ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 45: תיקון מט - ׳שאו מרום עיניכם׳, קריאת שמע והעלאת השכינה בתפלות › פיסקה 7 (פט ע"א)

החזרת הקב"ה למקומו בשלמות תיקון התפלה - כדוד שלא נתן שנת לעיניו

תיקוני זוהר · תיקון מט - ׳שאו מרום עיניכם׳, קריאת שמע והעלאת השכינה בתפלות · מאמר 45 · פיסקה 7 · דף פט ע"א

לשון הזוהר

זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּסָלִיק לָהּ לְאַתְרָהּ, וּלְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַתְרֵיהּ, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (ישעיה יט, א) (הנה יהו״ה רוכב על עב קל), ׳הִנֵּה יהו״ה יוֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ׳ (שם כו, כא), אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר אַבָּא, וְכִי יָכוֹל בַּר נַשׁ לְאַחְזָרָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַתְרֵיהּ, אָמַר לֵיהּ אִין, כְּמָה דְאַשְׁכַּחְנָא בְּדָוִד דְּאָמַר ׳אִם אֶתֵּן שְׁנָת לְעִינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה עַד אֶמְצָא מָקוֹם׳ (תהלים קלב, ד) לַיהו״ה כו', בְּהַהוּא זִמְנָא דְבַר נַשׁ אַחְזַר לֵיהּ לְאַתְרֵיהּ, מַה כְּתִיב בֵּיהּ מִמְּקוֹמוֹ יִפֶן בְּרַחֲמָיו לְעַמּוֹ, וּבְמַאי חָזְרִין לֵיהּ לְאַתְרֵיהּ, אֶלָּא ° בִשְׁלִימוּ דְתִקּוּנָא דְתַקִּינוּ בִצְלוֹתָא, וְאוֹכַח דְּבָתַר דְּאָמַר מִמְּקוֹמוֹ יִפֶן בְּרַחֲמָיו לְעַמּוֹ, אָמַר הַמְיַחֲדִים אֶת שְׁמוֹ עֶרֶב וָבֹקֶר תָּמִיד בְּכָל יוֹם אוֹמְרִים פַּעֲמַיִם, וְאִינוּן ה״ה, דְּצָרִיךְ לְאַחְזָרָא י' לְגַבֵּי ה' דְּאִיהוּ מָקוֹם דִּלְעִילָא, וּלְאַחְזָרָא ו' לְגַבֵּי ה' דְּאִיהִי מָקוֹם דִּלְתַתָּא, בְּגִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אוֹמֵי דְלָא יַחֲזִיר לְה' דִּלְעִילָא, עַד דְּיַחֲזִיר לְה' דִּלְתַתָּא, וְרָזָא דְמִלָּה לֹא אָבֹא בְּעִיר וְגוֹמֵר (הושע יא, ט) וְהָא אוּקְמוּהָ.

תרגום

אַשְׁרֵי מִי שֶׁמַּעֲלֶה אוֹתָהּ לִמְקוֹמָהּ, וְאֶת הקב"ה לִמְקוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (ישעיה יט, א) ((הנה יהו״ה רוכב על עב קל)) ׳הִנֵּה יהו''ה יוֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ׳ (שם כו, כא). אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר: אַבָּא, וְכִי יָכוֹל הָאָדָם לְהַחְזִיר אֶת הקב"ה לִמְקוֹמוֹ? אָמַר לוֹ: כֵּן, כְּמוֹ שֶׁמָּצָאנוּ בְּדָוִד שֶׁאָמַר ׳אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה, עַד אֶמְצָא מָקוֹם׳ (תהלים קלב, ד) לַיהו״ה וְכוּ', בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁהָאָדָם מַחְזִיר אוֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ, מַה כָּתוּב בּוֹ? ׳מִמְּקוֹמוֹ יִפֶן בְּרַחֲמָיו לְעַמּוֹ׳. וּבַמֶּה מַחְזִירִים אוֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ? אֶלָּא בִּשְׁלֵמוּת הַתִּקּוּן שֶׁתִּקְּנוּ בַּתְּפִלָּה, וְהוֹכֵחַ שֶׁאַחַר שֶׁנֶּאֱמַר ׳מִמְּקוֹמוֹ יִפֶן בְּרַחֲמָיו לְעַמּוֹ׳, נֶאֱמַר עַל הַמְיַחֲדִים אֶת שְׁמוֹ עֶרֶב וָבֹקֶר תָּמִיד בְּכָל יוֹם, אוֹמְרִים פַּעֲמַיִם, וְהֵן ה״ה, שֶׁצָּרִיךְ לְהַחְזִיר י' אֶל ה' שֶׁהוּא מָקוֹם שֶׁלְּמַעְלָה, וּלְהַחְזִיר ו' אֶל ה' שֶׁהִיא מָקוֹם שֶׁלְּמַטָּה, מִשּׁוּם שֶׁהקב"ה נִשְׁבָּע שֶׁלֹּא יַחֲזִיר אֶת ה' שֶׁלְּמַעְלָה, עַד שֶׁיַּחֲזִיר אֶת ה' שֶׁלְּמַטָּה, וְסוֹד הַדָּבָר: ׳לֹא אָבוֹא בְעִיר וְגוֹמֵר׳ (הושע יא, ט), וַהֲרֵי בֵּאֲרוּהָ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: זכאה איהו מאן דסליק לה לאתרה, ולקודשא בריך הוא לאתריה, דאתמר ביה (ישעיה יט, א) (הנה יהו״ה רוכב על עב קל), ׳הנה יהו״ה יוצא ממקומו׳ (שם כו, כא), אמר ליה רבי אלעזר אבא, וכי יכול בר נש לאחזרא לקודשא בריך הוא לאתריה, אמר ליה אין, כמה דאשכחנא בדוד דאמר ׳אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה עד אמצא מקום׳ (תהלים קלב, ד) ליהו״ה כו', בההוא זמנא דבר נש אחזר ליה לאתריה, מה כתיב ביה ממקומו יפן ברחמיו לעמו, ובמאי חזרין ליה לאתריה, אלא ° בשלימו דתקונא דתקינו בצלותא, ואוכח דבתר דאמר ממקומו יפן ברחמיו לעמו, אמר המיחדים את שמו ערב ובקר תמיד בכל יום אומרים פעמים, ואינון ה״ה, דצריך לאחזרא י' לגבי ה' דאיהו מקום דלעילא, ולאחזרא ו' לגבי ה' דאיהי מקום דלתתא, בגין דקודשא בריך הוא אומי דלא יחזיר לה' דלעילא, עד דיחזיר לה' דלתתא, ורזא דמלה לא אבא בעיר וגומר (הושע יא, ט) והא אוקמוה.

התרגום: אשרי מי שמעלה אותה למקומה, ואת הקב"ה למקומו, שנאמר בו (ישעיה יט, א) ((הנה יהו״ה רוכב על עב קל)) ׳הנה יהו'ה יוצא ממקומו׳ (שם כו, כא). אמר לו רבי אלעזר: אבא, וכי יכול האדם להחזיר את הקב"ה למקומו? אמר לו: כן, כמו שמצאנו בדוד שאמר ׳אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה, עד אמצא מקום׳ (תהלים קלב, ד) ליהו״ה וכו', באותו הזמן שהאדם מחזיר אותו למקומו, מה כתוב בו? ׳ממקומו יפן ברחמיו לעמו׳. ובמה מחזירים אותו למקומו? אלא בשלמות התקון שתקנו בתפלה, והוכח שאחר שנאמר ׳ממקומו יפן ברחמיו לעמו׳, נאמר על המיחדים את שמו ערב ובקר תמיד בכל יום, אומרים פעמים, והן ה״ה, שצריך להחזיר י' אל ה' שהוא מקום שלמעלה, ולהחזיר ו' אל ה' שהיא מקום שלמטה, משום שהקב"ה נשבע שלא יחזיר את ה' שלמעלה, עד שיחזיר את ה' שלמטה, וסוד הדבר: ׳לא אבוא בעיר וגומר׳ (הושע יא, ט), והרי בארוה.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: שלימו דתיקונא כו' המייחדים כו'. רוצה לומר, דאמר פעמים באהבה כו', ומוכח דבקריאת שמע מחזירים אותו למקומו, דזה שאומרים ממקומו - שיחזור למקומו ומשם יפן כו' בזכות המייחדים, ואמר בסוף תיקון כ ”ה דב' פעמים קריאת שמע הוא שושנה עלאה…

לכל המפרשים על פיסקה זו