אין מלאך שאין בו שם ה' ועלת העלות המיחד ארבע האותיות
תיקוני זוהר · תיקון נז - בראשית שתי שבא, שמות המלאכים המשתנים לפי שליחותם · מאמר 53 · פיסקה 2 · דף צה ע"א
לשון הזוהר
[צה.] וְכָל מַלְאָכַיָּא דְסוּסֵיהוֹן סוּסֵי אֶשָּׁא, וּמֶרְכָּבוֹתֵיהֶן אֶשָּׁא וְקַשְׁתּוֹתֵיהוֹן אֶשָּׁא וְרוֹמְחֵיהוֹן אֶשָּׁא, וְכָל מָאנֵי קְרָבָא דִלְהוֹן אֶשָּׁא, יְסוֹדֵיהוֹן בִּגְבוּרָה, וּמַלְאֲכֵי חַבָּלָה דְאִנּוּן אֶשָּׁא, יְסוֹדָא דִלְהוֹן בְּגֵיהִנָּם, וְאִית מַלְאָכַיָּא דְאִתְּמַר בְּהוֹן ׳עוֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת׳ (תהלים קד, ד), יְסוֹדָא דִלְהוֹן בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְאִית מַלְאָכַיָּא דְאִינוּן מִמַּיָּא דִרְקִיעָא, דְאִתְּמַר בְּהוֹן ׳וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם׳ (שם קמח, ד), מִסִּטְרָא דִימִינָא, כֻּלְּהוֹן עִקָּרֵיהוֹן לְעִילָא, וְלֵית מַלְאָכָא דְלָא אִשְׁתַּכַּח בֵּיהּ שֵׁם יהו״ה, ° דְּאִשְׁתַּכַּח (דף צה ע״א) בְּכָל אֲתַר, כְּגַוְונָא דְנִשְׁמָתָא דְאִשְׁתַּכְּחַת בְּכָל אֵבֶר וְאֵבֶר, וּבְגִין דָּא אִית לְבַר נַשׁ לְאַמְלָכָא יהו״ה בְּכָל סְפִירָן, וּבְכָל כָּרְסַיָּין, וּבְכָל מַלְאָכִין, וּבְכָל אֵבֶר וְאֵבֶר דְּבַר נַשׁ, דְּלֵית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּיהּ לָא בְּעִלָּאִין וְלָא בְתַתָּאִין, יהו״ה לָא אִתְקְרֵי בְּיִחוּדָא דְאַרְבַּע אַתְוָון אֶלָּא בְּעִלַּת הָעִלּוֹת דִּמְיַחֵד לוֹן, וּבְגִין דְּאִיהוּ מְיַחֵד אַרְבַּע אַתְוָון, בֵּיהּ אִתְקְרִיאוּ יהו״ה בְּיִחוּדָא חֲדָא יהו״ה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, וּבְגִין דָּא שַׁוִּי אֱמוּנָה דְיִשְׂרָאֵל בְּאַרְבַּע אַתְוָון אִלֵּין, וְכָל שְׁמָהָן שַׁוִּי כִּנּוּיִין לִשְׁמָא דָא, לֵית שְׁמָא עַד אֵין סוֹף וְעַד אֵין תַּכְלִית רַבְרְבָא וְשָׁלְטָנָא מִן דָּא, לְעִילָא עַד אֵין סוֹף, וּלְתַתָּא עַד אֵין תַּכְלִית, וְכָל חֲיָילִין וּמַשִּׁרְיָין מִנֵּיהּ דַּחֲלִין וּמִזְדַּעְזְעִין.
תרגום
וְכָל הַמַּלְאָכִים שֶׁסּוּסֵיהֶם סוּסֵי אֵשׁ, וּמֶרְכְּבוֹתֵיהֶם אֵשׁ, וְקַשְׁתוֹתֵיהֶם אֵשׁ, וְרָמָחֵיהֶם אֵשׁ, וְכָל כְּלֵי הַקְּרָב שֶׁלָּהֶם אֵשׁ - יְסוֹדָם בַּגְּבוּרָה, וּמַלְאֲכֵי חַבָּלָה שֶׁהֵם אֵשׁ - יְסוֹדָם בְּגֵיהִנֹּם. וְיֵשׁ מַלְאָכִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ׳'עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת'׳ (תהלים קד, ד) - יְסוֹדָם בְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, וְיֵשׁ מַלְאָכִים שֶׁהֵם מִמֵּי הָרָקִיעַ, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ׳'וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם'׳ (שם קמח, ד), מִצַּד יָמִין - כֻּלָּם עִקָּרָם לְמַעְלָה. וְאֵין מַלְאָךְ שֶׁלֹּא נִמְצָא בּוֹ שֵׁם ה', שֶׁנִּמְצָא בְּכָל מָקוֹם, כְּעֵין הַנְּשָׁמָה הַנִּמְצֵאת בְּכָל אֵיבָר וְאֵיבָר, וּמִשּׁוּם כָּךְ עַל הָאָדָם לְהַמְלִיךְ אֶת ה' בְּכָל הַסְּפִירוֹת, וּבְכָל הַכִּסְאוֹת, וּבְכָל הַמַּלְאָכִים, וּבְכָל אֵיבָר וְאֵיבָר שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאֵין מָקוֹם פָּנוּי מִמֶּנּוּ, לֹא בָּעֶלְיוֹנִים וְלֹא בַּתַּחְתּוֹנִים. ה' אֵינוֹ נִקְרָא בְּיִחוּד שֶׁל אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת אֶלָּא בְּעִלַּת הָעִלּוֹת הַמְיַחֵד אוֹתָן, וּמִשּׁוּם שֶׁהוּא מְיַחֵד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת, בּוֹ נִקְרְאוּ ה' בְּיִחוּד אֶחָד - 'ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד', וּמִשּׁוּם כָּךְ שָׂמוּ אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל בְּאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת אֵלֶּה, וְכָל הַשֵּׁמוֹת נַעֲשׂוּ כִּנּוּיִים לְשֵׁם זֶה. אֵין שֵׁם עַד אֵין סוֹף וְעַד אֵין תַּכְלִית, גָּדוֹל וְשַׁלִּיט מִזֶּה, לְמַעְלָה עַד אֵין סוֹף, וּלְמַטָּה עַד אֵין תַּכְלִית, וְכָל הַחֲיָלִים וְהַמַּחֲנוֹת מִמֶּנּוּ יְרֵאִים וּמִזְדַּעְזְעִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [צה.] וכל מלאכיא דסוסיהון סוסי אשא, ומרכבותיהן אשא וקשתותיהון אשא ורומחיהון אשא, וכל מאני קרבא דלהון אשא, יסודיהון בגבורה, ומלאכי חבלה דאנון אשא, יסודא דלהון בגיהנם, ואית מלאכיא דאתמר בהון ׳עושה מלאכיו רוחות׳ (תהלים קד, ד), יסודא דלהון בעמודא דאמצעיתא, ואית מלאכיא דאינון ממיא דרקיעא, דאתמר בהון ׳והמים אשר מעל השמים׳ (שם קמח, ד), מסטרא דימינא, כלהון עקריהון לעילא, ולית מלאכא דלא אשתכח ביה שם יהו״ה, ° דאשתכח (דף צה ע״א) בכל אתר, כגוונא דנשמתא דאשתכחת בכל אבר ואבר, ובגין דא אית לבר נש לאמלכא יהו״ה בכל ספירן, ובכל כרסיין, ובכל מלאכין, ובכל אבר ואבר דבר נש, דלית אתר פנוי מניה לא בעלאין ולא בתתאין, יהו״ה לא אתקרי ביחודא דארבע אתוון אלא בעלת העלות דמיחד לון, ובגין דאיהו מיחד ארבע אתוון, ביה אתקריאו יהו״ה ביחודא חדא יהו״ה אחד ושמו אחד, ובגין דא שוי אמונה דישראל בארבע אתוון אלין, וכל שמהן שוי כנויין לשמא דא, לית שמא עד אין סוף ועד אין תכלית רברבא ושלטנא מן דא, לעילא עד אין סוף, ולתתא עד אין תכלית, וכל חיילין ומשריין מניה דחלין ומזדעזעין.
התרגום: וכל המלאכים שסוסיהם סוסי אש, ומרכבותיהם אש, וקשתותיהם אש, ורמחיהם אש, וכל כלי הקרב שלהם אש - יסודם בגבורה, ומלאכי חבלה שהם אש - יסודם בגיהנם. ויש מלאכים שנאמר בהם ׳'עשה מלאכיו רוחות'׳ (תהלים קד, ד) - יסודם בעמודא דאמצעיתא, ויש מלאכים שהם ממי הרקיע, שנאמר בהם ׳'והמים אשר מעל השמים'׳ (שם קמח, ד), מצד ימין - כלם עקרם למעלה. ואין מלאך שלא נמצא בו שם ה', שנמצא בכל מקום, כעין הנשמה הנמצאת בכל איבר ואיבר, ומשום כך על האדם להמליך את ה' בכל הספירות, ובכל הכסאות, ובכל המלאכים, ובכל איבר ואיבר של האדם, שאין מקום פנוי ממנו, לא בעליונים ולא בתחתונים. ה' אינו נקרא ביחוד של ארבע אותיות אלא בעלת העלות המיחד אותן, ומשום שהוא מיחד ארבע אותיות, בו נקראו ה' ביחוד אחד - 'ה' אחד ושמו אחד', ומשום כך שמו אמונת ישראל בארבע אותיות אלה, וכל השמות נעשו כנויים לשם זה. אין שם עד אין סוף ועד אין תכלית, גדול ושליט מזה, למעלה עד אין סוף, ולמטה עד אין תכלית, וכל החילים והמחנות ממנו יראים ומזדעזעים.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: דאשתכח בכל אתר כגוונא דנשמתא. דהוי"ה הוא נשמתא, ונוק' הוא גופא, כמו שאומר לעיל ס"ג ב' ומסטרא דגופא ועיין מה שכתבתי שם, ולכן כל השמהן הן בגופא דכל אבר ואבר וגיד ועורק ודופק ועצם וכל שרטוט וקו וציור - הכל שם אחר, והוי"ה הוא אחד…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: