מתי ארץ ישראל קמים ראשונה - ושבחוצה לארץ מתגלגלים תחת העפר
תיקוני זוהר · תיקון מ - שמעי בת וראי, היכלי הנבואה וסדר התחיה · מאמר 37 · פיסקה 5 · דף קא ע"ב
לשון הזוהר
[ תיקוני זוהר - דף פג ע"ב ] (דף פג ע״ב) ° אָמַר רַבִּי יִצְחָק כָּל אִינוּן מֵתִים דְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל, יִחְיוּן וִיקוּמוּן בְּקַדְמֵיתָא לְעִידָּן דִּיְחֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מֵיתַיָּא, בְּגִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יַתְעַר עֲלַיְיהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן׳ (ישעיה כו, יט), ° ׳יִחְיוּ מֵתֶיךָ׳ אִלֵין אִינוּן דְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל, ׳נְבֵלָתִי יְקוּמוּן׳ אִלֵּין אִינוּן דִּבְאַרְעָא נוּכְרָאָה, דְלָא כְתִיב בְּהוּ תְּחִיָּה אֶלָּא קִימָה, דְּהָא רוּחָא דְחַיֵּי לָא תִּשְׁרֵי עֲלַיְהוּ אֶלָּא בְאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל, וּבְגִין כַּךְ כְּתִיב בְּהוּ יִחְיוּ, ׳נְבֵלָתִי יְקוּמוּן׳ אִלֵּין דִּלְבָר, יִתְבְּרֵי גוּפָא דִלְהוֹן וִיקוּמוּן גּוּפָא בְּלָא רוּחָא, וּלְבָתַר יִתְגַּלְגְּלוּן מִתְּחוֹת עַפְרָא עַד דְּמָטוּ לְאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל, וְתַמָּן יְקַבְּלוּן נִשְׁמָתָא וְלָא בִּרְשׁוּ אָחֳרָא, בְּגִין דְּיִתְקַיְימוּן בְּעָלְמָא כִּדְקָא חָזֵי. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, תָּא חֲזִי, בְּשַׁעְתָּא דְזָמִין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַחָיָיא מֵיתַיָּא, כָּל אִינוּן נִשְׁמָתִין דְּיִתְעָרוּן, כֻּלְּהוֹן יְקוּמוּן בְּהַהוּא דִיּוֹקְנָא מַמָּשׁ דַּהֲווֹ בְּהַאי עָלְמָא, וְנָחִית לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְקָרָא לוֹן בִּשְׁמָהָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא׳ (ישעיה מ, כו), וְכָל נִשְׁמָתָא תֵּיעוּל לְדוּכְתָּהָא, וִיקוּמוּן בְּקִיּוּמָא בְּעָלְמָא כְּדְקָא חַזִי, וּכְדֵין יְהֵא עָלְמָא שְׁלִים, וְעַל הַהוּא זִמְנָא כְּתִיב ׳וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר׳ (שם כה, ח), דָּא יֵצֶר הָרָע דְּאַחְשִׁיךְ אַפֵּי דְבַר נַשׁ וְשַׁלִּיט בֵּיהּ.
תרגום
[תיקוני זוהר - דף פג ע"ב] אָמַר רַבִּי יִצְחָק: כָּל אוֹתָם הַמֵּתִים שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, יִחְיוּ וְיָקוּמוּ רִאשׁוֹנָה לָעֵת שֶׁיְּחַיֶּה הקב"ה מֵתִים, מִשּׁוּם שֶׁהקב"ה יְעוֹרֵר עֲלֵיהֶם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ישעיה כו יט) ׳יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן׳: ׳יִחְיוּ מֵתֶיךָ׳ - אֵלֶּה הֵם שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, ׳נְבֵלָתִי יְקוּמוּן׳ - אֵלֶּה הֵם שֶׁבְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה, שֶׁלֹּא כָּתוּב בָּהֶם תְּחִיָּה אֶלָּא קִימָה, שֶׁהֲרֵי רוּחַ הַחַיִּים אֵינָהּ שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם אֶלָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב בָּהֶם ׳יִחְיוּ׳. ׳נְבֵלָתִי יְקוּמוּן׳ - אֵלֶּה שֶׁבַּחוּץ, יִבָּרֵא גּוּפָם וְיָקוּם גּוּף בְּלֹא רוּחַ, וְאַחַר כָּךְ יִתְגַּלְגְּלוּ מִתַּחַת הֶעָפָר עַד שֶׁיַּגִּיעוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם יְקַבְּלוּ נְשָׁמָה וְלֹא בִּרְשׁוּת אַחֶרֶת, כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיְּמוּ בָּעוֹלָם כָּרָאוּי. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁעָתִיד הקב"ה לְהַחֲיוֹת מֵתִים, כָּל אוֹתָן הַנְּשָׁמוֹת שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ, כֻּלָּן יָקוּמוּ בְּאוֹתוֹ הַדִּיּוֹקָן מַמָּשׁ שֶׁהָיוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְיוֹרִיד אוֹתָן הקב"ה וְיִקְרָא לָהֶן בִּשְׁמוֹתֵיהֶן, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ישעיה מ כו) ׳לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא׳, וְכָל נְשָׁמָה תִּכָּנֵס לִמְקוֹמָהּ, וְיָקוּמוּ בְּקִיּוּם בָּעוֹלָם כָּרָאוּי, וְאָז יִהְיֶה הָעוֹלָם שָׁלֵם. וְעַל אוֹתוֹ הַזְּמַן כָּתוּב (שם כה ח) ׳וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר׳ - זֶה יֵצֶר הָרָע שֶׁמַּחְשִׁיךְ פְּנֵי הָאָדָם וְשׁוֹלֵט בּוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [ תיקוני זוהר - דף פג ע"ב ] (דף פג ע״ב) ° אמר רבי יצחק כל אינון מתים דארעא דישראל, יחיון ויקומון בקדמיתא לעידן דיחי קודשא בריך הוא מיתיא, בגין דקודשא בריך הוא יתער עלייהו, הדא הוא דכתיב ׳יחיו מתיך נבלתי יקומון׳ (ישעיה כו, יט), ° ׳יחיו מתיך׳ אלין אינון דארעא דישראל, ׳נבלתי יקומון׳ אלין אינון דבארעא נוכראה, דלא כתיב בהו תחיה אלא קימה, דהא רוחא דחיי לא תשרי עליהו אלא בארעא דישראל, ובגין כך כתיב בהו יחיו, ׳נבלתי יקומון׳ אלין דלבר, יתברי גופא דלהון ויקומון גופא בלא רוחא, ולבתר יתגלגלון מתחות עפרא עד דמטו לארעא דישראל, ותמן יקבלון נשמתא ולא ברשו אחרא, בגין דיתקיימון בעלמא כדקא חזי. אמר רבי אלעזר, תא חזי, בשעתא דזמין קודשא בריך הוא לאחייא מיתיא, כל אינון נשמתין דיתערון, כלהון יקומון בההוא דיוקנא ממש דהוו בהאי עלמא, ונחית לון קודשא בריך הוא וקרא לון בשמהן, הדא הוא דכתיב ׳לכלם בשם יקרא׳ (ישעיה מ, כו), וכל נשמתא תיעול לדוכתהא, ויקומון בקיומא בעלמא כדקא חזי, וכדין יהא עלמא שלים, ועל ההוא זמנא כתיב ׳וחרפת עמו יסיר׳ (שם כה, ח), דא יצר הרע דאחשיך אפי דבר נש ושליט ביה.
התרגום: [תיקוני זוהר - דף פג ע"ב] אמר רבי יצחק: כל אותם המתים של ארץ ישראל, יחיו ויקומו ראשונה לעת שיחיה הקב"ה מתים, משום שהקב"ה יעורר עליהם, זהו שכתוב (ישעיה כו יט) ׳יחיו מתיך נבלתי יקומון׳: ׳יחיו מתיך׳ - אלה הם של ארץ ישראל, ׳נבלתי יקומון׳ - אלה הם שבארץ נכריה, שלא כתוב בהם תחיה אלא קימה, שהרי רוח החיים אינה שורה עליהם אלא בארץ ישראל, ומשום כך כתוב בהם ׳יחיו׳. ׳נבלתי יקומון׳ - אלה שבחוץ, יברא גופם ויקום גוף בלא רוח, ואחר כך יתגלגלו מתחת העפר עד שיגיעו לארץ ישראל, ושם יקבלו נשמה ולא ברשות אחרת, כדי שיתקימו בעולם כראוי. אמר רבי אלעזר: בא ראה, בשעה שעתיד הקב"ה להחיות מתים, כל אותן הנשמות שיתעוררו, כלן יקומו באותו הדיוקן ממש שהיו בעולם הזה, ויוריד אותן הקב"ה ויקרא להן בשמותיהן, זהו שכתוב (ישעיה מ כו) ׳לכלם בשם יקרא׳, וכל נשמה תכנס למקומה, ויקומו בקיום בעולם כראוי, ואז יהיה העולם שלם. ועל אותו הזמן כתוב (שם כה ח) ׳וחרפת עמו יסיר׳ - זה יצר הרע שמחשיך פני האדם ושולט בו.
מן המפרשים
אור החמה: מן המקבילה בחיי שרה מאמר יט, סד (קלא.) כלהו קיימין וגו' אין להעלות בדעת שיהיה הדבר כפשוטו ממש אמנם הכוונה כי אל הגוף יחס עם הנשמה. והנשמות עם היותם ממחצב א' ישתנה בחינתם בסוד הצורות העליונות והם פני ארי' וגו' כדפי' בתיקונים […
רמ"א: מן המקבילה בחיי שרה מאמר יט, סג (קלא.) יתגלגלון תחות עפרא כו'. עיין לעיל דף ל"ט [ע"ב ו]ע"ג (תיקו"ז צט:-קא.) , כמ"ש שם למה יקבלו הנשמה בא"י, והוא סוד הגילגול:
הסולם: מן המקבילה בחיי שרה מאמר יט, סד (קלא.) ר' אלעזר ור' ייסא וכו': ר"א ור"י, היו יושבים לילה אחד ועוסקים בתורה. אמר ר' אלעזר, בוא וראה, בשעה שעתיד הקב"ה להחיות המתים, כל אלו הנשמות שיתעוררו לפניו, תהיינה עומדות כולן לפניו צורות…