ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 43: תיקון מז - ברא שי"ת יום הששי, בריאת אדם בצלם והשביעי הכולל › פיסקה 1 (פו ע"א)

שלשה בעלי מלאכה שנים ביום הששי - התלויים בשלשת הימים הראשונים

תיקוני זוהר · תיקון מז - ברא שי"ת יום הששי, בריאת אדם בצלם והשביעי הכולל · מאמר 43 · פיסקה 1 · דף פו ע"א

לשון הזוהר

[ תיקוני זוהר - דף פו ע״א ] בְּרֵאשִׁית בָּרָא שִׁית, וְדָא יוֹמָא שְׁתִיתָאָה, דְאִתְּמַר בֵּיהּ ׳וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר ° יוֹם הַשִּׁשִּׁי׳ (בראשית א, לא), הָכָא תְּלַת אוּמָנִין תִּנְיָינִין, אוּמָן חַד אַפִּיק נְהוֹרִין בְּיוֹמָא רְבִיעָאָה, דַּהֲווֹ תַלְיָין בְּיוֹמָא קַדְמָאָה דְאִתְּמַר בֵּיהּ אוֹר, אוּמָנָא תִנְיָינָא אַפִּיק רִיחֲשָׁא מִמַּיָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שם כ) יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם, וְדָא הֲוָה תַלְיָא בְּיוֹמָא תִנְיָינָא, ° דְאִתְּמַר בֵּיהּ מַיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם׳ (שם ו), הָכָא מַיָּא וְהָכָא מַיָּא, אוּמָנָא תְּלִיתָאָה (אפיק עשבין וזרעין) לָקֳבֵל יוֹמָא תְּלִיתָאָה, ° דְאִתְּמַר בֵּיהּ ׳תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עִשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע׳ (שם יא) לְמִינֵהוּ, וְאִתְּמַר בְּיוֹמָא שְׁתִיתָאָה (שם כח) פְּרוּ וּרְבוּ ° ׳וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ׳, מַאי ׳וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ׳ אֶלָּא הַהִיא דַהֲוַת יַבָּשָׁה בְּיוֹמָא תְּלִיתָאָה, אִתְּמַר הָכָא ׳וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ׳, ° הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׳ (ישעיהו ו, ג), וְדָא בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד, ׳קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יהו''ה צבאו״ת׳ (ישעיהו ו, ג), לָקֳבֵל ׳יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה׳ (בראשית א, ט), לָקֳבֵל ׳מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׳.

תרגום

[תיקוני זוהר - דף פו ע״א] ׳בְּרֵאשִׁית בָּרָא׳ - שִׁית, וְזֶה יוֹם שִׁשִּׁי, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (בראשית א לא) ׳וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי׳. כָּאן שְׁלֹשָׁה בַּעֲלֵי מְלָאכָה שְׁנִיִּים: בַּעַל מְלָאכָה אֶחָד הוֹצִיא אוֹרוֹת בַּיּוֹם הָרְבִיעִי, שֶׁהָיוּ תְּלוּיִים בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳אוֹר׳. בַּעַל מְלָאכָה שֵׁנִי הוֹצִיא רֶמֶשׂ מִן הַמַּיִם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם כ) ׳יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם׳, וְזֶה הָיָה תָּלוּי בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳מַיִם׳, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם ו) ׳יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם׳, כָּאן מַיִם וְכָאן מַיִם. בַּעַל מְלָאכָה שְׁלִישִׁי הוֹצִיא עֲשָׂבִים וּזְרָעִים כְּנֶגֶד הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שם יא) ׳תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ׳, וְנֶאֱמַר בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי (שם כח) ׳פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ׳. מַהוּ ׳וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ׳? אֶלָּא אוֹתָהּ שֶׁהָיְתָה יַבָּשָׁה בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, נֶאֱמַר כָּאן ׳וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ׳, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו ו ג) ׳מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׳, וְזֶה ׳בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד׳, ׳קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יהו''ה צבאו״ת׳ (ישעיהו ו ג), כְּנֶגֶד ׳יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד׳ (בראשית א ט) ׳וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה׳, כְּנֶגֶד ׳מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [ תיקוני זוהר - דף פו ע״א ] בראשית ברא שית, ודא יומא שתיתאה, דאתמר ביה ׳ויהי ערב ויהי בקר ° יום הששי׳ (בראשית א, לא), הכא תלת אומנין תניינין, אומן חד אפיק נהורין ביומא רביעאה, דהוו תליין ביומא קדמאה דאתמר ביה אור, אומנא תניינא אפיק ריחשא ממיא, הדא הוא דכתיב (שם כ) ישרצו המים, ודא הוה תליא ביומא תניינא, ° דאתמר ביה מים, הדא הוא דכתיב ׳יהי רקיע בתוך המים׳ (שם ו), הכא מיא והכא מיא, אומנא תליתאה (אפיק עשבין וזרעין) לקבל יומא תליתאה, ° דאתמר ביה ׳תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע׳ (שם יא) למינהו, ואתמר ביומא שתיתאה (שם כח) פרו ורבו ° ׳ומלאו את הארץ׳, מאי ׳ומלאו את הארץ׳ אלא ההיא דהות יבשה ביומא תליתאה, אתמר הכא ׳ומלאו את הארץ׳, ° הדא הוא דכתיב ׳מלא כל הארץ כבודו׳ (ישעיהו ו, ג), ודא ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, ׳קדוש קדוש קדוש יהו'ה צבאו״ת׳ (ישעיהו ו, ג), לקבל ׳יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה׳ (בראשית א, ט), לקבל ׳מלא כל הארץ כבודו׳.

התרגום: [תיקוני זוהר - דף פו ע״א] ׳בראשית ברא׳ - שית, וזה יום ששי, שנאמר בו (בראשית א לא) ׳ויהי ערב ויהי בקר יום הששי׳. כאן שלשה בעלי מלאכה שניים: בעל מלאכה אחד הוציא אורות ביום הרביעי, שהיו תלויים ביום הראשון שנאמר בו ׳אור׳. בעל מלאכה שני הוציא רמש מן המים, זהו שכתוב (שם כ) ׳ישרצו המים׳, וזה היה תלוי ביום השני, שנאמר בו ׳מים׳, זהו שכתוב (שם ו) ׳יהי רקיע בתוך המים׳, כאן מים וכאן מים. בעל מלאכה שלישי הוציא עשבים וזרעים כנגד היום השלישי, שנאמר בו (שם יא) ׳תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו׳, ונאמר ביום הששי (שם כח) ׳פרו ורבו ומלאו את הארץ׳. מהו ׳ומלאו את הארץ׳? אלא אותה שהיתה יבשה ביום השלישי, נאמר כאן ׳ומלאו את הארץ׳, זהו שכתוב (ישעיהו ו ג) ׳מלא כל הארץ כבודו׳, וזה ׳ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד׳, ׳קדוש קדוש קדוש יהו'ה צבאו״ת׳ (ישעיהו ו ג), כנגד ׳יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד׳ (בראשית א ט) ׳ותראה היבשה׳, כנגד ׳מלא כל הארץ כבודו׳.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: דאתמר ביה מים. ועיין מה שכתבתי לעיל ריש תיקון מ ”ב דרקיע עיקרו ממים, דלכן נקרא רקיע עוזו, על שם מים עזים, גבורה, בוצינא דקרדינותא, וכתיב (יחזקאל א כב) כעין הקרח הנורא, ואתי שפיר דחשיב הכל מה שהוציאו, וכמו שאומר שם, ומכל מקום…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה:

ועוד 5 פסוקים. אינדקס הפסוקים