ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 56: תיקון ס - ברי"ת ובהיפוך תבי"ר, האילנות והמטה המתהפך לנחש › פיסקה 1 (צו ע"ב)

ברי"ת ובהיפוך תבי"ר - האילן שמראהו יפה ופריו סם המות

תיקוני זוהר · תיקון ס - ברי"ת ובהיפוך תבי"ר, האילנות והמטה המתהפך לנחש · מאמר 56 · פיסקה 1 · דף צו ע"ב

לשון הזוהר

[צו:] ° בְּרֵאשִׁית דָּא בְּרִי״ת, ° דְּאִתְּמַר בֵּיהּ עִץ הַחַיִּים, וְהָא אוּקְמוּהָ, וּבְהִפּוּכָא תְבִי״ר, דְּגָרַם תְּבִירוּ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, ° וְדָא עִץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, טוֹב אִיהוּ (דף צו ע״ב) אִילָנָא, הַהוּא דִכְתִיב ׳וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעִץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעִינַיִם׳ (בראשית ג, ו), וְאִיבָּא דִילֵיהּ רָע, כְּפוּם חֵיזוּ דִּילָהּ הָכִי הֲוָה (נ״א איהו) אִתְחַזְיָא לָהּ מִלְּבָר, ° כְּגַוְונָא דְפוּמָא מִלִּין שַׁפִּירִין מִלְּבָר, וְלִבָּא מַלְיָיא טִנּוּפִין מִלְּגָאו, וְדָא לָא הֲוַת יָדְעָא דְסַם הַמָּוְת הֲוָה מִלְּגָאו דְאִיבָּא, ° הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַ״תִּקַּח מִ״פִּרְיוֹ וַ״תֹּאכַל, ׳וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ וְגוֹמֵר׳ (שם), הֲרֵי אִיבָּא דְאִילָנָא דְתַמָּן מָוְ״ת (מלגאו גרם לה דאכלה). ° וְאִית קְלִיפִין דְּאִיבָּא דְּאִינוּן תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ וּתְהוֹם, דִּקְלִיפִין אִלֵּין אִינוּן רָע, מוֹחָא מִלְּגָאו טוֹב, אִילָנָא דְחַיֵּי קְלִיפִין דִּילֵיהּ שַׁפִּירִין וּמוֹחָא דִילֵיהּ שַׁפִּיר, וְדָא אִיהוּ ׳עָפְיֵיהּ שַׁפִּיר וְאִנְבֵּיהּ שַׂגִּיא׳ (דניאל ד, ט), וְאִית אִילָנָא דְכוּלֵיהּ בִּישׁ, מוֹחָא וּקְלִיפָה כֻלְּהוּ מְרִירָן, וּמַיִּין דִּלְהוֹן מְרִירָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתּוֹת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם וְגוֹמֵר׳ (שמות טו, כג), ׳וַיּוֹרֵהוּ יהו״ה עִץ וְגוֹמֵר׳, וּבֵיהּ וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם, עִץ מָתוֹק דְּמִנֵּיהּ נָפְקִין עַנְפִין וְשָׁרָשִׁין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים׳ (תהלים יט, יא), וּבְגִין דָּא אִית עִץ דְּעַנְפִין דִּילֵיהּ מְתִיקָן, וְעִץ דְּעַנְפִין דִּילֵיהּ מְרִירָן, וְאִית מַיִּין מְתִיקָן וּמַיִּין מְרִירָן, דְּדָא לָקֳבֵל דָּא עָבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, ° וְאִית דְּאִיהוּ פַּלְגוּ דִילֵיהּ מְתִיקָא וּפַלְגוּ דִילֵיהּ מְרִירָא, וְדָא עִץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, כְּגַוְונָא דְכַסְפָּא מְעוּרָב בְּעוֹפָרֶת, וְאִית אִילָנָא דִקְלִיפִין דִּילֵיהּ בִּישִׁין מִלְּבָר וּמוֹחָא מְתִיקָא מִלְּגָאו, הָכִי תִשְׁכַּח בַּר נַשׁ בִּישׁ בְּמִלֵּי פוּמוֹי (נ״א ובפומוי מפיק ביש מלבר) וְטַב בְּלִבֵּיהּ מִלְּגָאו, וְאִית מִפִּימוֹי טַב וְלִבֵּיהּ בִּישׁ, הַאי אִיהוּ עִץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, הָכָא מְקַנֵּן נָחָשׁ רַמַּאי.

תרגום

בְּרֵאשִׁית - זוֹ בְּרִי"ת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ 'עֵץ הַחַיִּים', וַהֲרֵי הֶעֱמִידוּהָ, וּבְהִפּוּךְ - תְּבִי"ר, שֶׁגָּרַם שְׁבִירָה לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, וְזֶה עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע: הַטּוֹב הוּא הָאִילָן, זֶה שֶׁכָּתוּב (בראשית ג, ו) 'וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם', וּפִרְיוֹ רָע, שֶׁלְּפִי מַרְאֵהוּ כָּךְ הָיָה נִרְאֶה לָהּ מִבַּחוּץ, כְּעֵין הַפֶּה שֶׁדְּבָרָיו יָפִים מִבַּחוּץ וְהַלֵּב מָלֵא טִנּוּפִים מִבִּפְנִים, וְהִיא לֹא יָדְעָה שֶׁסַּם הַמָּוֶת הָיָה מִבִּפְנִים הַפְּרִי, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב 'וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל, וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ' וְגוֹמֵר, הֲרֵי פְּרִי הָאִילָן שֶׁשָּׁם מָוֶת. וְיֵשׁ קְלִפּוֹת שֶׁל הַפְּרִי שֶׁהֵן תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ וּתְהוֹם, שֶׁקְּלִפּוֹת אֵלֶּה הֵן רַע, וְהַמֹּחַ מִבִּפְנִים טוֹב. הָאִילָן הַחַי - קְלִפּוֹתָיו יָפוֹת וּמוֹחוֹ יָפֶה, וְזֶהוּ 'עָפְיֵהּ שַׁפִּיר וְאִנְבֵּהּ שַׂגִּיא' (דניאל ד, ט), וְיֵשׁ אִילָן שֶׁכֻּלּוֹ רַע, מֹחַ וּקְלִפָּה כֻּלָּם מָרִים, וּמֵימָיו מָרִים, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שמות טו, כג) 'וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם' וְגוֹמֵר, ' ׳וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ׳ ' וְגוֹמֵר, וּבוֹ 'וַיִּמְתְּקוּ הַמַּיִם' - עֵץ מָתוֹק שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצְאִים עֲנָפִים וְשָׁרָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ' ׳וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים׳ (תהלים יט, יא) '. וּמִשּׁוּם כָּךְ יֵשׁ עֵץ שֶׁעֲנָפָיו מְתוּקִים וְעֵץ שֶׁעֲנָפָיו מָרִים, וְיֵשׁ מַיִם מְתוּקִים וּמַיִם מָרִים, שֶׁזֶּה כְּנֶגֶד זֶה עָשָׂה הקב"ה, וְיֵשׁ שֶׁחֶצְיוֹ מָתוֹק וְחֶצְיוֹ מַר, וְזֶה עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, כְּעֵין כֶּסֶף מְעֹרָב בַּעֲפֶרֶת, וְיֵשׁ אִילָן שֶׁקְּלִפּוֹתָיו רָעוֹת מִבַּחוּץ וּמוֹחוֹ מָתוֹק מִבִּפְנִים, כָּךְ תִּמְצָא אָדָם רַע בְּדִבְרֵי פִיו וְטוֹב בְּלִבּוֹ מִבִּפְנִים, וְיֵשׁ שֶׁפִּיו טוֹב וְלִבּוֹ רַע. זֶהוּ עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, כָּאן מְקַנֵּן נָחָשׁ הָרַמַּאי.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [צו:] ° בראשית דא ברי״ת, ° דאתמר ביה עץ החיים, והא אוקמוה, ובהפוכא תבי״ר, דגרם תבירו לאדם הראשון, ° ודא עץ הדעת טוב ורע, טוב איהו (דף צו ע״ב) אילנא, ההוא דכתיב ׳ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים׳ (בראשית ג, ו), ואיבא דיליה רע, כפום חיזו דילה הכי הוה (נ״א איהו) אתחזיא לה מלבר, ° כגוונא דפומא מלין שפירין מלבר, ולבא מלייא טנופין מלגאו, ודא לא הות ידעא דסם המות הוה מלגאו דאיבא, ° הדא הוא דכתיב ו״תקח מ״פריו ו״תאכל, ׳ותתן גם לאישה וגומר׳ (שם), הרי איבא דאילנא דתמן מו״ת (מלגאו גרם לה דאכלה). ° ואית קליפין דאיבא דאינון תהו ובהו וחשך ותהום, דקליפין אלין אינון רע, מוחא מלגאו טוב, אילנא דחיי קליפין דיליה שפירין ומוחא דיליה שפיר, ודא איהו ׳עפייה שפיר ואנביה שגיא׳ (דניאל ד, ט), ואית אילנא דכוליה ביש, מוחא וקליפה כלהו מרירן, ומיין דלהון מרירן, הדא הוא דכתיב ׳ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם וגומר׳ (שמות טו, כג), ׳ויורהו יהו״ה עץ וגומר׳, וביה וימתקו המים, עץ מתוק דמניה נפקין ענפין ושרשין, דאתמר בהון ׳ומתוקים מדבש ונפת צופים׳ (תהלים יט, יא), ובגין דא אית עץ דענפין דיליה מתיקן, ועץ דענפין דיליה מרירן, ואית מיין מתיקן ומיין מרירן, דדא לקבל דא עבד קודשא בריך הוא, ° ואית דאיהו פלגו דיליה מתיקא ופלגו דיליה מרירא, ודא עץ הדעת טוב ורע, כגוונא דכספא מעורב בעופרת, ואית אילנא דקליפין דיליה בישין מלבר ומוחא מתיקא מלגאו, הכי תשכח בר נש ביש במלי פומוי (נ״א ובפומוי מפיק ביש מלבר) וטב בלביה מלגאו, ואית מפימוי טב ולביה ביש, האי איהו עץ הדעת טוב ורע, הכא מקנן נחש רמאי.

התרגום: בראשית - זו ברי"ת, שנאמר בה 'עץ החיים', והרי העמידוה, ובהפוך - תבי"ר, שגרם שבירה לאדם הראשון, וזה עץ הדעת טוב ורע: הטוב הוא האילן, זה שכתוב (בראשית ג, ו) 'ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים', ופריו רע, שלפי מראהו כך היה נראה לה מבחוץ, כעין הפה שדבריו יפים מבחוץ והלב מלא טנופים מבפנים, והיא לא ידעה שסם המות היה מבפנים הפרי, זהו שכתוב 'ותקח מפריו ותאכל, ותתן גם לאישה' וגומר, הרי פרי האילן ששם מות. ויש קלפות של הפרי שהן תהו ובהו וחשך ותהום, שקלפות אלה הן רע, והמח מבפנים טוב. האילן החי - קלפותיו יפות ומוחו יפה, וזהו 'עפיה שפיר ואנבה שגיא' (דניאל ד, ט), ויש אילן שכלו רע, מח וקלפה כלם מרים, ומימיו מרים, זהו שכתוב (שמות טו, כג) 'ויבאו מרתה ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם' וגומר, ' ׳ויורהו ה' עץ׳ ' וגומר, ובו 'וימתקו המים' - עץ מתוק שממנו יוצאים ענפים ושרשים, שנאמר בהם ' ׳ומתוקים מדבש ונפת צופים׳ (תהלים יט, יא) '. ומשום כך יש עץ שענפיו מתוקים ועץ שענפיו מרים, ויש מים מתוקים ומים מרים, שזה כנגד זה עשה הקב"ה, ויש שחציו מתוק וחציו מר, וזה עץ הדעת טוב ורע, כעין כסף מערב בעפרת, ויש אילן שקלפותיו רעות מבחוץ ומוחו מתוק מבפנים, כך תמצא אדם רע בדברי פיו וטוב בלבו מבפנים, ויש שפיו טוב ולבו רע. זהו עץ הדעת טוב ורע, כאן מקנן נחש הרמאי.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: תיקון ס ' בראשית דא ברית. רוצה לומר שאותיותיו בו:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: