׳ויכל אלהים ביום השביעי׳ - אמא עלאה ושבע השבתות הנקראות על שמה
תיקוני זוהר · תיקון מז - ברא שי"ת יום הששי, בריאת אדם בצלם והשביעי הכולל · מאמר 43 · פיסקה 7 · דף פז ע"א
לשון הזוהר
׳וַיְכַל אלהי״ם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי׳ (בראשית ב, ב), דָא אִימָּא עִלָּאָה דְאִיהִי אלהי״ם ° בָּתַר דְּכָלִיל בֵּיהּ שֶׁבַע סְפִירָן, אִתְקְרִיאוּ עַל שְׁמֵיהּ כֻּלְּהוּ שַׁבָּתוֹת שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, לְבָתַר כְּלִיל בֵּיהּ תְּלַת סְפִירָן עִלָּאִין דְּכָלִיל בְּאִימָּא עִלָּאָה, וְקָרָא לוֹן שְׁבִיעִי שְׁבִיעִי שְׁבִיעִי עַל שְׁמֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שם) ׳וַיְכַל אלהי״ם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי׳ הָא חַד דְּכָלִיל בֵּיהּ, ׳וַיִּשְׁבּוֹת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי׳ דָא תִנְיָינָא, ׳וַיְבָרֶךְ אלהי״ם אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי׳ הָא תְּלַת לְאִתְכַּלְלָא בְעֶשֶׂר סְפִירָן, ° דְּלֵית סְפִירָה דְלָא אִתְכְּלִילַת בְּעֶשֶׂר, כָּל חֲדָא בְמֶמְשָׁלָה דִּילָהּ, אֲבָל מֶמְשָׁלָה דְצַדִּיק ׳יוֹם הַשְּׁבִיעִי׳ בֵּיהּ אִתְקְרִיאוּ כָּל סְפִירָן שְׁבִיעִיּוֹת, שַׁבְעִין תֵּיבִין אִינוּן בְּקִדּוּשׁ וּוַיְכֻלּוּ, וְזָכוֹר וְשָׁמוֹר הָא שַׁבְעִין וּתְרֵין כְּחֻשְׁבַּן וַיְכֻלּוּ. ושבת צריך לתקנא כו' (עבר לקמן לסוף תיקון מ"ח)
תרגום
׳וַיְכַל אלהי״ם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי׳ (בראשית ב, ב), זוֹ אִמָּא עִלָּאָה, שֶׁהִיא אלהי״ם, אַחַר שֶׁכָּלוּל בּוֹ שֶׁבַע סְפִירוֹת, נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ כֻּלָּן שַׁבָּתוֹת, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת. אַחַר כָּךְ נִכְלָל בּוֹ שָׁלֹשׁ סְפִירוֹת עֶלְיוֹנוֹת שֶׁכְּלוּלוֹת בְּאִמָּא עִלָּאָה, וְקָרָא לָהֶן ׳שְׁבִיעִי שְׁבִיעִי שְׁבִיעִי׳ עַל שְׁמוֹ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם) ׳וַיְכַל אלהי״ם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי׳ - הֲרֵי אֶחָד שֶׁכָּלוּל בּוֹ, ׳וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי׳ - זוֹ שְׁנִיָּה, ׳וַיְבָרֶךְ אלהי״ם אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי׳ - הֲרֵי שָׁלֹשׁ, לְהִכָּלֵל בְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת, שֶׁאֵין סְפִירָה שֶׁלֹּא נִכְלֶלֶת בְּעֶשֶׂר, כָּל אַחַת בְּמֶמְשַׁלְתָּהּ, אֲבָל מֶמְשֶׁלֶת הַצַּדִּיק, יוֹם הַשְּׁבִיעִי, בּוֹ נִקְרְאוּ כָּל הַסְּפִירוֹת שְׁבִיעִיּוֹת. שִׁבְעִים תֵּבוֹת הֵן ׳בְּקִדּוּשׁ׳ ׳וְוַיְכֻלּוּ׳, ׳וְזָכוֹר׳ ׳וְשָׁמוֹר׳ הֲרֵי שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם, כְּחֶשְׁבּוֹן ׳וַיְכֻלּוּ׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ויכל אלהי״ם ביום השביעי׳ (בראשית ב, ב), דא אימא עלאה דאיהי אלהי״ם ° בתר דכליל ביה שבע ספירן, אתקריאו על שמיה כלהו שבתות שבע שבתות, לבתר כליל ביה תלת ספירן עלאין דכליל באימא עלאה, וקרא לון שביעי שביעי שביעי על שמיה, הדא הוא דכתיב (שם) ׳ויכל אלהי״ם ביום השביעי׳ הא חד דכליל ביה, ׳וישבות ביום השביעי׳ דא תניינא, ׳ויברך אלהי״ם את יום השביעי׳ הא תלת לאתכללא בעשר ספירן, ° דלית ספירה דלא אתכלילת בעשר, כל חדא בממשלה דילה, אבל ממשלה דצדיק ׳יום השביעי׳ ביה אתקריאו כל ספירן שביעיות, שבעין תיבין אינון בקדוש וויכלו, וזכור ושמור הא שבעין ותרין כחשבן ויכלו. ושבת צריך לתקנא כו' (עבר לקמן לסוף תיקון מ"ח)
התרגום: ׳ויכל אלהי״ם ביום השביעי׳ (בראשית ב, ב), זו אמא עלאה, שהיא אלהי״ם, אחר שכלול בו שבע ספירות, נקראו על שמו כלן שבתות, שבע שבתות. אחר כך נכלל בו שלש ספירות עליונות שכלולות באמא עלאה, וקרא להן ׳שביעי שביעי שביעי׳ על שמו, זהו שכתוב (שם) ׳ויכל אלהי״ם ביום השביעי׳ - הרי אחד שכלול בו, ׳וישבת ביום השביעי׳ - זו שניה, ׳ויברך אלהי״ם את יום השביעי׳ - הרי שלש, להכלל בעשר ספירות, שאין ספירה שלא נכללת בעשר, כל אחת בממשלתה, אבל ממשלת הצדיק, יום השביעי, בו נקראו כל הספירות שביעיות. שבעים תבות הן ׳בקדוש׳ ׳וויכלו׳, ׳וזכור׳ ׳ושמור׳ הרי שבעים ושתים, כחשבון ׳ויכלו׳.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: בתר דכליל כו' שבע שבתות. רוצה לומר דעל שמיה נקראו ז’ ספירות שבע שבתות בתורה, ואמר זה לפרש ג' שביעי - בג"ר, דגם כן נקראים על שמו כמו שמפרש והולך: