ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 41: תיקון מד - אר"ת וא"ש שב ׳בראשית׳, ומצות הצדקה בסוד המאורות › פיסקה 1 (פה ע"א)

המאור הגדול והקטן עשירים ועניים - והשכינה הלוה מהקב"ה כלבנה מן החמה

תיקוני זוהר · תיקון מד - אר"ת וא"ש שב ׳בראשית׳, ומצות הצדקה בסוד המאורות · מאמר 41 · פיסקה 1 · דף פה ע"א

לשון הזוהר

° בְּרֵאשִׁית, תַּמָּן אֹרֹ"ת תַּמָּן אֵ״שׁ, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר ׳וַיֹּאמֶר אלהי״ם יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם׳ (בראשית א, יד), מְאֹרֹת כְּתִיב חָסֵר דָּא אוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב, תַּמָּן אֵ״שׁ דָּא אוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה, דְאִתְּמַר בְּהוֹן ׳כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר׳ (משלי ו, כג), וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר ׳אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה׳ (בראשית א, טז). [ תיקוני זוהר - דף פה ע״ב ] ° הָכָא פִּקּוּדָא לְמֶעֱבַד צְדָקָה, ׳אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל׳ רָזָא דַעֲתִירִין, ׳וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן׳ רָזָא דְמִסְכְּנִין, וּכְמָה דְסִיהֲרָא לווְֹה מִן שִׁמְשָׁא, וְלָא אִית לָהּ נְהוֹרָא אֶלָּא מִמַּה דְּיָהִיב לָהּ שִׁמְשָׁא, ° הָכִי שְׁכִינְתָּא אָמְרַת לְווּ עָלַי וַאֲנִי פּוֹרֵעַ, דְּהָכִי צָרִיךְ בַּר נַשׁ לְמֶהֱוִי מַלְוְה לְמִסְכְּנָא, וּכְגַוְונָא דָא לווִֹין כֹּכְבַיָּא וּמַזָּלֵי דָא מִן דָּא, וּמַלְאָכַיָּא דָא מִן דָּא, וְרָזָא דְמִלָּה וּמְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין, הָכִי לווְֹה שְׁכִינְתָּא דְאִיהִי סִיהֲרָא קַדִּישָׁא מִקּוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, (דף פה ע״ב) וּמְקַבֶּלֶת מִנֵּיהּ, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ° ׳כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן יהו״ה אלהי״ם׳ (תהלים פד, יב), וְהָכִי הֲוָה מְקַבֵּל יְהוֹשֻׁעַ מִן מֹשֶׁה, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה וּפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּפְנֵי לְבָנָה, וְהָכִי הֲווֹ כָל נְבִיאַיָּיא קֳדָם מֹשֶׁה ° כְּגוֹן סִיהֲרָא וְכֹכְבַיָּא קֳדָם שִׁמְשָׁא, דְלָא אִית לוֹן נְהוֹרָא אֶלָּא מִשִּׁמְשָׁא.

תרגום

׳בְּרֵאשִׁית׳, שָׁם ׳אֹרֹ״ת׳, שָׁם ׳אֵ״שׁ׳, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר ׳וַיֹּאמֶר אלהי״ם יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם׳ (בראשית א, יד): ׳מְאֹרֹת׳ כָּתוּב חָסֵר, זוֹ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. ׳אֵ״שׁ׳ - זוֹ תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר׳ (משלי ו, כג), וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר ׳אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלָּיְלָה׳ (בראשית א, טז). [ תיקוני זוהר - דף פה ע״ב ] כָּאן מִצְוָה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה: ׳אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל׳ - סוֹד הָעֲשִׁירִים, ׳וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן׳ - סוֹד הָעֲנִיִּים, וּכְמוֹ שֶׁהַלְּבָנָה לֹוָה מִן הַשֶּׁמֶשׁ וְאֵין לָהּ אוֹר אֶלָּא מִמַּה שֶּׁנּוֹתֵן לָהּ הַשֶּׁמֶשׁ, כָּךְ הַשְּׁכִינָה אָמְרָה: הַלְווּ עָלַי וַאֲנִי פּוֹרֵעַ, שֶׁכָּךְ צָרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת מַלְוֶה לֶעָנִי, וְכָעִנְיָן הַזֶּה מַלְוִים הַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת זֶה מִזֶּה, וְהַמַּלְאָכִים זֶה מִזֶּה, וְסוֹד הַדָּבָר - וּמְקַבְּלִים זֶה מִזֶּה. כָּךְ לוֹוָה הַשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא הַלְּבָנָה הַקְּדוֹשָׁה, מֵהקב"ה, וּמְקַבֶּלֶת מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן יהו''ה אלהי״ם׳ (תהלים פד, יב), וְכֵן הָיָה מְקַבֵּל יְהוֹשֻׁעַ מִמֹּשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ ׳פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה וּפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּפְנֵי לְבָנָה׳, וְכֵן הָיוּ כָּל הַנְּבִיאִים לִפְנֵי מֹשֶׁה, כְּמוֹ הַלְּבָנָה וְהַכּוֹכָבִים לִפְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁאֵין לָהֶם אוֹר אֶלָּא מֵהַשֶּׁמֶשׁ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ° בראשית, תמן אר"ת תמן א״ש, ועלייהו אתמר ׳ויאמר אלהי״ם יהי מארת ברקיע השמים׳ (בראשית א, יד), מארת כתיב חסר דא אורייתא דבכתב, תמן א״ש דא אורייתא דבעל פה, דאתמר בהון ׳כי נר מצוה ותורה אור׳ (משלי ו, כג), ועלייהו אתמר ׳את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה׳ (בראשית א, טז). [ תיקוני זוהר - דף פה ע״ב ] ° הכא פקודא למעבד צדקה, ׳את המאור הגדול׳ רזא דעתירין, ׳ואת המאור הקטן׳ רזא דמסכנין, וכמה דסיהרא לווה מן שמשא, ולא אית לה נהורא אלא ממה דיהיב לה שמשא, ° הכי שכינתא אמרת לוו עלי ואני פורע, דהכי צריך בר נש למהוי מלוה למסכנא, וכגוונא דא לווין ככביא ומזלי דא מן דא, ומלאכיא דא מן דא, ורזא דמלה ומקבלין דין מן דין, הכי לווה שכינתא דאיהי סיהרא קדישא מקודשא בריך הוא, (דף פה ע״ב) ומקבלת מניה, דאתמר ביה ° ׳כי שמש ומגן יהו״ה אלהי״ם׳ (תהלים פד, יב), והכי הוה מקבל יהושע מן משה, כמה דאוקמוהו פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה, והכי הוו כל נביאייא קדם משה ° כגון סיהרא וככביא קדם שמשא, דלא אית לון נהורא אלא משמשא.

התרגום: ׳בראשית׳, שם ׳אר״ת׳, שם ׳א״ש׳, ועליהם נאמר ׳ויאמר אלהי״ם יהי מארת ברקיע השמים׳ (בראשית א, יד): ׳מארת׳ כתוב חסר, זו תורה שבכתב. ׳א״ש׳ - זו תורה שבעל פה, שנאמר בה ׳כי נר מצוה ותורה אור׳ (משלי ו, כג), ועליהם נאמר ׳את המאור הגדל לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה׳ (בראשית א, טז). [ תיקוני זוהר - דף פה ע״ב ] כאן מצוה לעשות צדקה: ׳את המאור הגדל׳ - סוד העשירים, ׳ואת המאור הקטן׳ - סוד העניים, וכמו שהלבנה לוה מן השמש ואין לה אור אלא ממה שנותן לה השמש, כך השכינה אמרה: הלוו עלי ואני פורע, שכך צריך האדם להיות מלוה לעני, וכענין הזה מלוים הכוכבים והמזלות זה מזה, והמלאכים זה מזה, וסוד הדבר - ומקבלים זה מזה. כך לווה השכינה, שהיא הלבנה הקדושה, מהקב"ה, ומקבלת ממנו, שנאמר בו ׳כי שמש ומגן יהו'ה אלהי״ם׳ (תהלים פד, יב), וכן היה מקבל יהושע ממשה, כמו שאמרו ׳פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה׳, וכן היו כל הנביאים לפני משה, כמו הלבנה והכוכבים לפני השמש, שאין להם אור אלא מהשמש.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: תיקון מד . בראשית תמן ארת תמן אש כו' ותורה אור ועלייהו אתמר כו'. רוצה לומר, ארת - הוא תורה שבכתב, וכמו שאומר מארת חסר, שרומז על מאור אחד, והוא - ותורה אור, ואש רומז על נר מצוה, דהוא משנה, תורה שבעל פה, ועיין בזהר פרשת תרומה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: