ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 60: תיקון סד - ׳מה זאת עשית׳, קללות החטא ושבע הארצות › פיסקה 3 (צח ע"ב)

קללת הנחש בקיצוץ סומכיו - כמו שגרם קיצוץ ופרוד למעלה

תיקוני זוהר · תיקון סד - ׳מה זאת עשית׳, קללות החטא ושבע הארצות · מאמר 60 · פיסקה 3 · דף צח ע"ב

לשון הזוהר

אבל בְּחַיָּיבַיָּא מַה כְּתִיב בְּהוּ, (איכה א יד) נְתָנַנִי יהו״ה בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם, (עמוס ה') נָפְלָה וְלֹא תוֹסִיף קוּם (עמוס ה ב), וְאַף עַל פִּי דְלֵית לָהּ רְשׁוּ לְמֵיקַם מִגַּרְמָהּ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יוֹקִים לָהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שם ט יא) ׳בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת׳ דָּוִד הַנֹּפֶלֶת, וּמָאן גָּרִים דְּנָחְתַת לָהּ מֵאַתְרָהּ דָּא נָחָשׁ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית ג יד) וַיֹּאמֶר יהו״ה אלהי״ם ׳אֶל הַנָּחָשׁ כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת׳, דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא, דְּגָרְמַת דְּאִשְׁתַּכְּחַת יַבָּשָׁה וְנָפְלַת מֵאַתְרָהּ, ׳אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה׳ וְגוֹמֵר (שם), לַיִיט לֵיהּ דְּלָא יְהֵא לֵיהּ מַלְכִין וְשַׁלִּיטִין עַל מַה דְּסָמִיךְ, דְּאִינוּן רַגְלוֹי וִידוֹי דְּקָצִיץ לוֹן, כְּמָה דְאִיהוּ גְרִים קִצּוּץ וּפִרוּד לְעִילָא, וּבְגִין דָּא ׳עַל גְּחוֹנְךָ תֵלֵךְ וְעָפָר תֹּאכַל כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ׳ (שם), וְדָא (אִיהוּ) דְאָמַר יִצְחָק לְעִשָׂו (שם כז לט) ׳מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ׳.

תרגום

אֲבָל בָּרְשָׁעִים, מַה כָּתוּב בָּהֶם? (איכה א, יד) 'נְתָנַנִי ה' בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם'. 'נָפְלָה וְלֹא תוֹסִיף קוּם' (עמוס ה, ב), וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהּ רְשׁוּת לָקוּם מֵעַצְמָהּ, הקב"ה יְקִימֶנָּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ' ׳בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת׳ (שם ט, יא) דָּוִד הַנֹּפֶלֶת'. וּמִי גָּרַם שֶׁתֵּרֵד מִמְּקוֹמָהּ? זֶה הַנָּחָשׁ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ' ׳וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים אֶל הַנָּחָשׁ כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת׳ (בראשית ג, יד) ' - שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה, שֶׁגָּרַם שֶׁנִּמְצֵאת יַבָּשָׁה וְנָפְלָה מִמְּקוֹמָהּ. 'אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה' וְגוֹמֵר (שם) - קִלְלוֹ שֶׁלֹּא יִהְיוּ לוֹ מְלָכִים וְשַׁלִּיטִים עַל מַה שֶּׁסּוֹמֵךְ, שֶׁהֵם רַגְלָיו וְיָדָיו שֶׁקִּצֵּץ אוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁהוּא גָּרַם קִצּוּץ וּפֵרוּד לְמַעְלָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ 'עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ וְעָפָר תֹּאכַל כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ' (שם), וְזֶהוּ שֶׁאָמַר יִצְחָק לְעֵשָׂו (שם כז, לט) 'מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ'.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אבל בחייביא מה כתיב בהו, (איכה א יד) נתנני יהו״ה בידי לא אוכל קום, (עמוס ה') נפלה ולא תוסיף קום (עמוס ה ב), ואף על פי דלית לה רשו למיקם מגרמה, קודשא בריך הוא יוקים לה, כמה דאת אמר (שם ט יא) ׳ביום ההוא אקים את סכת׳ דוד הנפלת, ומאן גרים דנחתת לה מאתרה דא נחש, כמה דאת אמר (בראשית ג יד) ויאמר יהו״ה אלהי״ם ׳אל הנחש כי עשית זאת׳, דאיהי שכינתא, דגרמת דאשתכחת יבשה ונפלת מאתרה, ׳ארור אתה מכל הבהמה׳ וגומר (שם), לייט ליה דלא יהא ליה מלכין ושליטין על מה דסמיך, דאינון רגלוי וידוי דקציץ לון, כמה דאיהו גרים קצוץ ופרוד לעילא, ובגין דא ׳על גחונך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך׳ (שם), ודא (איהו) דאמר יצחק לעשו (שם כז לט) ׳משמני הארץ יהיה מושבך׳.

התרגום: אבל ברשעים, מה כתוב בהם? (איכה א, יד) 'נתנני ה' בידי לא אוכל קום'. 'נפלה ולא תוסיף קום' (עמוס ה, ב), ואף על פי שאין לה רשות לקום מעצמה, הקב"ה יקימנה, כמו שנאמר ' ׳ביום ההוא אקים את סכת׳ (שם ט, יא) דוד הנפלת'. ומי גרם שתרד ממקומה? זה הנחש, כמו שנאמר ' ׳ויאמר ה' אלהים אל הנחש כי עשית זאת׳ (בראשית ג, יד) ' - שהיא השכינה, שגרם שנמצאת יבשה ונפלה ממקומה. 'ארור אתה מכל הבהמה' וגומר (שם) - קללו שלא יהיו לו מלכים ושליטים על מה שסומך, שהם רגליו וידיו שקצץ אותם, כמו שהוא גרם קצוץ ופרוד למעלה, ומשום כך 'על גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך' (שם), וזהו שאמר יצחק לעשו (שם כז, לט) 'משמני הארץ יהיה מושבך'.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ודא הוא דאמר יצחק כו'. דאפריש ליה מהא דלעילא, ונתן ליה לתתא כמו שאומר בפ' תולדות קמ"ג ע"ב ועיין מה שכתבתי שם, ועפר הוא עפר שבקרקע המשכן כמו שאומר בפ' פקודי בהיכלות עיין שם, ונגד עשר קללות דאדם נתברך יעקב בעשר ברכאן ועיין שם…

אור יקר: לא יהא ליה רשו לאולפא יתיר מכ״ה, דהיינו שהוא ממשיך מכ״ה בחינות תשפיעו ותברכו את בני ישראל, שהם סוד לימודי ה׳ נצח והוד, שבהם סוד מרכבת בני ישראל התלמידים כדפירשתי, והיינו שהם כ״ה בחינות במקרא שהיא מן הימין, וכ״ה בחינות במשנה…

לכל המפרשים על פיסקה זו