ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 44: תיקון מח - בראשית תר"י שב"ת, הדירה בלב ותיקוני השלחן והכוס › פיסקה 1 (פח ע"א)

׳בראשית׳ תר"י שב"ת - שתי שבתות ועשיית דירה להן בלב

תיקוני זוהר · תיקון מח - בראשית תר"י שב"ת, הדירה בלב ותיקוני השלחן והכוס · מאמר 44 · פיסקה 1 · דף פח ע"א

לשון הזוהר

[ תיקוני זוהר - דף פח ע״א ] ° בְּרֵאשִׁית תַּמָּן תְּרֵ״י תַּמָּן שַׁבָּ״ת, וְאִינוּן תְּרֵי שַׁבָּתוֹת, עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר ׳וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת וְגוֹמֵר׳ (שמות לא, טז), (דף פח ע״א) תְּרֵין זִמְנִין אַדְכִּיר הָכָא שַׁבָּת, לָקֳבֵל שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה, לְדֹרֹתָם מַאי לְדֹרֹתָם, אֶלָּא זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּעָבִיד לוֹן דִּירָה, דְּשַׁבָּת דְּאִיהוּ לִבָּא, דְּלֹא יִתְקְרַב תַּמַן עֲצִיבוּ דִּטְחוֹל וְכַעַס דְמָרָה דְּאִיהוּ נוּרָא דְגֵיהִנַם, וְעֲלֵיה אִתְמַר ׳לֹא תְבַעֲרוּ אֵש וגו'׳ (שמות לה, ג), (נ"א דְּעָבִיד לוֹן דִּירָה בְּשַׁבָּת) ° בִּתְרֵי בָתֵּי לִבָּא, וְאִתְפְּנֵי מִתַּמָּן יֵצֶר הָרָע ° דְּאִיהוּ חִלּוּל שַׁבָּת, ° בְּרִית עוֹלָם דָּא צַדִּיק, דְּשַׁרְיָין תַּרְוַיְיהוּ עֲלֵיהּ, חַד לְאַמְלָאָה לֵיהּ וְחַד לְאִתְמַלְיָא מִינֵיהּ. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ° אִינוּן תְּרֵין כֻּלְיָין נֶצַח וָהוֹד, בְּנוֹי ° דְּיִשְׂרָאֵל סָבָא, וּבַיוֹם הַשְׁבִיעִי דָא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא כְּלִיל תְּלַת אֲבָהָן, תְּלַת שְׁבִיעִי שְׁבִיעִי שְׁבִיעִי, עֹנֶג שַׁבָּת, וְנָ״הָר יוֹצֵא מֵעִדֶ״ן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּ״ן (בראשית ב, י), וְנָהָר ° אִית נָהָר וְאִית נָהָר, אִית נָהָר דְּאִתְקְרֵי נָהָר פְּלָגָיו, וְאִית נָהָר דְּאִתְקְרֵי נַחַל קְדוּמִים, עִדֶן עִלָּאָה עֲלֵיהּ אִתְּמַר ׳עַיִן לֹא רָאֲתָה׳ (ישעיה סד, ג) אלהי״ם זוּלָתֶךָ, ° הַאי נָהָר אִיהוּ ו', דְּנָפִיק מֵעִדֶן עִלָּאָה דְאִיהוּ א', וְאַעֲבַר בֵּין אַבָּא וְאִימָּא, וְאָזִיל חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וּמָטֵי עַד צַדִּיק שְׁבִיעִי, וּמִתַּמָּן אַשְׁקֵי לְגִנְּתָא דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה.

תרגום

[ תיקוני זוהר - דף פח ע״א ] ׳בְּרֵאשִׁית׳, שָׁם ׳תְּרֵ״י׳, שָׁם ׳שַׁבָּ״ת׳, וְהֵן שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת, עֲלֵיהֶן נֶאֱמַר ׳וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת וְגוֹמֵר׳ (שמות לא, טז), שְׁתֵּי פְּעָמִים הֻזְכַּר כָּאן ׳שַׁבָּת׳, כְּנֶגֶד הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה וְהַתַּחְתּוֹנָה. ׳לְדֹרֹתָם׳ - מַהוּ ׳לְדֹרֹתָם׳? אֶלָּא אַשְׁרֵי מִי שֶׁעוֹשֶׂה לָהֶן דִּירָה, שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא הַלֵּב, שֶׁלֹּא יִתְקָרֵב שָׁם עַצְבוּת הַטְּחוֹל וְכַעַס הַמָּרָה שֶׁהוּא אֵשׁ הַגֵּיהִנֹּם, וְעָלָיו נֶאֱמַר ׳לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ וְגוֹ'׳ (שמות לה, ג) (נוסח אחר: שֶׁעוֹשֶׂה לָהֶן דִּירָה בְּשַׁבָּת) בִּשְׁנֵי בָּתֵּי הַלֵּב, וּמִתְפַּנֶּה מִשָּׁם הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁהוּא חִלּוּל שַׁבָּת. בְּרִית עוֹלָם - זֶה צַדִּיק, שֶׁשְּׁתֵּיהֶן שׁוֹרוֹת עָלָיו, אַחַת לְמַלֵּא אוֹתוֹ וְאַחַת לְהִתְמַלֵּא מִמֶּנּוּ. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם שְׁתֵּי הַכְּלָיוֹת: נֶצַח וָהוֹד, בָּנָיו שֶׁל יִשְׂרָאֵל סָבָא, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי - זֶה עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא הַכּוֹלֵל שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת, שָׁלֹשׁ פְּעָמִים ׳שְׁבִיעִי שְׁבִיעִי שְׁבִיעִי׳, עֹנֶג שַׁבָּת. ׳וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן׳ (בראשית ב, י), וְנָהָר - יֵשׁ נָהָר וְיֵשׁ נָהָר: יֵשׁ נָהָר שֶׁנִּקְרָא ׳נָהָר פְּלָגָיו׳, וְיֵשׁ נָהָר שֶׁנִּקְרָא ׳נַחַל קְדוּמִים׳. עֵדֶן עֶלְיוֹן, עָלָיו נֶאֱמַר ׳עַיִן לֹא רָאֲתָה אלהי״ם זוּלָתֶךָ׳ (ישעיה סד, ג). נָהָר זֶה הוּא ו', הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן עֶלְיוֹן שֶׁהוּא א', וְעוֹבֵר בֵּין אַבָּא וְאִמָּא, וְהוֹלֵךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וּמַגִּיעַ עַד צַדִּיק שְׁבִיעִי, וּמִשָּׁם מַשְׁקֶה אֶת הַגִּנָּה שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [ תיקוני זוהר - דף פח ע״א ] ° בראשית תמן תר״י תמן שב״ת, ואינון תרי שבתות, עלייהו אתמר ׳ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת וגומר׳ (שמות לא, טז), (דף פח ע״א) תרין זמנין אדכיר הכא שבת, לקבל שכינתא עלאה ותתאה, לדרתם מאי לדרתם, אלא זכאה איהו מאן דעביד לון דירה, דשבת דאיהו לבא, דלא יתקרב תמן עציבו דטחול וכעס דמרה דאיהו נורא דגיהנם, ועליה אתמר ׳לא תבערו אש וגו'׳ (שמות לה, ג), (נ"א דעביד לון דירה בשבת) ° בתרי בתי לבא, ואתפני מתמן יצר הרע ° דאיהו חלול שבת, ° ברית עולם דא צדיק, דשריין תרוייהו עליה, חד לאמלאה ליה וחד לאתמליא מיניה. בני ישראל ° אינון תרין כליין נצח והוד, בנוי ° דישראל סבא, וביום השביעי דא עמודא דאמצעיתא כליל תלת אבהן, תלת שביעי שביעי שביעי, ענג שבת, ונ״הר יוצא מעד״ן להשקות את הג״ן (בראשית ב, י), ונהר ° אית נהר ואית נהר, אית נהר דאתקרי נהר פלגיו, ואית נהר דאתקרי נחל קדומים, עדן עלאה עליה אתמר ׳עין לא ראתה׳ (ישעיה סד, ג) אלהי״ם זולתך, ° האי נהר איהו ו', דנפיק מעדן עלאה דאיהו א', ואעבר בין אבא ואימא, ואזיל חמש מאות שנה, ומטי עד צדיק שביעי, ומתמן אשקי לגנתא דאיהי שכינתא תתאה.

התרגום: [ תיקוני זוהר - דף פח ע״א ] ׳בראשית׳, שם ׳תר״י׳, שם ׳שב״ת׳, והן שתי שבתות, עליהן נאמר ׳ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת וגומר׳ (שמות לא, טז), שתי פעמים הזכר כאן ׳שבת׳, כנגד השכינה העליונה והתחתונה. ׳לדרתם׳ - מהו ׳לדרתם׳? אלא אשרי מי שעושה להן דירה, של שבת שהוא הלב, שלא יתקרב שם עצבות הטחול וכעס המרה שהוא אש הגיהנם, ועליו נאמר ׳לא תבערו אש וגו'׳ (שמות לה, ג) (נוסח אחר: שעושה להן דירה בשבת) בשני בתי הלב, ומתפנה משם היצר הרע שהוא חלול שבת. ברית עולם - זה צדיק, ששתיהן שורות עליו, אחת למלא אותו ואחת להתמלא ממנו. בני ישראל הם שתי הכליות: נצח והוד, בניו של ישראל סבא, וביום השביעי - זה עמודא דאמצעיתא הכולל שלשת האבות, שלש פעמים ׳שביעי שביעי שביעי׳, ענג שבת. ׳ונהר יצא מעדן להשקות את הגן׳ (בראשית ב, י), ונהר - יש נהר ויש נהר: יש נהר שנקרא ׳נהר פלגיו׳, ויש נהר שנקרא ׳נחל קדומים׳. עדן עליון, עליו נאמר ׳עין לא ראתה אלהי״ם זולתך׳ (ישעיה סד, ג). נהר זה הוא ו', היוצא מעדן עליון שהוא א', ועובר בין אבא ואמא, והולך חמש מאות שנה, ומגיע עד צדיק שביעי, ומשם משקה את הגנה שהיא השכינה התחתונה.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: בראשית כו' תמן שבת ואינון תרי שבתות. רוצה לומר, תרי שבת רומז על תרין שבתות, ורוצה לומר דאלו ב', תרי ושבת, הן דבר אחד, שרומזין על ב' שבתות וכמו שמפרש והולך:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה:

ועוד 5 פסוקים. אינדקס הפסוקים