תשר"י שב ׳בראשית׳ ראש השנה ודין - והפתיחה בב' ברכה ולא בא'
תיקוני זוהר · תיקון מא - תשר"י ושבת בראשית, והנקדה הנפתחת לבעלה ביום השביעי · מאמר 38 · פיסקה 1 · דף פ ע"ב
לשון הזוהר
° בְּרֵאשִׁית תַּמָּן תִּשְׁרִ״י, וְדָא דְרוֹעָא תִּנְיָינָא יוֹם תִּנְיָינָא, ° ׳יָשֶׁ״ת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ׳ (תהלים יח, יב). אִשְׁתָּאַר ר' אִיהִי רֹא״שׁ הַשָּׁנָה ° וְתַמָּן הַבְדָּלָה בֵּין טוֹב לְרָע, וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה מַלְכָּא אִיהוּ דִין, ° וְכָל סְפִירָן אִתְקְרִיאוּ דִּינִין וּמִשְׁפָּטִין מִסִּטְרֵיהּ, ° וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם קַיְימִין עֲלֵיהּ מִימִינֵיהּ וּמִשְּׂמָאלֵיהּ, אִלֵּין מַיְמִינִין לְכַף זְכוּת, וְאִלֵּין מַשְׂמְאִילִין לְכַף חוֹבָה, וְכַד יִשְׂרָאֵל יִתְעָרוּן בְּשׁוֹפָרוֹת, וְסָלְקִין תַּמָּן לִשְׁכִינְתָּא דְאִיהִי תְּרוּעַת מֶלֶךְ בַּעֲשָׂרָה שׁוֹפָרוֹת, בְּגִין דְּאִיהִי לָא סָלְקָא פָּחוּת מֵעֲשָׂרָה, בְּהַהוּא זִמְנָא ׳וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם׳ (בראשית א, ו), אַפְרִישׁ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בֵּין אִלֵּין דְּמַיְמִינִים לְכַף זְכוּת, וּבֵין אִלֵּין דְּמַשְׂמְאִילִים לְכַף חוֹבָה, וְאִתְּמַר ׳הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעִדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אוֹתָם כְּרָגַע׳ (במדבר יז, כב), ° וְעַל הַאי תִּשְׁרִי אִתְּמַר בְּתִשְׁרִי נִבְרָא הָעוֹלָם. [ תיקוני זוהר - המשך דף פ ע״ב ] (ס"א תיקונא תלתין וחמשא) בְּרֵאשִׁית, בְּתִשְׁרִ״י אִתְבְּרֵי עָלְמָא, חָסֵר א' לְמֶהֱוִי בְּרֵאשִׁית, דָּא אָדָם דְּאִתְבְּרֵי בְּתִשְׁרִי, וּבְגִין דַּעֲתִידָה אַרְעָא לְאִתְלַטְיָא בְּגִינֵיהּ, דָּא הוּא ׳אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ׳ (בראשית ג, יז), אִסְתַּלַּק מִן תִּשְׁרִי, ° וּפָתַח בְּבּ' דְּאִיהִי בְּרָכָה לְאִתְבָּרְכָא אַרְעָא, וּלְאַפָּקָא לָהּ מִן לְוָטַיָּא, וְלָא עוֹד אֶלָּא בְּגִין דְּתִשְׁרִי אִיהוּ דִּין, ° לָא אִדְכַּר תַּמָּן א' בְּתִשְׁרִי, דְּלָא יִתָּכֵן לְאַדְּכְּרָא בָּה זִמְנָא אָחֳרָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳נֵר יהו''ה נִשְׁמַת אָדָם׳ (משלי כ, כז). (כך מצאתי)
תרגום
׳בְּרֵאשִׁית׳ - שָׁם תִּשְׁרִ״י, וְזֶה זְרוֹעַ שְׁנִיָּה, יוֹם שֵׁנִי, ׳יָשֶׁ״ת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ׳ (תהלים יח, יב). נִשְׁאָר ר' - הִיא רֹא״שׁ הַשָּׁנָה, וְשָׁם הַבְדָּלָה בֵּין טוֹב לְרַע, וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה הַמֶּלֶךְ הוּא דִּין, וְכָל הַסְּפִירוֹת נִקְרְאוֹת דִּינִים וּמִשְׁפָּטִים מִצִּדּוֹ, וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עוֹמְדִים עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ: אֵלֶּה מַיְמִינִים לְכַף זְכוּת, וְאֵלֶּה מַשְׂמִילִים לְכַף חוֹבָה. וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְעוֹרְרִים בְּשׁוֹפָרוֹת וְעוֹלִים שָׁם לַשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא תְּרוּעַת מֶלֶךְ בַּעֲשָׂרָה שׁוֹפָרוֹת, מִשּׁוּם שֶׁהִיא אֵינָהּ עוֹלָה פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן ׳וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם׳ (בראשית א, ו), מַפְרִיד הקב"ה בֵּין אוֹתָם הַמַּיְמִינִים לְכַף זְכוּת וּבֵין אוֹתָם הַמַּשְׂמִילִים לְכַף חוֹבָה, וְנֶאֱמַר ׳הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע׳ (במדבר יז, כב), וְעַל תִּשְׁרֵי זֶה נֶאֱמַר: בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם. [ תיקוני זוהר - המשך דף פ ע״ב ] ׳בְּרֵאשִׁית׳ - בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, חָסֵר א' לִהְיוֹת ׳בְּרֵאשִׁית׳: זֶה אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְּתִשְׁרֵי, וּמִשּׁוּם שֶׁעֲתִידָה הָאָרֶץ לְהִתְקַלֵּל בִּגְלָלוֹ, זֶהוּ ׳אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ׳ (בראשית ג, יז), הִסְתַּלֵּק מִתִּשְׁרֵי וּפָתַח בְּב' שֶׁהִיא בְּרָכָה, לְהִתְבָּרֵךְ הָאָרֶץ וּלְהוֹצִיאָהּ מִן הַקְּלָלוֹת. וְלֹא עוֹד אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁתִּשְׁרֵי הוּא דִּין, לֹא הֻזְכְּרָה שָׁם א' בְּתִשְׁרֵי, שֶׁלֹּא יִתָּכֵן לְהַזְכִּיר בָּהּ זְמַן אַחֵר, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳נֵר יהו''ה נִשְׁמַת אָדָם׳ (משלי כ, כז). (כָּךְ מָצָאתִי)
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° בראשית תמן תשר״י, ודא דרועא תניינא יום תניינא, ° ׳יש״ת חשך סתרו׳ (תהלים יח, יב). אשתאר ר' איהי רא״ש השנה ° ותמן הבדלה בין טוב לרע, ובראש השנה מלכא איהו דין, ° וכל ספירן אתקריאו דינין ומשפטין מסטריה, ° וכל צבא השמים קיימין עליה מימיניה ומשמאליה, אלין מימינין לכף זכות, ואלין משמאילין לכף חובה, וכד ישראל יתערון בשופרות, וסלקין תמן לשכינתא דאיהי תרועת מלך בעשרה שופרות, בגין דאיהי לא סלקא פחות מעשרה, בההוא זמנא ׳ויהי מבדיל בין מים למים׳ (בראשית א, ו), אפריש קודשא בריך הוא בין אלין דמימינים לכף זכות, ובין אלין דמשמאילים לכף חובה, ואתמר ׳הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אותם כרגע׳ (במדבר יז, כב), ° ועל האי תשרי אתמר בתשרי נברא העולם. [ תיקוני זוהר - המשך דף פ ע״ב ] (ס"א תיקונא תלתין וחמשא) בראשית, בתשר״י אתברי עלמא, חסר א' למהוי בראשית, דא אדם דאתברי בתשרי, ובגין דעתידה ארעא לאתלטיא בגיניה, דא הוא ׳ארורה האדמה בעבורך׳ (בראשית ג, יז), אסתלק מן תשרי, ° ופתח בב' דאיהי ברכה לאתברכא ארעא, ולאפקא לה מן לוטיא, ולא עוד אלא בגין דתשרי איהו דין, ° לא אדכר תמן א' בתשרי, דלא יתכן לאדכרא בה זמנא אחרא, הדא הוא דכתיב ׳נר יהו'ה נשמת אדם׳ (משלי כ, כז). (כך מצאתי)
התרגום: ׳בראשית׳ - שם תשר״י, וזה זרוע שניה, יום שני, ׳יש״ת חשך סתרו׳ (תהלים יח, יב). נשאר ר' - היא רא״ש השנה, ושם הבדלה בין טוב לרע, ובראש השנה המלך הוא דין, וכל הספירות נקראות דינים ומשפטים מצדו, וכל צבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו: אלה מימינים לכף זכות, ואלה משמילים לכף חובה. וכשישראל מתעוררים בשופרות ועולים שם לשכינה, שהיא תרועת מלך בעשרה שופרות, משום שהיא אינה עולה פחות מעשרה, באותו הזמן ׳ויהי מבדיל בין מים למים׳ (בראשית א, ו), מפריד הקב"ה בין אותם המימינים לכף זכות ובין אותם המשמילים לכף חובה, ונאמר ׳הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע׳ (במדבר יז, כב), ועל תשרי זה נאמר: בתשרי נברא העולם. [ תיקוני זוהר - המשך דף פ ע״ב ] ׳בראשית׳ - בתשרי נברא העולם, חסר א' להיות ׳בראשית׳: זה אדם שנברא בתשרי, ומשום שעתידה הארץ להתקלל בגללו, זהו ׳ארורה האדמה בעבורך׳ (בראשית ג, יז), הסתלק מתשרי ופתח בב' שהיא ברכה, להתברך הארץ ולהוציאה מן הקללות. ולא עוד אלא משום שתשרי הוא דין, לא הזכרה שם א' בתשרי, שלא יתכן להזכיר בה זמן אחר, זהו שכתוב ׳נר יהו'ה נשמת אדם׳ (משלי כ, כז). (כך מצאתי)
מן המפרשים
ביאור הגר"א: תיקון מא . בראשית תמן כו'. עתה מפרש מאמר ג' שהוא ביומא תניינא, וזה שאומר יום תניינא, ואמר דרועא תניינא רוצה לומר שהוא מים דפרשה, שהן אור ומים כנ"ל:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה:
ועוד 4 פסוקים. אינדקס הפסוקים