ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 43: תיקון מז - ברא שי"ת יום הששי, בריאת אדם בצלם והשביעי הכולל › פיסקה 2 (פו ע"א)

האדם המוכן לשבת על הכסא - ׳בצלמנו כדמותנו׳ בקיום המצוות

תיקוני זוהר · תיקון מז - ברא שי"ת יום הששי, בריאת אדם בצלם והשביעי הכולל · מאמר 43 · פיסקה 2 · דף פו ע"א

לשון הזוהר

° בְּיוֹמָא שְׁתִיתָאָה אִתַּקְנוּ שִׁית דַּרְגִּין דְּכָרְסַיָּיא, וּבֵיהּ אִתְבְּרִי אָדָם בְּצַלְמוֹ, דְאִיהוּ מוּכָן לָשֶׁבֶת עַל הַכִּסֵּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שם כז) וַיִּבְרָא אלהי״ם ׳אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ׳, וְהָכָא תְּרֵין פִּקּוּדִין, חַד ׳נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ׳ (שם כו), וְתִנְיָינָא וַיִּבְרָא אלהי״ם ׳אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ׳. נַעֲשֶׂה אָדָם, דָּא פִּקּוּדָא ° לְמִגְזַר יָת גִּיּוֹרָא, לְמֶהֱוִי ° בְּצַלְמֵנוּ ° בִּגְזִירוּ דְעָרְלָה, כִּדְמוּתֵנוּ בִּפְרִיעָה, וְאִם נָטִיר אוֹת בְּרִית בְּתַרְוַיְיהוּ אִיהוּ בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְאִם לַאו לַאו, ° וְאִי מְקַיֵּים זָכוֹר וְשָׁמוֹר בְּשַׁבָּת אִיהוּ בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְאִם לַאו לַאו, וְלָא אִית לֵיהּ חוּלָקָא בְזַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל, וְאִם מְיַחֵד לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תְּרֵין זִמְנִין בְּכָל יוֹמָא בִּקְרִיאַת שְׁמַע בִּימָמָא וּבְלֵילְיָא אִיהוּ בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְאִם לַאו לַאו, וְאִם הוּא מָנַח תְּפִלִּין דְּיָד וּתְפִלִּין דְּרֵישָׁא בְכָל יוֹמָא דְאִינוּן לָקֳבֵל זָכוֹר וְשָׁמוֹר אִיהוּ בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְאִם לַאו לַאו, וְאִי אִיהוּ מְקַיֵּים ° יִבּוּם וַחֲלִיצָה אִיהוּ בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְאִי לַאו לַאו, וְכֹלָּא בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.

תרגום

בְּיוֹם הַשִּׁשִּׁי הִתְתַּקְּנוּ שֵׁשׁ דְּרָגוֹת שֶׁל הַכִּסֵּא, וּבוֹ נִבְרָא ׳הָאָדָם בְּצַלְמוֹ׳, שֶׁהוּא מוּכָן לָשֶׁבֶת עַל הַכִּסֵּא, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּבְרָא אלהי״ם אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ׳ (שם כז, כז), וְכָאן שְׁתֵּי מִצְווֹת: אַחַת ׳נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ׳ (שם כו, כו), וּשְׁנִיָּה ׳וַיִּבְרָא אלהי״ם אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ׳. ׳נַעֲשֶׂה אָדָם׳ - זוֹ מִצְוָה לִמְהוֹל אֶת הַגֵּר, לִהְיוֹת ׳בְּצַלְמֵנוּ׳ בִּגְזִירַת עָרְלָה, ׳כִּדְמוּתֵנוּ׳ בִּפְרִיעָה, וְאִם שׁוֹמֵר אוֹת בְּרִית בִּשְׁתֵּיהֶן הוּא ׳בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ׳ וְאִם לֹא לֹא, וְאִם מְקַיֵּים ׳זָכוֹר׳ ׳וְשָׁמוֹר׳ בְּשַׁבָּת הוּא ׳בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ׳ וְאִם לֹא לֹא, וְאֵין לוֹ חֵלֶק בְּזֶרַע יִשְׂרָאֵל. וְאִם מְיַחֵד לְהקב"ה שְׁתֵּי פְּעָמִים בְּכָל יוֹם בִּקְרִיאַת שְׁמַע בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, הוּא ׳בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ׳ וְאִם לֹא לֹא, וְאִם הוּא מַנִּיחַ תְּפִלִּין שֶׁל יָד וּתְפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ בְּכָל יוֹם, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד ׳זָכוֹר׳ ׳וְשָׁמוֹר׳, הוּא ׳בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ׳ וְאִם לֹא לֹא, וְאִם הוּא מְקַיֵּם יִבּוּם וַחֲלִיצָה הוּא ׳בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ׳ וְאִם לֹא לֹא, וְהַכֹּל בְּאַהֲבָה וְיִרְאָה שֶׁל הקב"ה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ° ביומא שתיתאה אתקנו שית דרגין דכרסייא, וביה אתברי אדם בצלמו, דאיהו מוכן לשבת על הכסא, הדא הוא דכתיב (שם כז) ויברא אלהי״ם ׳את האדם בצלמו׳, והכא תרין פקודין, חד ׳נעשה אדם בצלמנו כדמותנו׳ (שם כו), ותניינא ויברא אלהי״ם ׳את האדם בצלמו׳. נעשה אדם, דא פקודא ° למגזר ית גיורא, למהוי ° בצלמנו ° בגזירו דערלה, כדמותנו בפריעה, ואם נטיר אות ברית בתרוייהו איהו בצלמנו כדמותנו ואם לאו לאו, ° ואי מקיים זכור ושמור בשבת איהו בצלמנו כדמותנו ואם לאו לאו, ולא אית ליה חולקא בזרעא דישראל, ואם מיחד לקודשא בריך הוא תרין זמנין בכל יומא בקריאת שמע ביממא ובליליא איהו בצלמנו כדמותנו ואם לאו לאו, ואם הוא מנח תפלין דיד ותפלין דרישא בכל יומא דאינון לקבל זכור ושמור איהו בצלמנו כדמותנו ואם לאו לאו, ואי איהו מקיים ° יבום וחליצה איהו בצלמנו כדמותנו ואי לאו לאו, וכלא ברחימו ודחילו דקודשא בריך הוא.

התרגום: ביום הששי התתקנו שש דרגות של הכסא, ובו נברא ׳האדם בצלמו׳, שהוא מוכן לשבת על הכסא, זהו שכתוב ׳ויברא אלהי״ם את האדם בצלמו׳ (שם כז, כז), וכאן שתי מצוות: אחת ׳נעשה אדם בצלמנו כדמותנו׳ (שם כו, כו), ושניה ׳ויברא אלהי״ם את האדם בצלמו׳. ׳נעשה אדם׳ - זו מצוה למהול את הגר, להיות ׳בצלמנו׳ בגזירת ערלה, ׳כדמותנו׳ בפריעה, ואם שומר אות ברית בשתיהן הוא ׳בצלמנו כדמותנו׳ ואם לא לא, ואם מקיים ׳זכור׳ ׳ושמור׳ בשבת הוא ׳בצלמנו כדמותנו׳ ואם לא לא, ואין לו חלק בזרע ישראל. ואם מיחד להקב"ה שתי פעמים בכל יום בקריאת שמע ביום ובלילה, הוא ׳בצלמנו כדמותנו׳ ואם לא לא, ואם הוא מניח תפלין של יד ותפלין של ראש בכל יום, שהם כנגד ׳זכור׳ ׳ושמור׳, הוא ׳בצלמנו כדמותנו׳ ואם לא לא, ואם הוא מקים יבום וחליצה הוא ׳בצלמנו כדמותנו׳ ואם לא לא, והכל באהבה ויראה של הקב"ה.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ביומא שתיתאה אתקנו שית כו' וביה אתברי אדם כו'. רוצה לומר דב' אדם נאמר כאן, א' נעשה אדם והוא הכסא שלימו דנוק' ו"ק שלה שית דרגין דכורסיא, ושני ויברא האדם בצלמו - דכורא, ושם בצלמו וכאן בצלמנו, דשם עולמתין דידה בדרגין הנ"ל לבד…

לכל המפרשים על פיסקה זו