הנהר אמא עלאה הנמשכת בגוף - ומטטרו"ן הנחלק לארבעת הנהרות
תיקוני זוהר · תיקון נד - ׳ונהר יוצא מעדן׳, ארבעת הראשים והגן הניתן לעבדה ולשמרה · מאמר 49 · פיסקה 4 · דף צא ע"א
לשון הזוהר
וְעוֹד ׳וְנָהָר יוֹצֵא מֵעִדֶן׳ דָּא אִימָּא עִלָּאָה ° דְאִיהִי א' תִּנְיָינָא, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין מַאי אַלֶּ״ף אַלֵּף בִּינָה, ° וּלְאָן אִתְמַשַּׁךְ בְּגוּפָא, ׳וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים׳ אִלֵּין תְּרֵין דְּרוֹעִין וּתְרֵין שׁוֹקִין, מָאן גַּן דְּאִתְשַׁקְיָיא מִנֵּיהּ לְתַתָּא דָא שְׁכִינְתָּא, דִתְרֵין גַּנִּין אִינוּן חַד לְעִילָא וְחַד לְתַתָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר ח יג) הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים וְהָא אוּקְמוּהָ. וְאִית נָהָר לְתַתָּא דְּאִיהוּ מטטרו״ן, דְּאִתְפָּרַשׁ לְאַרְבַּע סִטְרִין דְּאִינוּן מִיכָאֵ״ל גַּבְרִיאֵ״ל נוּרִיאֵ״ל רְפָאֵ״ל, ׳שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב׳ (בראשית ב, יא), וְזָהָב אִיהוּ לַצָּפוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתָה׳ (איוב לז, כב), ° וְרָזָא דְמִלָּה ׳הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן׳ (קהלת א, ו), דָּא גִּיחוֹן וּפִישׁוֹן דְּתַמָּן מִיכָאֵ״ל וְגַבְרִיאֵ״ל, ׳סוֹבֵב סוֹבֵב׳ לִתְרֵין סִטְרִין דְּאִינוּן מִזְרָח וּמַעֲרָב, דְּאִינוּן חִדֶּקֶל וּפְרָת, דְּתַמָּן אוּרִיאֵ״ל רְפָאֵ״ל.
תרגום
וְעוֹד, ' ׳וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן׳ ' - זוֹ אִמָּא עִלָּאָה, שֶׁהִיא א' שְׁנִיָּה, כְּמוֹ שֶׁהֶעֱמִידוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה: מַהוּ אָלֶ"ף? אֶלֶ"ף מְלַמֵּד בִּינָה. וּלְאָן נִמְשֶׁכֶת בַּגּוּף? ' ׳וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים׳ ' - אֵלֶּה שְׁתֵּי הַזְּרוֹעוֹת וּשְׁתֵּי הַשּׁוֹקַיִם. מַהוּ הַגַּן שֶׁמֻּשְׁקֶה מִמֶּנּוּ לְמַטָּה? זוֹ הַשְּׁכִינָה, שֶׁשְּׁנֵי גַּנִּים הֵם, אֶחָד לְמַעְלָה וְאֶחָד לְמַטָּה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שיר ח יג) 'הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים', וַהֲרֵי הֶעֱמִידוּהָ. וְיֵשׁ נָהָר לְמַטָּה שֶׁהוּא מֶטָטְרוֹן, הַנֶּחְלָק לְאַרְבַּע רוּחוֹת שֶׁהֵן מִיכָאֵל גַּבְרִיאֵל נוּרִיאֵל רְפָאֵל, ׳'שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב'׳ (בראשית ב, יא), וְזָהָב הוּא לַצָּפוֹן, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ' ׳מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה׳ (איוב לז, כב) ', וְסוֹד הַדָּבָר ' ׳הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן׳ (קהלת א, ו) ', זֶה גִּיחוֹן וּפִישׁוֹן שֶׁשָּׁם מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל, ׳סוֹבֵב סוֹבֵב׳ לִשְׁנֵי צְדָדִים שֶׁהֵם מִזְרָח וּמַעֲרָב, שֶׁהֵם חִדֶּקֶל וּפְרָת, שֶׁשָּׁם אוּרִיאֵל וּרְפָאֵל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ועוד ׳ונהר יוצא מעדן׳ דא אימא עלאה ° דאיהי א' תניינא, כמה דאוקמוהו מארי מתניתין מאי אל״ף אלף בינה, ° ולאן אתמשך בגופא, ׳ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים׳ אלין תרין דרועין ותרין שוקין, מאן גן דאתשקייא מניה לתתא דא שכינתא, דתרין גנין אינון חד לעילא וחד לתתא, הדא הוא דכתיב (שיר ח יג) היושבת בגנים והא אוקמוה. ואית נהר לתתא דאיהו מטטרו״ן, דאתפרש לארבע סטרין דאינון מיכא״ל גבריא״ל נוריא״ל רפא״ל, ׳שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב׳ (בראשית ב, יא), וזהב איהו לצפון, הדא הוא דכתיב ׳מצפון זהב יאתה׳ (איוב לז, כב), ° ורזא דמלה ׳הולך אל דרום וסובב אל צפון׳ (קהלת א, ו), דא גיחון ופישון דתמן מיכא״ל וגבריא״ל, ׳סובב סובב׳ לתרין סטרין דאינון מזרח ומערב, דאינון חדקל ופרת, דתמן אוריא״ל רפא״ל.
התרגום: ועוד, ' ׳ונהר יצא מעדן׳ ' - זו אמא עלאה, שהיא א' שניה, כמו שהעמידו בעלי המשנה: מהו אל"ף? אל"ף מלמד בינה. ולאן נמשכת בגוף? ' ׳ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים׳ ' - אלה שתי הזרועות ושתי השוקים. מהו הגן שמשקה ממנו למטה? זו השכינה, ששני גנים הם, אחד למעלה ואחד למטה, זהו שכתוב (שיר ח יג) 'היושבת בגנים', והרי העמידוה. ויש נהר למטה שהוא מטטרון, הנחלק לארבע רוחות שהן מיכאל גבריאל נוריאל רפאל, ׳'שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב'׳ (בראשית ב, יא), וזהב הוא לצפון, זהו שכתוב ' ׳מצפון זהב יאתה׳ (איוב לז, כב) ', וסוד הדבר ' ׳הולך אל דרום וסובב אל צפון׳ (קהלת א, ו) ', זה גיחון ופישון ששם מיכאל וגבריאל, ׳סובב סובב׳ לשני צדדים שהם מזרח ומערב, שהם חדקל ופרת, ששם אוריאל ורפאל.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ולאן אתמשך בגופא. (שהוא הגן, ג"ן סדרים דאורייתא, והוא לבא, ואף שבתיקון נ”ב אמר דהיא גן, כבר פירשנו שיש עדן ויש עדן וכן גן וכן דריש באידרא זוטא דגן הוא) רוצה לומר והיכן הוא הנהר ואמר בגופא, דלמעלה הנהר הוא דעת בין או"א שנמשך…