ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 55: תיקון נט - ערמת הנחש שנשאר בלא לבוש ועבר על חמש הדברות › פיסקה 1 (צו ע"א)

׳והנחש היה ערום׳ - שנשאר בלא לבוש וקנאתו שהביאה מיתה

תיקוני זוהר · תיקון נט - ערמת הנחש שנשאר בלא לבוש ועבר על חמש הדברות · מאמר 55 · פיסקה 1 · דף צו ע"א

לשון הזוהר

° בְּרֵאשִׁית, ׳כִּי בָאֵשׁ יהו''ה נִשְׁפָּט׳ (ישעיהו סו, טז), דְּאִינוּן ° כָּתְנוֹת עוֹר ° דְּצָרִיךְ בְּהוֹן הַבְדָּלָה, כַּד אָמְרִין יִשְׂרָאֵל בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ, וְאָמְרִין הַמַּבְדִּיל בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ. חֹשֶׁךְ אוּכַם, כָּתְנוֹת עוֹר דִּילֵיהּ אוּכְמִין, כְּמָה דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (שיר א ה) שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, ׳וְהַנָּחָשׁ הָיָה ° עָרוּם׳ (בראשית ג, א) מִנַּיְיהוּ, ° דִּלְכָל חַיָּה בָרָא לְבוּשִׁין, וּלְכָל בִּרְיָין דְּאִתְבְּרִיאוּ בְּשִׁית יוֹמֵי בְּרֵאשִׁית, וְאִשְׁתָּאֲרוּ גוּפִין דְּמַזִּיקִין לְמֶעֱבַד וְלָא עָבִיד לוֹן, ° בְּגִין דַּהֲוָה עֶרֶב שַׁבָּת, וְדָא אִיהוּ (בראשית ב, ג) אֲשֶׁר בָּרָא אלהי״ם לַעֲשׂוֹת, וּבְגִין דָּא ׳וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם׳ מִכָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה יהו״ה אלהי״ם (בראשית ג, א), דִּלְכֻלְּהוּ עָבַד לְבוּשִׁין, וְלֵיהּ לָא עָבַד, בְּגִין דַּהֲווֹ מַזִּיקִין דְּעָלְמָא. וְאַמַּאי לָא עָבִיד לוֹן, בְּגִין דַּהֲוָה לֵיהּ לְמִבְרֵי לְאָדָם עֶרֶב שַׁבָּת, וּבְגִינֵיהּ לָא בָּרָא לוֹן, וּבְגִין דָּא עָאל קִנְאָה בְּלִבֵּיהּ דְּחִוְיָא עִם אָדָם, בְּגִין דְּאִשְׁתָּאַר עָרוּם בְּגִינֵיהּ בְּלָא לְבוּשִׁין, ° וְאִיהוּ גָרַם לְבָתַר דְּאִתְפַּשַּׁט אָדָם מִלְּבוּשׁוֹי, וְיָרִית לוֹן נִמְרוֹד וְעִשָׂו, דַּהֲוָה עִשָׂו דִּיּוֹקְנֵיהּ דְּחִוְיָא, וּבְגִין דָּא ׳וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם׳, עָרוּם לְבִישׁ, דְּגָרַם בְּעָרְמָה דִילֵיהּ נוּקְבָא בִישָׁא סַם הַמָּוְת מִיתָה לְאָדָם וּלְאִתְּתֵיהּ, וְעָרְמָה דִּילֵיהּ הֲוָה ° דְפַתִּי לְחַוָּה, בְּגִין דְּדַעְתָּן שֶׁל נָשִׁים קַלָּה, וּמַה אָמַר לָהּ (שם) ׳וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ אֶל הָאִשָּׁה אַף כִּי אָמַר׳ אלהי״ם ׳לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עִץ הַגָּן׳, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא אָמַר, אֶלָּא ׳מִכֹּל עִץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל׳, דְּאִיהוּ לָא מַנִּי לֵיהּ דְּלָא לְמֵיכַל אֶלָּא מֵעִץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, דְּאִיהוּ עִרְבוּבְיָא דְטוֹב וָרָע, אִילָנָא דְשִׁקְרָא, ° חַד בְּלֵב וְחַד בַּפֶּה, לִבֵּיהּ מָלֵי שִׁקְרָא, וּפַתִּי בְּפוּמֵיהּ בְּמִלִּין דִּקְשׁוֹט. וְחִוְיָא בִּישָׁא ° אַעֲבַר הָכָא עַל ׳לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עִד שָׁקֶר׳ (שמות כ, יג), וְעַל לֹא תִרְצַח, וְעַל לֹא תִנְאָף, וְעַל לֹא תִגְנוֹב, וְלֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יהו״ה אלהי״ך לַשָּׁוְא, עַל ׳לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ׳ דְּסָהִיד שִׁקְרָא דְאָמַר (׳אף כי אמר׳ אלהי״ם ׳לא תאכלו מכל עץ הגן׳ ועל לא תגנוב דגנב דעת חוה כגוונא דא דאמר ׳אף כי אמר׳ אלהי״ם וגומר) כִּי יוֹדֵעַ אלהי״ם כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עִינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִי״ם יוֹדְעִי טוֹב וָרָע (בראשית ג, ה), בְּגִין דְּלָא תֶהֱוָון בְּדִיּוֹקְנֵיהּ, וְעָבַר עַל לֹא תִנְאָף, דְּהִטִּיל זוּהֲמָא בְּחַוָּה, וְעָבַר עַל לֹא תִרְצַח, דְּקָטַל לְאָדָם וּלְחַוָּה, דְּהָכִי אָרְחָא דְיִצְרָא בִישָׁא מְפַתֵּי לִבְנֵי נָשָׁא, וּלְבָתַר סָלִיק וְאַלְשִׁין לֵיהּ, וְנָטִיל רְשׁוּ וְנָחִית וְנָטִיל נְשָׁמָה.

תרגום

בְּרֵאשִׁית - 'כִּי בָאֵשׁ ה' נִשְׁפָּט' (ישעיהו סו, טז), שֶׁהֵן כָּתְנוֹת עוֹר שֶׁצְּרִיכוֹת בָּהֶן הַבְדָּלָה, כְּשֶׁאוֹמְרִים יִשְׂרָאֵל 'בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ', וְאוֹמְרִים 'הַמַּבְדִּיל בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ'. חֹשֶׁךְ שָׁחֹר, כָּתְנוֹת עוֹרוֹ שְׁחֹרוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן (שיר א ה) 'שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה'. ' ׳וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם׳ (בראשית ג, א) ' מֵהֶן, שֶׁלְּכָל חַיָּה בָּרָא לְבוּשִׁים, וּלְכָל הַבְּרִיּוֹת שֶׁנִּבְרְאוּ בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, וְנִשְׁאֲרוּ גּוּפוֹת שֶׁל מַזִּיקִים לַעֲשׂוֹת וְלֹא עֲשָׂאָם, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה עֶרֶב שַׁבָּת, וְזֶהוּ (בראשית ב, ג) 'אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת', וּמִשּׁוּם כָּךְ ' ׳וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם׳ מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהִים' (בראשית ג, א), שֶׁלְּכֻלָּם עָשָׂה לְבוּשִׁים, וְלוֹ לֹא עָשָׂה, מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ מַזִּיקֵי הָעוֹלָם. וְלָמָּה לֹא עֲשָׂאָם? מִשּׁוּם שֶׁהָיָה עָלָיו לִבְרֹא אֶת הָאָדָם בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וּבִגְלָלוֹ לֹא בְּרָאָם. וּמִשּׁוּם כָּךְ נִכְנְסָה קִנְאָה בְּלֵב הַנָּחָשׁ עִם הָאָדָם, מִשּׁוּם שֶׁנִּשְׁאַר עָרוֹם בִּגְלָלוֹ בְּלֹא לְבוּשִׁים, וְהוּא גָּרַם אַחַר כָּךְ שֶׁנִּתְפַּשֵּׁט הָאָדָם מִלְּבוּשָׁיו, וְיָרְשׁוּ אוֹתָם נִמְרוֹד וְעֵשָׂו, שֶׁהָיָה עֵשָׂו דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל הַנָּחָשׁ, וּמִשּׁוּם כָּךְ 'וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם' - עָרוּם רַע, שֶׁגָּרַם בְּעָרְמָתוֹ שֶׁנְּקֵבָה רָעָה, סַם הַמָּוֶת, תָּבִיא מִיתָה לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ, וְעָרְמָתוֹ הָיְתָה שֶׁפִּתָּה אֶת חַוָּה, מִשּׁוּם שֶׁדַּעְתָּן שֶׁל נָשִׁים קַלָּה. וּמָה אָמַר לָהּ (שם) 'וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ אֶל הָאִשָּׁה אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן'? וְהקב"ה לֹא אָמַר כֵּן, אֶלָּא 'מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל', שֶׁהוּא לֹא צִוָּה שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֶלָּא מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁהוּא עִרְבּוּבְיַת הַטּוֹב וְהָרָע, אִילַן הַשֶּׁקֶר, אֶחָד בַּלֵּב וְאֶחָד בַּפֶּה: לִבּוֹ מָלֵא שֶׁקֶר, וּפִתָּה בְּפִיו בְּדִבְרֵי אֱמֶת. וְהַנָּחָשׁ הָרַע עָבַר כָּאן עַל 'לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר' (שמות כ, יג), וְעַל 'לֹא תִרְצַח', וְעַל 'לֹא תִנְאָף', וְעַל 'לֹא תִגְנֹב', וְ'לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא'. עַל ' ׳לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ׳ ' - שֶׁהֵעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר בְּאָמְרוֹ ' ׳אַף כִּי אָמַר׳ אֱלֹהִים ׳לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן׳ ', וְעַל 'לֹא תִגְנֹב' - שֶׁגָּנַב דַּעַת חַוָּה כָּעֵין זֶה שֶׁאָמַר ' ׳אַף כִּי אָמַר׳ אֱלֹהִים' וְגוֹמֵר, 'כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע' (בראשית ג, ה), כְּדֵי שֶׁלֹּא תִהְיוּ בִּדְיוֹקְנוֹ. וְעָבַר עַל 'לֹא תִנְאָף', שֶׁהִטִּיל זֻהֲמָה בְּחַוָּה, וְעָבַר עַל 'לֹא תִרְצַח', שֶׁהָרַג אֶת אָדָם וְאֶת חַוָּה, שֶׁכָּךְ דֶּרֶךְ יֵצֶר הָרָע מְפַתֶּה אֶת בְּנֵי אָדָם, וְאַחַר כָּךְ עוֹלֶה וּמַלְשִׁין עָלָיו, וְנוֹטֵל רְשׁוּת וְיוֹרֵד וְנוֹטֵל נְשָׁמָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ° בראשית, ׳כי באש יהו'ה נשפט׳ (ישעיהו סו, טז), דאינון ° כתנות עור ° דצריך בהון הבדלה, כד אמרין ישראל בורא מאורי האש, ואמרין המבדיל בין אור לחשך. חשך אוכם, כתנות עור דיליה אוכמין, כמה דאתמר בהון (שיר א ה) שחורה אני ונאוה, ׳והנחש היה ° ערום׳ (בראשית ג, א) מנייהו, ° דלכל חיה ברא לבושין, ולכל בריין דאתבריאו בשית יומי בראשית, ואשתארו גופין דמזיקין למעבד ולא עביד לון, ° בגין דהוה ערב שבת, ודא איהו (בראשית ב, ג) אשר ברא אלהי״ם לעשות, ובגין דא ׳והנחש היה ערום׳ מכל חית השדה אשר עשה יהו״ה אלהי״ם (בראשית ג, א), דלכלהו עבד לבושין, וליה לא עבד, בגין דהוו מזיקין דעלמא. ואמאי לא עביד לון, בגין דהוה ליה למברי לאדם ערב שבת, ובגיניה לא ברא לון, ובגין דא עאל קנאה בלביה דחויא עם אדם, בגין דאשתאר ערום בגיניה בלא לבושין, ° ואיהו גרם לבתר דאתפשט אדם מלבושוי, וירית לון נמרוד ועשו, דהוה עשו דיוקניה דחויא, ובגין דא ׳והנחש היה ערום׳, ערום לביש, דגרם בערמה דיליה נוקבא בישא סם המות מיתה לאדם ולאתתיה, וערמה דיליה הוה ° דפתי לחוה, בגין דדעתן של נשים קלה, ומה אמר לה (שם) ׳ויאמר הנחש אל האשה אף כי אמר׳ אלהי״ם ׳לא תאכלו מכל עץ הגן׳, וקודשא בריך הוא לא אמר, אלא ׳מכל עץ הגן אכל תאכל׳, דאיהו לא מני ליה דלא למיכל אלא מעץ הדעת טוב ורע, דאיהו ערבוביא דטוב ורע, אילנא דשקרא, ° חד בלב וחד בפה, לביה מלי שקרא, ופתי בפומיה במלין דקשוט. וחויא בישא ° אעבר הכא על ׳לא תענה ברעך עד שקר׳ (שמות כ, יג), ועל לא תרצח, ועל לא תנאף, ועל לא תגנוב, ולא תשא את שם יהו״ה אלהי״ך לשוא, על ׳לא תענה ברעך׳ דסהיד שקרא דאמר (׳אף כי אמר׳ אלהי״ם ׳לא תאכלו מכל עץ הגן׳ ועל לא תגנוב דגנב דעת חוה כגוונא דא דאמר ׳אף כי אמר׳ אלהי״ם וגומר) כי יודע אלהי״ם כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהי״ם יודעי טוב ורע (בראשית ג, ה), בגין דלא תהוון בדיוקניה, ועבר על לא תנאף, דהטיל זוהמא בחוה, ועבר על לא תרצח, דקטל לאדם ולחוה, דהכי ארחא דיצרא בישא מפתי לבני נשא, ולבתר סליק ואלשין ליה, ונטיל רשו ונחית ונטיל נשמה.

התרגום: בראשית - 'כי באש ה' נשפט' (ישעיהו סו, טז), שהן כתנות עור שצריכות בהן הבדלה, כשאומרים ישראל 'בורא מאורי האש', ואומרים 'המבדיל בין אור לחשך'. חשך שחר, כתנות עורו שחרות, כמו שנאמר בהן (שיר א ה) 'שחורה אני ונאוה'. ' ׳והנחש היה ערום׳ (בראשית ג, א) ' מהן, שלכל חיה ברא לבושים, ולכל הבריות שנבראו בששת ימי בראשית, ונשארו גופות של מזיקים לעשות ולא עשאם, משום שהיה ערב שבת, וזהו (בראשית ב, ג) 'אשר ברא אלהים לעשות', ומשום כך ' ׳והנחש היה ערום׳ מכל חית השדה אשר עשה ה' אלהים' (בראשית ג, א), שלכלם עשה לבושים, ולו לא עשה, משום שהיו מזיקי העולם. ולמה לא עשאם? משום שהיה עליו לברא את האדם בערב שבת, ובגללו לא בראם. ומשום כך נכנסה קנאה בלב הנחש עם האדם, משום שנשאר ערום בגללו בלא לבושים, והוא גרם אחר כך שנתפשט האדם מלבושיו, וירשו אותם נמרוד ועשו, שהיה עשו דיוקנו של הנחש, ומשום כך 'והנחש היה ערום' - ערום רע, שגרם בערמתו שנקבה רעה, סם המות, תביא מיתה לאדם ולאשתו, וערמתו היתה שפתה את חוה, משום שדעתן של נשים קלה. ומה אמר לה (שם) 'ויאמר הנחש אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן'? והקב"ה לא אמר כן, אלא 'מכל עץ הגן אכל תאכל', שהוא לא צוה שלא לאכל אלא מעץ הדעת טוב ורע, שהוא ערבובית הטוב והרע, אילן השקר, אחד בלב ואחד בפה: לבו מלא שקר, ופתה בפיו בדברי אמת. והנחש הרע עבר כאן על 'לא תענה ברעך עד שקר' (שמות כ, יג), ועל 'לא תרצח', ועל 'לא תנאף', ועל 'לא תגנב', ו'לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא'. על ' ׳לא תענה ברעך׳ ' - שהעיד עדות שקר באמרו ' ׳אף כי אמר׳ אלהים ׳לא תאכלו מכל עץ הגן׳ ', ועל 'לא תגנב' - שגנב דעת חוה כעין זה שאמר ' ׳אף כי אמר׳ אלהים' וגומר, 'כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע' (בראשית ג, ה), כדי שלא תהיו בדיוקנו. ועבר על 'לא תנאף', שהטיל זהמה בחוה, ועבר על 'לא תרצח', שהרג את אדם ואת חוה, שכך דרך יצר הרע מפתה את בני אדם, ואחר כך עולה ומלשין עליו, ונוטל רשות ויורד ונוטל נשמה.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: כתנות אור. שהוא מאור אש שנפשט ממנו, ובאש - ב' אש, מאורי האש, ואינון דאיש ואשה וכמו שאומר לעיל יו"ד א' וברית איהו יו"ד ועם אש אתעביד איש ואוף הכי אות ה' עם אש איהי נוק' ועל תרין אישות אתמר בקדמיתא כתנות אור דבהון עקבו מכהה גלגל…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: