שבע ארצות ושבעה מיני עוני - והנולדים במילוי הלבנה ובחסרונה
תיקוני זוהר · תיקון סד - ׳מה זאת עשית׳, קללות החטא ושבע הארצות · מאמר 60 · פיסקה 5 · דף צט ע"א
לשון הזוהר
° וְתָא חֲזִי שִׁבְעָה אַרְעִין אִינוּן אֶרֶץ אֲדָמָה אַרְקָא גֵּיא נְשִׁיָּה ° צִיָּה תֵּבֵל, וְאָדָם חָאב בְּבַת שֶׁבַע, וְאִתְּמַר בֵּיהּ ׳כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק׳ (משלי כד, טז), הִרְהֵר תְּיוּבְתָּא וְאִתְּמַר בֵּיהּ (שם) וָקָם, וַהֲוָה סָלִיק, וְכַד נָחִית תַּמָּן הֲוָה עָבִיד עוֹבָדִין וְתוֹלָדִין בְּכָל אַרְעָא וְאַרְעָא, מִנְּהוֹן הֲווֹ צָמְחִין וּמִנְהוֹן לָא הֲווֹ צָמְחִין, וְאִית תַּמָּן בִּרְיָין מִנְּהוֹן בִּתְרֵין רֵישִׁין וְאִית מִנְּהוֹן ° בִּתְלַת עַד שֶׁבַע, וְאִית תַּמָּן אֲתַר דְּנַהֲרָא שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא וְכֹכְבַיָּא וּמַזָּלֵי, ° וְאִית אֲתַר דְּלֵית בֵּיהּ נְהוֹרָא כְּלָל אֶלָּא חֲשׁוֹכָא וְקִבְלָא. הָכִי אִינוּן אִלֵּין דְּנָחֲתִין ° לְשִׁבְעָה מִינֵי עֲנִיּוּתָא, אִית מִנְּהוֹן דְּלֵית לוֹן נְהוֹרָא כְּלָל, דְּכָל יוֹמֵיהוֹן אִינוּן בַּעֲנִיּוּתָא, וְאִית מִנְּהוֹן דְּאִית לְהוֹן נְהוֹרָא כָּל יוֹמֵיהוֹן וְאִינוּן בְּעוּתְרָא, וְאִית מִנְּהוֹן דִּלְזִמְנִין אִית לוֹן נְהוֹרָא וּלְזִמְנִין חֲשׁוֹכָא, אִלֵּין אִינוּן דְּאִתְיַילִּידוּ בְּאֶמְצָעִיתָא דְסִיהֲרָא בֵינוּנִיִּים, לְזִמְנִין אִית לוֹן עוּתְרָא וְסָלְקִין, וּלְזִמְנִין עֲנִיּוּתָא וְנָחֲתִין, וְאִית אָחֳרָנִין דְּעָבְדִין תּוֹלָדִין וּמַצְלִיחִין, וְאִית מִנְּהוֹן דְּלָא מַצְלִיחִין, וְאִית מִנְּהוֹן דְּמַצְלִיחִין (נ״א צמחין) עַד פַּלְגוּ יוֹמֵיהוֹן וּמַיְיתִין בְּקַצְרוּת יוֹמִין, אִלֵּין דְּאִתְיְלִידוּ בְּמִלּוּיָיא דְסִיהֲרָא אִינוּן צָמְחִין וְחַיִּין וּמַשְׁלִימִין כָּל יוֹמֵיהוֹן, וְאִינוּן דְּאִתְיְלִידוּ בְּחֶסְרוֹנָא דְסִיהֲרָא לָא צָמְחִין וּמַיְיתִין מִיָּד, וְאִינוּן דְּאִתְיְלִידוּ בְּאֶמְצָעִיתָא דְסִיהֲרָא מִתְקַצְּרִין בְּפַלְגוּת יוֹמֵיהוֹן.
תרגום
וּבֹא רְאֵה, שֶׁבַע אֲרָצוֹת הֵן: אֶרֶץ, אֲדָמָה, אַרְקָא, גֵּיא, נְשִׁיָּה, צִיָּה, תֵּבֵל, וְאָדָם חָטָא בְּבַת שֶׁבַע, וְנֶאֱמַר בּוֹ ׳'כִּי שֶׁבַע יִפֹּל צַדִּיק'׳ (משלי כד, טז), הִרְהֵר תְּשׁוּבָה וְנֶאֱמַר בּוֹ (שם) 'וָקָם', וְהָיָה עוֹלֶה, וּכְשֶׁיּוֹרֵד שָׁם, הָיָה עוֹשֶׂה מַעֲשִׂים וְתוֹלָדוֹת בְּכָל אֶרֶץ וָאֶרֶץ: מֵהֶם הָיוּ צוֹמְחִים וּמֵהֶם לֹא הָיוּ צוֹמְחִים, וְיֵשׁ שָׁם בְּרִיּוֹת מֵהֶם בִּשְׁנֵי רָאשִׁים, וְיֵשׁ מֵהֶם בִּשְׁלֹשָׁה עַד שִׁבְעָה, וְיֵשׁ שָׁם מָקוֹם שֶׁמֵּאִיר בּוֹ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ וְכוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְיֵשׁ מָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ אוֹר כְּלָל אֶלָּא חֹשֶׁךְ וְקִפָּאוֹן. כָּךְ הֵם אֵלֶּה הַיּוֹרְדִים לְשִׁבְעָה מִינֵי עֳנִי: יֵשׁ מֵהֶם שֶׁאֵין לָהֶם אוֹר כְּלָל, שֶׁכָּל יְמֵיהֶם בַּעֲנִיּוּת, וְיֵשׁ מֵהֶם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אוֹר כָּל יְמֵיהֶם וְהֵם בְּעֹשֶׁר, וְיֵשׁ מֵהֶם שֶׁלִּפְעָמִים יֵשׁ לָהֶם אוֹר וְלִפְעָמִים חֹשֶׁךְ - אֵלֶּה שֶׁנּוֹלְדוּ בְּאֶמְצַע הַלְּבָנָה, בֵּינוֹנִיִּים, לִפְעָמִים יֵשׁ לָהֶם עֹשֶׁר וְעוֹלִים, וְלִפְעָמִים עֳנִי וְיוֹרְדִים. וְיֵשׁ אֲחֵרִים שֶׁעוֹשִׂים תּוֹלָדוֹת וּמַצְלִיחִים, וְיֵשׁ מֵהֶם שֶׁאֵינָם מַצְלִיחִים, וְיֵשׁ מֵהֶם שֶׁמַּצְלִיחִים עַד חֲצִי יְמֵיהֶם וּמֵתִים בְּקִצּוּר יָמִים. אֵלֶּה שֶׁנּוֹלְדוּ בְּמִלּוּי הַלְּבָנָה, צוֹמְחִים וְחַיִּים וּמַשְׁלִימִים כָּל יְמֵיהֶם, וְאֵלֶּה שֶׁנּוֹלְדוּ בְּחֶסְרוֹן הַלְּבָנָה אֵינָם צוֹמְחִים וּמֵתִים מִיָּד, וְאֵלֶּה שֶׁנּוֹלְדוּ בְּאֶמְצַע הַלְּבָנָה מִתְקַצְּרִים בַּחֲצִי יְמֵיהֶם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° ותא חזי שבעה ארעין אינון ארץ אדמה ארקא גיא נשיה ° ציה תבל, ואדם חאב בבת שבע, ואתמר ביה ׳כי שבע יפול צדיק׳ (משלי כד, טז), הרהר תיובתא ואתמר ביה (שם) וקם, והוה סליק, וכד נחית תמן הוה עביד עובדין ותולדין בכל ארעא וארעא, מנהון הוו צמחין ומנהון לא הוו צמחין, ואית תמן בריין מנהון בתרין רישין ואית מנהון ° בתלת עד שבע, ואית תמן אתר דנהרא שמשא וסיהרא וככביא ומזלי, ° ואית אתר דלית ביה נהורא כלל אלא חשוכא וקבלא. הכי אינון אלין דנחתין ° לשבעה מיני עניותא, אית מנהון דלית לון נהורא כלל, דכל יומיהון אינון בעניותא, ואית מנהון דאית להון נהורא כל יומיהון ואינון בעותרא, ואית מנהון דלזמנין אית לון נהורא ולזמנין חשוכא, אלין אינון דאתיילידו באמצעיתא דסיהרא בינוניים, לזמנין אית לון עותרא וסלקין, ולזמנין עניותא ונחתין, ואית אחרנין דעבדין תולדין ומצליחין, ואית מנהון דלא מצליחין, ואית מנהון דמצליחין (נ״א צמחין) עד פלגו יומיהון ומייתין בקצרות יומין, אלין דאתילידו במלוייא דסיהרא אינון צמחין וחיין ומשלימין כל יומיהון, ואינון דאתילידו בחסרונא דסיהרא לא צמחין ומייתין מיד, ואינון דאתילידו באמצעיתא דסיהרא מתקצרין בפלגות יומיהון.
התרגום: ובא ראה, שבע ארצות הן: ארץ, אדמה, ארקא, גיא, נשיה, ציה, תבל, ואדם חטא בבת שבע, ונאמר בו ׳'כי שבע יפל צדיק'׳ (משלי כד, טז), הרהר תשובה ונאמר בו (שם) 'וקם', והיה עולה, וכשיורד שם, היה עושה מעשים ותולדות בכל ארץ וארץ: מהם היו צומחים ומהם לא היו צומחים, ויש שם בריות מהם בשני ראשים, ויש מהם בשלשה עד שבעה, ויש שם מקום שמאיר בו שמש וירח וכוכבים ומזלות, ויש מקום שאין בו אור כלל אלא חשך וקפאון. כך הם אלה היורדים לשבעה מיני עני: יש מהם שאין להם אור כלל, שכל ימיהם בעניות, ויש מהם שיש להם אור כל ימיהם והם בעשר, ויש מהם שלפעמים יש להם אור ולפעמים חשך - אלה שנולדו באמצע הלבנה, בינוניים, לפעמים יש להם עשר ועולים, ולפעמים עני ויורדים. ויש אחרים שעושים תולדות ומצליחים, ויש מהם שאינם מצליחים, ויש מהם שמצליחים עד חצי ימיהם ומתים בקצור ימים. אלה שנולדו במלוי הלבנה, צומחים וחיים ומשלימים כל ימיהם, ואלה שנולדו בחסרון הלבנה אינם צומחים ומתים מיד, ואלה שנולדו באמצע הלבנה מתקצרים בחצי ימיהם.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ות"ח שבעה כו'. רוצה לומר בגין דחטא בבת שבע ונצטוה על ז' מצות ועבר בכולם, ועיין מה שאמר לעיל בריש תיקון כ"ד , לכן נחית בשבעה ארעין, וכן כל בני אדם ( ברכות ז ע"א ) כשאוחזין כו', והוא שבעה מיני גיהנם, וכן בגלותא ועניותא שהוא…