׳שחורה אני ונאוה׳ - גווני השכינה הנראים בחמש הספירות
תיקוני זוהר · תיקון נו - סוד הטיפות והעריות, והיחוד שאינו אלא בצדיק · מאמר 51 · פיסקה 8 · דף צד ע"א
לשון הזוהר
[צד.] וְהָא אוּקְמוּהוּ חַבְרַיָּא, אוּכְמוּ נוּקְבָא לְחִוְורוּ, וְאוֹרַיְיתָא מִתַּמָּן אִיהִי חִוְורוּ מִלְּגָאו אוּכְמוּ מִלְּבָר, וּלְעִילָא אַבָּא וְאִימָּא אָמְרוּ עַל עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא וּשְׁכִינְתֵּיהּ ׳נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ׳ (בראשית א, כו), עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא בְחִוְורוּ, וּשְׁכִינְתָּא בְאוּכְמוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר א ה) שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, ° וְתָא חֲזִי אִימָּא עִלָּאָה הֲוַת אוּכְמָא קֳדָם הַהוּא נְהוֹרָא דִלְגָאו מִינָהּ, ° אֲבָל כַּד נָחְתָא לְתַתָּא אִתְחֲזִיַית ° גַּוְונָהָא בְחָמֵשׁ סְפִירָן, דְּאִינוּן ה' עַנְפִין דְּאִילָנָא, דְּרוֹעָא יְמִינָא וּשְׂמָאלָא וְגוּף וּתְרֵין שׁוֹקִין, צַדִּיק נָטִיל כָּל גַּוָּונִין, וְהָכִי שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִתְחֲזִיַית בְּחָמֵשׁ גַּוָּונִין מִתַּתָּא לְעִילָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וּרְאִיתִיהָ לִזְכּוֹר בְּרִית עוֹלָם׳ (בראשית ט, טז), וּרְאִיתִיהָ בְגַוָּונִין נְהִירִין, וְאִלֵּין גַּוָּונִין ° דְּחָמֵשׁ סְפִירָן, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר ׳וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים׳ (שמות כה, ד), וּכְמָה דְּאִתְכְּלִילָן כָּל גַּוָּונִין מֵעִילָא לְתַתָּא בַּצַּדִּיק, הָכִי אִתְכְּלִילָן כָּל גַּוָּונִין מִתַּתָּא לְעִילָא (דף צד ע״א) בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא.
תרגום
וַהֲרֵי הֶעֱמִידוּ הַחֲבֵרִים: שַׁחְרוּת הַנְּקֵבָה לַלֹּבֶן, וְהַתּוֹרָה מִשָּׁם - הִיא לֹבֶן מִבִּפְנִים, שַׁחְרוּת מִבַּחוּץ, וּלְמַעְלָה אַבָּא וְאִמָּא אָמְרוּ עַל עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא וּשְׁכִינָתוֹ ׳'נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ'׳ (בראשית א, כו), עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא בְּלֹבֶן, וְהַשְּׁכִינָה בְּשַׁחְרוּת, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שיר א ה) 'שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה'. וּבֹא רְאֵה, אִמָּא עִלָּאָה הָיְתָה שְׁחוֹרָה לְפָנִים מֵאוֹתוֹ הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָהּ, אֲבָל כְּשֶׁיּוֹרֶדֶת לְמַטָּה נִרְאִים גְּוָנֶיהָ בְּחָמֵשׁ סְפִירוֹת, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה עַנְפֵי הָאִילָן: זְרוֹעַ יָמִין וּשְׂמֹאל וְגוּף וּשְׁתֵּי שׁוֹקַיִם - הַצַּדִּיק נוֹשֵׂא אֶת כָּל הַגְּוָנִים. וְכֵן הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה נִרְאֵית בַּחֲמִשָּׁה גְוָנִים מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳'וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם'׳ (בראשית ט, טז), 'וּרְאִיתִיהָ' בִּגְוָנִים מְאִירִים, וּגְוָנִים אֵלֶּה שֶׁל חָמֵשׁ הַסְּפִירוֹת, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר ׳'וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים'׳ (שמות כה, ד), וּכְשֵׁם שֶׁכָּל הַגְּוָנִים כְּלוּלִים מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה בַּצַּדִּיק, כָּךְ כְּלוּלִים כָּל הַגְּוָנִים מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה בְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [צד.] והא אוקמוהו חבריא, אוכמו נוקבא לחוורו, ואורייתא מתמן איהי חוורו מלגאו אוכמו מלבר, ולעילא אבא ואימא אמרו על עמודא דאמצעיתא ושכינתיה ׳נעשה אדם בצלמנו כדמותנו׳ (בראשית א, כו), עמודא דאמצעיתא בחוורו, ושכינתא באוכמו, הדא הוא דכתיב (שיר א ה) שחורה אני ונאוה, ° ותא חזי אימא עלאה הות אוכמא קדם ההוא נהורא דלגאו מינה, ° אבל כד נחתא לתתא אתחזיית ° גוונהא בחמש ספירן, דאינון ה' ענפין דאילנא, דרועא ימינא ושמאלא וגוף ותרין שוקין, צדיק נטיל כל גוונין, והכי שכינתא תתאה אתחזיית בחמש גוונין מתתא לעילא, הדא הוא דכתיב ׳וראיתיה לזכור ברית עולם׳ (בראשית ט, טז), וראיתיה בגוונין נהירין, ואלין גוונין ° דחמש ספירן, ועלייהו אתמר ׳ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים׳ (שמות כה, ד), וכמה דאתכלילן כל גוונין מעילא לתתא בצדיק, הכי אתכלילן כל גוונין מתתא לעילא (דף צד ע״א) בעמודא דאמצעיתא.
התרגום: והרי העמידו החברים: שחרות הנקבה ללבן, והתורה משם - היא לבן מבפנים, שחרות מבחוץ, ולמעלה אבא ואמא אמרו על עמודא דאמצעיתא ושכינתו ׳'נעשה אדם בצלמנו כדמותנו'׳ (בראשית א, כו), עמודא דאמצעיתא בלבן, והשכינה בשחרות, זהו שכתוב (שיר א ה) 'שחורה אני ונאוה'. ובא ראה, אמא עלאה היתה שחורה לפנים מאותו האור שבתוכה, אבל כשיורדת למטה נראים גוניה בחמש ספירות, שהם חמשה ענפי האילן: זרוע ימין ושמאל וגוף ושתי שוקים - הצדיק נושא את כל הגונים. וכן השכינה התחתונה נראית בחמשה גונים מלמטה למעלה, זהו שכתוב ׳'וראיתיה לזכר ברית עולם'׳ (בראשית ט, טז), 'וראיתיה' בגונים מאירים, וגונים אלה של חמש הספירות, ועליהם נאמר ׳'ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים'׳ (שמות כה, ד), וכשם שכל הגונים כלולים מלמעלה למטה בצדיק, כך כלולים כל הגונים מלמטה למעלה בעמודא דאמצעיתא.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: אוכמו מלבר כו'. רוצה לומר, בכתר דלבר נקרא חושך כמו שמפרש והולך ישת חשך סתרו, והוא נקרא סתר, ( חגיגה יג ע"א ) במופלא כו', ומלגאו - ועתה לא ראו כו', ובמכוסה ממך כו', ואמר אור, אלמא דנקרא אור: