בציעת בעל הבית וברכת האורח - והתפלה סוס הטפל לרוכב
תיקוני זוהר · תיקון מח - בראשית תר"י שב"ת, הדירה בלב ותיקוני השלחן והכוס · מאמר 44 · פיסקה 5 · דף פח ע"א
לשון הזוהר
[ תיקוני זוהר - דף פז ע״ב ] שַׁבָּת שְׁכִינְתָּא, בַּעַל הַבַּיִת דִּילָהּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְאִיהוּ בוֹצֵעַ וּפָרִיס פְּרוּסָא דְנַהֲמָא דְּאִיהִי טִפָּה, וְיָהִיב ° לְאוֹרֵחַ דְּאִיהוּ צַדִּיק וְעָנִי, ° וְאוֹרֵחַ מְבָרֵךְ לְבַעַל הַבַּיִת בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל דְּאִינוּן תְּלַת אֲבָהָן, ° בְּבִרְכָן דְּאִתְבָּרְכוּ אִינוּן, (דף פז ע״ב) ° תֵּשַׁע בִרְכָאָן עַל יְדֵי דְצַדִּיק נָחֲתִין לְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי י, ו) וּבְרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק, מָאן רֹאשׁ צַדִּיק דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, ° תֵּשַׁע בִּרְכָאָן אִינוּן מֵעִילָא לְתַתָּא מִכֶּתֶר עַד צַדִּיק, וְתֵשַׁע אִינוּן מִתַּתָּא לְעִילָא מִצַּדִּיק עַד כֶּתֶר עִלָּאָה, וְכֻלְּהוּ סָלְקִין חַ״י, וְכַלָה כְלִילָא מִנַּיְיהוּ. תְּפִלָּה ° לְמֹשֶׁה תְּפִלָּה לְדָוִד, בֵּית הַכְּנֶסֶת אִיהוּ כִּנּוּסְיָא דְכֻלְּהוּ בִרְכָאָן, תְּפִלָּה אִיהִי ° בְּגִין דְּאִיהִי סוּס לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִיהִי אִתְעֲבִידַת טְפֵלָה לְרוֹכֵב, דְהָכִי אוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין אֵין הָרוֹכֵב טָפֵל לַסּוּס אֶלָּא הַסּוּס טְפֵלָה לָרוֹכֵב, ° אִית טָפֵל בְּט' וְאִית תָּפֵל בְּת', כְּגוֹן ׳הֲיֵאָכֵל תָּפֵל מִבְּלִי מֶלַח׳ (איוב ו, ו), וְהַאי תְּפִלָּה הָכִי אִיהִי בְּת'.
תרגום
[ תיקוני זוהר - דף פז ע״ב ] שַׁבָּת - הַשְּׁכִינָה, בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלָּהּ - עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, וְהוּא בּוֹצֵעַ וּפוֹרֵס פְּרוּסַת לֶחֶם שֶׁהִיא טִפָּה, וְנוֹתֵן לְאוֹרֵחַ שֶׁהוּא צַדִּיק וְעָנִי, וְהָאוֹרֵחַ מְבָרֵךְ אֶת בַּעַל הַבַּיִת ׳בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל׳ שֶׁהֵם שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת, בַּבְּרָכוֹת שֶׁהֵם נִתְבָּרְכוּ, תֵּשַׁע בְּרָכוֹת עַל יְדֵי הַצַּדִּיק יוֹרְדוֹת לְעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וּבְרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק׳ (משלי י, ו): מַהוּ ׳רֹאשׁ צַדִּיק׳? זֶה עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. תֵּשַׁע בְּרָכוֹת הֵן מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, מִכֶּתֶר עַד צַדִּיק, וְתֵשַׁע הֵן מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, מִצַּדִּיק עַד כֶּתֶר עֶלְיוֹן, וְכֻלָּן עוֹלוֹת חַ״י, וְהַכַּלָּה כְּלוּלָה מֵהֶן. ׳תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה׳, ׳תְּפִלָּה לְדָוִד׳: בֵּית הַכְּנֶסֶת הוּא כִּנּוּסָן שֶׁל כָּל הַבְּרָכוֹת. ׳תְּפִלָּה׳ הִיא, מִשּׁוּם שֶׁהִיא סוּס לְהקב"ה, וְהִיא נַעֲשֵׂית טְפֵלָה לָרוֹכֵב, שֶׁכָּךְ אָמְרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה: אֵין הָרוֹכֵב טָפֵל לַסּוּס אֶלָּא הַסּוּס טָפֵל לָרוֹכֵב. יֵשׁ ׳טָפֵל׳ בְּט', וְיֵשׁ ׳תָּפֵל׳ בְּת', כְּגוֹן ׳הֲיֵאָכֵל תָּפֵל מִבְּלִי מֶלַח׳ (איוב ו, ו), וְ ׳תְפִלָּה׳ זוֹ כָּךְ הִיא בְּת'.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [ תיקוני זוהר - דף פז ע״ב ] שבת שכינתא, בעל הבית דילה עמודא דאמצעיתא, ואיהו בוצע ופריס פרוסא דנהמא דאיהי טפה, ויהיב ° לאורח דאיהו צדיק ועני, ° ואורח מברך לבעל הבית בכל מכל כל דאינון תלת אבהן, ° בברכן דאתברכו אינון, (דף פז ע״ב) ° תשע ברכאן על ידי דצדיק נחתין לעמודא דאמצעיתא, הדא הוא דכתיב (משלי י, ו) וברכות לראש צדיק, מאן ראש צדיק דא עמודא דאמצעיתא, ° תשע ברכאן אינון מעילא לתתא מכתר עד צדיק, ותשע אינון מתתא לעילא מצדיק עד כתר עלאה, וכלהו סלקין ח״י, וכלה כלילא מנייהו. תפלה ° למשה תפלה לדוד, בית הכנסת איהו כנוסיא דכלהו ברכאן, תפלה איהי ° בגין דאיהי סוס לקודשא בריך הוא, ואיהי אתעבידת טפלה לרוכב, דהכי אוקמוהו מארי מתניתין אין הרוכב טפל לסוס אלא הסוס טפלה לרוכב, ° אית טפל בט' ואית תפל בת', כגון ׳היאכל תפל מבלי מלח׳ (איוב ו, ו), והאי תפלה הכי איהי בת'.
התרגום: [ תיקוני זוהר - דף פז ע״ב ] שבת - השכינה, בעל הבית שלה - עמודא דאמצעיתא, והוא בוצע ופורס פרוסת לחם שהיא טפה, ונותן לאורח שהוא צדיק ועני, והאורח מברך את בעל הבית ׳בכל מכל כל׳ שהם שלשת האבות, בברכות שהם נתברכו, תשע ברכות על ידי הצדיק יורדות לעמודא דאמצעיתא, זהו שכתוב ׳וברכות לראש צדיק׳ (משלי י, ו): מהו ׳ראש צדיק׳? זה עמודא דאמצעיתא. תשע ברכות הן מלמעלה למטה, מכתר עד צדיק, ותשע הן מלמטה למעלה, מצדיק עד כתר עליון, וכלן עולות ח״י, והכלה כלולה מהן. ׳תפלה למשה׳, ׳תפלה לדוד׳: בית הכנסת הוא כנוסן של כל הברכות. ׳תפלה׳ היא, משום שהיא סוס להקב"ה, והיא נעשית טפלה לרוכב, שכך אמרו בעלי המשנה: אין הרוכב טפל לסוס אלא הסוס טפל לרוכב. יש ׳טפל׳ בט', ויש ׳תפל׳ בת', כגון ׳היאכל תפל מבלי מלח׳ (איוב ו, ו), ו ׳תפלה׳ זו כך היא בת'.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: לאורח דאיהו צדיק ועני. אמר ב' דברים, א' דנקרא ארח דהוא צדיק כנ"ל, ועוד דהוא עני דלית ליה אלא מה דיהיב ליה בעל הבית - והוא דרגא דיסוד:
אור יקר: אינון מתתא לעילא, הענין במה שפירשנו בסוד ווין בסוף הווין הם נקודין, כי סוף הקו היא נקודה, והנה אם יראו לאדם מקל לאורכו לא יראה אליו אלא קצהו דהיינו עביו, וכך אלו העולמות שהם במלכות אינם עולמות קצרים ומעטי הבמות, אלא הם עולמות…