ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 49: תיקון נד - ׳ונהר יוצא מעדן׳, ארבעת הראשים והגן הניתן לעבדה ולשמרה › פיסקה 5 (צא ע"ב)

פישון פי שונה הלכות - והארבעה שנכנסו לפרדס בארבעת הנהרות

תיקוני זוהר · תיקון נד - ׳ונהר יוצא מעדן׳, ארבעת הראשים והגן הניתן לעבדה ולשמרה · מאמר 49 · פיסקה 5 · דף צא ע"ב

לשון הזוהר

[צא:] פִּישׁוֹן לָקֳבֵל אוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה, וּמִתַּמָּן פִּישׁוֹן, פִּי שׁוֹנֶה הֲלָכוֹת, גִּ״יחוֹ״ן ° ג' גּ״וֹמֵל חֶסֶד, ° וְתַמָּן חֵיוָון ° דְּאִתְקְרִיאוּ חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ מִסִּטְרָא דְאַרְיֵה ° מִסִּטְרָא דִימִינָא, מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא נָחָשׁ, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (ויקרא יא, מב) כָּל הוֹלֵךְ עַל גָּחוֹן, לְאַעֲנָשָׁא בֵיהּ ° לְמָאן דְּאַעֲבַר עַל אוֹרַיְיתָא דְאִתְיְהִיבַת מִימִינָא, ° פִּישׁוֹן תַּמָּן שְׁפִיפוֹן, לְאַעֲנָשָׁא לְמָאן דְּאַעֲבַר עַל אוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה, ° וּבְגִין דָּא פִּישׁוֹן פִּי שׁוֹנֶה הֲלָכוֹת, גִּיחוֹן גַּי חוֹן הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ (דברים לד, ו) וַיִּקְבּוֹר אוֹתוֹ בַגַיְא תַּמָּן שַׁרְיָא לְסִטְרָא דְימִינָא. ° חִדֶּקֶל חַ״ד קַ״ל, דָּא חֲרִיפָא בְּלִישָׁנֵיהּ, חַד מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, וְקַל מִסִּטְרָא דִימִינָא, לְאוֹלָפָא תַּרְוַיְיהוּ, חַ״ד בְּשִׁנַּיִם, וְקַ״ל בְּשִׂפְוָון. פְּרַת כַּלִיל כּלְהוּ, הַאי פְּרִיָה וּרְבִיָה, עלֵיה אִתְּמַר (תהלים סח, יד) אִם תִּשְׁכְּבוּן בֵּין (דף צא ע״ב) שְׁפַתָּיִם, אֵם וַדַאי, לְמֶעבַד תַּמָן פְּרִיָה וּרְבִיָה. וּבְאִלֵין אַרְבָּעָה, אַרְבָּעָה עַאלוּ ° לַפַּרְדֵס, אִלֵין דְעַאלוּ בִּקְלִיפִּין, חַד הִצִיץ וָמֵת חַד הִצִיץ וְנִפְגַע וְחַד אִשְׁתְמַד (נ"א נְפַק לְתַרְבּות רָעָה) רְבִיעָאָה דְעַאל בְּמוֹחָא דְאֶגוֹזָא עַאל בִּשְׁלַם וּנְפִיק בִּשְׁלַם. הַאי דְּאִתְמַר בֵּיה הִצִיץ וְנִפְגַע עַאל בְּעֹנֶג וְלא עַאל בֵּיה כִּדְקַא יָאוּת, ° אִתְהַפִך לֵיה לְנֶגַע, וְדָא נָהָר דְּיוצֵא מֵעֶדֶן דְאִיהוּ סִימָן ענ"ג, עֶדֶ"ן נָהָ"ר גַ"ן. ° הַכַא אִיסוּר וְהֵיתֵּר טוּמְאָה טַהרָה כָּשֶׁר וּפָסוּל. ° (בראשית ב) וַיִקַח ה' אֶלֹקִים ׳אֶת הָאָדָם וַיְנִיחֵהוּ בְּגַן עֶדֶן לְעָבְדָה וּלְשָׁמְרָה׳. תָּא חזִי, קב"ה אוֹלִיף לְאָדָם אוֹרַיְיתָא, הַדָא הוּא דִכְתִיב ׳אָז רָאָה וַיְסַפְּרָה הֵכִינָה וְגַם חֲקַרָה וַיֹאמֶר לָאָדָם׳ (איוב כח), וְדָא אִיהוּ ׳וַיְנִיחֵהוּ בְּגַן עֶדֶן׳ דָּא ° גַן דְּאורַיְיתָא, לְעָבְדָה בִּפְקוּדִין דְּאוֹרַיְיתָא דַּעֲשֶׂה ° דְּאִיהוּ זָכוֹר דְּכַר, וּלְשָׁמְרָה בִּפְקוּדִין דְּלֹא תַעֲשֶׂה דְּאִיהוּ שָׁמוֹר נוּקְבָא, ° אֶת הָאָדָם דְּהַוֶה בִּדְיוֹקְנָא דְּאוֹרַיְיתָא, דְא"ת לְרַבּוֹת (וילנא קא ע"ב) אוֹרַיְיתָא דְאִתְיְהִיבַת לָאָדָם מְא' וְעַד ת' ° דְאִתְיְהִיבַת מִיְמִנָא וּמִשְּׂמָאלָא, דְתַמָּן פִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, פִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה מִימִינָא ° לָקֳבֵל ו״ה זִכְרִ״י ° וְדָא זִכְרוֹנוֹת, פִּקּוּדִין דְּלֹא תַעֲשֶׂה מִשְּׂמָאלָא ° לָקֳבֵל י״ה שְׁמִ״י, ° עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא כְּלִיל תַּרְוַיְיהוּ יהו״ה שְׁמֵיהּ, ° וְאִיהוּ קוֹל הַשּׁוֹפָר מִסִּטְרָא דְאִימָּא עִלָּאָה דְאִיהִי שׁוֹפָר, ° תְּקִיעָה אִיהִי מִסִּטְרָא דִימִינָא, וּשְׁבָרִים מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, ° תְּרוּעָה מִסִּטְרָא דְתַרְוַיְיהוּ.

תרגום

פִּישׁוֹן כְּנֶגֶד תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וּמִשָּׁם פִּישׁוֹן - פִּי שׁוֹנֶה הֲלָכוֹת. גִּיחוֹן - ג' גּוֹמֵל חֶסֶד, וְשָׁם הַחַיּוֹת הַנִּקְרָאוֹת חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, מִצַּד הָאֲרִי מִצַּד יָמִין, מִצַּד שְׂמֹאל - נָחָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (ויקרא יא, מב) 'כָּל הוֹלֵךְ עַל גָּחוֹן', לְהַעֲנִישׁ בּוֹ אֶת מִי שֶׁעוֹבֵר עַל הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה מִיָּמִין, פִּישׁוֹן שָׁם שְׂפִיפוֹן, לְהַעֲנִישׁ אֶת מִי שֶׁעוֹבֵר עַל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וּמִשּׁוּם כָּךְ פִּישׁוֹן - פִּי שׁוֹנֶה הֲלָכוֹת, גִּיחוֹן - גַּיְא חוֹן, אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (דברים לד, ו) 'וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּיְא', שָׁם שׁוֹרֶה לְצַד יָמִין. חִדֶּקֶל - חַד קַל, זוֹ חֲרִיפוּת בִּלְשׁוֹנוֹ, 'חַד' מִצַּד הַשְּׂמֹאל, וְ'קַל' מִצַּד הַיָּמִין, לְלַמֵּד אֶת שְׁנֵיהֶם, 'חַד' בַּשִּׁנַּיִם וְ'קַל' בַּשְּׂפָתַיִם. פְּרָת כּוֹלֵל אֶת כֻּלָּם, זוֹ פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, עָלָיו נֶאֱמַר (תהלים סח, יד) 'אִם תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם', 'אֵם' וַדַּאי, לַעֲשׂוֹת שָׁם פְּרִיָּה וּרְבִיָּה. וּבְאֵלֶּה הָאַרְבָּעָה, אַרְבָּעָה נִכְנְסוּ לַפַּרְדֵּס, אֵלֶּה שֶׁנִּכְנְסוּ בַּקְּלִפּוֹת: אֶחָד הֵצִיץ וָמֵת, אֶחָד הֵצִיץ וְנִפְגַּע, וְאֶחָד נַעֲשָׂה מוּמָר (וְיֵשׁ אוֹמְרִים: יָצָא לְתַרְבּוּת רָעָה), וְהָרְבִיעִי שֶׁנִּכְנַס בְּמֹחַ הָאֱגוֹז - נִכְנַס בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְּשָׁלוֹם. זֶה שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ 'הֵצִיץ וְנִפְגַּע' - נִכְנַס בְּעֹנֶג וְלֹא נִכְנַס בּוֹ כָּרָאוּי, נֶהְפַּךְ לוֹ לְנֶגַע, וְזֶה נָהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן שֶׁהוּא סִימָן עֹנֶ"ג - עֵדֶ"ן נָהָ"ר גַ"ן. כָּאן אִסּוּר וְהֶתֵּר, טֻמְאָה וְטָהֳרָה, כָּשֵׁר וּפָסוּל. (בראשית ב) 'וַיִּקַּח ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ'. בֹּא רְאֵה, הקב"ה לִמֵּד אֶת אָדָם תּוֹרָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (איוב כח) 'אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ הֱכִינָהּ וְגַם חֲקָרָהּ, וַיֹּאמֶר לָאָדָם', וְזֶהוּ ' ׳וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן׳ ' - זֶה גַּן הַתּוֹרָה, 'לְעָבְדָהּ' בְּמִצְווֹת הַתּוֹרָה שֶׁל עֲשֵׂה, שֶׁהוּא 'זָכוֹר', זָכָר, 'וּלְשָׁמְרָהּ' בְּמִצְווֹת שֶׁל לֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁהוּא 'שָׁמוֹר', נְקֵבָה. 'אֶת הָאָדָם' - שֶׁהָיָה בִּדְיוֹקַן הַתּוֹרָה, שֶׁ'אֶת' בָּא לְרַבּוֹת אֶת הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה לָאָדָם מֵא' וְעַד ת', שֶׁנִּתְּנָה מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל, שֶׁשָּׁם מִצְווֹת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה: מִצְווֹת עֲשֵׂה מִיָּמִין, כְּנֶגֶד ו"ה זִכְרִ"י, וְזֶה זִכְרוֹנוֹת. מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה מִשְּׂמֹאל, כְּנֶגֶד י"ה שְׁמִ"י. עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא כּוֹלֵל שְׁנֵיהֶם - יהו"ה שְׁמוֹ, וְהוּא קוֹל הַשּׁוֹפָר מִצַּד אִמָּא עִלָּאָה שֶׁהִיא שׁוֹפָר, תְּקִיעָה מִצַּד יָמִין, וּשְׁבָרִים מִצַּד שְׂמֹאל, תְּרוּעָה מִצַּד שְׁנֵיהֶם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [צא:] פישון לקבל אורייתא דבעל פה, ומתמן פישון, פי שונה הלכות, ג״יחו״ן ° ג' ג״ומל חסד, ° ותמן חיוון ° דאתקריאו חיות הקדש מסטרא דאריה ° מסטרא דימינא, מסטרא דשמאלא נחש, דאתמר ביה (ויקרא יא, מב) כל הולך על גחון, לאענשא ביה ° למאן דאעבר על אורייתא דאתיהיבת מימינא, ° פישון תמן שפיפון, לאענשא למאן דאעבר על אורייתא דבעל פה, ° ובגין דא פישון פי שונה הלכות, גיחון גי חון ההוא דאתמר ביה (דברים לד, ו) ויקבור אותו בגיא תמן שריא לסטרא דימינא. ° חדקל ח״ד ק״ל, דא חריפא בלישניה, חד מסטרא דשמאלא, וקל מסטרא דימינא, לאולפא תרוייהו, ח״ד בשנים, וק״ל בשפוון. פרת כליל כלהו, האי פריה ורביה, עליה אתמר (תהלים סח, יד) אם תשכבון בין (דף צא ע״ב) שפתים, אם ודאי, למעבד תמן פריה ורביה. ובאלין ארבעה, ארבעה עאלו ° לפרדס, אלין דעאלו בקליפין, חד הציץ ומת חד הציץ ונפגע וחד אשתמד (נ"א נפק לתרבות רעה) רביעאה דעאל במוחא דאגוזא עאל בשלם ונפיק בשלם. האי דאתמר ביה הציץ ונפגע עאל בענג ולא עאל ביה כדקא יאות, ° אתהפך ליה לנגע, ודא נהר דיוצא מעדן דאיהו סימן ענ"ג, עד"ן נה"ר ג"ן. ° הכא איסור והיתר טומאה טהרה כשר ופסול. ° (בראשית ב) ויקח ה' אלקים ׳את האדם ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה׳. תא חזי, קב"ה אוליף לאדם אורייתא, הדא הוא דכתיב ׳אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה ויאמר לאדם׳ (איוב כח), ודא איהו ׳ויניחהו בגן עדן׳ דא ° גן דאורייתא, לעבדה בפקודין דאורייתא דעשה ° דאיהו זכור דכר, ולשמרה בפקודין דלא תעשה דאיהו שמור נוקבא, ° את האדם דהוה בדיוקנא דאורייתא, דא"ת לרבות (וילנא קא ע"ב) אורייתא דאתיהיבת לאדם מא' ועד ת' ° דאתיהיבת מימנא ומשמאלא, דתמן פקודין דעשה ולא תעשה, פקודין דעשה מימינא ° לקבל ו״ה זכר״י ° ודא זכרונות, פקודין דלא תעשה משמאלא ° לקבל י״ה שמ״י, ° עמודא דאמצעיתא כליל תרוייהו יהו״ה שמיה, ° ואיהו קול השופר מסטרא דאימא עלאה דאיהי שופר, ° תקיעה איהי מסטרא דימינא, ושברים מסטרא דשמאלא, ° תרועה מסטרא דתרוייהו.

התרגום: פישון כנגד תורה שבעל פה, ומשם פישון - פי שונה הלכות. גיחון - ג' גומל חסד, ושם החיות הנקראות חיות הקדש, מצד הארי מצד ימין, מצד שמאל - נחש, שנאמר בו (ויקרא יא, מב) 'כל הולך על גחון', להעניש בו את מי שעובר על התורה שנתנה מימין, פישון שם שפיפון, להעניש את מי שעובר על תורה שבעל פה, ומשום כך פישון - פי שונה הלכות, גיחון - גיא חון, אותו שנאמר בו (דברים לד, ו) 'ויקבר אתו בגיא', שם שורה לצד ימין. חדקל - חד קל, זו חריפות בלשונו, 'חד' מצד השמאל, ו'קל' מצד הימין, ללמד את שניהם, 'חד' בשנים ו'קל' בשפתים. פרת כולל את כלם, זו פריה ורביה, עליו נאמר (תהלים סח, יד) 'אם תשכבון בין שפתים', 'אם' ודאי, לעשות שם פריה ורביה. ובאלה הארבעה, ארבעה נכנסו לפרדס, אלה שנכנסו בקלפות: אחד הציץ ומת, אחד הציץ ונפגע, ואחד נעשה מומר (ויש אומרים: יצא לתרבות רעה), והרביעי שנכנס במח האגוז - נכנס בשלום ויצא בשלום. זה שנאמר בו 'הציץ ונפגע' - נכנס בענג ולא נכנס בו כראוי, נהפך לו לנגע, וזה נהר היוצא מעדן שהוא סימן ענ"ג - עד"ן נה"ר ג"ן. כאן אסור והתר, טמאה וטהרה, כשר ופסול. (בראשית ב) 'ויקח ה' אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה'. בא ראה, הקב"ה למד את אדם תורה, זהו שכתוב (איוב כח) 'אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה, ויאמר לאדם', וזהו ' ׳וינחהו בגן עדן׳ ' - זה גן התורה, 'לעבדה' במצוות התורה של עשה, שהוא 'זכור', זכר, 'ולשמרה' במצוות של לא תעשה, שהוא 'שמור', נקבה. 'את האדם' - שהיה בדיוקן התורה, ש'את' בא לרבות את התורה שנתנה לאדם מא' ועד ת', שנתנה מימין ומשמאל, ששם מצוות עשה ולא תעשה: מצוות עשה מימין, כנגד ו"ה זכר"י, וזה זכרונות. מצוות לא תעשה משמאל, כנגד י"ה שמ"י. עמודא דאמצעיתא כולל שניהם - יהו"ה שמו, והוא קול השופר מצד אמא עלאה שהיא שופר, תקיעה מצד ימין, ושברים מצד שמאל, תרועה מצד שניהם.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: דאיהו עדן כו'. רוצה לומר, אעפ"י שנקראת גן כמו שאומר בסוף תיקון נ ”ב ובריש תיקון נ ”ג, מכל מקום הוא עדן לגבי נהר כו', ורוצה לומר, לדעת המתפשט ממנה, דאית דעת לעילא דנפיק מחכמה ומיניה אתשקיא בינה ונעשית כמו שאומר לעיל ל"ח א' ,…

אור יקר: חד הציץ ומת היינו הוראה שלא נכנסו כולם לקליפה חד, אלא שלשה נכנסו לג׳ קליפות. שהם רות רעש אש, מי שנכנס באש לא האריך .אלא הציץ .ומת מיד באש שלא נתן מקום, ומי שנכנס ברעש הציץ ונפגע, .פגע בו הרעש והרעישו ונפגע ברעש הבלבול ונתבלבלו…

לכל המפרשים על פיסקה זו