ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 50: תיקון נה - ׳עלה אלהים בתרועה׳, הכתיבה והחתימה וסוד הידים › פיסקה 1 (צא ע"ב)

׳עלה אלהים בתרועה׳ - מלכיות זכרונות ושופרות במוח בלב ובקנה

תיקוני זוהר · תיקון נה - ׳עלה אלהים בתרועה׳, הכתיבה והחתימה וסוד הידים · מאמר 50 · פיסקה 1 · דף צא ע"ב

לשון הזוהר

° בְּרֵאשִׁית ° בָּרָא אלהי״ם, הַאי אלהי״ם אִיהִי אִימָּא עִלָּאָה, דִּרְכִיבַת וּסְלִיקַת בִּתְרוּעָה (דאיהי ראש השנה הדא הוא דכתיב (תהלים מז, ו) עלה אלהי״ם בתרועה), ° דְּאִיהִי יַעֲקֹב דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (במדבר כג, כא) לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל יהו״ה אֱלֹהָי״ו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ, וְאִתְּמַר בֵּיהּ עָלָה אלהי״ם בִּתְרוּעָה, ° יהו״ה בְּקוֹל שׁוֹפָר סָלִיק. (הפסקא דלקמן מוגהת ע"פ בהגר"א) ° וְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, דְּלֵית פּוֹחֲתִין בֵּיהּ מֵעֲשָׂרָה מַלְכִיּוֹת וּמֵעֲשָׂרָה זִכְרוֹנוֹת וּמֵעֲשָׂרָה שׁוֹפָרוֹת, דָּא יו״ד ה״י וא״ו ה״י, ° מַלְכִיּוֹת - וְתִמְלוֹךְ אַתָּה (הוּא) ° יהו״ה אלהינ״ו, ° זִכְרוֹנוֹת - אַתָּה זוֹכֵר, זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, ° שׁוֹפָרוֹת - תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל, ° ׳תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר׳ (תהלים פא, ד) דָּא יַרְחָא דְסִיהֲרָא אִתְכַּסְיָיא, ° מַלְכִיּוֹת מִסִּטְרָא דְמַלְכוּת דְּאִיהוּ זֶה שְּׁמִי (שמות ג, טו), דְתַמָּן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִשְׁתְּמוֹדָע ׳לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ׳, וּבָהּ אִיהוּ הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, ׳כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ׳ (תהלים מז, ח) אלהי״ם, ° וְדָא לִבָּא לִשְׂמָאלָא מַלְכוּיוֹת, זִכְרוֹנוֹת זָכוֹר לַזָּכָר וְדָא מוֹחָא לִימִינָא וְתַמָּן זִכְרוֹנוֹת, ° שׁוֹפָרוֹת דָּא קָנֶה דְאִיהוּ שׁוֹפָר, וּמִתַּמָּן נָפִיק קוֹל הַשּׁוֹפָר דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, ° וְאִיהוּ יהו״ה, בְּמוֹחָא בְּלִבָּא בְגוּפָא. (וְעוֹד ׳תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׳, מַאי בַּכֶּסֶה דָא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, וּבָהּ כָּתְבֵנוּ לְחַיִּים, דְּאִיהִי כְּתִיבָה מִסִּטְרָא דִימִינָא וּמִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, וּבְגִין דְּאִתְאַחַד בֵּיהּ אַדְכִּיר תְּרֵין זִמְנִין כְּתִיבָה (נ״א דאיהו יד עלאה יד תתאה), (נ״א אמא תתאה מסטרא דשמאלא איהי) בַּכֶּסֶה בְּהַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ בַּמְּכוּסֶה מִמָּךְ אַל תַּחְקוֹר)

תרגום

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים - אֱלֹהִים זֶה אִמָּא עִלָּאָה, הָרוֹכֶבֶת וְעוֹלָה בִּתְרוּעָה (שֶׁהוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים מז, ו) 'עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה'), שֶׁהִיא יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (במדבר כג, כא) 'לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ', וְנֶאֱמַר בּוֹ '׳ עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה׳, ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר' - עוֹלֶה. וְהֶעֱמִידוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, שֶׁאֵין פּוֹחֲתִין בּוֹ מֵעֲשָׂרָה מַלְכֻיּוֹת וּמֵעֲשָׂרָה זִכְרוֹנוֹת וּמֵעֲשָׂרָה שׁוֹפָרוֹת, זֶה יוֹ"ד הֵ"י וָא"ו הֵ"י. מַלְכֻיּוֹת - 'וְתִמְלֹךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ', זִכְרוֹנוֹת - 'אַתָּה זוֹכֵר', 'זָכְרֵנוּ לְחַיִּים', שׁוֹפָרוֹת - 'תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל', ' ׳תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר׳ (תהלים פא, ד) ' - זֶה יֶרַח הַלְּבָנָה שֶׁמִּתְכַּסֶּה. מַלְכֻיּוֹת מִצַּד הַמַּלְכוּת, שֶׁהִיא 'זֶה שְּׁמִי' (שמות ג, טו), שֶׁשָּׁם הקב"ה נוֹדָע ' ׳לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ׳ ', וּבָהּ הוּא הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט מִצַּד הַשְּׂמֹאל, ' ׳כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ׳ (תהלים מז, ח) אֱלֹהִים', וְזֶה הַלֵּב לִשְׂמֹאל - מַלְכֻיּוֹת. זִכְרוֹנוֹת - 'זָכוֹר' לַזָּכָר, וְזֶה הַמֹּחַ לְיָמִין וְשָׁם זִכְרוֹנוֹת. שׁוֹפָרוֹת - זֶה הַקָּנֶה שֶׁהוּא שׁוֹפָר, וּמִשָּׁם יוֹצֵא קוֹל הַשּׁוֹפָר שֶׁהוּא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, וְהוּא ה', בַּמֹּחַ, בַּלֵּב, בַּגּוּף. (וְעוֹד, 'תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ', מַהוּ 'בַּכֶּסֶה'? זוֹ הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה, וּבָהּ 'כָּתְבֵנוּ לְחַיִּים', שֶׁהִיא כְּתִיבָה מִצַּד יָמִין וּמִצַּד שְׂמֹאל, וּמִשּׁוּם שֶׁמִּתְאַחֵד בָּהּ הִזְכִּיר שְׁתֵּי פְעָמִים 'כְּתִיבָה' (וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁזֶּה יָד עֶלְיוֹנָה וְיָד תַּחְתּוֹנָה) (וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אִמָּא תַּתָּאָה מִצַּד שְׂמֹאל הִיא) 'בַּכֶּסֶה' - בְּאוֹתוֹ עִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ 'בַּמְּכֻסֶּה מִמְּךָ אַל תַּחְקֹר'.)

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ° בראשית ° ברא אלהי״ם, האי אלהי״ם איהי אימא עלאה, דרכיבת וסליקת בתרועה (דאיהי ראש השנה הדא הוא דכתיב (תהלים מז, ו) עלה אלהי״ם בתרועה), ° דאיהי יעקב דאתמר ביה (במדבר כג, כא) לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל יהו״ה אלהי״ו עמו ותרועת מלך בו, ואתמר ביה עלה אלהי״ם בתרועה, ° יהו״ה בקול שופר סליק. (הפסקא דלקמן מוגהת ע"פ בהגר"א) ° ואוקמוהו מארי מתניתין, דלית פוחתין ביה מעשרה מלכיות ומעשרה זכרונות ומעשרה שופרות, דא יו״ד ה״י וא״ו ה״י, ° מלכיות - ותמלוך אתה (הוא) ° יהו״ה אלהינ״ו, ° זכרונות - אתה זוכר, זכרנו לחיים, ° שופרות - תקע בשופר גדול, ° ׳תקעו בחדש שופר׳ (תהלים פא, ד) דא ירחא דסיהרא אתכסייא, ° מלכיות מסטרא דמלכות דאיהו זה שמי (שמות ג, טו), דתמן קודשא בריך הוא אשתמודע ׳למלך על כל הארץ׳, ובה איהו המלך הקדוש המלך המשפט מסטרא דשמאלא, ׳כי מלך כל הארץ׳ (תהלים מז, ח) אלהי״ם, ° ודא לבא לשמאלא מלכויות, זכרונות זכור לזכר ודא מוחא לימינא ותמן זכרונות, ° שופרות דא קנה דאיהו שופר, ומתמן נפיק קול השופר דאיהו עמודא דאמצעיתא, ° ואיהו יהו״ה, במוחא בלבא בגופא. (ועוד ׳תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו׳, מאי בכסה דא שכינתא תתאה, ובה כתבנו לחיים, דאיהי כתיבה מסטרא דימינא ומסטרא דשמאלא, ובגין דאתאחד ביה אדכיר תרין זמנין כתיבה (נ״א דאיהו יד עלאה יד תתאה), (נ״א אמא תתאה מסטרא דשמאלא איהי) בכסה בההוא דאתמר ביה במכוסה ממך אל תחקור)

התרגום: בראשית ברא אלהים - אלהים זה אמא עלאה, הרוכבת ועולה בתרועה (שהוא ראש השנה, זהו שכתוב (תהלים מז, ו) 'עלה אלהים בתרועה'), שהיא יעקב, שנאמר בו (במדבר כג, כא) 'לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל, ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו', ונאמר בו '׳ עלה אלהים בתרועה׳, ה' בקול שופר' - עולה. והעמידו בעלי המשנה, שאין פוחתין בו מעשרה מלכיות ומעשרה זכרונות ומעשרה שופרות, זה יו"ד ה"י וא"ו ה"י. מלכיות - 'ותמלך אתה ה' אלהינו', זכרונות - 'אתה זוכר', 'זכרנו לחיים', שופרות - 'תקע בשופר גדול', ' ׳תקעו בחדש שופר׳ (תהלים פא, ד) ' - זה ירח הלבנה שמתכסה. מלכיות מצד המלכות, שהיא 'זה שמי' (שמות ג, טו), ששם הקב"ה נודע ' ׳למלך על כל הארץ׳ ', ובה הוא המלך הקדוש, המלך המשפט מצד השמאל, ' ׳כי מלך כל הארץ׳ (תהלים מז, ח) אלהים', וזה הלב לשמאל - מלכיות. זכרונות - 'זכור' לזכר, וזה המח לימין ושם זכרונות. שופרות - זה הקנה שהוא שופר, ומשם יוצא קול השופר שהוא עמודא דאמצעיתא, והוא ה', במח, בלב, בגוף. (ועוד, 'תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו', מהו 'בכסה'? זו השכינה התחתונה, ובה 'כתבנו לחיים', שהיא כתיבה מצד ימין ומצד שמאל, ומשום שמתאחד בה הזכיר שתי פעמים 'כתיבה' (ויש אומרים שזה יד עליונה ויד תחתונה) (ויש אומרים: אמא תתאה מצד שמאל היא) 'בכסה' - באותו ענין שנאמר בו 'במכסה ממך אל תחקר'.)

מן המפרשים

ביאור הגר"א: תיקון נ"ה בראשית כו'. עתה מרמז את הפסוק הנ"ל ויקח כו' בבראשית, ואמר דבראשית הוא ברא שית, ו"ק דהוא עמודא דאמצעיתא דהוא את האדם כמו שאומר לעיל בתיקון הקודם והוא כולל כל הג' כמו שאומר שם:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: