ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 45: תיקון מט - ׳שאו מרום עיניכם׳, קריאת שמע והעלאת השכינה בתפלות › פיסקה 6 (פט ע"א)

פרנסת השכינה בגלות על ידי שליח או האבות - והכל כפי מעשי ישראל

תיקוני זוהר · תיקון מט - ׳שאו מרום עיניכם׳, קריאת שמע והעלאת השכינה בתפלות · מאמר 45 · פיסקה 6 · דף פט ע"א

לשון הזוהר

וּבְגִין הַאי ה', אֵלֶּה דְאִינוּן תְּלַת אֲבָהָן תַּקִּינוּ תְלַת צְלוֹתִין, לְנַחְתָא בְּהוֹן לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְסַלְקָא לִשְׁכִינְתָּא בְּהוֹן דְּאִיהִי ה' זְעִירָא, דְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אִיהוּ גוּפָא, וּתְרֵין דְּרוֹעִין דִּילֵיהּ יְמִינָא וּשְׂמָאלָא, ° דִּבְהוֹן אֲחִיד בָּהּ, וְעַל גּוּפָא אִסְתַּלְּקַת, ° וּמָאן סָלִיק לָהּ עַל גּוּפָא מִ״י אִימָּא עִלָּאָה, ׳מִי בָרָא אֵלֶּה׳, ° וְכַד סָלְקַת סָלְקִין עִמָּהּ כָּל צְבָא דִלְעִילָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם׳ (שם מ, כו), ° וְכָל יִשְׂרָאֵל ° דְּאִינוּן שִׁתִּין רִבּוֹא מִתְיַחֲסִין בַּצָּבָא דִלְעִילָא, ° ׳לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא׳, כֻּלְּהוּ אִתְקְרִיאוּ עַל שֵׁם צְבָא דִלְעִילָא, ׳אִישׁ לֹא נֶעְדָּר׳ מֵחוּשְׁבָּנָא. ° וּשְׁכִינְתָּא בְגָלוּתָא ° בְזִמְנָא דְאִיהוּ מְרַחֲקָא בַעְלָהּ מִינָהּ, ° לְזִמְנִין אִתְפַּרְנֶסֶת עַל יְדֵי שְׁלִיחַ, ° לְזִמְנִין עַל יְדֵי אֲבָהָן, לְזִמְנִין עַל יְדֵי אִימָּא, לְזִמְנִין עַל יְדֵי אַבָּא, לְזִמְנִין עַל יְדֵי בְּנִין, לְזִמְנִין עַל יְדֵי דְצַדִּיק, וְכֹלָּא יָהֵיב ° בַּעְלָהּ דְּאִיהוּ ו', אִיהוּ בֵּין אַבָּא וְאִימָּא בֶּן י״ה, וְכַד אִיהוּ בֵּין אַבָּא וְאִימָּא, נָחִית לָהּ פַּרְנָסָהָא עַל יְדֵי אַבָּא וְאִימָּא, וְכַד נָחִית בֵּין תְּרֵין דְּרוֹעִין דְּאִית בְּהוֹן שִׁית פִּרְקִין, נָחִית לָהּ פַּרְנָסָה בִּתְרֵין דְּרוֹעִין, ° וְכַד נָחִית בְּגוּפָא דְאִיהוּ יַעֲקֹב, נָחִית לָהּ מְזוֹנָא עַל יְדֵיהּ, וְכַד נָחִית בִּתְרֵין שׁוֹקִין דְּאִינוּן (שיר ה טו) ׳שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ׳ דְּאִית בְּהוֹן ו' פִּרְקִין, נָחִית לָהּ מְזוֹנָא עַל יְדַיְהוּ, וְכַד נָחִית בְּצַדִּיק נָחִית לָהּ מְזוֹנָא עַל יְדֵיהּ, ° וְכַד נָחִית בָּהּ דְּאִתְחַבַּר ו' בְּה', לָא צָרִיךְ לְנַחְתָא מְזוֹנָא לָהּ עַל יְדֵי שְׁלִיחָא בְעָלְמָא, אֶלָּא עַל יְדֵיהּ, ° וְכַד (נָפִיק בָּהּ) אִסְתַּלַּק עַד אֵין סוֹף דְּאִיהוּ א', ° מְזוֹנָא דִילָהּ לַאו בִּזְכוּתָא תַלְיָא מִלְתָא, וְלָא חַיֵּי דְּאִינוּן אַבָּא וְאִימָּא, וְלָא בָּנֵי דְאִינּוּן נֶצַח וְהוֹד, אֶלָּא בְמַזָּלָא תַלְיָא מִלְתָא, ° וְכַד נָחִית קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְדַיְירָא עִמָּהּ, אִתְּמַר בָּהּ וּבִבְנָהָא אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל, וְכַד נְחִיתַת מֵאַתְרָהָא אִתְּמַר דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רָכִיב עַל כְּרוּ״ב דְּאִיהוּ מטטרו״ן וְאִיהוּ בָּרוּ״ךְ, וּמִתְפַּרְנֶסֶת עַל יְדֵיהּ, דְּאִיהוּ עֶבֶד עוֹלָם עֶבֶד דִּילָהּ, וּבְהַהוּא זִמְנָא אִיהִי אִתְפַּרְנֶסָת עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, וְכָל דָּא כְּפוּם עוֹבָדֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל הָכִי אִתְפַּרְנֶסָת.

תרגום

וּבִגְלַל ה' זוֹ, ׳אֵלֶּה׳ שֶׁהֵם שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת, תִּקְּנוּ שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת, לְהוֹרִיד בָּהֶן לְהקב"ה, לְהַעֲלוֹת בָּהֶן אֶת הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא ה' זְעֵירָה, שֶׁעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא הוּא הַגּוּף, וּשְׁתֵּי זְרוֹעוֹתָיו יָמִין וּשְׂמֹאל שֶׁבָּהֶם אוֹחֵז בָּהּ, וְעַל הַגּוּף עוֹלָה. וּמִי מַעֲלֶה אוֹתָהּ עַל הַגּוּף? מִ״י, אִמָּא עִלָּאָה, ׳מִי בָרָא אֵלֶּה׳, וּכְשֶׁעוֹלָה, עוֹלֶה עִמָּהּ כָּל צְבָא שֶׁלְּמַעְלָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם מ כו) ׳הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם׳, וְכָל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם שִׁשִּׁים רִבּוֹא מְיֻחָסִים בַּצָּבָא שֶׁלְּמַעְלָה, ׳לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא׳, כֻּלָּם נִקְרְאוּ עַל שֵׁם הַצָּבָא שֶׁלְּמַעְלָה, ׳אִישׁ לֹא נֶעְדָּר׳ מֵהַחֶשְׁבּוֹן. וְהַשְּׁכִינָה בַּגָּלוּת, בִּזְמַן שֶׁבַּעְלָהּ מִתְרַחֵק מִמֶּנָּה, לִפְעָמִים מִתְפַּרְנֶסֶת עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, לִפְעָמִים עַל יְדֵי הָאָבוֹת, לִפְעָמִים עַל יְדֵי הָאֵם, לִפְעָמִים עַל יְדֵי הָאָב, לִפְעָמִים עַל יְדֵי הַבָּנִים, לִפְעָמִים עַל יְדֵי הַצַּדִּיק, וְהַכֹּל נוֹתֵן בַּעְלָהּ שֶׁהוּא ו', שֶׁהוּא בֵּין אַבָּא וְאִמָּא, בֶּן י״ה. וּכְשֶׁהוּא בֵּין אַבָּא וְאִמָּא, יוֹרֶדֶת לָהּ פַּרְנָסָתָהּ עַל יְדֵי אַבָּא וְאִמָּא, וּכְשֶׁיּוֹרֵד בֵּין שְׁתֵּי הַזְּרוֹעוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן שֵׁשׁ פְּרָקִים, יוֹרֶדֶת לָהּ פַּרְנָסָה בִּשְׁתֵּי הַזְּרוֹעוֹת, וּכְשֶׁיּוֹרֵד בַּגּוּף שֶׁהוּא יַעֲקֹב, יוֹרֵד לָהּ הַמָּזוֹן עַל יָדוֹ, וּכְשֶׁיּוֹרֵד בִּשְׁתֵּי הַשּׁוֹקַיִם שֶׁהֵן (שיר ה טו) ׳שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ׳ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן שֵׁשׁ פְּרָקִים, יוֹרֵד לָהּ הַמָּזוֹן עַל יְדֵיהֶן, וּכְשֶׁיּוֹרֵד בַּצַּדִּיק, יוֹרֵד לָהּ הַמָּזוֹן עַל יָדוֹ, וּכְשֶׁיּוֹרֵד בָּהּ, שֶׁמִּתְחַבֵּר ו' בְּה', אֵין צָרִיךְ לְהוֹרִיד לָהּ מָזוֹן עַל יְדֵי שָׁלִיחַ בָּעוֹלָם, אֶלָּא עַל יָדוֹ. וּכְשֶׁמִּסְתַּלֵּק עַד אֵין סוֹף שֶׁהוּא א', מְזוֹנָהּ אֵינוֹ תָּלוּי בִּזְכוּת, וְלֹא בְּחַיִּים שֶׁהֵם אַבָּא וְאִמָּא, וְלֹא בְּבָנִים שֶׁהֵם נֶצַח וָהוֹד, אֶלָּא בְּמַזָּל תָּלוּי הַדָּבָר. וּכְשֶׁיּוֹרֵד הקב"ה לָדוּר עִמָּהּ, נֶאֱמַר בָּהּ וּבְבָנֶיהָ: ׳אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל׳. וּכְשֶׁיּוֹרֶדֶת מִמְּקוֹמָהּ, נֶאֱמַר שֶׁהקב"ה רוֹכֵב עַל כְּרוּ״ב שֶׁהוּא מטטרו״ן, וְהוּא בָּרוּ״ךְ, וּמִתְפַּרְנֶסֶת עַל יָדוֹ, שֶׁהוּא עֶבֶד עוֹלָם, עֶבֶד שֶׁלָּהּ, וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן הִיא מִתְפַּרְנֶסֶת עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, וְכָל זֶה כְּפִי מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל - כָּךְ מִתְפַּרְנֶסֶת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובגין האי ה', אלה דאינון תלת אבהן תקינו תלת צלותין, לנחתא בהון לקודשא בריך הוא, לסלקא לשכינתא בהון דאיהי ה' זעירא, דעמודא דאמצעיתא איהו גופא, ותרין דרועין דיליה ימינא ושמאלא, ° דבהון אחיד בה, ועל גופא אסתלקת, ° ומאן סליק לה על גופא מ״י אימא עלאה, ׳מי ברא אלה׳, ° וכד סלקת סלקין עמה כל צבא דלעילא, הדא הוא דכתיב ׳המוציא במספר צבאם׳ (שם מ, כו), ° וכל ישראל ° דאינון שתין רבוא מתיחסין בצבא דלעילא, ° ׳לכלם בשם יקרא׳, כלהו אתקריאו על שם צבא דלעילא, ׳איש לא נעדר׳ מחושבנא. ° ושכינתא בגלותא ° בזמנא דאיהו מרחקא בעלה מינה, ° לזמנין אתפרנסת על ידי שליח, ° לזמנין על ידי אבהן, לזמנין על ידי אימא, לזמנין על ידי אבא, לזמנין על ידי בנין, לזמנין על ידי דצדיק, וכלא יהיב ° בעלה דאיהו ו', איהו בין אבא ואימא בן י״ה, וכד איהו בין אבא ואימא, נחית לה פרנסהא על ידי אבא ואימא, וכד נחית בין תרין דרועין דאית בהון שית פרקין, נחית לה פרנסה בתרין דרועין, ° וכד נחית בגופא דאיהו יעקב, נחית לה מזונא על ידיה, וכד נחית בתרין שוקין דאינון (שיר ה טו) ׳שוקיו עמודי שש׳ דאית בהון ו' פרקין, נחית לה מזונא על ידיהו, וכד נחית בצדיק נחית לה מזונא על ידיה, ° וכד נחית בה דאתחבר ו' בה', לא צריך לנחתא מזונא לה על ידי שליחא בעלמא, אלא על ידיה, ° וכד (נפיק בה) אסתלק עד אין סוף דאיהו א', ° מזונא דילה לאו בזכותא תליא מלתא, ולא חיי דאינון אבא ואימא, ולא בני דאינון נצח והוד, אלא במזלא תליא מלתא, ° וכד נחית קודשא בריך הוא לדיירא עמה, אתמר בה ובבנהא אין מזל לישראל, וכד נחיתת מאתרהא אתמר דקודשא בריך הוא רכיב על כרו״ב דאיהו מטטרו״ן ואיהו ברו״ך, ומתפרנסת על ידיה, דאיהו עבד עולם עבד דילה, ובההוא זמנא איהי אתפרנסת על ידי שליח, וכל דא כפום עובדיהון דישראל הכי אתפרנסת.

התרגום: ובגלל ה' זו, ׳אלה׳ שהם שלשת האבות, תקנו שלש תפלות, להוריד בהן להקב"ה, להעלות בהן את השכינה שהיא ה' זעירה, שעמודא דאמצעיתא הוא הגוף, ושתי זרועותיו ימין ושמאל שבהם אוחז בה, ועל הגוף עולה. ומי מעלה אותה על הגוף? מ״י, אמא עלאה, ׳מי ברא אלה׳, וכשעולה, עולה עמה כל צבא שלמעלה, זהו שכתוב (שם מ כו) ׳המוציא במספר צבאם׳, וכל ישראל שהם ששים רבוא מיחסים בצבא שלמעלה, ׳לכלם בשם יקרא׳, כלם נקראו על שם הצבא שלמעלה, ׳איש לא נעדר׳ מהחשבון. והשכינה בגלות, בזמן שבעלה מתרחק ממנה, לפעמים מתפרנסת על ידי שליח, לפעמים על ידי האבות, לפעמים על ידי האם, לפעמים על ידי האב, לפעמים על ידי הבנים, לפעמים על ידי הצדיק, והכל נותן בעלה שהוא ו', שהוא בין אבא ואמא, בן י״ה. וכשהוא בין אבא ואמא, יורדת לה פרנסתה על ידי אבא ואמא, וכשיורד בין שתי הזרועות שיש בהן שש פרקים, יורדת לה פרנסה בשתי הזרועות, וכשיורד בגוף שהוא יעקב, יורד לה המזון על ידו, וכשיורד בשתי השוקים שהן (שיר ה טו) ׳שוקיו עמודי שש׳ שיש בהן שש פרקים, יורד לה המזון על ידיהן, וכשיורד בצדיק, יורד לה המזון על ידו, וכשיורד בה, שמתחבר ו' בה', אין צריך להוריד לה מזון על ידי שליח בעולם, אלא על ידו. וכשמסתלק עד אין סוף שהוא א', מזונה אינו תלוי בזכות, ולא בחיים שהם אבא ואמא, ולא בבנים שהם נצח והוד, אלא במזל תלוי הדבר. וכשיורד הקב"ה לדור עמה, נאמר בה ובבניה: ׳אין מזל לישראל׳. וכשיורדת ממקומה, נאמר שהקב"ה רוכב על כרו״ב שהוא מטטרו״ן, והוא ברו״ך, ומתפרנסת על ידו, שהוא עבד עולם, עבד שלה, ובאותו הזמן היא מתפרנסת על ידי שליח, וכל זה כפי מעשיהם של ישראל - כך מתפרנסת.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: דבהון אחיד בה. כמו שכתוב (שה"ש ב ו) שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני, וכמו שאומר שבנינה אדני הוא מימינא ושמאלא שנעשו מאל אלקים ה', ג' הויות דגדלות, וכן העלאה דגרים מצד אברהם ויצחק דבהון אחיזה לאומין מצד עשו (פירוש עמלק) וישמעאל,…

לכל המפרשים על פיסקה זו