׳ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם׳ - השכינה הנטועה מאבא ואמא
תיקוני זוהר · תיקון נג - ׳ויטע ה' אלהים גן בעדן׳, עץ החיים ועץ הדעת · מאמר 48 · פיסקה 1 · דף צ ע"ב
לשון הזוהר
[צ:] ° בְּרֵאשִׁית בָּרָא אלהי״ם ° תַּמָּן בַּ״ת, תַּמָּן אֵ״ם דְּהוּא אֵ״ם מֵאלהי״ם, וְאִינוּן גַּן עִלָּאָה גַן תַּתָּאָה. פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, ׳וַיִּטַּע יהו״ה אלהי״ם גַּן בְּעִדֶן מִקֶּדֶם וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר׳ (בראשית ב, ל), ׳וַיִּטַּע יהו״ה אלהי״ם גַּן׳ דָּא שְׁכִינְתָּא, ° בְּעִדֶן דָּא אִימָּא עִלָּאָה, ° מִקֶּדֶם אַבָּא עִלָּאָה, ° ׳וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר׳ דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר ׳וַיִּיצֶר יהו״ה אֱלֹהִי״ם אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו׳ (שם ב, ז) (דף צ ע״ב) ׳נִשְׁמַת חַיִּים וְגוֹמֵר׳, וַיִּיצֶר צִיֵּיר לֵיהּ בִּתְרֵין עָלְמִין בְּעָלְמָא דֵין וּבְעָלְמָא דְאָתֵי, ׳וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים׳ דָּא נִשְׁמַת כָּל חַי, ׳וַיְהִי הָאָדָם׳ דָּא רוּחָא דְחַיֵּי, ׳לְנֶפֶשׁ חַיָּה׳ דָּא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה. וְעוֹד ׳וַיִּטַּע יהו״ה אלהי״ם גַּן׳ דָּא אוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב, ° עִדֶן דָּא עִדּוּנָא דְאוֹרַיְיתָא, וְשַׁוִּי תַמָּן אֶת הָאָדָם דִּבְּרִיאָה, וּמַה כְּתִיב בֵּיהּ ׳בְּיוֹם נִטְעִךְ תְּשַׂגְשֵׂגִי׳ (ישעיה יז, יא). ° ׳וַיַּצְמַח יהו״ה אלהי״ם׳ (בראשית ב, ט) וכו', יהו״ה אלהי״ם אַבָּא וְאִימָּא, ׳כָּל עִץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה׳ (שם) דָא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, ° דְכָל גַּוָּונִין שַׁפִּירִין בֵּיהּ אִתְחַזְיָין, וּבְגִין דָּא ׳נֶחְמָד לְמַרְאֶה׳, תִּפְאֶרֶת שַׁפִּירוּ דְכָל גַּוָּונִין, ° ׳וְטוֹב לְמַאֲכָל׳ דָּא צַדִּיק.
תרגום
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים - שָׁם בַּת, שָׁם אֵם, שֶׁהוּא אֵם מֵאֱלֹהִים, וְהֵם גַּן עֶלְיוֹן וְגַן תַּחְתּוֹן. פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר ׳'וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר׳ (בראשית ב, ל) ': ׳'וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן'׳ - זוֹ הַשְּׁכִינָה, 'בְּעֵדֶן' - זוֹ אִמָּא עִלָּאָה, 'מִקֶּדֶם' - אַבָּא עִלָּאָה, ׳'וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר'׳ - זֶה עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, וְעָלָיו נֶאֱמַר ׳'וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים' וְגוֹמֵר׳ (שם ב, ז), 'וַיִּיצֶר' - צִיֵּר אוֹתוֹ בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת, בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא,׳ 'וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים'׳ - זוֹ נִשְׁמַת כָּל חַי, ׳'וַיְהִי הָאָדָם'׳ - זוֹ רוּחַ הַחַיִּים, ׳'לְנֶפֶשׁ חַיָּה'׳ - זוֹ הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה. וְעוֹד, ׳'וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן'׳ - זוֹ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, 'עֵדֶן' - זֶה עִדּוּנָהּ שֶׁל תּוֹרָה, ׳וְשָׂם שָׁם אֶת הָאָדָם׳ שֶׁל הַבְּרִיאָה, וּמַה כָּתוּב בּוֹ ׳'בְּיוֹם נִטְעֵךְ תְּשַׂגְשֵׂגִי'׳ (ישעיה יז, יא). ׳'וַיַּצְמַח ה' אֱלֹהִים'׳ (בראשית ב, ט) וְכוּ', ה' אֱלֹהִים - אַבָּא וְאִמָּא, ' ׳כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה׳ ' - זֶה עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, שֶׁכָּל הַגְּוָנִים הַיָּפִים בּוֹ נִרְאִים, וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳'נֶחְמָד לְמַרְאֶה'׳ - תִּפְאֶרֶת, יְפִי כָּל הַגְּוָנִים, ׳'וְטוֹב לְמַאֲכָל'׳ - זֶה צַדִּיק.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [צ:] ° בראשית ברא אלהי״ם ° תמן ב״ת, תמן א״ם דהוא א״ם מאלהי״ם, ואינון גן עלאה גן תתאה. פתח רבי שמעון ואמר, ׳ויטע יהו״ה אלהי״ם גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר׳ (בראשית ב, ל), ׳ויטע יהו״ה אלהי״ם גן׳ דא שכינתא, ° בעדן דא אימא עלאה, ° מקדם אבא עלאה, ° ׳וישם שם את האדם אשר יצר׳ דא עמודא דאמצעיתא, ועליה אתמר ׳וייצר יהו״ה אלהי״ם את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו׳ (שם ב, ז) (דף צ ע״ב) ׳נשמת חיים וגומר׳, וייצר צייר ליה בתרין עלמין בעלמא דין ובעלמא דאתי, ׳ויפח באפיו נשמת חיים׳ דא נשמת כל חי, ׳ויהי האדם׳ דא רוחא דחיי, ׳לנפש חיה׳ דא שכינתא תתאה. ועוד ׳ויטע יהו״ה אלהי״ם גן׳ דא אורייתא דבכתב, ° עדן דא עדונא דאורייתא, ושוי תמן את האדם דבריאה, ומה כתיב ביה ׳ביום נטעך תשגשגי׳ (ישעיה יז, יא). ° ׳ויצמח יהו״ה אלהי״ם׳ (בראשית ב, ט) וכו', יהו״ה אלהי״ם אבא ואימא, ׳כל עץ נחמד למראה׳ (שם) דא עמודא דאמצעיתא, ° דכל גוונין שפירין ביה אתחזיין, ובגין דא ׳נחמד למראה׳, תפארת שפירו דכל גוונין, ° ׳וטוב למאכל׳ דא צדיק.
התרגום: בראשית ברא אלהים - שם בת, שם אם, שהוא אם מאלהים, והם גן עליון וגן תחתון. פתח רבי שמעון ואמר ׳'ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר׳ (בראשית ב, ל) ': ׳'ויטע ה' אלהים גן'׳ - זו השכינה, 'בעדן' - זו אמא עלאה, 'מקדם' - אבא עלאה, ׳'וישם שם את האדם אשר יצר'׳ - זה עמודא דאמצעיתא, ועליו נאמר ׳'וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים' וגומר׳ (שם ב, ז), 'וייצר' - ציר אותו בשני עולמות, בעולם הזה ובעולם הבא,׳ 'ויפח באפיו נשמת חיים'׳ - זו נשמת כל חי, ׳'ויהי האדם'׳ - זו רוח החיים, ׳'לנפש חיה'׳ - זו השכינה התחתונה. ועוד, ׳'ויטע ה' אלהים גן'׳ - זו תורה שבכתב, 'עדן' - זה עדונה של תורה, ׳ושם שם את האדם׳ של הבריאה, ומה כתוב בו ׳'ביום נטעך תשגשגי'׳ (ישעיה יז, יא). ׳'ויצמח ה' אלהים'׳ (בראשית ב, ט) וכו', ה' אלהים - אבא ואמא, ' ׳כל עץ נחמד למראה׳ ' - זה עמודא דאמצעיתא, שכל הגונים היפים בו נראים, ומשום כך ׳'נחמד למראה'׳ - תפארת, יפי כל הגונים, ׳'וטוב למאכל'׳ - זה צדיק.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: תיקון נ"ג בראשית כו'. כאן דריש פסוק ויטע כו' כמו שמפרש והולך:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: