הגוף האחרון שהצליח קם בתחיה - והראשון שלא זכה כלא היה
תיקוני זוהר · תיקון מ - שמעי בת וראי, היכלי הנבואה וסדר התחיה · מאמר 37 · פיסקה 6 · דף פג ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה, אִי תֵּימָא דְכָל גּוּפִין דְּעָלְמָא יְקוּמוּן וְיִתְעָרוּן מֵעַפְרָא, אִינוּן גּוּפִין דְּאִתְנַטְעוּ בְּנִשְׁמָתָא חֲדָא מַה תְּהֵא מִנַּיְיהוּ, ° אָמַר רַבִּי יוֹסֵי אִינוּן גּוּפִין דְּלָא זָכוּ וְלָא אַצְלָחוּ הֲרֵי אִינוּן כְּלָא הֲווֹ, כְּמָה דַהֲווֹ עִץ יָבֵשׁ בְּהַאי עָלְמָא, הָכִי נַמִּי בְּהַהוּא זִמְנָא, וְגוּפָא בַתְרָאָה יְקוּם, הַהוּא דְאִתְנַטַּע וְאַצְלַח וְנָטַע שָׁרָשׁוֹי כִּדְקָא יָאוּת, וְעַל הַהוּא גוּפָא בַתְרָאָה כְּתִיב ׳וְהָיָה כְּעִץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם׳ (תהלים א, ג), דְּעָבַד אִבִּין וְנָטַע שָׁרָשִׁין וְאַצְלַח כִּדְקָא יָאוּת, וְעַל הַהוּא גוּפָא קַדְמָאָה כְּתִיב ׳וְהָיָה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבֹא טוֹב׳ (ירמיה יז, ו), ׳כִּי יָבֹא טוֹב׳ דָּא תְּחִיַּית הַמֵּתִים. וְאִתְנְהִיר הַהוּא נְהוֹרָא דְזַמִּין לְאַנְהָרָא לְצַדִּיקַיָּא, דַהֲוָה קַמֵּיהּ גָּנִיז מִיּוֹמָא דְאִתְבְּרִי עָלְמָא, ° הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיַּרְא אלהי״ם אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב׳ (בראשית א, ד), בֵּיהּ זָמִין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַחָיָא מֵיתַיָּא, ° הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא׳ (מלאכי ג, כ), וּכְדֵין יִתְגַּבַּר טוֹב בְּעָלְמָא, וְהַהוּא דְאִתְקְרֵי רָע יִתְעֲבַר מֵעָלְמָא, ° וּכְדֵין אִינוּן גּוּפִין קַדְמָאִין לִיהווּ כְלָא הֲווֹ.
תרגום
אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה: אִי תֵּימָא שֶׁכָּל גּוּפוֹת הָעוֹלָם יָקוּמוּ וְיִתְעוֹרְרוּ מֵעָפָר, אוֹתָם הַגּוּפוֹת שֶׁנִּטְּעוּ בְּנִשְׁמָה אַחַת, מַה תְּהֵא מֵהֶם? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: אוֹתָם הַגּוּפוֹת שֶׁלֹּא זָכוּ וְלֹא הִצְלִיחוּ, הֲרֵי הֵם כְּלֹא הָיוּ, כְּמוֹ שֶׁהָיוּ עֵץ יָבֵשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה, כָּךְ גַּם בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, וְהַגּוּף הָאַחֲרוֹן יָקוּם, אוֹתוֹ שֶׁנִּטַּע וְהִצְלִיחַ וְנָטַע שָׁרָשָׁיו כָּרָאוּי. וְעַל אוֹתוֹ הַגּוּף הָאַחֲרוֹן כָּתוּב ׳וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם׳ (תהלים א, ג), שֶׁעָשָׂה פֵּרוֹת וְנָטַע שָׁרָשִׁים וְהִצְלִיחַ כָּרָאוּי, וְעַל הַגּוּף הָרִאשׁוֹן כָּתוּב ׳וְהָיָה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה, וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבֹא טוֹב׳ (ירמיה יז, ו): ׳כִּי יָבֹא טוֹב׳ - זוֹ תְּחִיַּת הַמֵּתִים. וְיֵאוֹר אוֹתוֹ הָאוֹר שֶׁעָתִיד לְהָאִיר לַצַּדִּיקִים, שֶׁהָיָה גָּנוּז לְפָנָיו מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּרְא אלהי״ם אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב׳ (בראשית א, ד), בּוֹ עָתִיד הקב"ה לְהַחֲיוֹת מֵתִים, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא׳ (מלאכי ג, כ), וְאָז יִתְגַּבֵּר הַטּוֹב בָּעוֹלָם, וְאוֹתוֹ שֶׁנִּקְרָא רַע יַעֲבֹר מִן הָעוֹלָם, וְאָז אוֹתָם הַגּוּפוֹת הָרִאשׁוֹנִים יִהְיוּ כְּלֹא הָיוּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי חזקיה, אי תימא דכל גופין דעלמא יקומון ויתערון מעפרא, אינון גופין דאתנטעו בנשמתא חדא מה תהא מנייהו, ° אמר רבי יוסי אינון גופין דלא זכו ולא אצלחו הרי אינון כלא הוו, כמה דהוו עץ יבש בהאי עלמא, הכי נמי בההוא זמנא, וגופא בתראה יקום, ההוא דאתנטע ואצלח ונטע שרשוי כדקא יאות, ועל ההוא גופא בתראה כתיב ׳והיה כעץ שתול על פלגי מים׳ (תהלים א, ג), דעבד אבין ונטע שרשין ואצלח כדקא יאות, ועל ההוא גופא קדמאה כתיב ׳והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבא טוב׳ (ירמיה יז, ו), ׳כי יבא טוב׳ דא תחיית המתים. ואתנהיר ההוא נהורא דזמין לאנהרא לצדיקיא, דהוה קמיה גניז מיומא דאתברי עלמא, ° הדא הוא דכתיב ׳וירא אלהי״ם את האור כי טוב׳ (בראשית א, ד), ביה זמין קודשא בריך הוא לאחיא מיתיא, ° הדא הוא דכתיב ׳וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא׳ (מלאכי ג, כ), וכדין יתגבר טוב בעלמא, וההוא דאתקרי רע יתעבר מעלמא, ° וכדין אינון גופין קדמאין ליהוו כלא הוו.
התרגום: אמר רבי חזקיה: אי תימא שכל גופות העולם יקומו ויתעוררו מעפר, אותם הגופות שנטעו בנשמה אחת, מה תהא מהם? אמר רבי יוסי: אותם הגופות שלא זכו ולא הצליחו, הרי הם כלא היו, כמו שהיו עץ יבש בעולם הזה, כך גם באותו הזמן, והגוף האחרון יקום, אותו שנטע והצליח ונטע שרשיו כראוי. ועל אותו הגוף האחרון כתוב ׳והיה כעץ שתול על פלגי מים׳ (תהלים א, ג), שעשה פרות ונטע שרשים והצליח כראוי, ועל הגוף הראשון כתוב ׳והיה כערער בערבה, ולא יראה כי יבא טוב׳ (ירמיה יז, ו): ׳כי יבא טוב׳ - זו תחית המתים. ויאור אותו האור שעתיד להאיר לצדיקים, שהיה גנוז לפניו מיום שנברא העולם, זהו שכתוב ׳וירא אלהי״ם את האור כי טוב׳ (בראשית א, ד), בו עתיד הקב"ה להחיות מתים, זהו שכתוב ׳וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא׳ (מלאכי ג, כ), ואז יתגבר הטוב בעולם, ואותו שנקרא רע יעבר מן העולם, ואז אותם הגופות הראשונים יהיו כלא היו.
מן המפרשים
רמ"א: מן המקבילה בחיי שרה מאמר יט, נט (קלא.) בנשמתא חדא מה כו'. עיין לעיל פרשת בראשית דף מ' ע"ב (תיקו"ז קי:) +[ואפשר ששם הוזכרו ענייני הגלגול]=:
הסולם: מן המקבילה בחיי שרה מאמר יט, נט (קלא.) אמר ר' חזקיה וכו': אר"ח, אם תאמר, שכל הגופים שבעולם יקומו לתחיה ויתעוררו מעפר, יש לשאול, אלו הגופים שנוטעו בנשמה אחת דהיינו שנשמה אחת נתגלגלה בכמה גופים, בזה אחר זה, כנודע, מה יהיה מהם,…
ביאור הגר"א: א"ר יוסי אינון כו'. אבל בסבא פ' משפטים ק' א' אמר דקאים ברוחא דשביק בגו אתתא אי זכאה לאתתקנא בגופא בתראה ואתנהר ההוא נהירא כו':