הסתומה נקראת יראה והנפתחת אהבה - ורמ"ח ושס"ה מאברהם ומיצחק
תיקוני זוהר · תיקון מא - תשר"י ושבת בראשית, והנקדה הנפתחת לבעלה ביום השביעי · מאמר 38 · פיסקה 4 · דף פא ע"א
לשון הזוהר
וּבְגִין דָּא אִיהִי נְקוּדָה אִתְקְרִיאַת ׳בְּתוּלָה וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ׳ (בראשית כד, טז), כַּד אִיהִי ׳גַל (נ״א גן) נָעוּל מַעְיָן חָתוּם׳ (שיר ד יב), עַד דְּאִתְפַּתְּחַת לְבַעְלָהּ, וְכַד אִיהִי סְתִימָא אִתְקְרִיאַת יִרְאָה, בְּכָל ו' יוֹמֵי דְחוֹל דְּאִיהִי סְגִירָא וּנְטִירָא, ° בַּעֲשַׂר אֲמִירָן וְל״ב אלהי״ם דְּאִינוּן מ״ב אַתְוָון דִּגְבוּרָה, דְתַמָּן בִּינָה, בְשַׁבָּת וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם, וַיְכֻלּ״וּ חֶסֶ״ד דִּימִינָא כְּלִיל ע״ב שְׁמָהָן, דְּתַמָּן חָכְמָה, כְּמָה דְּאַמְרָן הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים, דְּחִילוּ בְּשִׁית יוֹמִין דְּחוֹל ׳אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ׳ (ויקרא יט, ג), רְחִימוּ בְשַׁבָּת ׳כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ׳ (שמות כ, יב), כַּד אִתְפַּתְּחַת לְגַבֵּי בַּעְלָהּ אִתְקְרִיאַת אַהֲבָה, ° וּמִדְּחִילוּ וּרְחִימוּ אִתְיְיהִיבוּ פִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה. (ע"פ בהגר"א רתל"ב כאן צ"ל תל"ט ות"מ) [ תיקוני זוהר - המשך דף פד ע״א ] ° וּכְמָה דְאַבְרָהָם דְּאִיהוּ יְמִינָא יוֹמָא קַדְמָאָה בֵּיהּ כְּלִילָן וְתַלְיָין מָאתָן וְאַרְבְּעִין וּתְמַנְיָא פִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה, הָכִי נַמִּי מִיִּצְחָק דְּאִיהוּ כְּגַוְונָא דְיוֹמָא תִנְיָינָא תַלְיָין בֵּיהּ שְׁסָ״ה מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה, יוֹמָא תְּלִיתָאָה בֵּיהּ כְּלִיל כֹּלָּא, מִנֵּיהּ תַּלְיָין פִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, כְּעִנְבִין בְּאַתְכְּלָא.
תרגום
וּמִשּׁוּם כָּךְ נְקֻדָּה זוֹ נִקְרֵאת ׳בְּתוּלָה וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ׳ (בראשית כד, טז), כְּשֶׁהִיא ׳גַל (נוסח אחר: גַּן) נָעוּל מַעְיָן חָתוּם׳ (שיר ד יב), עַד שֶׁנִּפְתַּחַת לְבַעְלָהּ, וּכְשֶׁהִיא סְתוּמָה נִקְרֵאת יִרְאָה, בְּכָל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל שֶׁהִיא סְגוּרָה וּשְׁמוּרָה, בַּעֲשֶׂר אֲמִירוֹת וּבְל״ב אלהי״ם שֶׁהֵם מ״ב אוֹתִיּוֹת שֶׁל גְּבוּרָה, שֶׁשָּׁם בִּינָה. בְּשַׁבָּת - ׳וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם׳: ׳וַיְכֻלּוּ׳ - חֶסֶד שֶׁל הַיָּמִין, הַכּוֹלֵל ע״ב שֵׁמוֹת, שֶׁשָּׁם חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ ׳הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים׳. יִרְאָה בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי חֹל: ׳אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ׳ (ויקרא יט, ג), אַהֲבָה בְּשַׁבָּת: ׳כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ׳ (שמות כ, יב). כְּשֶׁנִּפְתַּחַת לְבַעְלָהּ נִקְרֵאת אַהֲבָה, וּמִיִּרְאָה וְאַהֲבָה נִתְּנוּ מִצְווֹת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה. [ תיקוני זוהר - המשך דף פד ע״א ] וּכְמוֹ שֶׁאַבְרָהָם, שֶׁהוּא יָמִין, יוֹם רִאשׁוֹן, בּוֹ כְּלוּלוֹת וּתְלוּיוֹת מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה מִצְווֹת עֲשֵׂה, כָּךְ גַּם מִיִּצְחָק, שֶׁהוּא כָּעִנְיַן יוֹם שֵׁנִי, תְּלוּיוֹת בּוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה, יוֹם שְׁלִישִׁי - בּוֹ כָּלוּל הַכֹּל, מִמֶּנּוּ תְּלוּיוֹת מִצְווֹת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, כַּעֲנָבִים בָּאֶשְׁכּוֹל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובגין דא איהי נקודה אתקריאת ׳בתולה ואיש לא ידעה׳ (בראשית כד, טז), כד איהי ׳גל (נ״א גן) נעול מעין חתום׳ (שיר ד יב), עד דאתפתחת לבעלה, וכד איהי סתימא אתקריאת יראה, בכל ו' יומי דחול דאיהי סגירא ונטירא, ° בעשר אמירן ול״ב אלהי״ם דאינון מ״ב אתוון דגבורה, דתמן בינה, בשבת ויכלו השמים, ויכל״ו חס״ד דימינא כליל ע״ב שמהן, דתמן חכמה, כמה דאמרן הרוצה להחכים ידרים, דחילו בשית יומין דחול ׳איש אמו ואביו תיראו׳ (ויקרא יט, ג), רחימו בשבת ׳כבד את אביך ואת אמך׳ (שמות כ, יב), כד אתפתחת לגבי בעלה אתקריאת אהבה, ° ומדחילו ורחימו אתייהיבו פקודין דעשה ולא תעשה. (ע"פ בהגר"א רתל"ב כאן צ"ל תל"ט ות"מ) [ תיקוני זוהר - המשך דף פד ע״א ] ° וכמה דאברהם דאיהו ימינא יומא קדמאה ביה כלילן ותליין מאתן וארבעין ותמניא פקודין דעשה, הכי נמי מיצחק דאיהו כגוונא דיומא תניינא תליין ביה שס״ה מצות לא תעשה, יומא תליתאה ביה כליל כלא, מניה תליין פקודין דעשה ולא תעשה, כענבין באתכלא.
התרגום: ומשום כך נקדה זו נקראת ׳בתולה ואיש לא ידעה׳ (בראשית כד, טז), כשהיא ׳גל (נוסח אחר: גן) נעול מעין חתום׳ (שיר ד יב), עד שנפתחת לבעלה, וכשהיא סתומה נקראת יראה, בכל ששת ימי החל שהיא סגורה ושמורה, בעשר אמירות ובל״ב אלהי״ם שהם מ״ב אותיות של גבורה, ששם בינה. בשבת - ׳ויכלו השמים׳: ׳ויכלו׳ - חסד של הימין, הכולל ע״ב שמות, ששם חכמה, כמו שאמרו ׳הרוצה להחכים ידרים׳. יראה בששת ימי חל: ׳איש אמו ואביו תיראו׳ (ויקרא יט, ג), אהבה בשבת: ׳כבד את אביך ואת אמך׳ (שמות כ, יב). כשנפתחת לבעלה נקראת אהבה, ומיראה ואהבה נתנו מצוות עשה ולא תעשה. [ תיקוני זוהר - המשך דף פד ע״א ] וכמו שאברהם, שהוא ימין, יום ראשון, בו כלולות ותלויות מאתים ארבעים ושמונה מצוות עשה, כך גם מיצחק, שהוא כענין יום שני, תלויות בו שלש מאות ששים וחמש מצות לא תעשה, יום שלישי - בו כלול הכל, ממנו תלויות מצוות עשה ולא תעשה, כענבים באשכול.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: בעשר אמירן ול"ב כו'. שהן כולם בששת הימים של ימות החול דאיהו סגירא, אבל בשבת איהי ויכלו כמנין חסד כמו שמפרש והולך ושבת ויכלו חסד דבימינא כו'. ורוצה לומר דבחול הוא חלל דב' בינה אבל בשבת היא נקודה דבה חכמה כנ"ל ושם חסד אהבה, וזהו…