ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 38: תיקון מא - תשר"י ושבת בראשית, והנקדה הנפתחת לבעלה ביום השביעי › פיסקה 2 (פ ע"ב)

ששת ימי שבת בראשית - אלפים תהו אלפים תורה ואלפים ימות המשיח

תיקוני זוהר · תיקון מא - תשר"י ושבת בראשית, והנקדה הנפתחת לבעלה ביום השביעי · מאמר 38 · פיסקה 2 · דף פ ע"ב

לשון הזוהר

[ תיקוני זוהר - המשך דף פד ע״א ] ° וְתַמָּן שַׁבָּת תִּנְיָינָא מֵאִלֵּין שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, (נ״א ותמן בת שית בת מאלין שית), וַחֲמִשָּׁה רְקִיעִין, וּשְׁתִיתָאָה שָׁמַיִם, אִינוּן לָקֳבֵל שִׁית יוֹמֵי בְּרֵאשִׁית, וּבְכֻלְּהוּ אָמַר טוֹב, בַּר מִיּוֹמָא תִּנְיָינָא, בְּגִין ° דְּלֵית בְּתִשְׁרִי א' לְאַשְׁלָמָא בְּרֵאשִׁית, בְּגִין דְּאִסְתַּלַּק בְּחוֹבָה דְאָדָם, וּבְגִין דָּא צָפוֹן אִיהוּ פָּגִים, וּבְגִין דָּא ׳מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה׳ (ירמיה א, יד), עַד דְּאִשְׁתַּלִּים. [ תיקוני זוהר - המשך דף פ ע״ב ] (ס"א תיקונא תלתין ושיתא) ° בְּרֵאשִׁית, דָּא אִיהוּ שַׁבָּת בְּרֵאשִׁית, ° דְּהָא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת אִינוּן, וּלְכָל חַד אִית לֵיהּ שִׁית יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, וְכָל יוֹמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הוּא אֶלֶף שָׁנִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעִינֶיךָ׳ (תהלים צ, ד) וכו', ° וְשַׁבָּת בְּרֵאשִׁית שִׁית יוֹמִין דִּילֵיהּ אִינוּן שְׁנֵי אֲלָפִים תֹּהוּ, שְׁנֵי אֲלָפִים תּוֹרָה, שְׁנֵי אֲלָפִים יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ. ° שְׁנֵי אֲלָפִים תֹּהוּ ׳וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ׳, ° שְׁנֵי אֲלָפִים תּוֹרָה וְרוּחַ אלהי״ם ׳מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם׳ (בראשית א, ב), וְלֵית מַיִם אֶלָּא אוֹרַיְיתָא, פְּנֵי הַמָּיִם תְּרֵין אַנְפִּין דִּילָהּ, דְּאִינוּן מִצְוֹת עֲשֵׂה וּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה, חִוָּור וְסוּמַק, יְמִינָא וּשְׂמָאלָא, וְאִלֵּין אִינוּן שְׁנֵי אֲלָפִים תּוֹרָה, ° שְׁנֵי אֲלָפִים יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ, וַיֹּאמֶר אלהי״ם ׳יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר׳ (שם ג), עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (ישעיה כד, טו) עַל כֵּן ° בָּאוּרִים כַּבְּדוּ יהו״ה, עַל כֵּן וַדַּאי ° דְּאִתְּמַר בֵּיהּ וַיְהִי כֵּ״ן, וְאִינוּן שַׁבְעִין, וְעַל תְּרֵין מְאוֹרוֹת אִלֵּין אִתְּמַר ° דּוּ פַּרְצוּפִין דְּכַר וְנוּקְבָא, ° יְהִי אוֹר דָּא פֶּסַח, אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר, וַיְהִי אוֹר רֹאשׁ הַשָּׁנָה, ° דְּאִתְּמַר בֵּיהּ וַיְהִי הַיּוֹם, הָכָא וַיְהִי וְהָתָם וַיְהִי, ° וּבְכָל אֲתַר וַיְהִי לִישָׁנָא דְצַעֲרָא.

תרגום

[תיקוני זוהר - המשך דף פד ע״א] וְשָׁם שַׁבָּת שְׁנִיָּה מֵאוֹתָן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, וַחֲמִשָּׁה רְקִיעִים, וְהַשִּׁשִּׁי שָׁמַיִם, הֵם כְּנֶגֶד שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, וּבְכֻלָּם אָמַר ׳טוֹב׳, חוּץ מִיּוֹם שֵׁנִי, מִשּׁוּם שֶׁאֵין בְּתִשְׁרֵי א' לְהַשְׁלִים ׳בְּרֵאשִׁית׳, מִשּׁוּם שֶׁהִסְתַּלֵּק בְּחֵטְא הָאָדָם, וּמִשּׁוּם כָּךְ צָפוֹן פָּגוּם, וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה׳ (ירמיה א יד), עַד שֶׁמִּשְׁתַּלֵּם. [תיקוני זוהר - המשך דף פ ע״ב] ׳בְּרֵאשִׁית׳ - זוֹ שַׁבָּת בְּרֵאשִׁית, שֶׁהֲרֵי שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת הֵן, וּלְכָל אַחַת יֵשׁ ׳שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה׳, וְכָל יוֹם שֶׁל הקב"ה הוּא אֶלֶף שָׁנִים, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים צ ד) ׳כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ׳ וְכוּ', וְשַׁבָּת בְּרֵאשִׁית - שֵׁשֶׁת יָמֶיהָ הֵם: אַלְפַּיִם תֹּהוּ, אַלְפַּיִם תּוֹרָה, אַלְפַּיִם יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ. אַלְפַּיִם תֹּהוּ - ׳וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ׳, אַלְפַּיִם תּוֹרָה - ׳וְרוּחַ אלהי״ם מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם׳ (בראשית א ב), וְאֵין ׳מַיִם׳ אֶלָּא תּוֹרָה, ׳פְּנֵי הַמָּיִם׳ - שְׁנֵי פָּנֶיהָ, שֶׁהֵם מִצְווֹת עֲשֵׂה וּמִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, לָבָן וְאָדֹם, יָמִין וּשְׂמֹאל, וְאֵלֶּה הֵם אַלְפַּיִם תּוֹרָה, אַלְפַּיִם יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ: ׳וַיֹּאמֶר אלהי״ם יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר׳ (שם ג), עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (ישעיה כד טו) ׳עַל כֵּן בָּאֻרִים כַּבְּדוּ יהו''ה׳:׳עַל כֵּן׳וַדַּאי, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳וַיְהִי כֵ״ן׳, וְהֵם שִׁבְעִים. וְעַל שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הָאֵלֶּה נֶאֱמַר: דּוּ פַרְצוּפִים, זָכָר וּנְקֵבָה: ׳יְהִי אוֹר׳ - זֶה פֶּסַח, אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר, ׳וַיְהִי אוֹר׳ - רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳וַיְהִי הַיּוֹם׳: כָּאן ׳וַיְהִי׳ וְשָׁם ׳וַיְהִי׳, וּבְכָל מָקוֹם ׳וַיְהִי׳ לְשׁוֹן צַעַר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [ תיקוני זוהר - המשך דף פד ע״א ] ° ותמן שבת תניינא מאלין שבע שבתות, (נ״א ותמן בת שית בת מאלין שית), וחמשה רקיעין, ושתיתאה שמים, אינון לקבל שית יומי בראשית, ובכלהו אמר טוב, בר מיומא תניינא, בגין ° דלית בתשרי א' לאשלמא בראשית, בגין דאסתלק בחובה דאדם, ובגין דא צפון איהו פגים, ובגין דא ׳מצפון תפתח הרעה׳ (ירמיה א, יד), עד דאשתלים. [ תיקוני זוהר - המשך דף פ ע״ב ] (ס"א תיקונא תלתין ושיתא) ° בראשית, דא איהו שבת בראשית, ° דהא שבע שבתות אינון, ולכל חד אית ליה שית ימי המעשה, וכל יומא דקודשא בריך הוא הוא אלף שנים, הדא הוא דכתיב ׳כי אלף שנים בעיניך׳ (תהלים צ, ד) וכו', ° ושבת בראשית שית יומין דיליה אינון שני אלפים תהו, שני אלפים תורה, שני אלפים ימות המשיח. ° שני אלפים תהו ׳והארץ היתה תהו׳, ° שני אלפים תורה ורוח אלהי״ם ׳מרחפת על פני המים׳ (בראשית א, ב), ולית מים אלא אורייתא, פני המים תרין אנפין דילה, דאינון מצות עשה ומצות לא תעשה, חוור וסומק, ימינא ושמאלא, ואלין אינון שני אלפים תורה, ° שני אלפים ימות המשיח, ויאמר אלהי״ם ׳יהי אור ויהי אור׳ (שם ג), עלייהו אתמר (ישעיה כד, טו) על כן ° באורים כבדו יהו״ה, על כן ודאי ° דאתמר ביה ויהי כ״ן, ואינון שבעין, ועל תרין מאורות אלין אתמר ° דו פרצופין דכר ונוקבא, ° יהי אור דא פסח, אור לארבעה עשר, ויהי אור ראש השנה, ° דאתמר ביה ויהי היום, הכא ויהי והתם ויהי, ° ובכל אתר ויהי לישנא דצערא.

התרגום: [תיקוני זוהר - המשך דף פד ע״א] ושם שבת שניה מאותן שבע שבתות, וחמשה רקיעים, והששי שמים, הם כנגד ששת ימי בראשית, ובכלם אמר ׳טוב׳, חוץ מיום שני, משום שאין בתשרי א' להשלים ׳בראשית׳, משום שהסתלק בחטא האדם, ומשום כך צפון פגום, ומשום כך ׳מצפון תפתח הרעה׳ (ירמיה א יד), עד שמשתלם. [תיקוני זוהר - המשך דף פ ע״ב] ׳בראשית׳ - זו שבת בראשית, שהרי שבע שבתות הן, ולכל אחת יש ׳ששת ימי המעשה׳, וכל יום של הקב"ה הוא אלף שנים, זהו שכתוב (תהלים צ ד) ׳כי אלף שנים בעיניך׳ וכו', ושבת בראשית - ששת ימיה הם: אלפים תהו, אלפים תורה, אלפים ימות המשיח. אלפים תהו - ׳והארץ היתה תהו׳, אלפים תורה - ׳ורוח אלהי״ם מרחפת על פני המים׳ (בראשית א ב), ואין ׳מים׳ אלא תורה, ׳פני המים׳ - שני פניה, שהם מצוות עשה ומצוות לא תעשה, לבן ואדם, ימין ושמאל, ואלה הם אלפים תורה, אלפים ימות המשיח: ׳ויאמר אלהי״ם יהי אור ויהי אור׳ (שם ג), עליהם נאמר (ישעיה כד טו) ׳על כן בארים כבדו יהו'ה׳:׳על כן׳ודאי, שנאמר בו ׳ויהי כ״ן׳, והם שבעים. ועל שני המאורות האלה נאמר: דו פרצופים, זכר ונקבה: ׳יהי אור׳ - זה פסח, אור לארבעה עשר, ׳ויהי אור׳ - ראש השנה, שנאמר בו ׳ויהי היום׳: כאן ׳ויהי׳ ושם ׳ויהי׳, ובכל מקום ׳ויהי׳ לשון צער.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ותמן שבת תניינא כו'. עיין להלן תיקון ל ”ו שדרש בבראשית שבת קדמאה, ובראשית - ברא שית, שית יומין דיליה הן ב' תהו כו' כמו שאומר שם, וכאן על שבת תניינא, ושית יומין - ה’ פעמים רקיע בה' ספירות, ושית - שנאמר שמים:

אור יקר: פסח אור לארבעה עשר דהיינו י״ד שנית, דהיינו ביעור החמץ כדפירשתי, י״ד שלישית בראשון בארבעה עשר דהיינו ביעור כח שרו של מצרים טלה ודאי, והם י״ד י״ד י״ד יום׳

לכל המפרשים על פיסקה זו