המסתלק עד שלא הגיעו ימיו לעשרים - ׳עונותיו ילכדנו׳ ולא בית דין
תיקוני זוהר · תיקון מ - שמעי בת וראי, היכלי הנבואה וסדר התחיה · מאמר 37 · פיסקה 7 · דף פג ע"ב
לשון הזוהר
[ תיקוני זוהר - דף פד ע״א ] אָמַר רַבִּי יִצְחָק זָמִין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַרָקָא עַל אִינוּן גּוּפִין רוּחִין, אִי זָכוּ בְּהוּ (דף פד ע״א) יְקוּמוּן לְעָלְמָא כִּדְקָא יָאוּת, וְאִם לַאו יְהוֹן קִטְמָא תְּחוֹת רַגְלֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ וְגוֹמֵר׳ (דניאל יב, ב). אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר וְהַאי מָאן דְּאִסְתַּלַּק מֵעָלְמָא עַד לָא מָטוּן יוֹמוֹי לְעֶשְׂרִין שְׁנִין, מֵאָן אֲתַר אִתְעֲנַשׁ, בְּגִין (דהוי מתליסר שנין ולעילא) דְּהָא מִתְּלֵיסַר וּלְתַתָּא לַאו בַּר עָנְשָׁא הוּא אֶלָּא בְּחֶטְאָה דַאֲבוֹי, אֲבָל מִתְּלֵיסַר וּלְעִילָא מַהוּ, אָמַר לֵיהּ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָס עֲלֵיהּ דְּלִימוּת זַכָּאָה, וְיָהִיב לֵיהּ אֲגַר טַב בְּהַהוּא עָלְמָא, וְלָא יָמוּת חַיָּיב דְּיִתְעֲנַשׁ בְּהַהוּא עָלְמָא, וְהָא אוּקְמוּהָ. אָמַר לֵיהּ אִי חַיָּיבָא הוּא וְלָא מָטוּן יוֹמוֹי לְעֶשְׂרִין שְׁנִין מַהוּ, כֵּיוָן דְּאִסְתַּלַּק מֵעָלְמָא בְּמַאי הוּא עוֹנְשֵׁיהּ, אָמַר לֵיהּ בְּדָא אִתְקַיַּים ׳וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט׳ (משלי יג, כג), דְּכַד עָנְשָׁא נָחִית לְעָלְמָא אִיהוּ דְאַעְרַע בְּהַהוּא מְחַבְּלָא אִתְעֲנַשׁ, דְּלָא אַשְׁגַּחוּ עֲלֵיהּ מִלְּעִילָא, וַעֲלֵיהּ כְּתִיב ׳עֲוֹנוֹתָיו יִלְכְּדוּנוֹ אֶת הָרָשָׁע׳ (משלי ה, כב), אֶת לְאַסְגָּאָה מָאן דְּלָא מָטוּן יוֹמוֹי לְאִתְעַנְשָׁא, עֲוֹנוֹתָיו יִלְכְּדוּנוֹ ° וְלָא בֵּי דִינָא דִלְעִילָא, ׳וּבְחַבְלֵי חַטָּאתוֹ יִתָּמֵךְ׳ (שם) ° וְלָא בֵּי דִינָא דִלְתַתָּא.
תרגום
[ תיקוני זוהר - דף פד ע״א ] אָמַר רַבִּי יִצְחָק: עָתִיד הקב"ה לְהַזְרִים עַל אוֹתָם הַגּוּפוֹת רוּחוֹת: אִם זָכוּ בָּהֶם, יָקוּמוּ לָעוֹלָם כָּרָאוּי, וְאִם לֹא, יִהְיוּ אֵפֶר תַּחַת רַגְלֵי הַצַּדִּיקִים, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ וְגוֹמֵר׳ (דניאל יב, ב). אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: וְזֶה מִי שֶׁמִּסְתַּלֵּק מִן ׳הָעוֹלָם עוֹד׳ לִפְנֵי שֶׁהִגִּיעוּ יָמָיו לְעֶשְׂרִים שָׁנָה, מֵאֵיזֶה מָקוֹם נֶעֱנָשׁ? מִשּׁוּם שֶׁמִּשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּלְמַטָּה אֵינוֹ בַּר עֳנָשׁ אֶלָּא בְּחֵטְא אָבִיו, אֲבָל מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה וּלְמַעְלָה, מַהוּ? אָמַר לוֹ: הקב"ה חָס עָלָיו שֶׁיָּמוּת זַכַּאי, וְנוֹתֵן לוֹ שָׂכָר טוֹב בְּאוֹתוֹ הָעוֹלָם, וְלֹא יָמוּת חַיָּב שֶׁיֵּעָנֵשׁ בְּאוֹתוֹ הָעוֹלָם, וַהֲרֵי בֵּאֲרוּהוּ. אָמַר לוֹ: אִם רָשָׁע הוּא וְלֹא הִגִּיעוּ יָמָיו לְעֶשְׂרִים שָׁנָה, מַהוּ? כֵּיוָן שֶׁמִּסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, בַּמֶּה הוּא עוֹנְשׁוֹ? אָמַר לוֹ: בָּזֶה מִתְקַיֵּם ׳וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט׳ (משלי יג, כג), שֶׁכְּשֶׁעֹנֶשׁ יוֹרֵד לָעוֹלָם, מִי שֶׁפָּגַע בְּאוֹתוֹ הַמְחַבֵּל נֶעֱנָשׁ, שֶׁלֹּא הִשְׁגִּיחוּ עָלָיו מִלְּמַעְלָה, וְעָלָיו כָּתוּב ׳עֲוֹנֹתָיו יִלְכְּדֻנוֹ אֶת הָרָשָׁע׳ (משלי ה, כב): ׳אֶת׳ - לְהוֹסִיף מִי שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ יָמָיו לְהֵעָנֵשׁ, ׳עֲוֹנֹתָיו יִלְכְּדֻנוֹ׳ וְלֹא בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה, ׳וּבְחַבְלֵי חַטָּאתוֹ יִתָּמֵךְ׳ (שם) וְלֹא בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [ תיקוני זוהר - דף פד ע״א ] אמר רבי יצחק זמין קודשא בריך הוא לארקא על אינון גופין רוחין, אי זכו בהו (דף פד ע״א) יקומון לעלמא כדקא יאות, ואם לאו יהון קטמא תחות רגליהון דצדיקיא, הדא הוא דכתיב ׳ורבים מישני אדמת עפר יקיצו וגומר׳ (דניאל יב, ב). אמר רבי אלעזר והאי מאן דאסתלק מעלמא עד לא מטון יומוי לעשרין שנין, מאן אתר אתענש, בגין (דהוי מתליסר שנין ולעילא) דהא מתליסר ולתתא לאו בר ענשא הוא אלא בחטאה דאבוי, אבל מתליסר ולעילא מהו, אמר ליה, קודשא בריך הוא חס עליה דלימות זכאה, ויהיב ליה אגר טב בההוא עלמא, ולא ימות חייב דיתענש בההוא עלמא, והא אוקמוה. אמר ליה אי חייבא הוא ולא מטון יומוי לעשרין שנין מהו, כיון דאסתלק מעלמא במאי הוא עונשיה, אמר ליה בדא אתקיים ׳ויש נספה בלא משפט׳ (משלי יג, כג), דכד ענשא נחית לעלמא איהו דאערע בההוא מחבלא אתענש, דלא אשגחו עליה מלעילא, ועליה כתיב ׳עונותיו ילכדונו את הרשע׳ (משלי ה, כב), את לאסגאה מאן דלא מטון יומוי לאתענשא, עונותיו ילכדונו ° ולא בי דינא דלעילא, ׳ובחבלי חטאתו יתמך׳ (שם) ° ולא בי דינא דלתתא.
התרגום: [ תיקוני זוהר - דף פד ע״א ] אמר רבי יצחק: עתיד הקב"ה להזרים על אותם הגופות רוחות: אם זכו בהם, יקומו לעולם כראוי, ואם לא, יהיו אפר תחת רגלי הצדיקים, זהו שכתוב ׳ורבים מישני אדמת עפר יקיצו וגומר׳ (דניאל יב, ב). אמר רבי אלעזר: וזה מי שמסתלק מן ׳העולם עוד׳ לפני שהגיעו ימיו לעשרים שנה, מאיזה מקום נענש? משום שמשלש עשרה שנה ולמטה אינו בר ענש אלא בחטא אביו, אבל משלש עשרה ולמעלה, מהו? אמר לו: הקב"ה חס עליו שימות זכאי, ונותן לו שכר טוב באותו העולם, ולא ימות חיב שיענש באותו העולם, והרי בארוהו. אמר לו: אם רשע הוא ולא הגיעו ימיו לעשרים שנה, מהו? כיון שמסתלק מן העולם, במה הוא עונשו? אמר לו: בזה מתקים ׳ויש נספה בלא משפט׳ (משלי יג, כג), שכשענש יורד לעולם, מי שפגע באותו המחבל נענש, שלא השגיחו עליו מלמעלה, ועליו כתוב ׳עונתיו ילכדנו את הרשע׳ (משלי ה, כב): ׳את׳ - להוסיף מי שלא הגיעו ימיו להענש, ׳עונתיו ילכדנו׳ ולא בית דין של מעלה, ׳ובחבלי חטאתו יתמך׳ (שם) ולא בית דין של מטה.
מן המפרשים
אור החמה: מן המקבילה בוירא מאמר לא, יב (קיט.) כד לא אשגחו עליה מלעיל' מהרחמים. עונותיו שהוא גרם לעצמו שלא נחבא מהמחבל כענין לך עמי בא בחדריך ומפני שעון מגיע עד היסוד לכך אמר בי דינא דלעילא ומשום דחטאת איהו במלכות דריש מיניה בי דינא דלתת':
הסולם: מן המקבילה בוירא מאמר לא, יב (קיט.) א"ל אי חייבא וכו': אמר לו אם הוא רשע, ולא הגיע ימיו לעשרים שנה, מהו. אם נסתלק מעולם, מאין בא עונשו, כי לא תוכל לומר כדי שימות צדיק, כי הוא רשע ולא צדיק.
ביאור הגר"א: ולא ב"ד דלעילא. דלית משפט תמן עד עשרים, ולמטה מי"ג סוד ס"ם - שיתין פולסי ומ' מכות הראויין להשתלש (משנה מכות ג יא) :