מלאכים סופרים חותמים ושוקלים - ונקדת שם הכותב ושם הדורש
תיקוני זוהר · תיקון נה - ׳עלה אלהים בתרועה׳, הכתיבה והחתימה וסוד הידים · מאמר 50 · פיסקה 4 · דף צב ע"א
לשון הזוהר
° וְעוֹד וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אלהי״ם (שמות לב, טז), תְּרֵין יְדַיִן כּוֹתְבוֹת מִימִינָא וּמִשְּׂמָאלָא, ׳חָרוּת עַל הַלּוּחוֹת׳ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא. ° כַּמָּה מַלְאָכַיָּא סַפְרַיָּא אִית לְעֵילָא דְכָתְבִין זַכְוָון דְּיִשְׂרָאֵל, ° וְכַמָּה מַלְאָכַיָּא דְחוֹתָמָא דְמַלְכָּא בִּידֵיהוֹן דְּחָתְמִין זַכְוָון דְּיִשְׂרָאֵל, וְכַמָּה מַלְאָכַיָּא אִינוּן שָׁקְלִין קַלִּין וַחֲמוּרִין דְּאוֹרַיְיתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳אַיֵּה סוֹפֵר אַיֵּה שׁוֹקֵל׳ (ישעיה לג, יח), ° וְכַד אִיהוּ חָתִים בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ דְּאִיהוּ י' אֵין לְהָשִׁיב, חוֹתָם אִיהוּ ו' חוֹתָם אֶמֶת, יָד כּוֹתֵב וְיָד חוֹתֵם ה' תַּתָּאָה כּוֹתֵב ה' עִלָּאָה חוֹתֵם, דְּאִינוּן ה' אֶצְבְּעָאן דְּיָד יְמִינָא וְה' אֶצְבְּעָאן דְּיָד שְׂמָאלָא, ° ה' תַּתָּאָה כּוֹתֵב בְּאָת ו' דְּאִיהוּ קוֹלְמוֹס, קָנֶה דִדְרוֹעָא ה' עִלָּאָה חוֹתָם בְּאָת י' דְּאִיהוּ כַּף הַיָּד. ° וּנְקוּדָה דְשֵׁם הַכּוֹתֵב - וְ'הַמִּכְתָּב מִ'כְתַּב אֱ'להי״ם הוּ'א דָא יְהִוֱהוּ, שֵׁ״ם הַדּוֹרֵ״שׁ - יְ'הו״ה אֱ'להי״ם נָ'תַן לִ'י לְשׁוֹן לִמּוּדִים ׳לָדַעַת לָעוּת אֶת יָעִף דָּבָר׳ וְדָא יְהֱוָהִ, שֵׁ״ם הַדּוֹרֵ״שׁ אִיהוּ צַדִּיק, עֲלֵיהּ אִתְּמַר (ישעיה נ, ד) יהו״ה אלהי״ם נָתַן לִי לְשׁוֹן לִמּוּדִים, וְדָא ז', י"ו זְעִירָא, ׳לָדַעַת לָעוּת אֶת יָעִף דָּבָר׳ (שם), אִינוּן ה״ה דִּבְהוֹן ׳וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ׳ (בראשית א, כ), יְדִיעַת קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּשְׁכִינְתֵּיהּ בְּהַאי נְקוּדָה - יִ'תְהַלֵּל הַ'מִּתְהַלֵּל הַ'שְׂכֵּל וְ'יָדוֹעַ (ירמיה ט, כג), וְדָא יִהַהַוְ.
תרגום
וְעוֹד, 'וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים' (שמות לב, טז), שְׁתֵּי יָדַיִם כּוֹתְבוֹת מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל, 'חָרוּת עַל הַלֻּחֹת' - עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. כַּמָּה מַלְאָכִים סוֹפְרִים יֵשׁ לְמַעְלָה הַכּוֹתְבִים אֶת זְכֻיּוֹת יִשְׂרָאֵל, וְכַמָּה מַלְאָכִים בַּעֲלֵי חוֹתֶמֶת הַמֶּלֶךְ בְּיָדָם, הַחוֹתְמִים אֶת זְכֻיּוֹת יִשְׂרָאֵל, וְכַמָּה מַלְאָכִים שׁוֹקְלִים קַלִּים וַחֲמוּרִים שֶׁל הַתּוֹרָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ישעיה לג, יח) 'אַיֵּה סֹפֵר אַיֵּה שֹׁקֵל'. וּכְשֶׁהוּא חוֹתֵם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ, שֶׁהִיא י', אֵין לְהָשִׁיב, הַחוֹתָם הוּא ו' - חוֹתָם אֱמֶת, יָד כּוֹתֶבֶת וְיָד חוֹתֶמֶת: ה' תַּחְתּוֹנָה כּוֹתֶבֶת, ה' עֶלְיוֹנָה חוֹתֶמֶת, שֶׁהֵן חָמֵשׁ אֶצְבְּעוֹת יַד יָמִין וְחָמֵשׁ אֶצְבְּעוֹת יַד שְׂמֹאל, ה' תַּחְתּוֹנָה כּוֹתֶבֶת בְּאוֹת ו' שֶׁהוּא הַקּוּלְמוֹס - קְנֵה הַזְּרוֹעַ, ה' עֶלְיוֹנָה חוֹתֶמֶת בְּאוֹת י' שֶׁהוּא כַּף הַיָּד. וּנְקֻדַּת שֵׁם הַכּוֹתֵב - 'וְ'הַמִּכְתָּב מִ'כְתַּב אֱ'לֹהִים הוּ'א' - זֶה יְהִוֱהוּ. 'שֵׁם הַדּוֹרֵשׁ' - 'יְ'הֹוָה אֱ'לֹהִים נָ'תַן לִ'י לָשׁוֹן לִמּוּדִים ׳לָדַעַת לָעוּת אֶת יָעֵף דָּבָר׳ ', וְזֶה יְהֱוָהִ. 'שֵׁם הַדּוֹרֵשׁ' הוּא צַדִּיק, עָלָיו נֶאֱמַר (ישעיה נ, ד) 'ה' אֱלֹהִים נָתַן לִי לְשׁוֹן לִמּוּדִים', וְזֶה ז', יוֹ"ד זְעִירָה. 'לָדַעַת לָעוּת אֶת יָעֵף דָּבָר' - אֵלֶּה ה"ה שֶׁבָּהֶם 'וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ' (בראשית א, כ), יְדִיעַת הקב"ה בִּשְׁכִינָתוֹ בִּנְקֻדָּה זוֹ - 'יִ'תְהַלֵּל הַ'מִּתְהַלֵּל הַ'שְׂכֵּל וְ'יָדֹעַ' (ירמיה ט, כג), וְזֶה יִהַהַוְ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° ועוד והמכתב מכתב אלהי״ם (שמות לב, טז), תרין ידין כותבות מימינא ומשמאלא, ׳חרות על הלוחות׳ עמודא דאמצעיתא. ° כמה מלאכיא ספריא אית לעילא דכתבין זכוון דישראל, ° וכמה מלאכיא דחותמא דמלכא בידיהון דחתמין זכוון דישראל, וכמה מלאכיא אינון שקלין קלין וחמורין דאורייתא, הדא הוא דכתיב ׳איה סופר איה שוקל׳ (ישעיה לג, יח), ° וכד איהו חתים בטבעת המלך דאיהו י' אין להשיב, חותם איהו ו' חותם אמת, יד כותב ויד חותם ה' תתאה כותב ה' עלאה חותם, דאינון ה' אצבעאן דיד ימינא וה' אצבעאן דיד שמאלא, ° ה' תתאה כותב באת ו' דאיהו קולמוס, קנה דדרועא ה' עלאה חותם באת י' דאיהו כף היד. ° ונקודה דשם הכותב - ו'המכתב מ'כתב א'להי״ם הו'א דא יהוהו, ש״ם הדור״ש - י'הו״ה א'להי״ם נ'תן ל'י לשון למודים ׳לדעת לעות את יעף דבר׳ ודא יהוה, ש״ם הדור״ש איהו צדיק, עליה אתמר (ישעיה נ, ד) יהו״ה אלהי״ם נתן לי לשון למודים, ודא ז', י"ו זעירא, ׳לדעת לעות את יעף דבר׳ (שם), אינון ה״ה דבהון ׳ועוף יעופף על הארץ׳ (בראשית א, כ), ידיעת קודשא בריך הוא בשכינתיה בהאי נקודה - י'תהלל ה'מתהלל ה'שכל ו'ידוע (ירמיה ט, כג), ודא יההו.
התרגום: ועוד, 'והמכתב מכתב אלהים' (שמות לב, טז), שתי ידים כותבות מימין ומשמאל, 'חרות על הלחת' - עמודא דאמצעיתא. כמה מלאכים סופרים יש למעלה הכותבים את זכיות ישראל, וכמה מלאכים בעלי חותמת המלך בידם, החותמים את זכיות ישראל, וכמה מלאכים שוקלים קלים וחמורים של התורה, זהו שכתוב (ישעיה לג, יח) 'איה ספר איה שקל'. וכשהוא חותם בטבעת המלך, שהיא י', אין להשיב, החותם הוא ו' - חותם אמת, יד כותבת ויד חותמת: ה' תחתונה כותבת, ה' עליונה חותמת, שהן חמש אצבעות יד ימין וחמש אצבעות יד שמאל, ה' תחתונה כותבת באות ו' שהוא הקולמוס - קנה הזרוע, ה' עליונה חותמת באות י' שהוא כף היד. ונקדת שם הכותב - 'ו'המכתב מ'כתב א'להים הו'א' - זה יהוהו. 'שם הדורש' - 'י'הוה א'להים נ'תן ל'י לשון למודים ׳לדעת לעות את יעף דבר׳ ', וזה יהוה. 'שם הדורש' הוא צדיק, עליו נאמר (ישעיה נ, ד) 'ה' אלהים נתן לי לשון למודים', וזה ז', יו"ד זעירה. 'לדעת לעות את יעף דבר' - אלה ה"ה שבהם 'ועוף יעופף על הארץ' (בראשית א, כ), ידיעת הקב"ה בשכינתו בנקדה זו - 'י'תהלל ה'מתהלל ה'שכל ו'ידע' (ירמיה ט, כג), וזה יההו.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: אלי איהו אם כו'. כמו שאומר לעיל דאיהו מעשה אלקים בתרין ידין ואיהו מכתב אלקים דתרין ידין, וכמו שאומר לעיל דכ"ח אתוון דידה מתלבשת בתרין ידין, ולכן בין בחתמיאל בין בכתביאל הוא אלי מסטרא דאימא אף שחתמיאל הוא מסטרא דחכמה. רוצה לומר…