מטה משה זה מטטרו"ן - המתהפך ממטה לנחש ומנחש למטה
תיקוני זוהר · תיקון ס - ברי"ת ובהיפוך תבי"ר, האילנות והמטה המתהפך לנחש · מאמר 56 · פיסקה 3 · דף צו ע"ב
לשון הזוהר
° וְעוֹד ׳וַיּוֹרֵהוּ יהו''ה עִץ׳ (שמות טו, כה), דָּא מַטֶּה דְמֹשֶׁה, דַהֲוָה מִתְהַפֵּךְ מִמַּטֶּה לְנָחָשׁ וּמִנָּחָשׁ לְמַטֶּה, ° כְּגוֹן ׳לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת׳ (בראשית ג, כד), וְדָא מטטרו״ן, דְּבֵיהּ הֲוָה מִשְׁתַּמֵּשׁ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, כְּגַוְונָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דְהוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בֵּיהּ, וַהֲוָה מַנְהִיג תַּתָּאִין בֵּיהּ, אוּף הָכִי מֹשֶׁה דַהֲוָה כְּגַוְונָא דִילֵיהּ, הֲוָה מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמַטֶּה, וְאַמַּאי אִתְקְרֵי מטטרו״ן מַטֶּה, דִלְזִמְנִין מַטֶּה כְּלַפֵּי זְכוּ לַצַּדִּיקַיָּא, וּלְזִמְנִין מַטֶּה כְּלַפֵּי חוֹבָא לְרַשִּׁיעַיָּא, וּבְגִין דָּא אִתְהַפַּךְ מִמַּטֶּה לְנָחָשׁ לְרַשִּׁיעַיָּא לְאַלְקָאָה לוֹן בֵּיהּ, וּמִנָּחָשׁ לַמַּטֶּה לַצַּדִּיקַיָּא לְמֵיהַב לוֹן בֵּיהּ אַגְרָא. דְּהָכִי אִיהוּ עַל הַאי מַלְאָכָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּגַוְונָא דְנִשְׁמָתָא דְרָכִיב עַל גּוּפָא, וְצַדִּיק בְּהַאי אֲתַר אִתְּמַר בֵּיהּ ׳צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אלהי״ם׳ (שמואל ב כג, ג), בְּגִין דְּאִיהוּ מְהַפֵּךְ דִּינָא לְרַחֲמֵי, וּבְהַאי אֲתַר צָרִיךְ ° שִׁנּוּי מַעֲשֶׂה, בְּגִין דְּיִתְהַפַּךְ מִדִּינָא לְרַחֲמֵי, וְשִׁנּוּי הַשֵּׁם וְשִׁנּוּי מָקוֹם, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִיהוּ מִלְּגָאו, אִתְּמַר בֵּיהּ ׳אֲנִי יהו''ה לֹא שָׁנִיתִי׳ (מלאכי ג, ו), דְּאִיהוּ רַחוּם וְחַנּוּן, לֵית בֵּיהּ דִּינָא כְלָל וְלָא שִׁנּוּיִין.
תרגום
וְעוֹד, ׳'וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ'׳ (שמות טו, כה) - זֶה מַטֵּה מֹשֶׁה, שֶׁהָיָה מִתְהַפֵּךְ מִמַּטֶּה לְנָחָשׁ וּמִנָּחָשׁ לְמַטֶּה, כְּגוֹן ' ׳לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת׳ (בראשית ג, כד) ', וְזֶה מְטַטְרוֹן, שֶׁבּוֹ הָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, כְּעֵין עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ וּמַנְהִיג בּוֹ אֶת הַתַּחְתּוֹנִים, כָּךְ גַּם מֹשֶׁה שֶׁהָיָה כְּעֵין דֻּגְמָתוֹ, הָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמַּטֶּה. וְלָמָּה נִקְרָא מְטַטְרוֹן 'מַטֶּה'? שֶׁלִּפְעָמִים נוֹטֶה לְזָכוּת לַצַּדִּיקִים, וְלִפְעָמִים נוֹטֶה לְחוֹבָה לָרְשָׁעִים, וּמִשּׁוּם כָּךְ נֶהְפַּךְ מִמַּטֶּה לְנָחָשׁ לָרְשָׁעִים לְהַלְקוֹתָם בּוֹ, וּמִנָּחָשׁ לְמַטֶּה לַצַּדִּיקִים לָתֵת לָהֶם בּוֹ שָׂכָר. שֶׁכָּךְ הקב"ה עַל מַלְאָךְ זֶה, כְּעֵין הַנְּשָׁמָה הָרוֹכֶבֶת עַל הַגּוּף, וְהַצַּדִּיק בְּמָקוֹם זֶה נֶאֱמַר בּוֹ ׳'צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים'׳ (שמואל ב כג, ג), מִשּׁוּם שֶׁהוּא הוֹפֵךְ דִּין לְרַחֲמִים, וּבְמָקוֹם זֶה צָרִיךְ שִׁנּוּי מַעֲשֶׂה כְּדֵי שֶׁיֵּהָפֵךְ מִדִּין לְרַחֲמִים, וְשִׁנּוּי הַשֵּׁם וְשִׁנּוּי מָקוֹם. וְהקב"ה שֶׁהוּא מִבִּפְנִים, נֶאֱמַר בּוֹ ׳'אֲנִי ה' לֹא שָׁנִיתִי'׳ (מלאכי ג, ו), שֶׁהוּא רַחוּם וְחַנּוּן, אֵין בּוֹ דִּין כְּלָל וְלֹא שִׁנּוּיִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° ועוד ׳ויורהו יהו'ה עץ׳ (שמות טו, כה), דא מטה דמשה, דהוה מתהפך ממטה לנחש ומנחש למטה, ° כגון ׳להט החרב המתהפכת׳ (בראשית ג, כד), ודא מטטרו״ן, דביה הוה משתמש משה רבינו, כגוונא דעמודא דאמצעיתא דהוא משתמש ביה, והוה מנהיג תתאין ביה, אוף הכי משה דהוה כגוונא דיליה, הוה משתמש במטה, ואמאי אתקרי מטטרו״ן מטה, דלזמנין מטה כלפי זכו לצדיקיא, ולזמנין מטה כלפי חובא לרשיעיא, ובגין דא אתהפך ממטה לנחש לרשיעיא לאלקאה לון ביה, ומנחש למטה לצדיקיא למיהב לון ביה אגרא. דהכי איהו על האי מלאכא קודשא בריך הוא, כגוונא דנשמתא דרכיב על גופא, וצדיק בהאי אתר אתמר ביה ׳צדיק מושל יראת אלהי״ם׳ (שמואל ב כג, ג), בגין דאיהו מהפך דינא לרחמי, ובהאי אתר צריך ° שנוי מעשה, בגין דיתהפך מדינא לרחמי, ושנוי השם ושנוי מקום, וקודשא בריך הוא דאיהו מלגאו, אתמר ביה ׳אני יהו'ה לא שניתי׳ (מלאכי ג, ו), דאיהו רחום וחנון, לית ביה דינא כלל ולא שנויין.
התרגום: ועוד, ׳'ויורהו ה' עץ'׳ (שמות טו, כה) - זה מטה משה, שהיה מתהפך ממטה לנחש ומנחש למטה, כגון ' ׳להט החרב המתהפכת׳ (בראשית ג, כד) ', וזה מטטרון, שבו היה משתמש משה רבנו, כעין עמודא דאמצעיתא שמשתמש בו ומנהיג בו את התחתונים, כך גם משה שהיה כעין דגמתו, היה משתמש במטה. ולמה נקרא מטטרון 'מטה'? שלפעמים נוטה לזכות לצדיקים, ולפעמים נוטה לחובה לרשעים, ומשום כך נהפך ממטה לנחש לרשעים להלקותם בו, ומנחש למטה לצדיקים לתת להם בו שכר. שכך הקב"ה על מלאך זה, כעין הנשמה הרוכבת על הגוף, והצדיק במקום זה נאמר בו ׳'צדיק מושל יראת אלהים'׳ (שמואל ב כג, ג), משום שהוא הופך דין לרחמים, ובמקום זה צריך שנוי מעשה כדי שיהפך מדין לרחמים, ושנוי השם ושנוי מקום. והקב"ה שהוא מבפנים, נאמר בו ׳'אני ה' לא שניתי'׳ (מלאכי ג, ו), שהוא רחום וחנון, אין בו דין כלל ולא שנויים.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ועוד ויורהו כו'. דלמעלה אוקים ליה בעץ החיים עץ מתוק, וענפין מתוקין (תהלים יט יא) ומתוקים מדבש, שלכן נאמר (שמות טו כה) שם שם לו חק ומשפט כו', שנאמר (תהלים יט י) משפטי ה' אמת צדקו יחדו, הנחמדים כו', ועיין לעיל כ"ד ב' הה"ד ויורהו…