ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 6: תיקון ד - בראשית ראש"י ב"ת, גוני העין והשפעת הספירות בבת שבע › פיסקה 1 (יד ע"ב)

׳פתחו לי שערי צדק׳ - שערי העין, ואין ספירה משפעת אלא בבת שבע

תיקוני זוהר · תיקון ד - בראשית ראש"י ב"ת, גוני העין והשפעת הספירות בבת שבע · מאמר 6 · פיסקה 1 · דף יד ע"ב

לשון הזוהר

בְּרֵאשִׁית, כְּתִיב ׳פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם אוֹדֶה׳ (תהלים קיח, יט) י״הּ, פִּתְחוּ לִי דָא אִינוּן תְּרֵין ° עַפְעַפֵּי עִינָא, דְאִינוּן פָּתְחִין וְסָגְרִין, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (שמות כה, כ) וְהָיוּ הַכְּרוּבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה, אִלֵין תְּרֵין ° כְּרוּבֵי עִינָא, פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם עַפְעַפֵּי עִינָא, ° וְעוֹד ׳פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק׳ אִלֵּין אִינּוּן תְּרֵין עַיְינִין, בְּזִמְנָא דְאִינוּן מִסְתַּכְּלִין בְּאֹרַח מֵישַׁר, אִתְּמַר בְּהוֹן ׳וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו׳, וּבְזִמְנָא דְלַאו אִנּוּן מִסְתַּכְּלִין בְּאֹרַח מֵישַׁר, הָא נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן תַּמָּן, עֲלֵיהּ אִתְּמַר ° ׳כִּי הַמָּוְת יַפְרִיד וְגוֹמֵר׳ (רות א, יז). תְּלַת גַּוְונֵי עִינָא אִנּוּן תְּלַת אֲבָהָן, דְּאִתְּמַר בְּהוּ ׳אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבוֹתָם׳ (שמות ו, יד), ° בַּת עַיִן דְּאִיהִי דְקִיקָא זְעִירָא, דָא שְׁכִינְתָּא דְאִשְׁתַּתְּפַת בַּאֲבָהָן, וַעֲלָהּ אִתְּמַר ° ׳שָׁמְרֵנִי ° כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן׳ (תהלים יז, ח), וְכֹלָּא בְרָזָא דִבְרֵאשִׁית, תַּמָּן רָאשֵׁ״י תַּמָּן בַּ״ת. ° קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן עַל רַגְלוֹי וְאָמַר, רִבּוֹן עָלְמִין אַפְתַּח עִינַי לְאִסְתַּכָּלָא בְהוֹן לְעִילָא, אָבֹא בָ״ם ° בְּאַרְבָּעִים וּתְרֵין אַתְוָון דִּשְׁמָא מְפָרַשׁ, לְמִנְדַּע כָּל אָת וְאָת עַל (דף יט ע״א) תִּיקּוּנֵיהּ, בְּרֵאשִׁית וגו', ׳וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ׳, וְאִינוּן אב״ג ית״ץ, קר״ע שט״ן, נג״ד יכ״ש, בט״ר צת״ג, חק״ב טנ״ע, יג״ל פז״ק, שק״ו צי״ת, ° בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד, ° כָּל אָת וְאָת אִית לֵיהּ מַאֲמַר וְאִית לֵיהּ נָתִיב, עֲשַׂר אֲמִירָן אִינוּן, וְל״ב שְׁבִילִין, ° וְכֻלְּהוּ תַלְיָין מִן אי״ה, וְדָא אִיהוּ ׳אָבֹא בָם אוֹדֶה׳ (תהלים קיח, יט) י״הּ אי״ה בְחוּשְׁבַּן אוֹדֶ״ה י״ה, י״ה חָכְמָה וּבִינָה, א' כֶּתֶר עִלָּאָה, ° וְאִנּוּן שֶׁבַע סְפִירָן כְּלִילָן בְּשֶׁבַע שְׁמָהָן. וְכֻלְּהוּ כְּלִילַת לוֹן בַּת שֶׁבַע, ° וְלֵית סְפִירָה מִכֻּלְּהוּ סְפִירָן דִּיְהֵא לָהּ רְשׁוּ לְאַרָקָא בִרְכָאָן וּלְאַשְׁפָּעָא לְתַתָּאִין, אֶלָּא בְּבַת שֶׁבַע, בְּגִין דְּאִיהִי קִשּׁוּרָא דְכֻלְּהוּ סְפִירָן, דְּאִי סְפִירָן הֲווֹ מְרִיקִין לְבַר מִינָהּ הֲוָה פִּרוּדָא, וּבְגִין דָּא לֵית רְשׁוּ לְאַרָקָא סְפִירָה לְשׁוּם אֲתַר בַּר מִינָהּ, לְגַבֵּי תַּתָּאִין, וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בָּהּ ׳אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְגוֹמֵר׳ (ירמיה ט, כב), כִּי אִם בְּזֹאת, ׳בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ׳ (ויקרא טז, ג), דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחַכִּימָא לְמִנְדַּע לְעִילָא שׁוּם מַדָּע אֶלָּא בָּהּ, וּבְגִינָהּ אִתְּמַר ׳וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל׳ (שמות יט, ג) הָאֱלֹהִי״ם, וְדָוִד בְּגִינָהּ אָמַר (תהלים קלב, ד) אִם אֶתֵּן ° שְׁנָת לְעִינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה, ° עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַיהו״ה, ° אִיהוּ ° שְׁלִימוּ דְאָדָם, ° שְׁלִימוּ דְיִחוּדָא, ° שְׁלִימוּ דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, ° שְׁלִימוּ דְּכָל סְפִירָה וּסְפִירָה:

תרגום

בְּרֵאשִׁית - כָּתוּב ׳פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק, אָבֹא בָם אוֹדֶה׳ י"ה (תהלים קיח, יט). ׳פִּתְחוּ לִי׳ - אֵלּוּ שְׁתֵּי רִיסֵי הָעַיִן◆, הַנִּפְתָּחוֹת וְנִסְגָּרוֹת, וַעֲלֵיהֶן נֶאֱמַר וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה (שמות כה, כ) - אֵלֶּה שְׁנֵי כְּרוּבֵי הָעַיִן◆, פּוֹרְשֵׂי כְּנָפַיִם - רִיסֵי הָעַיִן. וְעוֹד, ׳פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק׳ - אֵלּוּ שְׁתֵּי הָעֵינַיִם, בִּזְמַן שֶׁהֵן מִסְתַּכְּלוֹת בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, נֶאֱמַר בָּהֶן ׳וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו׳, וּבִזְמַן שֶׁאֵינָן מִסְתַּכְּלוֹת בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, הֲרֵי נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן שָׁם, עָלָיו נֶאֱמַר ׳כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד׳ (רות א, יז) וְגוֹמֵר. שְׁלֹשָׁה גַּוְנֵי הָעַיִן הֵם שְׁלֹשָׁה הָאָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ׳אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבוֹתָם׳ (שמות ו, יד). בַּת עַיִן, שֶׁהִיא דַּקָּה קְטַנָּה, זוֹ הַשְּׁכִינָה הַמִּשְׁתַּתֶּפֶת בָּאָבוֹת, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר ׳שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן׳ (תהלים יז, ח)◆. וְהַכֹּל בְּסוֹד ׳בְּרֵאשִׁית׳: שָׁם רָאשֵׁ״י, שָׁם בַּ״ת. קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן עַל רַגְלָיו וְאָמַר, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָמִים, אֶפְתַּח עֵינַי לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶן לְמַעְלָה, ׳אָבֹא בָם׳ בְּאַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת שֶׁל הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ, לָדַעַת כָּל אוֹת וְאוֹת עַל תִּקּוּנוֹ◆: ׳בְּרֵאשִׁית׳ וְגוֹ׳, ׳וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ׳ - וְהֵן: אב״ג ית״ץ, קר״ע שט״ן, נג״ד יכ״ש, בט״ר צת״ג, חק״ב טנ״ע, יג״ל פז״ק, שק״ו צי״ת. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. כָּל אוֹת וְאוֹת יֵשׁ לָהּ מַאֲמָר וְיֵשׁ לָהּ נָתִיב, עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת הֵם, וּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת, וְכֻלָּן תְּלוּיוֹת מ״איה״, וְזֶהוּ ׳אָבֹא בָם אוֹדֶה׳ י"ה - "איה" בְּחֶשְׁבּוֹן "אודה י"ה". י"ה - חָכְמָה וּבִינָה, אָלֶ״ף - כֶּתֶר עֶלְיוֹן, וְהֵן שֶׁבַע סְפִירוֹת כְּלוּלוֹת בְּשֶׁבַע שֵׁמוֹת. וְכֻלָּן כְּלוּלוֹת בְּבַת שֶׁבַע, וְאֵין סְפִירָה מִכָּל הַסְּפִירוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהּ רְשׁוּת לְהַשְׁפִּיעַ בְּרָכוֹת וּלְהַשְׁפִּיעַ לַתַּחְתּוֹנִים, אֶלָּא בְּבַת שֶׁבַע, מִשּׁוּם שֶׁהִיא הַקִּשּׁוּר שֶׁל כָּל הַסְּפִירוֹת. שֶׁאִלּוּ הַסְּפִירוֹת הָיוּ נִשְׁפָּעוֹת חוּץ מִמֶּנָּה, הָיָה פֵּרוּד, וּמִשּׁוּם כָּךְ אֵין רְשׁוּת לְהַשְׁפִּיעַ סְפִירָה לְשׁוּם מָקוֹם חוּץ מִמֶּנָּה כְּלַפֵּי הַתַּחְתּוֹנִים, וּמִשּׁוּם כָּךְ נֶאֱמַר בָּהּ ׳אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ׳ (ירמיה ט, כב) וְגוֹמֵר, כִּי אִם בָּזֹאת - ׳בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ׳ (ויקרא טז, ג), שֶׁאֵין רְשׁוּת לְנָבִיא וְחָכָם לָדַעַת לְמַעְלָה שׁוּם דַּעַת אֶלָּא בָּהּ, וּבִגְלָלָהּ נֶאֱמַר ׳וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל׳ הָאֱלֹהִים (שמות יט, ג), וְדָוִד בִּגְלָלָהּ אָמַר אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינַי, לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה, עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַה' (תהלים קלב, ד), הִיא שְׁלֵמוּת הָאָדָם, שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, שְׁלֵמוּת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, שְׁלֵמוּת כָּל סְפִירָה וּסְפִירָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בראשית, כתיב ׳פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה׳ (תהלים קיח, יט) י״ה, פתחו לי דא אינון תרין ° עפעפי עינא, דאינון פתחין וסגרין, ועלייהו אתמר (שמות כה, כ) והיו הכרובים פרשי כנפים למעלה, אלין תרין ° כרובי עינא, פרשי כנפים עפעפי עינא, ° ועוד ׳פתחו לי שערי צדק׳ אלין אינון תרין עיינין, בזמנא דאינון מסתכלין בארח מישר, אתמר בהון ׳ופניהם איש אל אחיו׳, ובזמנא דלאו אנון מסתכלין בארח מישר, הא נחש עקלתון תמן, עליה אתמר ° ׳כי המות יפריד וגומר׳ (רות א, יז). תלת גווני עינא אנון תלת אבהן, דאתמר בהו ׳אלה ראשי בית אבותם׳ (שמות ו, יד), ° בת עין דאיהי דקיקא זעירא, דא שכינתא דאשתתפת באבהן, ועלה אתמר ° ׳שמרני ° כאישון בת עין׳ (תהלים יז, ח), וכלא ברזא דבראשית, תמן ראש״י תמן ב״ת. ° קם רבי שמעון על רגלוי ואמר, רבון עלמין אפתח עיני לאסתכלא בהון לעילא, אבא ב״ם ° בארבעים ותרין אתוון דשמא מפרש, למנדע כל את ואת על (דף יט ע״א) תיקוניה, בראשית וגו', ׳והארץ היתה תהו ובהו׳, ואינון אב״ג ית״ץ, קר״ע שט״ן, נג״ד יכ״ש, בט״ר צת״ג, חק״ב טנ״ע, יג״ל פז״ק, שק״ו צי״ת, ° ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, ° כל את ואת אית ליה מאמר ואית ליה נתיב, עשר אמירן אינון, ול״ב שבילין, ° וכלהו תליין מן אי״ה, ודא איהו ׳אבא בם אודה׳ (תהלים קיח, יט) י״ה אי״ה בחושבן אוד״ה י״ה, י״ה חכמה ובינה, א' כתר עלאה, ° ואנון שבע ספירן כלילן בשבע שמהן. וכלהו כלילת לון בת שבע, ° ולית ספירה מכלהו ספירן דיהא לה רשו לארקא ברכאן ולאשפעא לתתאין, אלא בבת שבע, בגין דאיהי קשורא דכלהו ספירן, דאי ספירן הוו מריקין לבר מינה הוה פרודא, ובגין דא לית רשו לארקא ספירה לשום אתר בר מינה, לגבי תתאין, ובגין דא אתמר בה ׳אל יתהלל חכם בחכמתו וגומר׳ (ירמיה ט, כב), כי אם בזאת, ׳בזאת יבא אהרן אל הקדש׳ (ויקרא טז, ג), דלית רשו לנביא וחכימא למנדע לעילא שום מדע אלא בה, ובגינה אתמר ׳ומשה עלה אל׳ (שמות יט, ג) האלהי״ם, ודוד בגינה אמר (תהלים קלב, ד) אם אתן ° שנת לעיני לעפעפי תנומה, ° עד אמצא מקום ליהו״ה, ° איהו ° שלימו דאדם, ° שלימו דיחודא, ° שלימו דשמא קדישא, ° שלימו דכל ספירה וספירה:

התרגום: בראשית - כתוב ׳פתחו לי שערי צדק, אבא בם אודה׳ י"ה (תהלים קיח, יט). ׳פתחו לי׳ - אלו שתי ריסי העין◆, הנפתחות ונסגרות, ועליהן נאמר והיו הכרבים פרשי כנפים למעלה (שמות כה, כ) - אלה שני כרובי העין◆, פורשי כנפים - ריסי העין. ועוד, ׳פתחו לי שערי צדק׳ - אלו שתי העינים, בזמן שהן מסתכלות בדרך ישרה, נאמר בהן ׳ופניהם איש אל אחיו׳, ובזמן שאינן מסתכלות בדרך ישרה, הרי נחש עקלתון שם, עליו נאמר ׳כי המות יפריד׳ (רות א, יז) וגומר. שלשה גוני העין הם שלשה האבות, שנאמר בהם ׳אלה ראשי בית אבותם׳ (שמות ו, יד). בת עין, שהיא דקה קטנה, זו השכינה המשתתפת באבות, ועליה נאמר ׳שמרני כאישון בת עין׳ (תהלים יז, ח)◆. והכל בסוד ׳בראשית׳: שם ראש״י, שם ב״ת. קם רבי שמעון על רגליו ואמר, רבונו של עולמים, אפתח עיני להסתכל בהן למעלה, ׳אבא בם׳ בארבעים ושתים אותיות של השם המפרש, לדעת כל אות ואות על תקונו◆: ׳בראשית׳ וגו׳, ׳והארץ היתה תהו ובהו׳ - והן: אב״ג ית״ץ, קר״ע שט״ן, נג״ד יכ״ש, בט״ר צת״ג, חק״ב טנ״ע, יג״ל פז״ק, שק״ו צי״ת. ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. כל אות ואות יש לה מאמר ויש לה נתיב, עשרה מאמרות הם, ושלשים ושתים נתיבות, וכלן תלויות מ״איה״, וזהו ׳אבא בם אודה׳ י"ה - "איה" בחשבון "אודה י"ה". י"ה - חכמה ובינה, אל״ף - כתר עליון, והן שבע ספירות כלולות בשבע שמות. וכלן כלולות בבת שבע, ואין ספירה מכל הספירות שיש לה רשות להשפיע ברכות ולהשפיע לתחתונים, אלא בבת שבע, משום שהיא הקשור של כל הספירות. שאלו הספירות היו נשפעות חוץ ממנה, היה פרוד, ומשום כך אין רשות להשפיע ספירה לשום מקום חוץ ממנה כלפי התחתונים, ומשום כך נאמר בה ׳אל יתהלל חכם בחכמתו׳ (ירמיה ט, כב) וגומר, כי אם בזאת - ׳בזאת יבא אהרן אל הקדש׳ (ויקרא טז, ג), שאין רשות לנביא וחכם לדעת למעלה שום דעת אלא בה, ובגללה נאמר ׳ומשה עלה אל׳ האלהים (שמות יט, ג), ודוד בגללה אמר אם אתן שנת לעיני, לעפעפי תנומה, עד אמצא מקום לה' (תהלים קלב, ד), היא שלמות האדם, שלמות היחוד, שלמות השם הקדוש, שלמות כל ספירה וספירה.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: תיקון ד ' עפעפי. הן שערות שמכסין העינים:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: