טוב מבחוץ ורע מבפנים - ׳רשע וטוב לו׳ והמעשה הוא העיקר
תיקוני זוהר · תיקון ס - ברי"ת ובהיפוך תבי"ר, האילנות והמטה המתהפך לנחש · מאמר 56 · פיסקה 2 · דף צו ע"ב
לשון הזוהר
הָכִי אִיהוּ בַּר נַשׁ דְּתִשְׁכַּח לֵיהּ גּוּפֵיהּ שַׁפִּיר, וְסִימָנִין דִּילֵיהּ כֻּלְּהוּ שַׁפִּירָן, וְנִשְׁמָתֵיהּ נֶפֶשׁ חַיָּיבָא מִלְּגָאו, וְתִשְׁכַּח בַּר נַשׁ גּוּפֵיהּ בִּישׁ בְּכָל סִימָנִין דִּילֵיהּ, וְנִשְׁמָתֵיהּ מִלְּגָאו שַׁפִּירָא, ° דָא אִיהוּ צַדִּיק וְרַע לוֹ, אֲבָל מָאן דְּאִיהוּ טַב מִלְּבָר וְרַע מִלְּגָאו, אִיהוּ רָשָׁע וְטוֹב לוֹ, בְּגִין דְּלָא יְהֵא לֵיהּ חוּלָקָא בְעָלְמָא דְאָתֵי, טוֹב מִלְּבָר וּמִלְּגָאו צַדִּיק וְטוֹב לוֹ, בִּישׁ מִלְּגָאו וּמִלְּבָר רָשָׁע וְרַע לוֹ, ° וְהָא אוּקְמוּהָ. טַב מִלְּגָאו וּלְבוּשָׁא דִילֵיהּ בִּישׁ, דָּא אִיהוּ ° ׳עָנִי וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר׳ (זכריה ט, ט), רַע מִלְּגָאו וּלְבוּשָׁא דִילֵיהּ שַׁפִּיר מִלְּבָר, עַל הַאי אִתְּמַר ׳רָאִיתִי עֲבָדִים עַל סוּסִים׳ (קהלת י, ז), וְכֹלָּא אִשְׁתְּמוֹדָע בְּעוֹבָדוֹי דְבַר נַשׁ, מָאן דְּאִיהוּ מִלְּגָאו, ° וְלַאו לְמַגָּנָא אוּקְמוּ קַדְמָאִין לֹא הַמֶּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה הוּא הָעִקָּר, דְּשַׁטְיָין מִסְתַּכְּלִין בְּגוּפָא דְאִיהוּ לְבוּשָׁא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳עוֹר וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי׳ (איוב י, יא), וְצַדִּיקַיָּא בְעוֹבָדִין טָבִין.
תרגום
כָּךְ הוּא אָדָם שֶׁתִּמְצָא גּוּפוֹ יָפֶה וְסִימָנָיו כֻּלָּם יָפִים, וְנִשְׁמָתוֹ נֶפֶשׁ חַיֶּבֶת מִבִּפְנִים, וְתִמְצָא אָדָם שֶׁגּוּפוֹ רַע בְּכָל סִימָנָיו, וְנִשְׁמָתוֹ מִבִּפְנִים יָפָה - זֶהוּ 'צַדִּיק וְרַע לוֹ', אֲבָל מִי שֶׁטּוֹב מִבַּחוּץ וְרַע מִבִּפְנִים, הוּא 'רָשָׁע וְטוֹב לוֹ', מִשּׁוּם שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ חֵלֶק בָּעוֹלָם הַבָּא. טוֹב מִבַּחוּץ וּמִבִּפְנִים - צַדִּיק וְטוֹב לוֹ, רַע מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ - רָשָׁע וְרַע לוֹ, וַהֲרֵי הֶעֱמִידוּהָ. טוֹב מִבִּפְנִים וּלְבוּשׁוֹ רַע, זֶהוּ ׳'עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר'׳ (זכריה ט, ט), רַע מִבִּפְנִים וּלְבוּשׁוֹ יָפֶה מִבַּחוּץ, עַל זֶה נֶאֱמַר ׳'רָאִיתִי עֲבָדִים עַל סוּסִים'׳ (קהלת י, ז). וְהַכֹּל נוֹדָע בְּמַעֲשָׂיו שֶׁל אָדָם מִי הוּא מִבִּפְנִים, וְלֹא לְחִנָּם הֶעֱמִידוּ הָרִאשׁוֹנִים: 'לֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה הוּא הָעִקָּר', שֶׁהַשּׁוֹטִים מִסְתַּכְּלִים בַּגּוּף שֶׁהוּא לְבוּשׁ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳'עוֹר וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי'׳ (איוב י, יא), וְהַצַּדִּיקִים - בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: הכי איהו בר נש דתשכח ליה גופיה שפיר, וסימנין דיליה כלהו שפירן, ונשמתיה נפש חייבא מלגאו, ותשכח בר נש גופיה ביש בכל סימנין דיליה, ונשמתיה מלגאו שפירא, ° דא איהו צדיק ורע לו, אבל מאן דאיהו טב מלבר ורע מלגאו, איהו רשע וטוב לו, בגין דלא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי, טוב מלבר ומלגאו צדיק וטוב לו, ביש מלגאו ומלבר רשע ורע לו, ° והא אוקמוה. טב מלגאו ולבושא דיליה ביש, דא איהו ° ׳עני ורוכב על חמור׳ (זכריה ט, ט), רע מלגאו ולבושא דיליה שפיר מלבר, על האי אתמר ׳ראיתי עבדים על סוסים׳ (קהלת י, ז), וכלא אשתמודע בעובדוי דבר נש, מאן דאיהו מלגאו, ° ולאו למגנא אוקמו קדמאין לא המדרש הוא העקר אלא המעשה הוא העקר, דשטיין מסתכלין בגופא דאיהו לבושא, הדא הוא דכתיב ׳עור ובשר תלבישני׳ (איוב י, יא), וצדיקיא בעובדין טבין.
התרגום: כך הוא אדם שתמצא גופו יפה וסימניו כלם יפים, ונשמתו נפש חיבת מבפנים, ותמצא אדם שגופו רע בכל סימניו, ונשמתו מבפנים יפה - זהו 'צדיק ורע לו', אבל מי שטוב מבחוץ ורע מבפנים, הוא 'רשע וטוב לו', משום שלא יהיה לו חלק בעולם הבא. טוב מבחוץ ומבפנים - צדיק וטוב לו, רע מבפנים ומבחוץ - רשע ורע לו, והרי העמידוה. טוב מבפנים ולבושו רע, זהו ׳'עני ורכב על חמור'׳ (זכריה ט, ט), רע מבפנים ולבושו יפה מבחוץ, על זה נאמר ׳'ראיתי עבדים על סוסים'׳ (קהלת י, ז). והכל נודע במעשיו של אדם מי הוא מבפנים, ולא לחנם העמידו הראשונים: 'לא המדרש הוא העקר אלא המעשה הוא העקר', שהשוטים מסתכלים בגוף שהוא לבוש, זהו שכתוב ׳'עור ובשר תלבישני'׳ (איוב י, יא), והצדיקים - במעשים טובים.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: דא איהו צדיק ורע לו אבל כו'. שיש לו נפש רעה שהוא שתופא דגופא וכן כל מדותיו רעות אבל רוחא שלו טובה והוא מכריח הנפש לדרכו כמו שאמרו ( יבמות סה ע"ב ) וכבשוה האיש דרכו לכבוש, וזהו צדיק ורע לו שקשה לו מאד לכבוש ויצרו גדול מאד לפי…