עמודא דאמצעיתא והשכינה הנקראים אדם - והמניח תפלין דיוקן המלך
תיקוני זוהר · תיקון מז - ברא שי"ת יום הששי, בריאת אדם בצלם והשביעי הכולל · מאמר 43 · פיסקה 4 · דף פו ע"ב
לשון הזוהר
וְעוֹד ׳נַעֲשֶׂה אָדָם׳, שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה נְטִילַת עִצָה מִקּוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ ׳כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת׳ (ישעיה מד, יג), ° דְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא וּשְׁכִינְתָּא עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר ׳זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם׳ (בראשית ה, ב), וְאִתְקְרִיאוּ אָדָם, וּכְגַוְונָא דִילֵיהּ אָמַר לְתַתָּא בָּאָדָם וְחַוָּה, ׳זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם׳ ׳וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם׳, וּכְמָה דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ אִתְקְרֵי אֶחָד, הָכִי קָרָא לוֹן אֶחָד לְאָדָם וּלְאִתְּתֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ° ׳כִּי אֶחָד קְרָאתִיו׳ (ישעיה נא, ב), דְּתִפְאֶרֶת אִיהוּ א״ח כְּלִיל תֵּשַׁע סְפִירָן, מַלְכוּת ד' עֲשִׁירִית לֵיהּ, כְּלִילָא מֵעֶשֶׂר דְּאִינוּן יו״ד ה״א וא״ו ה״א, וְאִיהִי ד' כְּלִילָא מֵאַרְבַּע אַתְוָון דְּאִינוּן יהו״ה, קוֹצָא דְאָת ד' מוֹרֶה עַל עֶשֶׂר, וְד' עַל אַרְבָּעָה, דְּהָכִי רְשׁוּת הַיָּחִיד רָחְבּוֹ אַרְבָּעָה וְגָבְהוֹ עֲשָׂרָה וְהָא אוּקְמוּהָ. ° ׳וַיִּבְרָא אלהי״ם אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אלהי״ם בָּרָא אוֹתוֹ׳ (בראשית ה, ב), הָכָא ° פִקּוּדָא דִּתְּפִלִּין, תָּא חֲזִי כָּל מָאן דְּאַנַּח תְּפִלִּין עַל רֵישֵׁיהּ וְעַל דְּרוֹעִיהּ, קָלָא סָלִיק בְּכָל יוֹמָא ° לְכָל חֵיוָון מֶרְכָּבוֹת, וְאוֹפַנִּים וּשְׂרָפִים וּמַלְאָכִים דִּמְמַנָּן עַל צְלוֹתִין, הָבוּ יְקָר לְדִיּוֹקְנָא דְמַלְכָּא דְאִיהוּ מָאן דְּאַנַּח תְּפִלִּין, דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר (שם) ׳וַיִּבְרָא אלהי״ם אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אלהי״ם בָּרָא אוֹתוֹ׳.
תרגום
וְעוֹד ׳נַעֲשֶׂה אָדָם׳: הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה נוֹטֶלֶת עֵצָה מֵהקב"ה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת׳ (ישעיה מד, יג), שֶׁעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא וְהַשְּׁכִינָה, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר ׳זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם׳ (בראשית ה, ב), וְנִקְרְאוּ ׳אָדָם׳, וּכְעִנְיָנוֹ אָמַר לְמַטָּה בְּאָדָם וְחַוָּה: ׳זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם׳ ׳וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם׳. וּכְמוֹ שֶׁהקב"ה וּשְׁכִינָתוֹ נִקְרְאִים ׳אֶחָד׳, כָּךְ קָרָא לָהֶם ׳אֶחָד׳ לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי אֶחָד קְרָאתִיו׳ (ישעיה נא, ב), שֶׁתִּפְאֶרֶת הוּא א״ח כּוֹלֵל תֵּשַׁע סְפִירוֹת, מַלְכוּת - ד' עֲשִׂירִית לוֹ, כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר שֶׁהֵן יוֹ״ד הֵ״א וָא״ו הֵ״א, וְהִיא ד' כְּלוּלָה מֵאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁהֵן יהו״ה. קוֹצוֹ שֶׁל אוֹת ד' מוֹרֶה עַל עֶשֶׂר, וְד' עַל אַרְבַּע, שֶׁכֵּן רְשׁוּת הַיָּחִיד רָחְבָּהּ אַרְבָּעָה וְגָבְהָהּ עֲשָׂרָה, וַהֲרֵי בֵּאֲרוּהָ. ׳וַיִּבְרָא אלהי״ם אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אלהי״ם בָּרָא אֹתוֹ׳ (בראשית ה, ב), כָּאן מִצְוַת הַתְּפִלִּין. בֹּא רְאֵה: כָּל מִי שֶׁמַּנִּיחַ תְּפִלִּין עַל רֹאשׁוֹ וְעַל זְרוֹעוֹ, קוֹל עוֹלֶה בְּכָל יוֹם לְכָל חַיּוֹת הַמֶּרְכָּבָה, וְאוֹפַנִּים וּשְׂרָפִים וּמַלְאָכִים הַמְּמֻנִּים עַל הַתְּפִלּוֹת: תְּנוּ כָּבוֹד לְדִיּוֹקָן הַמֶּלֶךְ, שֶׁהוּא מִי שֶׁמַּנִּיחַ תְּפִלִּין, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר (שם) ׳וַיִּבְרָא אלהי״ם אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אלהי״ם בָּרָא אֹתוֹ׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ועוד ׳נעשה אדם׳, שכינתא תתאה נטילת עצה מקודשא בריך הוא, דאתמר ביה ׳כתפארת אדם לשבת בית׳ (ישעיה מד, יג), ° דעמודא דאמצעיתא ושכינתא עלייהו אתמר ׳זכר ונקבה בראם׳ (בראשית ה, ב), ואתקריאו אדם, וכגוונא דיליה אמר לתתא באדם וחוה, ׳זכר ונקבה בראם׳ ׳ויקרא את שמם אדם׳, וכמה דקודשא בריך הוא ושכינתיה אתקרי אחד, הכי קרא לון אחד לאדם ולאתתיה, הדא הוא דכתיב ° ׳כי אחד קראתיו׳ (ישעיה נא, ב), דתפארת איהו א״ח כליל תשע ספירן, מלכות ד' עשירית ליה, כלילא מעשר דאינון יו״ד ה״א וא״ו ה״א, ואיהי ד' כלילא מארבע אתוון דאינון יהו״ה, קוצא דאת ד' מורה על עשר, וד' על ארבעה, דהכי רשות היחיד רחבו ארבעה וגבהו עשרה והא אוקמוה. ° ׳ויברא אלהי״ם את האדם בצלמו בצלם אלהי״ם ברא אותו׳ (בראשית ה, ב), הכא ° פקודא דתפלין, תא חזי כל מאן דאנח תפלין על רישיה ועל דרועיה, קלא סליק בכל יומא ° לכל חיוון מרכבות, ואופנים ושרפים ומלאכים דממנן על צלותין, הבו יקר לדיוקנא דמלכא דאיהו מאן דאנח תפלין, דעליה אתמר (שם) ׳ויברא אלהי״ם את האדם בצלמו בצלם אלהי״ם ברא אותו׳.
התרגום: ועוד ׳נעשה אדם׳: השכינה התחתונה נוטלת עצה מהקב"ה, שנאמר בו ׳כתפארת אדם לשבת בית׳ (ישעיה מד, יג), שעמודא דאמצעיתא והשכינה, עליהם נאמר ׳זכר ונקבה בראם׳ (בראשית ה, ב), ונקראו ׳אדם׳, וכענינו אמר למטה באדם וחוה: ׳זכר ונקבה בראם׳ ׳ויקרא את שמם אדם׳. וכמו שהקב"ה ושכינתו נקראים ׳אחד׳, כך קרא להם ׳אחד׳ לאדם ולאשתו, זהו שכתוב ׳כי אחד קראתיו׳ (ישעיה נא, ב), שתפארת הוא א״ח כולל תשע ספירות, מלכות - ד' עשירית לו, כלולה מעשר שהן יו״ד ה״א וא״ו ה״א, והיא ד' כלולה מארבע אותיות שהן יהו״ה. קוצו של אות ד' מורה על עשר, וד' על ארבע, שכן רשות היחיד רחבה ארבעה וגבהה עשרה, והרי בארוה. ׳ויברא אלהי״ם את האדם בצלמו, בצלם אלהי״ם ברא אתו׳ (בראשית ה, ב), כאן מצות התפלין. בא ראה: כל מי שמניח תפלין על ראשו ועל זרועו, קול עולה בכל יום לכל חיות המרכבה, ואופנים ושרפים ומלאכים הממנים על התפלות: תנו כבוד לדיוקן המלך, שהוא מי שמניח תפלין, שעליו נאמר (שם) ׳ויברא אלהי״ם את האדם בצלמו, בצלם אלהי״ם ברא אתו׳.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: דא עד"א ושכינתי'. רוצה לומר אדם כתיב כתפארת, ובית - נוק', וזהו לשבת - (ישעיהו מה יח) לשבת יצרה, ומכל מקום איהי שלימו דאדם העשירית כמו שמפרש והולך ולכן שניהם יחד אדם אחד כמו שמפרש והולך עלייהו: