ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 51: תיקון נו - סוד הטיפות והעריות, והיחוד שאינו אלא בצדיק › פיסקה 11 (צד ע"א)

האחרת מצד הלבנה חציה חיים וחציה מות - והשכינה בת כלה ואחות

תיקוני זוהר · תיקון נו - סוד הטיפות והעריות, והיחוד שאינו אלא בצדיק · מאמר 51 · פיסקה 11 · דף צד ע"א

לשון הזוהר

אִסְתַּלַּק מִינֵיהּ, וְאִתְיַיהִב לֵיהּ אָחֳרָא ° מִסִּטְרָא דְסִיהֲרָא, דְאִתְּמַר בָּהּ ׳עִת לָלֶדֶת וְעִת לָמוּת׳ (קהלת ג, ב) וכו', דְּאִיהִי פַלְגוּ דִילָהּ חַיִּים עוּתְרָא, וּפַלְגוּ דִילָהּ מָוְת עֲנִיּוּתָא, כְּגַוְונָא דְלִבָּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ ׳לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ׳ (שם י, ב), תְּרֵין בְּשׁוּתָּפוּ, וּבְגִין דָּא אִם זָכָה עִזֶר בְּמִלּוּיָא דְסִיהֲרָא, וְאִם לָא זָכָה כְּנֶגְדּוֹ בְּחֶסְרוֹנָה דְסִיהֲרָא. וְדָא לִילִי״ת דְּאִיהִי ° עֲרָיוֹת מִסִּטְרָא דְי״ה, עִ״ר יָ״ה ׳תֵעוֹר קַשְׁתֶּךָ׳ (חבקוק ג, ט), עֲרָיוֹת מִסִּטְרָא דְו״ה ׳לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת׳ (ויקרא יח, ו) עִ״ר וָ״ה, ° עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ (שם יז) אִינוּן ה״ה, עֶרְוַת כַּלָּתְךָ (שם טו) דָּא י' זְעִירָא דְאדנ״י, דְּאִיהִי כַּלָּה הָאֲמוּרָה בְּשִׁיר הַשִּׁירִים. תָּא חֲזִי שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִתְקְרִיאַת בִּתָּהּ מִסִּטְרָא דְאִימָּא עִלָּאָה, כַּלָּה מִסִּטְרָא דְכָּ״ל כָּ״ל ה', אָחוֹת מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, ׳שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ׳ (שם ו, ו) מִסִּטְרָא דְהַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ ׳בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר׳ (בראשית ו, ג), מִסִּטְרָא דְּדַרְגֵּיהּ.

תרגום

נִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ, וְנִתְּנָה לוֹ אַחֶרֶת מִצַּד הַלְּבָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (קהלת ג, ב) 'עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת' וְכוּ', שֶׁחֶצְיָהּ חַיִּים עֹשֶׁר, וְחֶצְיָהּ מָוֶת עֹנִי, כְּעֵין הַלֵּב שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ' ׳לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ׳ (שם י, ב) ', שְׁנֵיהֶם בְּשֻׁתָּפוּת, וּמִשּׁוּם כָּךְ אִם זָכָה - עֵזֶר בְּמִלּוּי הַלְּבָנָה, וְאִם לֹא זָכָה - כְּנֶגְדּוֹ בְּחֶסְרוֹן הַלְּבָנָה. וְזוֹ לִילִית שֶׁהִיא עֲרָיוֹת מִצַּד י"ה: עִ"ר יָ"ה - 'תָּעוֹר קַשְׁתֶּךָ' (חבקוק ג, ט), עֲרָיוֹת מִצַּד ו"ה - 'לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת' עִ"ר וָ"ה (ויקרא יח, ו), 'עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ' (שם יז) הֵן ה"ה, 'עֶרְוַת כַּלָּתְךָ' (שם טו) - זוֹ י' זְעִירָה שֶׁל אדנ"י, שֶׁהִיא הַכַּלָּה הָאֲמוּרָה בְּשִׁיר הַשִּׁירִים. בֹּא רְאֵה, הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה נִקְרֵאת בִּתָּהּ מִצַּד אִמָּא עִלָּאָה, כַּלָּה מִצַּד כָּ"ל - כָּ"ל ה', אָחוֹת מִצַּד עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, 'שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ' (שם ו) מִצַּד אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ' ׳בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר׳ (בראשית ו, ג) ', מִצַּד דַרְגָּתוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אסתלק מיניה, ואתייהב ליה אחרא ° מסטרא דסיהרא, דאתמר בה ׳עת ללדת ועת למות׳ (קהלת ג, ב) וכו', דאיהי פלגו דילה חיים עותרא, ופלגו דילה מות עניותא, כגוונא דלבא דאתמר ביה ׳לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו׳ (שם י, ב), תרין בשותפו, ובגין דא אם זכה עזר במלויא דסיהרא, ואם לא זכה כנגדו בחסרונה דסיהרא. ודא לילי״ת דאיהי ° עריות מסטרא די״ה, ע״ר י״ה ׳תעור קשתך׳ (חבקוק ג, ט), עריות מסטרא דו״ה ׳לא תקרבו לגלות׳ (ויקרא יח, ו) ע״ר ו״ה, ° ערות אשה ובתה (שם יז) אינון ה״ה, ערות כלתך (שם טו) דא י' זעירא דאדנ״י, דאיהי כלה האמורה בשיר השירים. תא חזי שכינתא תתאה אתקריאת בתה מסטרא דאימא עלאה, כלה מסטרא דכ״ל כ״ל ה', אחות מסטרא דעמודא דאמצעיתא, ׳שאר בשרו׳ (שם ו, ו) מסטרא דההוא דאתמר ביה ׳בשגם הוא בשר׳ (בראשית ו, ג), מסטרא דדרגיה.

התרגום: נסתלקה ממנו, ונתנה לו אחרת מצד הלבנה, שנאמר בה (קהלת ג, ב) 'עת ללדת ועת למות' וכו', שחציה חיים עשר, וחציה מות עני, כעין הלב שנאמר בו ' ׳לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו׳ (שם י, ב) ', שניהם בשתפות, ומשום כך אם זכה - עזר במלוי הלבנה, ואם לא זכה - כנגדו בחסרון הלבנה. וזו לילית שהיא עריות מצד י"ה: ע"ר י"ה - 'תעור קשתך' (חבקוק ג, ט), עריות מצד ו"ה - 'לא תקרבו לגלות' ע"ר ו"ה (ויקרא יח, ו), 'ערות אשה ובתה' (שם יז) הן ה"ה, 'ערות כלתך' (שם טו) - זו י' זעירה של אדנ"י, שהיא הכלה האמורה בשיר השירים. בא ראה, השכינה התחתונה נקראת בתה מצד אמא עלאה, כלה מצד כ"ל - כ"ל ה', אחות מצד עמודא דאמצעיתא, 'שאר בשרו' (שם ו) מצד אותו שנאמר בו ' ׳בשגם הוא בשר׳ (בראשית ו, ג) ', מצד דרגתו.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: מסט' דסיהרא. רוצה לומר סיהרא דעץ הדעת דהיא פגומה חצי חודש, כ"ח עתים דקהלת, י"ד וי"ד, והן ה' אלקינו ה' דיד ימינא י"ד פרקין, וחילופם ביד שמאלא, ועיין לעיל תיקון נ ”ה אבל סיהרא דעץ החיים לית לה פסק כמו שאומר ברעיא מהימנא פ' פנחס…

אור יקר: י' דאיהי כ, כתר, כבר פירשנו שמלת כתר בבינה, ועם היות שאנו מכנים כתר מצד הבינה' הוא נקרא כן .כדפירשתי לעיל סימן (?), משער (?), והטעם שהיא נקראת כתר מפני שהיא נכללת ומתבחנת עד עשר סיפי׳, שעולה עד החכמה ומחכמה עד הכתר, בענין…

לכל המפרשים על פיסקה זו