אגודת הלולב למטה ופרוד הענפים למעלה - נפרצו פסול נפרדו כשר
תיקוני זוהר · תיקון נו - סוד הטיפות והעריות, והיחוד שאינו אלא בצדיק · מאמר 51 · פיסקה 2 · דף צג ע"א
לשון הזוהר
[צג.] כְּגוֹן לוּלָב דְּאִיהוּ אֲגוּדָה חֲדָא לְתַתָּא בְכָל אִלֵּין מִינִין דַּהֲדַס וַעֲרָבָה, דְאִינוּן תְּלַת הֲדַסִּין, וּתְרֵין עֲרָבוֹת, וְאִיהוּ בְּפִרוּדָא לְעִילָא, דְּעַנְפִין מִתְפָּרְדִין לִימִינָא וּשְׂמָאלָא, וּבְגִין דָּא נִפְרְצוּ עַלָּיו פָּסוּל, ° נִפְרְדוּ עַלָּיו כָּשֵׁר, וְהַאי פֶּרֶץ אִיהוּ פָּרוּץ בְּעֶרְוָה דְאִיהוּ בֵין עַנְפָא וְעַנְפָא, וּבְגִין דָּא אִתְּמַר תַּמָּן ׳לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה׳ (ויקרא יח, ז), לַאו צָרִיךְ לְקָרְבָא אַתְוָון דְּאִינוּן יהו״ה בַּאֲתַר דְּעֶרְוָה, וְרָזָא דְעֶרְוָה אִתְרְמִיז בִּתְרֵין (בהדי) אַתְוָון עִ״ר וָ״ה, עִ״ר - רַ״ע בְּעִינֵי יהו״ה (בראשית לח, ז), וְאִלֵּין עַנְפִין (לא) אִתְפָּרְשׁוּ דִיְהֵא עֶרְוָה בֵּינַיְיהוּ, לַאו אִיהוּ אֶלָּא בַּר מֵאַתְרֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִיהוּ אדנ״י, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳לֹא יְגוּרְךָ רָע׳ (תהלים ה, ה), דְּבִסְפִירָן תִּשְׁכַּח אָב וָאֵם וּבֵן כַּחֲדָא, בְּבִינָ״ה בֶּ״ן י״ה, וְלֵית תַּמָּן עֶרְוָה, וְתִשְׁכַּח (דף צג ע״א) לוֹן לְתַתָּא אָח וְאָחוֹת תַּרְוַיְיהוּ בְּיִחוּדָא, אָח אִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא ד' אָחוֹת דִּילֵיהּ, וְתַרְוַיְיהוּ אִינוּן חַד בְּלָא פִרוּדָא, אַף עַל גַּב דְּצַדִּיק אִיהוּ יִחוּדָא דְכֻלְּהוּ.
תרגום
כְּגוֹן לוּלָב, שֶׁהוּא אֲגֻדָּה אַחַת לְמַטָּה עִם כָּל אוֹתָם הַמִּינִים שֶׁל הֲדַס וַעֲרָבָה, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה הֲדַסִּים וּשְׁתֵּי עֲרָבוֹת, וְהוּא בְּפֵרוּד לְמַעְלָה, שֶׁהָעֲנָפִים נִפְרָדִים לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, וּמִשּׁוּם כָּךְ אִם נִפְרְצוּ עָלָיו - פָּסוּל, נִפְרְדוּ עָלָיו - כָּשֵׁר, וּפֶרֶץ זֶה הוּא פָּרוּץ בְּעֶרְוָה שֶׁבֵּין עָנָף לְעָנָף, וּמִשּׁוּם כָּךְ נֶאֱמַר שָׁם (ויקרא יח, ז) 'לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה', שֶׁאֵין צָרִיךְ לְקָרֵב אֶת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל יהו"ה בְּמָקוֹם שֶׁל עֶרְוָה, וְסוֹד הָעֶרְוָה נִרְמָז בִּשְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת: עִ"ר וָ"ה. עִ"ר - 'רַע בְּעֵינֵי ה'' (בראשית לח, ז), וְעֲנָפִים אֵלֶּה לֹא נִפְרְדוּ שֶׁתְּהֵא עֶרְוָה בֵּינֵיהֶם, אֶלָּא חוּץ מִמְּקוֹמוֹ שֶׁל הקב"ה, שֶׁהוּא אדנ"י, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים ה, ה) ' לֹא יְגֻרְךָ רָע ', שֶׁבַּסְּפִירוֹת תִּמְצָא אָב וָאֵם וּבֵן כְּאֶחָד - בְּבִינָ"ה בֶּ"ן י"ה - וְאֵין שָׁם עֶרְוָה. וְתִמְצָא אוֹתָם לְמַטָּה, אָח וְאָחוֹת, שְׁנֵיהֶם בְּיִחוּד: הָאָח הוּא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, ד' [ הַשְּׁכִינָה ] אֲחוֹתוֹ, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּלֹא פֵּרוּד, אַף עַל פִּי שֶׁהַצַּדִּיק הוּא יִחוּד הַכֹּל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [צג.] כגון לולב דאיהו אגודה חדא לתתא בכל אלין מינין דהדס וערבה, דאינון תלת הדסין, ותרין ערבות, ואיהו בפרודא לעילא, דענפין מתפרדין לימינא ושמאלא, ובגין דא נפרצו עליו פסול, ° נפרדו עליו כשר, והאי פרץ איהו פרוץ בערוה דאיהו בין ענפא וענפא, ובגין דא אתמר תמן ׳לא תקרבו לגלות ערוה׳ (ויקרא יח, ז), לאו צריך לקרבא אתוון דאינון יהו״ה באתר דערוה, ורזא דערוה אתרמיז בתרין (בהדי) אתוון ע״ר ו״ה, ע״ר - ר״ע בעיני יהו״ה (בראשית לח, ז), ואלין ענפין (לא) אתפרשו דיהא ערוה בינייהו, לאו איהו אלא בר מאתריה דקודשא בריך הוא דאיהו אדנ״י, הדא הוא דכתיב ׳לא יגורך רע׳ (תהלים ה, ה), דבספירן תשכח אב ואם ובן כחדא, בבינ״ה ב״ן י״ה, ולית תמן ערוה, ותשכח (דף צג ע״א) לון לתתא אח ואחות תרוייהו ביחודא, אח איהו עמודא דאמצעיתא ד' אחות דיליה, ותרוייהו אינון חד בלא פרודא, אף על גב דצדיק איהו יחודא דכלהו.
התרגום: כגון לולב, שהוא אגדה אחת למטה עם כל אותם המינים של הדס וערבה, שהם שלשה הדסים ושתי ערבות, והוא בפרוד למעלה, שהענפים נפרדים לימין ולשמאל, ומשום כך אם נפרצו עליו - פסול, נפרדו עליו - כשר, ופרץ זה הוא פרוץ בערוה שבין ענף לענף, ומשום כך נאמר שם (ויקרא יח, ז) 'לא תקרבו לגלות ערוה', שאין צריך לקרב את האותיות של יהו"ה במקום של ערוה, וסוד הערוה נרמז בשתי אותיות: ע"ר ו"ה. ע"ר - 'רע בעיני ה' (בראשית לח, ז), וענפים אלה לא נפרדו שתהא ערוה ביניהם, אלא חוץ ממקומו של הקב"ה, שהוא אדנ"י, זהו שכתוב (תהלים ה, ה) ' לא יגרך רע ', שבספירות תמצא אב ואם ובן כאחד - בבינ"ה ב"ן י"ה - ואין שם ערוה. ותמצא אותם למטה, אח ואחות, שניהם ביחוד: האח הוא עמודא דאמצעיתא, ד' [ השכינה ] אחותו, ושניהם אחד בלא פרוד, אף על פי שהצדיק הוא יחוד הכל.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: כפום ענפין כו'. רוצה לומר דכל הוי"ה הוא בכל ספירה, ובכל ספירה משתנין השמות והעריות וכמו שאומר לעיל דבחסד נקרא אחותו (ויקרא כ יז) כי יקח כו' חסד הוא, וכן בכל ספירה הן משתנין לפי הבחינה ועיין לקמן סוף תיקון זה תא חזי שכינתא תתאה…
אור יקר: אגודה חדא לתתא ולעילא מתפרשן מינים כל א׳ לחולקיה, ולא בסוד בחינות דאצילות שנאמר בו כל הנקרא בשמי, וכן בחינתו בבריאה שנאמר בראתיו, שאלו הבחינות אין שם שליטה לחיצונים והם אחד, אלא מצד יצרתיו אף עשיתיו דהיינו בבחינת ההיכלות למטה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: