עשרה דברים בכוס של ברכה - והזקן המעלה אותם בדרגות הספירות
תיקוני זוהר · תיקון מח - בראשית תר"י שב"ת, הדירה בלב ותיקוני השלחן והכוס · מאמר 44 · פיסקה 6 · דף פז ע"ב
לשון הזוהר
° וְאִיהִי כּוֹס דְּיַיִן, דְּאִיהוּ יַיִ״ן חוּשְׁבַּן סוֹ״ד מִן יְסוֹד, ° וְצָרִיךְ בֵּיהּ עֲשָׂרָה דְבָרִים כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, ° וְאִינוּן כְּחֻשְׁבַּן י' מִן יְסוֹד, וְאִינוּן עִטּוּר וְעִטּוּף הֲדָחָה וּשְׁטִיפָה חַ״י וּמָלֵא, מְקַבְּלוֹ בִּתְרֵי יְדוֹי וְנוֹתְנוֹ בְּיָמִין, וְיָהֵיב עִינוֹי בֵּיהּ, וּמְסַלְּקוֹ מִן הַקַּרְקַע טֶפַח, וּמְשַׁגְּרֵיהּ בְּמַתָּנָה לְאַנְשֵׁי בֵיתֵיהּ, עִטּוּר מִסִּטְרָא דַעֲטָרָה דִבְּרִית מִילָה, ° עִטּוּף ׳עוֹטֶה אוֹר כַּשַּׁלְמָה׳ (תהלים קד, ב), ° וְאִם הוּא עָנִי דְלֵית בֵּיהּ אֶלָּא רְבִיעִית לוֹג דְּאִיהִי שִׁעוּרָא דְאָת ד', אִתְּמַר ׳תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטוֹף׳ (שם קב, א), הֲדָחָה וּשְׁטִיפָה, הֲדָחָה מִלְּגָאו וּשְׁטִיפָה מִלְּבָר, וְרָזָא דְמִלָּה ׳וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ׳ (ויקרא טז, יט). ° קָם סָבָא חֲדָא מִבָּתַר טוּלָא דְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, וְאָמַר רַבִּי רַבִּי שַׁפִּיר קָאֲמַרְתְּ, אֲבָל הַאי כּוֹס צָרִיךְ לְסַלְקָא לֵיהּ בְּדַרְגּוֹי, עִטּוּר מִסִּטְרָא דַעֲטָרָה דְאִיהִי כֶתֶר עֶלְיוֹן עַל רֵישָׁא דְצַדִּיק, עִטּוּף כְּגוֹן ׳עוֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה׳, מַאי עוֹטֶה ° דָא י' דְּאִתְעַטַּף בְּאוֹר וְאִתְעֲבִיד אַוִּיר, וְהַאי דְּאִתְעַטַּף אִיהוּ חָכְמָה, הֲדָחָה וּשְׁטִיפָה דְאִיהוּ ׳וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ׳, ° טַהֲרָה מִסִּטְרָא דְכַהֲנָא, דְאִתְּמַר בְּכַהֲנָא טָבַל וְעָלָה אִתְדַּכֵּי לְמֵיכַל בִּתְרוּמָה, וְקִדְּשׁוֹ מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְקִדַּשְׁתָּ אֶת הַלְוִיִּם, חַ״י מִסִּטְרָא דְצַדִּיק חַ״י עָלְמִין כְּלִיל חַ״י בִּרְכָאָן דִּצְלוֹתָא, ° וּמָלֵא מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, ° וּמְקַבְּלוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו וְנוֹתְנוֹ בְּיָמִין, דָּא הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ ׳מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ׳ (דברים לג, ב), כִּי יְמִינְךָ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים, וְאִיהוּ ׳יְמִינְךָ יהו״ה נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ׳ (שמות טו, ו), ° תְּרֵין יְדַיִן אִינוּן ה״ה, חַד שְׂמָאלָא וְחַד יְמִינָא, וּבְגִין דָּא צָרִיךְ לְאִתְיַיהֲבָא בְּחָמֵשׁ אֶצְבְּעָאן, ° מִשּׁוּם כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא (תהלים קיז, יג), וְנוֹתֵן עִינָיו בּוֹ, עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר ׳עִינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ׳ (שם קמה, טו), וְאִינוּן תְּרֵי סַמְכֵי קְשׁוֹט דְּאִינוּן י' י', דְּאִינוּן בַּת עִינָא יְמִינָא וּבַת עִינָא שְׂמָאלָא, ° וּבֵינַיְיהוּ ו' זְעִירָא זְעִיר אַנְפִּין, דְּאִיהוּ שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ (שיר ה טו).
תרגום
וְהִיא כּוֹס שֶׁל יַיִן, שֶׁהוּא ׳יַיִ״ן׳ בְּחֶשְׁבּוֹן ׳סוֹ״ד׳ מִן ׳יְסוֹד׳, וְצָרִיךְ בּוֹ עֲשָׂרָה דְּבָרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, וְהֵם כְּחֶשְׁבּוֹן י' מִן ׳יְסוֹד׳, וְהֵם: עִטּוּר וְעִטּוּף, הֲדָחָה וּשְׁטִיפָה, חַ״י וּמָלֵא, מְקַבְּלוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו וְנוֹתְנוֹ בַּיָּמִין, וְנוֹתֵן עֵינָיו בּוֹ, וּמְסַלְּקוֹ מִן הַקַּרְקַע טֶפַח, וּמְשַׁגְּרוֹ בְּמַתָּנָה לְאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ. עִטּוּר - מִצַּד עֲטֶרֶת בְּרִית מִילָה. עִטּוּף - ׳עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה׳ (תהלים קד ב). וְאִם הוּא עָנִי שֶׁאֵין בּוֹ אֶלָּא רְבִיעִית לוֹג, שֶׁהִיא שִׁעוּרוֹ שֶׁל אוֹת ד', נֶאֱמַר (שם קב א) ׳תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף׳. הֲדָחָה וּשְׁטִיפָה: הֲדָחָה מִבִּפְנִים וּשְׁטִיפָה מִבַּחוּץ, וְסוֹד הַדָּבָר: ׳וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ׳ (ויקרא טז יט). קָם זָקֵן אֶחָד מֵאֲחוֹרֵי הַצֵּל שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, וְאָמַר: רַבִּי רַבִּי, יָפֶה אָמַרְתָּ, אֲבָל כּוֹס זֶה צָרִיךְ לְהַעֲלוֹתוֹ בִּדְרָגוֹתָיו: עִטּוּר - מִצַּד הָעֲטָרָה, שֶׁהִיא כֶּתֶר עֶלְיוֹן עַל רֹאשׁ הַצַּדִּיק. עִטּוּף - כְּגוֹן ׳עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה׳. מַהוּ ׳עֹטֶה׳? זוֹ י' שֶׁמִּתְעַטֶּפֶת בָּאוֹר וְנַעֲשֵׂית אֲוִיר, וְזוֹ שֶׁמִּתְעַטֶּפֶת הִיא חָכְמָה. הֲדָחָה וּשְׁטִיפָה שֶׁהִיא ׳וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ׳: טָהֳרָה מִצַּד הַכֹּהֵן, שֶׁנֶּאֱמַר בַּכֹּהֵן ׳טָבַל וְעָלָה, נִטְהָר לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה׳, וְ׳קִדְּשׁוֹ׳ מִצַּד הַשְּׂמֹאל, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְקִדַּשְׁתָּ אֶת הַלְוִיִּם׳. חַ״י - מִצַּד הַצַּדִּיק, חַ״י עוֹלָמִים, כּוֹלֵל חַ״י בְּרָכוֹת שֶׁל הַתְּפִלָּה, וּמָלֵא - מִצַּד עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. וּמְקַבְּלוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו וְנוֹתְנוֹ בַּיָּמִין - זֶה אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (דברים לג ב) ׳מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ׳, ׳כִּי יְמִינְךָ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים׳, וְהוּא ׳יְמִינְךָ יהו״ה נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ׳ (שמות טו ו). שְׁתֵּי הַיָּדַיִם הֵן ה״ה, אַחַת שְׂמֹאל וְאַחַת יָמִין, וּמִשּׁוּם כָּךְ צָרִיךְ שֶׁיִּנָּתֵן בְּחָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת, מִשּׁוּם ׳כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא׳ (תהלים קיז יג), וְנוֹתֵן עֵינָיו בּוֹ, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (שם קמה טו) ׳עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ׳, וְהֵם שְׁנֵי עַמּוּדֵי הָאֱמֶת שֶׁהֵם י' י', שֶׁהֵם בַּת עַיִן יְמִינָא וּבַת עַיִן שְׂמָאלָא, וּבֵינֵיהֶם ו' זְעֵירָא, זְעֵיר אַנְפִּין, שֶׁהוּא ׳שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ׳ (שיר ה טו).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° ואיהי כוס דיין, דאיהו יי״ן חושבן סו״ד מן יסוד, ° וצריך ביה עשרה דברים כמה דאוקמוהו מארי מתניתין, ° ואינון כחשבן י' מן יסוד, ואינון עטור ועטוף הדחה ושטיפה ח״י ומלא, מקבלו בתרי ידוי ונותנו בימין, ויהיב עינוי ביה, ומסלקו מן הקרקע טפח, ומשגריה במתנה לאנשי ביתיה, עטור מסטרא דעטרה דברית מילה, ° עטוף ׳עוטה אור כשלמה׳ (תהלים קד, ב), ° ואם הוא עני דלית ביה אלא רביעית לוג דאיהי שעורא דאת ד', אתמר ׳תפלה לעני כי יעטוף׳ (שם קב, א), הדחה ושטיפה, הדחה מלגאו ושטיפה מלבר, ורזא דמלה ׳וטהרו וקדשו׳ (ויקרא טז, יט). ° קם סבא חדא מבתר טולא דרבי שמעון בן יוחאי, ואמר רבי רבי שפיר קאמרת, אבל האי כוס צריך לסלקא ליה בדרגוי, עטור מסטרא דעטרה דאיהי כתר עליון על רישא דצדיק, עטוף כגון ׳עוטה אור כשלמה׳, מאי עוטה ° דא י' דאתעטף באור ואתעביד אויר, והאי דאתעטף איהו חכמה, הדחה ושטיפה דאיהו ׳וטהרו וקדשו׳, ° טהרה מסטרא דכהנא, דאתמר בכהנא טבל ועלה אתדכי למיכל בתרומה, וקדשו מסטרא דשמאלא, הדא הוא דכתיב וקדשת את הלוים, ח״י מסטרא דצדיק ח״י עלמין כליל ח״י ברכאן דצלותא, ° ומלא מסטרא דעמודא דאמצעיתא, ° ומקבלו בשתי ידיו ונותנו בימין, דא ההוא דאתמר ביה ׳מימינו אש דת למו׳ (דברים לג, ב), כי ימינך פשוטה לקבל שבים, ואיהו ׳ימינך יהו״ה נאדרי בכח׳ (שמות טו, ו), ° תרין ידין אינון ה״ה, חד שמאלא וחד ימינא, ובגין דא צריך לאתייהבא בחמש אצבעאן, ° משום כוס ישועות אשא (תהלים קיז, יג), ונותן עיניו בו, עלייהו אתמר ׳עיני כל אליך ישברו׳ (שם קמה, טו), ואינון תרי סמכי קשוט דאינון י' י', דאינון בת עינא ימינא ובת עינא שמאלא, ° ובינייהו ו' זעירא זעיר אנפין, דאיהו שוקיו עמודי שש (שיר ה טו).
התרגום: והיא כוס של יין, שהוא ׳יי״ן׳ בחשבון ׳סו״ד׳ מן ׳יסוד׳, וצריך בו עשרה דברים כמו שאמרו בעלי המשנה, והם כחשבון י' מן ׳יסוד׳, והם: עטור ועטוף, הדחה ושטיפה, ח״י ומלא, מקבלו בשתי ידיו ונותנו בימין, ונותן עיניו בו, ומסלקו מן הקרקע טפח, ומשגרו במתנה לאנשי ביתו. עטור - מצד עטרת ברית מילה. עטוף - ׳עטה אור כשלמה׳ (תהלים קד ב). ואם הוא עני שאין בו אלא רביעית לוג, שהיא שעורו של אות ד', נאמר (שם קב א) ׳תפלה לעני כי יעטף׳. הדחה ושטיפה: הדחה מבפנים ושטיפה מבחוץ, וסוד הדבר: ׳וטהרו וקדשו׳ (ויקרא טז יט). קם זקן אחד מאחורי הצל של רבי שמעון בן יוחאי, ואמר: רבי רבי, יפה אמרת, אבל כוס זה צריך להעלותו בדרגותיו: עטור - מצד העטרה, שהיא כתר עליון על ראש הצדיק. עטוף - כגון ׳עטה אור כשלמה׳. מהו ׳עטה׳? זו י' שמתעטפת באור ונעשית אויר, וזו שמתעטפת היא חכמה. הדחה ושטיפה שהיא ׳וטהרו וקדשו׳: טהרה מצד הכהן, שנאמר בכהן ׳טבל ועלה, נטהר לאכל בתרומה׳, ו׳קדשו׳ מצד השמאל, זהו שכתוב ׳וקדשת את הלוים׳. ח״י - מצד הצדיק, ח״י עולמים, כולל ח״י ברכות של התפלה, ומלא - מצד עמודא דאמצעיתא. ומקבלו בשתי ידיו ונותנו בימין - זה אותו שנאמר בו (דברים לג ב) ׳מימינו אש דת למו׳, ׳כי ימינך פשוטה לקבל שבים׳, והוא ׳ימינך יהו״ה נאדרי בכח׳ (שמות טו ו). שתי הידים הן ה״ה, אחת שמאל ואחת ימין, ומשום כך צריך שינתן בחמש אצבעות, משום ׳כוס ישועות אשא׳ (תהלים קיז יג), ונותן עיניו בו, עליהם נאמר (שם קמה טו) ׳עיני כל אליך ישברו׳, והם שני עמודי האמת שהם י' י', שהם בת עין ימינא ובת עין שמאלא, וביניהם ו' זעירא, זעיר אנפין, שהוא ׳שוקיו עמודי שש׳ (שיר ה טו).
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ואיהי כוס דיין. רוצה לומר כוס של ברכה והוא על הנ"ל דאיהי כנוסיא דברכאין: