ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 52: תיקון לד- ב׳ הפתוחה לקבל, והאותיות המחזירות פנים מפני העריות › פיסקה 1 (פ ע"ב)

האותיות הקדושות מחזירות פנים בבושת - ואחר העברת העריות ׳ה' אחד׳

תיקוני זוהר · תיקון לד- ב׳ הפתוחה לקבל, והאותיות המחזירות פנים מפני העריות · מאמר 52 · פיסקה 1 · דף פ ע"ב

לשון הזוהר

[ תיקוני זוהר - דף פ ע״ב ] ° בְּרֵאשִׁית, ב' נוּקְבָא פְּתִיחָא לְקַבָּלָא (ס"א מִימִינָא) לְהַהוּא (נ״א מההוא) דְּגָמִיל חֶסֶד עִמָּהּ, וּלְמַאן לְיַמִינָא (ס"א וְאַמַּאי) דְּאָת י' עַל רֵישֵׁיהּ כְּגַוְונָא דָא ג', וּבְגִין דָּא הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים, אִם כֵּן אַמַּאי ג' אָחוֹר לְב', אֶלָּא רָזָא דְּמִלָּה ° ׳וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֲחֹתוֹ בַּת אָבִיו אוֹ בַת אִמּוֹ וְרָאָה אֶת עֶרְוָתָהּ וְהִיא תִרְאֶה אֶת עֶרְוָתוֹ חֶסֶד הוּא׳ (ויקרא כ, יז), ב' חָזְרַת אַנְפּוֹי מִא', ג' אַחְזַרַת אַנְפּוֹי מִב', ד' חָזְרַת אַנְפּוֹי מִג', ה' חָזְרַת אַנְפּוֹי מִד', כָּל אַתְוָון חָזְרִין אַנְפִּין דָּא (דף פ ע״ב) מִן דָּא, וְלַאו אִינוּן אַנְפִּין בְּאַנְפִּין, וְרָזָא דְמִלָּה וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וכו' (שמות לג, כג), וְאַמַּאי חָזְרִין אַנְפִּין דָּא מִן דָּא, בְּגִין עֶרְיָין דְּאִינוּן לְקִבְלַיְיהוּ, א' לְקִבְלֵיהּ אָרוּר דְּאִיהוּ עֶרְוָה, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר ׳אָרוּר שֹׁכֵב עִם אֲחֹתוֹ׳ (דברים כז, כב), דְּאִלֵּין עֶרְיָין כָּל חַד שָׁכִיב עִם אִמֵּיהּ (ס"א וְעִם אֲחָתֵיהּ) וְעִם בְּרַתֵּיהּ, וְחָזְרִין אַנְפִּין לְגַבַּיְיהוּ, דְלֵית לוֹן בֹּשֶׁת פָּנִים, אֲבָל אַתְוָון קַדִּישִׁין חָזְרִין אַנְפַּיְיהוּ ° בְּבֹשֶׁת בַּעֲנָוָה, וּבְגִינָם אִתְּמַר (חבקוק ג, ט) עֶרְיָה תֵעוֹר, ׳וְלִפְנֵי עִוִּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל׳ (ויקרא יט, יד), עִוֵּר דְאִיהוּ ע"ר ו', וְרָזָא דְמִלָּה ׳עָרוּם רָאָה רָעָה׳ (משלי כב, ג) וְנִסְתָּר. וּלְבָתַר דְּמִתְפַּשְּׁטִין מִנַּיְיהוּ מִתְיַחֲדִין כֻּלְּהוּ וְלָא יִתְבֹּשָׁשׁוּ, וּמִתְיַחֲדִין ° אַבָּא עִם אִימָּא, אָח עִם אֲחָתֵיהּ, כְּעַן דְּעֶרְוָה בֵּינַיְיהוּ אִית פִּרוּדָא בְּאַתְוָון דְּאִינוּן יהו״ה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳כִּי הַמָּוְת יַפְרִיד׳ (רות א, יז) (בין אחים) בֵּינִי וּבֵינֵךָ, לְבָתַר דְּאִתְעַבַּר עֲרָיוֹת מִנַּיְיהוּ, יְהֵא יהו״ה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, וְרָזָא דְאֶחָד אָח ד', ° עֶרְוָה דְתַרְוַיְיהוּ אַחֵר, בְּזִמְנָא דְאִסְתַּלַּק קוֹצָא מִן ד' מִן אֶחָד אִשְׁתָּאַר אַחֵר, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר ° ׳וְסוֹד אַחֵר אַל תְּגָל׳ (משלי כה, ט).

תרגום

בְּרֵאשִׁית - ב' נְקֵבָה, פְּתוּחָה לְקַבֵּל (מִיָּמִין) לְאוֹתוֹ שֶׁגּוֹמֵל עִמָּהּ חֶסֶד, וּלְמִי? לְיָמִין, שֶׁאוֹת י' עַל רֹאשׁוֹ כְּעֵין זֶה - ג', וּמִשּׁוּם כָּךְ הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים - יַדְרִים. אִם כֵּן, לָמָּה ג' פּוֹנֶה אָחוֹר לְב'? אֶלָּא סוֹד הַדָּבָר: ' ׳וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֲחֹתוֹ בַּת אָבִיו אוֹ בַת אִמּוֹ וְרָאָה אֶת עֶרְוָתָהּ וְהִיא תִרְאֶה אֶת עֶרְוָתוֹ חֶסֶד הוּא׳ (ויקרא כ, יז) '. ב' - הֶחְזִירָה פָּנֶיהָ מֵא', ג' - הֶחְזִירָה פָּנֶיהָ מִב', ד' - הֶחְזִירָה פָּנֶיהָ מִג', ה' הֶחְזִירָה פָּנֶיהָ מִד', כָּל הָאוֹתִיּוֹת מַחְזִירוֹת פָּנִים זוֹ מִזּוֹ, וְאֵינָן פָּנִים בְּפָנִים, וְסוֹד הַדָּבָר׳ 'וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי'׳ (שמות לג, כג) וְכוּ'. וְלָמָּה מַחְזִירוֹת פָּנִים זוֹ מִזּוֹ? מִשּׁוּם הָעֲרָיוֹת שֶׁכְּנֶגְדָּן: א' כְּנֶגְדּוֹ 'אָרוּר', שֶׁהוּא עֶרְוָה, וְעָלָיו נֶאֱמַר ' ׳אָרוּר שֹׁכֵב עִם אֲחֹתוֹ׳ (דברים כז, כב) ', שֶׁאוֹתָן עֲרָיוֹת כָּל אֶחָד ׳שׁוֹכֵב עִם׳ אִמּוֹ וְעִם בִּתּוֹ, וּמַחְזִירוֹת פָּנִים כְּלַפֵּיהֶן, שֶׁאֵין לָהֶן בֹּשֶׁת פָּנִים, אֲבָל הָאוֹתִיּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת מַחְזִירוֹת פְּנֵיהֶן בְּבֹשֶׁת וּבַעֲנָוָה, וּבִגְלָלָן נֶאֱמַר ׳'עֶרְיָה תֵעוֹר'׳ (חבקוק ג, ט), ' ׳וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל׳ (ויקרא יט, יד) ' - 'עִוֵּר' שֶׁהוּא עִ"ר ו', וְסוֹד הַדָּבָר ׳'עָרוּם רָאָה רָעָה וְנִסְתָּר'׳ (משלי כב, ג). וְאַחַר שֶׁמִּתְפַּשְּׁטִים מֵהֶם, מִתְיַחֲדִים כֻּלָּם וְלֹא יֵבוֹשׁוּ, וּמִתְיַחֲדִים אַבָּא עִם אִמָּא, אָח ׳עִם אֲחוֹתוֹ׳, כָּל עוֹד שֶׁעֶרְוָה בֵּינֵיהֶם - יֵשׁ פֵּרוּד בָּאוֹתִיּוֹת שֶׁהֵן יהו"ה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳'כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ'׳ (רות א, יז), אַחַר שֶׁעֲבָרוֹת הָעֲרָיוֹת מֵהֶם, יִהְיֶה יהו"ה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, וְסוֹד 'אֶחָד' - אָח ד'. עֶרְוַת שְׁנֵיהֶם - 'אַחֵר': בִּזְמַן שֶׁמִּסְתַּלֵּק הַקּוֹץ מִן ד' שֶׁבְּ'אֶחָד', נִשְׁאָר 'אַחֵר', וְעָלָיו נֶאֱמַר ׳'וְסוֹד אַחֵר אַל תְּגַל'׳ (משלי כה, ט).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [ תיקוני זוהר - דף פ ע״ב ] ° בראשית, ב' נוקבא פתיחא לקבלא (ס"א מימינא) לההוא (נ״א מההוא) דגמיל חסד עמה, ולמאן לימינא (ס"א ואמאי) דאת י' על רישיה כגוונא דא ג', ובגין דא הרוצה להחכים ידרים, אם כן אמאי ג' אחור לב', אלא רזא דמלה ° ׳ואיש אשר יקח את אחתו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה והיא תראה את ערותו חסד הוא׳ (ויקרא כ, יז), ב' חזרת אנפוי מא', ג' אחזרת אנפוי מב', ד' חזרת אנפוי מג', ה' חזרת אנפוי מד', כל אתוון חזרין אנפין דא (דף פ ע״ב) מן דא, ולאו אינון אנפין באנפין, ורזא דמלה וראית את אחרי וכו' (שמות לג, כג), ואמאי חזרין אנפין דא מן דא, בגין עריין דאינון לקבלייהו, א' לקבליה ארור דאיהו ערוה, ועליה אתמר ׳ארור שכב עם אחתו׳ (דברים כז, כב), דאלין עריין כל חד שכיב עם אמיה (ס"א ועם אחתיה) ועם ברתיה, וחזרין אנפין לגבייהו, דלית לון בשת פנים, אבל אתוון קדישין חזרין אנפייהו ° בבשת בענוה, ובגינם אתמר (חבקוק ג, ט) עריה תעור, ׳ולפני עור לא תתן מכשול׳ (ויקרא יט, יד), עור דאיהו ע"ר ו', ורזא דמלה ׳ערום ראה רעה׳ (משלי כב, ג) ונסתר. ולבתר דמתפשטין מנייהו מתיחדין כלהו ולא יתבששו, ומתיחדין ° אבא עם אימא, אח עם אחתיה, כען דערוה בינייהו אית פרודא באתוון דאינון יהו״ה, הדא הוא דכתיב ׳כי המות יפריד׳ (רות א, יז) (בין אחים) ביני ובינך, לבתר דאתעבר עריות מנייהו, יהא יהו״ה אחד ושמו אחד, ורזא דאחד אח ד', ° ערוה דתרוייהו אחר, בזמנא דאסתלק קוצא מן ד' מן אחד אשתאר אחר, ועליה אתמר ° ׳וסוד אחר אל תגל׳ (משלי כה, ט).

התרגום: בראשית - ב' נקבה, פתוחה לקבל (מימין) לאותו שגומל עמה חסד, ולמי? לימין, שאות י' על ראשו כעין זה - ג', ומשום כך הרוצה להחכים - ידרים. אם כן, למה ג' פונה אחור לב'? אלא סוד הדבר: ' ׳ואיש אשר יקח את אחתו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה והיא תראה את ערותו חסד הוא׳ (ויקרא כ, יז) '. ב' - החזירה פניה מא', ג' - החזירה פניה מב', ד' - החזירה פניה מג', ה' החזירה פניה מד', כל האותיות מחזירות פנים זו מזו, ואינן פנים בפנים, וסוד הדבר׳ 'וראית את אחרי'׳ (שמות לג, כג) וכו'. ולמה מחזירות פנים זו מזו? משום העריות שכנגדן: א' כנגדו 'ארור', שהוא ערוה, ועליו נאמר ' ׳ארור שכב עם אחתו׳ (דברים כז, כב) ', שאותן עריות כל אחד ׳שוכב עם׳ אמו ועם בתו, ומחזירות פנים כלפיהן, שאין להן בשת פנים, אבל האותיות הקדושות מחזירות פניהן בבשת ובענוה, ובגללן נאמר ׳'עריה תעור'׳ (חבקוק ג, ט), ' ׳ולפני עור לא תתן מכשול׳ (ויקרא יט, יד) ' - 'עור' שהוא ע"ר ו', וסוד הדבר ׳'ערום ראה רעה ונסתר'׳ (משלי כב, ג). ואחר שמתפשטים מהם, מתיחדים כלם ולא יבושו, ומתיחדים אבא עם אמא, אח ׳עם אחותו׳, כל עוד שערוה ביניהם - יש פרוד באותיות שהן יהו"ה, זהו שכתוב ׳'כי המות יפריד ביני ובינך'׳ (רות א, יז), אחר שעברות העריות מהם, יהיה יהו"ה אחד ושמו אחד, וסוד 'אחד' - אח ד'. ערות שניהם - 'אחר': בזמן שמסתלק הקוץ מן ד' שב'אחד', נשאר 'אחר', ועליו נאמר ׳'וסוד אחר אל תגל'׳ (משלי כה, ט).

מן המפרשים

ביאור הגר"א: תיקון ל"ד בראשית ב' נוק' פתיחא לקבלא לההוא דגמיל חסד עמה ולמאן לימינא דאת י' על כו'. רוצה לומר דב' פתוחה כלפי ג' שהוא חסד, שלכן נקרא גימל - גומל חסד לד', וכמו שאמרו ( שבת קד ע"א ) ג"ד גמול דלים, דלא עייל בה אלא חס"ד כמו שאמרו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: