טוֹב, מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה הֲוָה רָע, נְבוּכַדְנֶצַּר הֲוָה יָדַע בֵּיהּ, וְהָכִי עָבִיד צַלְמָא דִילֵיהּ, וּבֵיהּ אִשְׁתְּמוֹדָע אִילָנָא דְטוֹב וָרָע, הֲדָא הוּא דִכְתִיב רֵישֵׁיהּ ׳דִּי דְהַב טָב, חֲדוֹהִי וּדְרָעוֹהִי דִי כְסָף׳ (דניאל ב, לב), עַד הָכָא הֲוָה מִסִּטְרָא דְטוֹב, וּבְגִין דָּא אָמַר ׳דִּי דְהַב טָב׳, מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה רַע, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שם) ׳מֵעוֹהִי וְיַרְכָתֵיהּ דִּי נְחַשׁ׳ מִסִּטְרָא דְנָחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי.
תרגום
שֶׁכָּל אֶחָד הָיָה מְזַבֵּחַ וּמְקַטֵּר, וְהָיוּ יוֹרְדִים חֲיָלִים שֶׁל מַעְלָה, וּכְשֶׁהָיָה נָבִיא מְיַסֵּר אוֹתָם, מַה כָּתוּב בָּהֶם? (ירמיה מד ה) וְלֹא שָׁמְעוּ לְקוֹל נָבִיא וְחוֹזֶה. וּבַמֶּה הָיָה הַנָּבִיא מְיַסֵּר אוֹתָם? הָיָה אוֹמֵר לָהֶם שֶׁיָּשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה, וְאִם לֹא - ׳וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ׳ (דברים יא יז), וְהֵם הָיוּ מְזַלְזְלִים בּוֹ, וְאוֹמְרִים: אָנוּ נִשָּׁבַע לְאוֹתָם הַמְמֻנִּים עַל הַמָּטָר, וְנַכְרִיחַ אוֹתָם לְהוֹרִיד מָטָר. וְהקב"ה הֶחְלִיף לָהֶם אֶת הַמְמֻנִּים בִּשְׁלִיחוּתָם בִּגְלָלָם, וְהָרַג אוֹתָם וְהֶחֱרִיב אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּגְלָלָם, וְגָלוּ יִשְׂרָאֵל בֵּין אֻמּוֹת הָעוֹלָם. וְזֶהוּ חֵטְא הָאָדָם שֶׁגָּרַם לוֹ הַנָּחָשׁ מִיתָה לוֹ וּלְאִשְׁתּוֹ, שֶׁפִּתָּה אוֹתָם בְּאוֹתוֹ הָאִילָן, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג ה) ׳כִּי יוֹדֵעַ אֱלֹהִים׳ וְגוֹמֵר. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: בַּמֶּה הָיוּ יוֹרְדִים חֲיָלִים אֵלֶּה? אָמַר לוֹ: בְּנִי, מָה אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁהָיוּ יוֹרְדִים? וַדַּאי זֶהוּ סוֹד אִילָן עֵץ ׳הַדַּעַת טוֹב וָרָע׳, שֶׁלֹּא עָתִיד הקב"ה לְגַלּוֹתוֹ מְפֻרְסָם לָעוֹלָם אֶלָּא בֵּין הַחֲבֵרִים, עַד שֶׁיָּבוֹא דּוֹר הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. אָמַר לוֹ: כֵּיוָן שֶׁהוּא מִתְגַּלֶּה בֵּין הַחֲבֵרִים, מַה הוּא? אָמַר לוֹ: בְּנִי, מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַעְלָה הָיָה טוֹב, מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה הָיָה רַע. נְבוּכַדְנֶצַּר יָדַע בָּזֶה, וְכָךְ עָשָׂה אֶת צַלְמוֹ, וּבוֹ נִכָּר אִילָן הַטּוֹב וְהָרָע, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דניאל ב לב) רֵאשׁוֹ ׳דִּי דְהַב טָב, חֲדוֹהִי וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַף׳ - עַד כָּאן הָיָה מִצַּד הַטּוֹב, וּמִשּׁוּם כָּךְ אָמַר ׳דִּי דְהַב טָב׳. מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה רַע, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם) ׳מְעוֹהִי וְיַרְכָתֵהּ דִּי נְחָשׁ׳ - מִצַּד הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דכל חד הוה מזבח ומקטר, והוו נחתין חיילין דלעילא, וכד הוה נביא מיסר לון, מה כתיב בהון (עי, ירמיה מד ה) ° ׳ולא שמעו׳ לקול נביא וחוזה, ובמה הוה מיסר לון נביא, הוה אומר להון דיהון חזרין בתיובתא, ואי לאו ׳ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה׳ (דברים יא, יז), ואינון הוו מזלזלין ביה, והוו אמרין אנן אומינן לאלין דממנן על מטרא, וכפינן להון לנחתא מטרא, וקודשא בריך הוא אחליף להון לממנן בשליחותייהו בגינייהו, וקטיל לון וחריב בי מקדשא בגינייהו, וגלו ישראל בין אומין דעלמא, ודא איהו חובא דאדם דגרם ליה חויא מיתה ליה ולאתתיה, דפתי לון בההוא אילנא, הדא הוא דכתיב ׳כי יודע אלהי״ם וגומר׳ (בראשית ג, ה). אמר רבי אלעזר במה הוו נחתין אלין חיילין, ° אמר ליה ברי מה את חשיב דהוו נחתין, ודאי הא רזא דאילנא דעץ ׳הדעת טוב ורע׳, דלא עתיד קודשא בריך הוא לגלייא ליה מפורסם לעלמא אלא ביני חבריא, עד דייתי דרא דמלכא משיחא, אמר ליה כיון דאיהו אתגליא ביני חבריא מאי ניהו, אמר ליה בני, ממראה מתניו ולמעלה הוה טוב, ממראה מתניו ולמטה הוה רע, נבוכדנצר הוה ידע ביה, והכי עביד צלמא דיליה, וביה אשתמודע אילנא דטוב ורע, הדא הוא דכתיב רישיה ׳די דהב טב, חדוהי ודרעוהי די כסף׳ (דניאל ב, לב), עד הכא הוה מסטרא דטוב, ובגין דא אמר ׳די דהב טב׳, ממראה מתניו ולמטה רע, הדא הוא דכתיב (שם) ׳מעוהי וירכתיה די נחש׳ מסטרא דנחש הקדמוני.
התרגום: שכל אחד היה מזבח ומקטר, והיו יורדים חילים של מעלה, וכשהיה נביא מיסר אותם, מה כתוב בהם? (ירמיה מד ה) ולא שמעו לקול נביא וחוזה. ובמה היה הנביא מיסר אותם? היה אומר להם שישובו בתשובה, ואם לא - ׳ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה׳ (דברים יא יז), והם היו מזלזלים בו, ואומרים: אנו נשבע לאותם הממנים על המטר, ונכריח אותם להוריד מטר. והקב"ה החליף להם את הממנים בשליחותם בגללם, והרג אותם והחריב את בית המקדש בגללם, וגלו ישראל בין אמות העולם. וזהו חטא האדם שגרם לו הנחש מיתה לו ולאשתו, שפתה אותם באותו האילן, זהו שכתוב (בראשית ג ה) ׳כי יודע אלהים׳ וגומר. אמר רבי אלעזר: במה היו יורדים חילים אלה? אמר לו: בני, מה אתה חושב שהיו יורדים? ודאי זהו סוד אילן עץ ׳הדעת טוב ורע׳, שלא עתיד הקב"ה לגלותו מפרסם לעולם אלא בין החברים, עד שיבוא דור המלך המשיח. אמר לו: כיון שהוא מתגלה בין החברים, מה הוא? אמר לו: בני, ממראה מתניו ולמעלה היה טוב, ממראה מתניו ולמטה היה רע. נבוכדנצר ידע בזה, וכך עשה את צלמו, ובו נכר אילן הטוב והרע, זהו שכתוב (דניאל ב לב) ראשו ׳די דהב טב, חדוהי ודרעוהי די כסף׳ - עד כאן היה מצד הטוב, ומשום כך אמר ׳די דהב טב׳. ממראה מתניו ולמטה רע, זהו שכתוב (שם) ׳מעוהי וירכתה די נחש׳ - מצד הנחש הקדמוני.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ולא שמעו לקול כו'. שם (מלכים ב יז יג,יד) ויעד ה' בישראל וביהודה ביד כל נביא כל חוזה כו' ולא שמעו כו':
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: