ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 39: תיקון מב - אי"ש שב ׳בראשית׳, מצות היחוד ומקו"ם העולה יהו"ה › פיסקה 1 (פד ע"ב)

האמון אי"ן המוציא מלאכת שלשת הימים - ו ׳יקוו המים׳ מצות היחוד

תיקוני זוהר · תיקון מב - אי"ש שב ׳בראשית׳, מצות היחוד ומקו"ם העולה יהו"ה · מאמר 39 · פיסקה 1 · דף פד ע"ב

לשון הזוהר

[ תיקוני זוהר - דף פד ע״ב ] ° בְּרֵאשִׁית תַּמָּן אִישׁ, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (בראשית כה, כז) וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, וְדָא יוֹמָא תְּלִיתָאָה, ° דְּהָא תְּלַת אוּמָנִין הֲווֹ עַד הָכָא, יוֹמָא קַדְמָאָה וְיוֹמָא תִנְיָינָא (דף פד ע״ב) וְיוֹמָא תְּלִיתָאָה, ° כָּל חַד אַפִּיק אוּמָנוּתֵיהּ. והַהוּא ° אָמוֹן מוּפְלָא וּמְכוּסֶה ° דְאִיהוּ אַיִ״ן, ° כְּלִיל תְּלַת סְפִירָן ° א' כֶּתֶר ° י' חָכְמָה ° ן' בִּינָה, אָמַר לְכָל אֶחָד מִתְּלַת יוֹמִין דְּיַפִּיק אוּמָנוּתֵיהּ, אָמַר לְיוֹמָא קַדְמָאָה יְהִי אוֹר מִיָּד אַפִּיק אוּמָנוּתֵיהּ וְעָבִיד לֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שם א, ג) וַיְהִי אוֹר, וְהָא אוּקְמוּהוּ דְלֵית הֲוַיָּה אֶלָּא עַל יְדֵי עֲשִׂיָּה, ° א' מִן אַיִ״ן דַּהֲוָה פָרַח בְּאַוִּיר אַפִּיק אוֹר, י' אַפִּיק רָקִיעַ, ן' מִן אַיִן אַפִּיק יַבָּשָׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שם) וַיֹּאמֶר אלהי״ם יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה, וַיֹּאמֶר אלהי״ם יִקָּווּ הַמַּיִם, הָכָא כַּמָּה פִּקּוּדִין, ° פִּקּוּדָא דְיִחוּדָא וּפִקּוּדָא דְפִרְיָה וְרִבְיָה, ° פִּקּוּדָא דְיִחוּדָא דְאִיהוּ יִקָּווּ הַמַּיִם, מִתְכַּנְשִׁין יִחוּדָא דְכָל סְפִירָא וּסְפִירָא ° לַאֲתַר חַד דְּאִיהוּ כְנִישׁוּ דְכֹלָּא, ׳אֶל מָקוֹם אֶחָד׳ (ירמיהו יז, יג), ° דְּאִיהוּ ׳מִקְוִה יִשְׂרָאֵל יהו״ה׳.

תרגום

[ תיקוני זוהר - דף פד ע״ב ] ׳בְּרֵאשִׁית׳ - שָׁם ׳אִישׁ׳, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם׳ (בראשית כה, כז), וְזֶה יוֹם שְׁלִישִׁי, שֶׁהֲרֵי שְׁלֹשָׁה בַּעֲלֵי מְלָאכָה הָיוּ עַד כָּאן, יוֹם רִאשׁוֹן וְיוֹם שֵׁנִי וְיוֹם שְׁלִישִׁי, כָּל אֶחָד הוֹצִיא אֶת מְלַאכְתּוֹ. וְאוֹתוֹ הָאָמוֹן הַנִּפְלָא וְהַמְּכֻסֶּה, שֶׁהוּא ׳אַיִ״ן׳, כּוֹלֵל שָׁלֹשׁ סְפִירוֹת: א' - כֶּתֶר, י' - חָכְמָה, ן' - בִּינָה, אָמַר לְכָל אֶחָד מִשְּׁלֹשֶׁת הַיָּמִים שֶׁיּוֹצִיא אֶת מְלַאכְתּוֹ. אָמַר לְיוֹם רִאשׁוֹן: ׳יְהִי אוֹר׳, מִיָּד הוֹצִיא אֶת מְלַאכְתּוֹ וְעָשָׂה אוֹתָהּ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיְהִי אוֹר׳ (שם א, ג), וַהֲרֵי אָמְרוּ שֶׁאֵין הֲוָיָה אֶלָּא עַל יְדֵי עֲשִׂיָּה. א' ׳מִאַיִ״ן׳ שֶׁהָיָה פּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר הוֹצִיא אוֹר, י' הוֹצִיא רָקִיעַ, ן' ׳מִאַיִן׳ הוֹצִיא יַבָּשָׁה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם) ׳וַיֹּאמֶר אלהי״ם יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה׳: ׳וַיֹּאמֶר אלהי״ם יִקָּווּ הַמַּיִם׳, כָּאן כַּמָּה מִצְווֹת: מִצְוַת הַיִּחוּד וּמִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה. מִצְוַת הַיִּחוּד הִיא ׳יִקָּווּ הַמַּיִם׳: מִתְכַּנֵּס יִחוּד כָּל סְפִירָה וּסְפִירָה לְמָקוֹם אֶחָד שֶׁהוּא כִּנּוּס הַכֹּל, ׳אֶל מָקוֹם אֶחָד׳ (ירמיהו יז, יג) שֶׁהוּא ׳מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יהו''ה׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [ תיקוני זוהר - דף פד ע״ב ] ° בראשית תמן איש, דאתמר ביה (בראשית כה, כז) ויעקב איש תם, ודא יומא תליתאה, ° דהא תלת אומנין הוו עד הכא, יומא קדמאה ויומא תניינא (דף פד ע״ב) ויומא תליתאה, ° כל חד אפיק אומנותיה. וההוא ° אמון מופלא ומכוסה ° דאיהו אי״ן, ° כליל תלת ספירן ° א' כתר ° י' חכמה ° ן' בינה, אמר לכל אחד מתלת יומין דיפיק אומנותיה, אמר ליומא קדמאה יהי אור מיד אפיק אומנותיה ועביד ליה, הדא הוא דכתיב (שם א, ג) ויהי אור, והא אוקמוהו דלית הויה אלא על ידי עשיה, ° א' מן אי״ן דהוה פרח באויר אפיק אור, י' אפיק רקיע, ן' מן אין אפיק יבשה, הדא הוא דכתיב (שם) ויאמר אלהי״ם יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה, ויאמר אלהי״ם יקוו המים, הכא כמה פקודין, ° פקודא דיחודא ופקודא דפריה ורביה, ° פקודא דיחודא דאיהו יקוו המים, מתכנשין יחודא דכל ספירא וספירא ° לאתר חד דאיהו כנישו דכלא, ׳אל מקום אחד׳ (ירמיהו יז, יג), ° דאיהו ׳מקוה ישראל יהו״ה׳.

התרגום: [ תיקוני זוהר - דף פד ע״ב ] ׳בראשית׳ - שם ׳איש׳, שנאמר בו ׳ויעקב איש תם׳ (בראשית כה, כז), וזה יום שלישי, שהרי שלשה בעלי מלאכה היו עד כאן, יום ראשון ויום שני ויום שלישי, כל אחד הוציא את מלאכתו. ואותו האמון הנפלא והמכסה, שהוא ׳אי״ן׳, כולל שלש ספירות: א' - כתר, י' - חכמה, ן' - בינה, אמר לכל אחד משלשת הימים שיוציא את מלאכתו. אמר ליום ראשון: ׳יהי אור׳, מיד הוציא את מלאכתו ועשה אותה, זהו שכתוב ׳ויהי אור׳ (שם א, ג), והרי אמרו שאין הויה אלא על ידי עשיה. א' ׳מאי״ן׳ שהיה פורח באויר הוציא אור, י' הוציא רקיע, ן' ׳מאין׳ הוציא יבשה, זהו שכתוב (שם) ׳ויאמר אלהי״ם יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה׳: ׳ויאמר אלהי״ם יקוו המים׳, כאן כמה מצוות: מצות היחוד ומצות פריה ורביה. מצות היחוד היא ׳יקוו המים׳: מתכנס יחוד כל ספירה וספירה למקום אחד שהוא כנוס הכל, ׳אל מקום אחד׳ (ירמיהו יז, יג) שהוא ׳מקוה ישראל יהו'ה׳.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: תיקון מב . בראשית כו'. על מאמר ג' שהוא ביום הג' כמו שמפרש והולך:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: