כל הוי"ה יש לה רוכב ומנהיג - ׳ויקחו לי׳ קחו רשות תחלה
תיקוני זוהר · תיקון נה - ׳עלה אלהים בתרועה׳, הכתיבה והחתימה וסוד הידים · מאמר 50 · פיסקה 5 · דף צב ע"ב
לשון הזוהר
[צב:] כָּל אִלֵּין נְקוּדִין צָרִיךְ לְנַקְדָא לוֹן מִקְּרָאִין דְּאוֹרַיְיתָא, כְּמָה דְאִינוּן כְּתִיבִין בְּאֹרַח קְשׁוֹט, וְכָל הֲוַיָּ״ה אִית לָהּ מְשַׁמְּשָׁא ° דְרָכִיב עֲלֵיהּ, וְאִיהִי מֶרְכָּבָה לֵיהּ, וְהַהִיא הֲוַיָּ״ה אִית לָהּ מַנְהִיגָא דְשַׁלִּיט עֲלֵיהּ, כְּגוֹן דְּכוּרָא עַל נוּקְבָא, וְלֵית רְשׁוּ לְנוּקְבָא וְלָא לִשְׁלוּחָא דִילָהּ לְמֶעֱבַד מִדָּעַם בְּלָא רְשׁוּת בַּעְלָהּ, דְּכָל מָאן דִּמְקַבֵּל אִיהִי נוּקְבָא, מֵאֲתַר דְּאִיהוּ מְקַבֵּל, וְרָזָא דְמִלָּה ׳כִּי גָבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ שׁוֹמֵר׳ (קהלת ה, ז), וּכְגַוְונָא דָא שְׁלִיחָא לְעִילָא מטטרו״ן, וְכַמָּה מְמַנָּן דִּתְּחוֹת יְדֵיהּ דְּאִינוּן שְׁלִיחָן דִּשְׁכִינְתָּא, וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי נוּקְבָא, לֵית לָהּ רְשׁוּ לְאַזְלָא לְשׁוּם (דף צב ע״ב) אֲתַר בְּלָא רְשׁוּ בַּעְלָהּ, וְרָזָא דְמִלָּה ׳וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה׳ (שמות כה, ב), אִם אַתּוּן בְּעִיתוּן דְּשַׁרְיָא שְׁכִנְתִּי בֵינֵיכוֹן, ׳וְיִקְחוּ לִי׳, נְסִיבוּ מִנִּי רְשׁוּ בְּקַדְמֵיתָא לְאִתְגַּלְיָא.
תרגום
כָּל אֵלֶּה הַנְּקֻדּוֹת צָרִיךְ לְנַקֵּד אוֹתָן מִמִּקְרְאוֹת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁהֵם כְּתוּבִים בְּדֶרֶךְ אֱמֶת, וְכָל הֲוָיָ"ה יֵשׁ לָהּ מְשַׁמֵּשׁ הָרוֹכֵב עָלֶיהָ, וְהִיא מֶרְכָּבָה לוֹ, וְאוֹתָהּ הֲוָיָ"ה יֵשׁ לָהּ מַנְהִיג הַשּׁוֹלֵט עָלֶיהָ, כְּעֵין זָכָר עַל נְקֵבָה, וְאֵין רְשׁוּת לַנְּקֵבָה וְלֹא לִשְׁלוּחָהּ לַעֲשׂוֹת דָּבָר בְּלֹא רְשׁוּת בַּעְלָהּ, שֶׁכָּל מִי שֶׁמְּקַבֵּל הוּא נְקֵבָה, מִן הַמָּקוֹם שֶׁהוּא מְקַבֵּל, וְסוֹד הַדָּבָר ׳'כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר'׳ (קהלת ה, ז). וּכְעֵין זֶה שָׁלִיחַ לְמַעְלָה - מֶטָטְרוֹן, וְכַמָּה מְמֻנִּים תַּחַת יָדוֹ שֶׁהֵם שְׁלוּחֵי הַשְּׁכִינָה, וְהַשְּׁכִינָה הִיא נְקֵבָה, אֵין לָהּ רְשׁוּת לָלֶכֶת לְשׁוּם מָקוֹם בְּלֹא רְשׁוּת בַּעְלָהּ, וְסוֹד הַדָּבָר ׳'וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה'׳ (שמות כה, ב): אִם אַתֶּם רוֹצִים שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָתִי בֵּינֵיכֶם, ׳'וְיִקְחוּ לִי'׳ - קְחוּ מִמֶּנִּי רְשׁוּת תְּחִלָּה לְהִתְגַּלּוֹת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [צב:] כל אלין נקודין צריך לנקדא לון מקראין דאורייתא, כמה דאינון כתיבין בארח קשוט, וכל הוי״ה אית לה משמשא ° דרכיב עליה, ואיהי מרכבה ליה, וההיא הוי״ה אית לה מנהיגא דשליט עליה, כגון דכורא על נוקבא, ולית רשו לנוקבא ולא לשלוחא דילה למעבד מדעם בלא רשות בעלה, דכל מאן דמקבל איהי נוקבא, מאתר דאיהו מקבל, ורזא דמלה ׳כי גבוה מעל גבוה שומר׳ (קהלת ה, ז), וכגוונא דא שליחא לעילא מטטרו״ן, וכמה ממנן דתחות ידיה דאינון שליחן דשכינתא, ושכינתא איהי נוקבא, לית לה רשו לאזלא לשום (דף צב ע״ב) אתר בלא רשו בעלה, ורזא דמלה ׳ויקחו לי תרומה׳ (שמות כה, ב), אם אתון בעיתון דשריא שכנתי ביניכון, ׳ויקחו לי׳, נסיבו מני רשו בקדמיתא לאתגליא.
התרגום: כל אלה הנקדות צריך לנקד אותן ממקראות התורה, כמו שהם כתובים בדרך אמת, וכל הוי"ה יש לה משמש הרוכב עליה, והיא מרכבה לו, ואותה הוי"ה יש לה מנהיג השולט עליה, כעין זכר על נקבה, ואין רשות לנקבה ולא לשלוחה לעשות דבר בלא רשות בעלה, שכל מי שמקבל הוא נקבה, מן המקום שהוא מקבל, וסוד הדבר ׳'כי גבה מעל גבה שמר'׳ (קהלת ה, ז). וכעין זה שליח למעלה - מטטרון, וכמה ממנים תחת ידו שהם שלוחי השכינה, והשכינה היא נקבה, אין לה רשות ללכת לשום מקום בלא רשות בעלה, וסוד הדבר ׳'ויקחו לי תרומה'׳ (שמות כה, ב): אם אתם רוצים שתשרה שכינתי ביניכם, ׳'ויקחו לי'׳ - קחו ממני רשות תחלה להתגלות.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: דרכיב עלי'. רוצה לומר הוי"ה על השם, ועיין בספר ברית מנוחה באורך, והויה הוא בעמודא דאמצעיתא, והשם הוא בנוק', וזה שאומר כגון דכורא כו', וכן הוא במלאכים דהוי"ה הוא במט"ט דשמו כשם רבו והשמות במלאכים דתחות ידיה ואינון דשכינתיה כמו…