ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 62: תיקון סו - ברא שש, אילן הערבוב והיחוד בלא ערבוב כלל › פיסקה 1 (צט ע"ב)

ברא שש - האדם הכולל שש ושתי השפחות מאילן הטוב והרע

תיקוני זוהר · תיקון סו - ברא שש, אילן הערבוב והיחוד בלא ערבוב כלל · מאמר 62 · פיסקה 1 · דף צט ע"ב

לשון הזוהר

° בְּרֵאשִׁית בָּרָא שִׁית, דָּא אָדָם דְּכָלִיל שִׁית, וְאִינוּן תְּרֵין שְׁפָחוֹת מִסִּטְרָא דְאִילָנָא דְטוֹב וָרָע ׳עֶצֶם וּבָשָׂר׳, אִישׁ וְאִשָּׁה דְּאִתְּמַר בָּהּ ׳כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת׳ (בראשית ב, כג), הָא אַרְבַּע, אָדָם זָכָר וּנְקֵבָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וְגוֹמֵר, הָא שִׁית, וּבְגִין דָּא ׳וַיֹּאמֶר יהו״ה אלהי״ם הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע וְגוֹמֵר׳ (שם ג, כב), וְאוּקְמוּהוּ קַדְמָאִין כְּאַחַד מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת.

תרגום

בְּרֵאשִׁית בָּרָא שֵׁשׁ - זֶה אָדָם הַכּוֹלֵל שֵׁשׁ. וְאֵלֶּה הֵן שְׁתֵּי הַשְּׁפָחוֹת מִצַּד אִילָן הַטּוֹב וְהָרָע: עֶצֶם וּבָשָׂר, אִישׁ וְאִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (בראשית ב כג) ׳כִּי מֵאִישׁ לֻקְּחָה זֹּאת׳, הֲרֵי אַרְבַּע. אָדָם זָכָר וּנְקֵבָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וְגוֹמֵר, הֲרֵי שֵׁשׁ. וּמִשּׁוּם כָּךְ (שם ג כב) ׳וַיֹּאמֶר ה׳ אֱלֹהִים הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע׳ וְגוֹמֵר, וּפֵרְשׁוּהוּ הָרִאשׁוֹנִים כְּאֶחָד מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ° בראשית ברא שית, דא אדם דכליל שית, ואינון תרין שפחות מסטרא דאילנא דטוב ורע ׳עצם ובשר׳, איש ואשה דאתמר בה ׳כי מאיש לקחה זאת׳ (בראשית ב, כג), הא ארבע, אדם זכר ונקבה, הדא הוא דכתיב זכר ונקבה בראם וגומר, הא שית, ובגין דא ׳ויאמר יהו״ה אלהי״ם הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע וגומר׳ (שם ג, כב), ואוקמוהו קדמאין כאחד ממלאכי השרת.

התרגום: בראשית ברא שש - זה אדם הכולל שש. ואלה הן שתי השפחות מצד אילן הטוב והרע: עצם ובשר, איש ואשה, שנאמר בה (בראשית ב כג) ׳כי מאיש לקחה זאת׳, הרי ארבע. אדם זכר ונקבה, זהו שכתוב זכר ונקבה בראם וגומר, הרי שש. ומשום כך (שם ג כב) ׳ויאמר ה׳ אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע׳ וגומר, ופרשוהו הראשונים כאחד ממלאכי השרת.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: תיקון ס"ו בראשית ברא כו'. כנ"ל, מסטרא דהוי"ה ד' בג' עלמין דהן כלילין ד', די"ה לא מתפרשין וכמו שכתבתי בליקוטים בארוכה עיין שם, וב' מסטרא דאדם שהן אחד וכמו שאומר לעיל פ"ו כי אחד קראתיו, ומפרש והולך כאן קרא הן האדם כו' כאחד…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: