עץ הדעת טוב ורע - מטטרו"ן וסמא"ל, והבן הנעשה ביראה ובאהבה
תיקוני זוהר · תיקון נג - ׳ויטע ה' אלהים גן בעדן׳, עץ החיים ועץ הדעת · מאמר 48 · פיסקה 3 · דף צ ע"ב
לשון הזוהר
° ׳וְעִץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע׳ אִיהוּ לְתַתָּא, עִץ הַדַּעַת טוֹב דָּא מטטרו״ן, וָרָע דָּא סמא״ל ° וּבְגִין דָּא וְעִץ הַדַּעַת דְאִיהוּ (אָתֵי) מֵאֲתַר אָחֳרָא, עִץ ׳הַדַּעַת טוֹב וָרָע׳, ° וְעוֹד וַיַּצְמַח יהו״ה אלהי״ם מִן הָאֲדָמָה כָּל עִץ, דָּא אִיהוּ צֶמַח צַדִּיק (ירמיה כג, ה) וּמִתַּחְתָּיו יִצְמָח (זכריה ו, יב), תָּא חֲזִי כָּל מָאן דְּנָטִיר בְּרִית, הַהוּא בַר דְּיָהֵיב לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עֲלֵיהּ אִתְּמַר (בראשית ב, ט) וַיַּצְמַח יהו״ה אלהי״ם ׳כָּל עִץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה׳ ° בְּרָזִין דְּאוֹרַיְיתָא, וְטוֹב לְמַאֲכָל בְּפִקּוּדִין דְּאוֹרַיְיתָא, אֲבָל בְּרָא אָחֳרָא דְלָא אִתְעֲבִיד בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מַה כְּתִיב בֵּיהּ (שם) ׳וְעִץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע׳, וְדָא עִרְבוּבְיָא דְטוֹב וָרָע, מְעוּרָב מִמַּצָּה וּשְׂאוֹר. ° וּבְגִין דָּא מַנִּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל לְנַטְרָא גַרְמֵיהּ בְּפִרְיָה וְרִבְיָה, הָדָא הוּא דִכְתִיב ׳וּמֵעִץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ׳ (שם יז), טוֹב מִסִּטְרָא דְדַם טָהוֹר, ° וָרָע מִסִּטְרָא דְדַם נִדּוֹת, דְּהָאי בַּר גָּרים אִבּוּדָא דִתְרֵין עָלְמִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שם) ׳כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת׳, מוֹת בְּעָלְמָא דֵין, תָּמוּת בְּעָלְמָא דְאָתֵי.
תרגום
'וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע' הוּא לְמַטָּה, עֵץ הַדַּעַת טוֹב - זֶה מֶטָטְרוֹן, וָרָע - זֶה סַמָּאֵל, וּמִשּׁוּם כָּךְ 'וְעֵץ הַדַּעַת' שֶׁהוּא בָּא מִמָּקוֹם אַחֵר, 'עֵץ ׳הַדַּעַת טוֹב וָרָע׳ '. וְעוֹד, 'וַיַּצְמַח ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל עֵץ' - זֶהוּ (ירמיה כג, ה) 'צֶמַח צַדִּיק', (זכריה ו, יב) 'וּמִתַּחְתָּיו יִצְמָח'. בֹּא רְאֵה, כָּל מִי שֶׁשּׁוֹמֵר בְּרִית, אוֹתוֹ בֵּן שֶׁנּוֹתֵן לוֹ הקב"ה, עָלָיו נֶאֱמַר (בראשית ב, ט) 'וַיַּצְמַח ה' אֱלֹהִים ׳כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה׳ ' - בְּסוֹדוֹת הַתּוֹרָה, 'וְטוֹב לְמַאֲכָל' - בְּמִצְווֹת הַתּוֹרָה, אֲבָל בֵּן אַחֵר שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה שֶׁל הקב"ה, מַה כָּתוּב בּוֹ (שם) 'וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע', וְזֶה עִרְבּוּבְיָה שֶׁל טוֹב וָרָע, מְעֹרָב מִמַּצָּה וּשְׂאוֹר. וּמִשּׁוּם כָּךְ צִוָּה הקב"ה אֶת יִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמָם בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם יז) 'וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ', טוֹב מִצַּד דַּם טָהוֹר, וָרָע מִצַּד דַּם נִדּוֹת, שֶׁאוֹתוֹ בֵּן גּוֹרֵם אֲבֵדַת שְׁנֵי עוֹלָמוֹת, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם) 'כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת' - 'מוֹת' בָּעוֹלָם הַזֶּה, 'תָמוּת' בָּעוֹלָם הַבָּא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° ׳ועץ הדעת טוב ורע׳ איהו לתתא, עץ הדעת טוב דא מטטרו״ן, ורע דא סמא״ל ° ובגין דא ועץ הדעת דאיהו (אתי) מאתר אחרא, עץ ׳הדעת טוב ורע׳, ° ועוד ויצמח יהו״ה אלהי״ם מן האדמה כל עץ, דא איהו צמח צדיק (ירמיה כג, ה) ומתחתיו יצמח (זכריה ו, יב), תא חזי כל מאן דנטיר ברית, ההוא בר דיהיב ליה קודשא בריך הוא, עליה אתמר (בראשית ב, ט) ויצמח יהו״ה אלהי״ם ׳כל עץ נחמד למראה׳ ° ברזין דאורייתא, וטוב למאכל בפקודין דאורייתא, אבל ברא אחרא דלא אתעביד בדחילו ורחימו דקודשא בריך הוא, מה כתיב ביה (שם) ׳ועץ הדעת טוב ורע׳, ודא ערבוביא דטוב ורע, מעורב ממצה ושאור. ° ובגין דא מני קודשא בריך הוא לישראל לנטרא גרמיה בפריה ורביה, הדא הוא דכתיב ׳ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו׳ (שם יז), טוב מסטרא דדם טהור, ° ורע מסטרא דדם נדות, דהאי בר גרים אבודא דתרין עלמין, הדא הוא דכתיב (שם) ׳כי ביום אכלך ממנו מות תמות׳, מות בעלמא דין, תמות בעלמא דאתי.
התרגום: 'ועץ הדעת טוב ורע' הוא למטה, עץ הדעת טוב - זה מטטרון, ורע - זה סמאל, ומשום כך 'ועץ הדעת' שהוא בא ממקום אחר, 'עץ ׳הדעת טוב ורע׳ '. ועוד, 'ויצמח ה' אלהים מן האדמה כל עץ' - זהו (ירמיה כג, ה) 'צמח צדיק', (זכריה ו, יב) 'ומתחתיו יצמח'. בא ראה, כל מי ששומר ברית, אותו בן שנותן לו הקב"ה, עליו נאמר (בראשית ב, ט) 'ויצמח ה' אלהים ׳כל עץ נחמד למראה׳ ' - בסודות התורה, 'וטוב למאכל' - במצוות התורה, אבל בן אחר שלא נעשה ביראה ואהבה של הקב"ה, מה כתוב בו (שם) 'ועץ הדעת טוב ורע', וזה ערבוביה של טוב ורע, מערב ממצה ושאור. ומשום כך צוה הקב"ה את ישראל לשמר את עצמם בפריה ורביה, זהו שכתוב (שם יז) 'ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו', טוב מצד דם טהור, ורע מצד דם נדות, שאותו בן גורם אבדת שני עולמות, זהו שכתוב (שם) 'כי ביום אכלך ממנו מות תמות' - 'מות' בעולם הזה, 'תמות' בעולם הבא.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ועץ הדעת כו'. דלכן לא קאמר בתוך הגן בסוף אלא קודם ועץ הדעת, דהוא אינו שם והוא ביצירה כמו שמפרש והולך: