אבני שיש טהור שתי יודי"ן של א' - ואין פרוד במקום היחוד
תיקוני זוהר · תיקון מ - שמעי בת וראי, היכלי הנבואה וסדר התחיה · מאמר 37 · פיסקה 4 · דף פג ע"ב
לשון הזוהר
[ תיקוני זוהר - דף קא ע״א ] (דף קא ע״א) אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אַבָּא, יוֹמָא חֲדָא הֲוִינָן בְּבֵי מֶדְרָשָׁא, וְשָׁאִילוּ חַבְרַיָּא מַאי נִיהוּ דְאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לְתַלְמִידוֹי כְּשֶׁתַּגִּיעוּ לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר אַל תֹּאמְרוּ ׳מַיִם מַיִם׳ שֶׁמָּא תְּסַכְּנוּ עַצְמְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר ׳דּוֹבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עִינָי׳ (תהלים קא, ז), (נ״א קם סבא דסבין עתיקא דעתיקין, ואמר רבי רבי מאי ניהו דאמר רבי עקיבא לתלמידוי כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו ׳מים מים׳ שמא תסכנו בעצמכם, הדא הוא דכתיב ׳דובר שקרים לא יכון לנגד עיני׳, והא כתיב ׳יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים׳ (בראשית א, ו), ועוד מים עליונים ומים תחתונים אית תמן, למה אמר אל תאמרו ׳מים מים׳, אמר ליה בוצינא קדישא, סבא דסבין לך יאות לגלאה רזא דא, דלית חבריא יכלין לקיימא ביה על בורייה, אמר ליה סבא דסבין, רבי רבי בוצינא קדישא, בודאי אבני שיש טהור אינון י' י', דאינון חד יו״ד עלאה מן א, ותנינא יו״ד תתאה מינה, והכא לית טומאה אלא אבני שיש טהור, ולית הפרשה ׳בין מים למים׳, דכלא יחודא חדא, דאלין אינון מסטרא דאילנא דחיי דאיהו ו באמצעיתא ד א, דאתמר ביה ׳ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם׳ (שם ג, כב), אבל אילנא דעץ הדעת לתתא). ° אַדְהָכִי הָא סָבָא דְסָבִין עַתִּיקָא דְעַתִּיקִין קָא נָחִית וְאָמַר לוֹן, רַבָּנָן בְּמַאי עַסְקִיתּוּ, אָמְרוּ לֵיהּ וַדַּאי בְּהַאי דְאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לְתַלְמִידוֹי כְּשֶׁתַּגִּיעוּ לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר אַל תֹּאמְרוּ ׳מַיִם מַיִם׳, וְאָמַר לוֹן וַדַּאי רָזָא עִלָּאָה אִית הָכָא, וְהָא אוּקְמוּהָ בִּמְתִיבְתָּא עִלָּאָה, וּבְגִין דְּלָא תִטְעוּן נְחִיתְנָא לְכוֹן, בְּגִין דְּיִתְגַּלֵּי רָזָא דָא בֵּינַיְיכוּ דְאִיהוּ רָזָא עִלָּאָה טְמִירָא מִבְּנֵי נָשָׁא (נ״א דרא). בְּוַדַּאי אַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר ° אִינוּן י' י', דְּמִנְּהוֹן מַיִּין דַּכְיָין נָפְקִין, וְאִינוּן רְמִיזִין בְּאָת א רֵישָׁא וְסוֹפָא י' י', ° ו' דְּאִיהוּ נָטוּי בֵּינַיְיהוּ אִיהוּ ° ׳עִץ חַיִּים׳, מָאן דְּאָכַל מִנֵּיהּ ׳וָחַי לְעוֹלָם׳. ° וְאִלֵּין תְּרֵין יוּדִי״ן אִינוּן רְמִיזִין בְּוַיִּיצֶר, וְאִינוּן תְּרֵין יְצִירוֹת יְצִירָה דְעִלָּאִין וִיצִירָה דְתַתָּאִין, ° וְאִינוּן חָכְמָה בְּרֹאשׁ וְחָכְמָה בְּסוֹף, תַּעֲלוּמוֹת חָכְמָה, וַדַּאי ° אִינוּן תַּעֲלוּמוֹת מֵחָכְמָה עִלָּאָה דְּאִיהוּ כֶּתֶר עִלָּאָה. ° וְאִינוּן לָקֳבֵל תְּרֵין עַיְינִין, דִּבְהוֹן תְּרֵין דִּמְעִין נָחֲתִין בְּיַמָּא רַבָּא וְאַמַּאי נָחְתוּ, בְּגִין דְּאוֹרַיְיתָא מִתְּרֵין לוּחִין אִלֵּין הֲוָה מֹשֶׁה נָחִית לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, וְלָא זָכוּ וְאִתְּבַרוּ וְנָפְלוּ, וְדָא גְרִים אִבּוּדָא דְּבַיִת רִאשׁוֹן וּבַיִת שֵׁנִי, וְאַמַּאי נָפְלוּ, ° בְּגִין דְּפָרַח ו' מִינַיְיהוּ דְאִיהוּ ו' מִן וַיִּיצֶר. [ תיקוני זוהר - דף קא ע״ב ] ° וִיָהִיב לוֹן אָחֳרָנִין מִסִּטְרָא דְעִץ ׳הַדַּעַת טוֹב וָרָע׳, דְּמִתַּמָּן אִתְיְיהִיבַת אוֹרַיְיתָא בְּאִסּוּר וְהֶתֵּר, מִימִינָא חַיֵּי וּמִשְּׂמָאלָא מִיתָה, וּבְגִין דָּא אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לְתַלְמִידוֹי כְּשֶׁתַּגִּיעוּ לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר ° אַל תֹּאמְרוּ ׳מַיִם מַיִם׳, וְלָא תֶהֱוָון שְׁקִילִין אַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר לַאֲבָנִים אָחֳרָנִין, דְּאִינוּן חַיֵּי וּמִיתָה, ° דְתַמָן ׳לֵב חָכָם לִימִינוֹ׳ (קהלת י, ב) דְבַר נַשׁ, ׳וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ׳ (שם), ° וְלָא עוֹד אֶלָּא אַתֶּם תְּסַכְּנוּ עַצְמְכֶם, בְּגִין דְּאִלֵּין אַבְנִין דְּעִץ ׳הַדַּעַת טוֹב וָרָע׳ אִינוּן בְּפִרוּדָא, וְאִלֵּין אַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר אִינוּן בְּיִחוּדָא בְּלָא פִּרוּדָא כְּלָל, ° וְאִם תֹּאמְרוּ דְהָא אִסְתַּלַּק ׳עִץ הַחַיִּים׳ מִנַּיְיהוּ וְנָפְלוּ וְאִית פִּרוּדָא בֵּינַיְיהוּ, ׳דּוֹבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן׳ (דף קא ע״ב) ׳לְנֶגֶד עִינָי׳ (תהלים קא, ז), דְּהָא לֵית תַּמָּן פִּרוּדָא לְעִילָא, וְאִלֵּין דְּאִתְּבַרוּ מֵאִינוּן (מאנין) הֲווֹ, אָתוּ לְנַשְׁקָא לֵיהּ פָּרַח וְאִסְתַּלַּק מִנַּיְיהוּ.
תרגום
[תיקוני זוהר - דף קא ע״א] אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אַבָּא, יוֹם אֶחָד הָיִינוּ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְשָׁאֲלוּ הַחֲבֵרִים: מַהוּ שֶׁאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לְתַלְמִידָיו, כְּשֶׁתַּגִּיעוּ לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר אַל תֹּאמְרוּ מַיִם מַיִם, שֶׁמָּא תְּסַכְּנוּ אֶת עַצְמְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קא ז) ׳דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי׳? (נוסח אחר: קָם זָקֵן שֶׁל זְקֵנִים, עַתִּיק שֶׁל עַתִּיקִים, וְאָמַר: רַבִּי רַבִּי, מַהוּ שֶׁאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לְתַלְמִידָיו, כְּשֶׁתַּגִּיעוּ לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר אַל תֹּאמְרוּ מַיִם מַיִם, שֶׁמָּא תְּסַכְּנוּ בְּעַצְמְכֶם? זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי׳, וַהֲרֵי כָּתוּב (בראשית א ו) ׳יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמַּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם׳, וְעוֹד מַיִם עֶלְיוֹנִים וּמַיִם תַּחְתּוֹנִים יֵשׁ שָׁם, לָמָּה אָמַר אַל תֹּאמְרוּ מַיִם מַיִם? אָמַר לוֹ בּוּצִינָא קַדִּישָׁא: זָקֵן שֶׁל זְקֵנִים, לְךָ נָאֶה לְגַלּוֹת סוֹד זֶה, שֶׁאֵין הַחֲבֵרִים יְכוֹלִים לַעֲמֹד בּוֹ עַל בֻּרְיוֹ. אָמַר לוֹ זָקֵן שֶׁל זְקֵנִים: רַבִּי רַבִּי, בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, בְּוַדַּאי אַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר הֵן י' י', שֶׁהֵן יוֹ״ד עֶלְיוֹנָה מִן א, וְשֵׁנִית יוֹ״ד תַּחְתּוֹנָה מִמֶּנָּה, וְכָאן אֵין טֻמְאָה אֶלָּא אַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר, וְאֵין הַפְרָדָה ׳בֵּין מַיִם לָמָיִם׳, שֶׁהַכֹּל יִחוּד אֶחָד, שֶׁאֵלֶּה הֵם מִצַּד עֵץ הַחַיִּים, שֶׁהוּא ו' בָּאֶמְצַע שֶׁל א, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שם ג) ׳וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעוֹלָם׳, אֲבָל אִילָן שֶׁל עֵץ הַדַּעַת - לְמַטָּה.) בֵּינְתַיִם הִנֵּה זָקֵן שֶׁל זְקֵנִים, עַתִּיק שֶׁל עַתִּיקִים, יוֹרֵד וְאוֹמֵר לָהֶם: רַבָּנָן, בַּמָּה אַתֶּם עוֹסְקִים? אָמְרוּ לוֹ: בְּוַדַּאי בָּזֶה שֶׁאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לְתַלְמִידָיו, כְּשֶׁתַּגִּיעוּ לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר אַל תֹּאמְרוּ מַיִם מַיִם. וְאָמַר לָהֶם: וַדַּאי סוֹד עֶלְיוֹן יֵשׁ כָּאן, וַהֲרֵי אָמְרוּ אוֹתוֹ בַּיְשִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה, וּמִשּׁוּם שֶׁלֹּא תִּטְעוּ, יָרַדְתִּי אֲלֵיכֶם, כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּלֶּה סוֹד זֶה בֵּינֵיכֶם, שֶׁהוּא סוֹד עֶלְיוֹן, נִסְתָּר מִבְּנֵי אָדָם (נוסח אחר: מִן הַדּוֹר). בְּוַדַּאי אַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר הֵן י' י', שֶׁמֵּהֶן מַיִם טְהוֹרִים יוֹצְאִים, וְהֵן רְמוּזוֹת בְּאוֹת א: רֹאשׁ וְסוֹף - י' י', ו' שֶׁנָּטוּי בֵּינֵיהֶם - הוּא עֵץ הַחַיִּים, מִי שֶׁאוֹכֵל מִמֶּנּוּ חַי לְעוֹלָם. וּשְׁתֵּי יוּ״דִין אֵלֶּה רְמוּזוֹת ׳בְּוַיִּיצֶר׳, וְהֵן שְׁתֵּי יְצִירוֹת: יְצִירָה שֶׁל הָעֶלְיוֹנִים וִיצִירָה שֶׁל הַתַּחְתּוֹנִים, וְהֵן חָכְמָה בָּרֹאשׁ וְחָכְמָה בַּסּוֹף, תַּעֲלֻמוֹת חָכְמָה - וַדַּאי הֵן תַּעֲלֻמוֹת מֵחָכְמָה עֶלְיוֹנָה שֶׁהִיא כֶּתֶר עֶלְיוֹן. וְהֵן כְּנֶגֶד שְׁתֵּי הָעֵינַיִם, שֶׁבָּהֶן שְׁתֵּי דְּמָעוֹת יוֹרְדוֹת לַיָּם הַגָּדוֹל, וּמַדּוּעַ יָרְדוּ? מִשּׁוּם שֶׁהַתּוֹרָה מִשְּׁנֵי הַלּוּחוֹת הָאֵלֶּה הָיָה מֹשֶׁה מוֹרִיד לְיִשְׂרָאֵל, וְלֹא זָכוּ וְנִשְׁבְּרוּ וְנָפְלוּ, וְזֶה גָּרַם אֲבֵדַת בַּיִת רִאשׁוֹן וּבַיִת שֵׁנִי, וּמַדּוּעַ נָפְלוּ? מִשּׁוּם שֶׁפָּרַח מֵהֶם ו' שֶׁהוּא ו' ׳מִוַיִּיצֶר׳. [תיקוני זוהר - דף קא ע״ב] וְנָתַן לָהֶם אֲחֵרִים מִצַּד עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁמִּשָּׁם נִתְּנָה הַתּוֹרָה בְּאִסּוּר וְהֶתֵּר, מִיָּמִין חַיִּים וּמִשְּׂמֹאל מִיתָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לְתַלְמִידָיו: כְּשֶׁתַּגִּיעוּ לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר, אַל תֹּאמְרוּ מַיִם מַיִם, וְלֹא תַּחְשְׁבוּ אַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר שְׁקוּלוֹת לַאֲבָנִים אֲחֵרוֹת, שֶׁהֵן חַיִּים וּמָוֶת, שֶׁשָּׁם ׳לֵב חָכָם לִימִינוֹ׳ (קהלת י ב) שֶׁל הָאָדָם, ׳וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ׳ (שם), וְלֹא עוֹד אֶלָּא אַתֶּם תְּסַכְּנוּ אֶת עַצְמְכֶם, מִשּׁוּם שֶׁאֲבָנִים אֵלֶּה שֶׁל עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע הֵן בְּפֵרוּד, וְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר אֵלֶּה הֵן בְּיִחוּד בְּלִי פֵּרוּד כְּלָל. וְאִם תֹּאמְרוּ שֶׁהֲרֵי נִסְתַּלֵּק עֵץ הַחַיִּים מֵהֶם וְנָפְלוּ וְיֵשׁ פֵּרוּד בֵּינֵיהֶם - ׳דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן׳ (תהלים קא ז) ׳לְנֶגֶד עֵינָי׳, שֶׁהֲרֵי אֵין שָׁם פֵּרוּד לְמַעְלָה, וְאֵלֶּה שֶׁנִּשְׁבְּרוּ הָיוּ מֵאוֹתָם הַכֵּלִים, בָּאוּ לְנַשֵּׁק אוֹתוֹ - פָּרַח וְנִסְתַּלֵּק מֵהֶם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [ תיקוני זוהר - דף קא ע״א ] (דף קא ע״א) אמר רבי אלעזר אבא, יומא חדא הוינן בבי מדרשא, ושאילו חבריא מאי ניהו דאמר רבי עקיבא לתלמידוי כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו ׳מים מים׳ שמא תסכנו עצמכם, שנאמר ׳דובר שקרים לא יכון לנגד עיני׳ (תהלים קא, ז), (נ״א קם סבא דסבין עתיקא דעתיקין, ואמר רבי רבי מאי ניהו דאמר רבי עקיבא לתלמידוי כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו ׳מים מים׳ שמא תסכנו בעצמכם, הדא הוא דכתיב ׳דובר שקרים לא יכון לנגד עיני׳, והא כתיב ׳יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים׳ (בראשית א, ו), ועוד מים עליונים ומים תחתונים אית תמן, למה אמר אל תאמרו ׳מים מים׳, אמר ליה בוצינא קדישא, סבא דסבין לך יאות לגלאה רזא דא, דלית חבריא יכלין לקיימא ביה על בורייה, אמר ליה סבא דסבין, רבי רבי בוצינא קדישא, בודאי אבני שיש טהור אינון י' י', דאינון חד יו״ד עלאה מן א, ותנינא יו״ד תתאה מינה, והכא לית טומאה אלא אבני שיש טהור, ולית הפרשה ׳בין מים למים׳, דכלא יחודא חדא, דאלין אינון מסטרא דאילנא דחיי דאיהו ו באמצעיתא ד א, דאתמר ביה ׳ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם׳ (שם ג, כב), אבל אילנא דעץ הדעת לתתא). ° אדהכי הא סבא דסבין עתיקא דעתיקין קא נחית ואמר לון, רבנן במאי עסקיתו, אמרו ליה ודאי בהאי דאמר רבי עקיבא לתלמידוי כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו ׳מים מים׳, ואמר לון ודאי רזא עלאה אית הכא, והא אוקמוה במתיבתא עלאה, ובגין דלא תטעון נחיתנא לכון, בגין דיתגלי רזא דא בינייכו דאיהו רזא עלאה טמירא מבני נשא (נ״א דרא). בודאי אבני שיש טהור ° אינון י' י', דמנהון מיין דכיין נפקין, ואינון רמיזין באת א רישא וסופא י' י', ° ו' דאיהו נטוי בינייהו איהו ° ׳עץ חיים׳, מאן דאכל מניה ׳וחי לעולם׳. ° ואלין תרין יודי״ן אינון רמיזין בוייצר, ואינון תרין יצירות יצירה דעלאין ויצירה דתתאין, ° ואינון חכמה בראש וחכמה בסוף, תעלומות חכמה, ודאי ° אינון תעלומות מחכמה עלאה דאיהו כתר עלאה. ° ואינון לקבל תרין עיינין, דבהון תרין דמעין נחתין בימא רבא ואמאי נחתו, בגין דאורייתא מתרין לוחין אלין הוה משה נחית לון לישראל, ולא זכו ואתברו ונפלו, ודא גרים אבודא דבית ראשון ובית שני, ואמאי נפלו, ° בגין דפרח ו' מינייהו דאיהו ו' מן וייצר. [ תיקוני זוהר - דף קא ע״ב ] ° ויהיב לון אחרנין מסטרא דעץ ׳הדעת טוב ורע׳, דמתמן אתייהיבת אורייתא באסור והתר, מימינא חיי ומשמאלא מיתה, ובגין דא אמר רבי עקיבא לתלמידוי כשתגיעו לאבני שיש טהור ° אל תאמרו ׳מים מים׳, ולא תהוון שקילין אבני שיש טהור לאבנים אחרנין, דאינון חיי ומיתה, ° דתמן ׳לב חכם לימינו׳ (קהלת י, ב) דבר נש, ׳ולב כסיל לשמאלו׳ (שם), ° ולא עוד אלא אתם תסכנו עצמכם, בגין דאלין אבנין דעץ ׳הדעת טוב ורע׳ אינון בפרודא, ואלין אבני שיש טהור אינון ביחודא בלא פרודא כלל, ° ואם תאמרו דהא אסתלק ׳עץ החיים׳ מנייהו ונפלו ואית פרודא בינייהו, ׳דובר שקרים לא יכון׳ (דף קא ע״ב) ׳לנגד עיני׳ (תהלים קא, ז), דהא לית תמן פרודא לעילא, ואלין דאתברו מאינון (מאנין) הוו, אתו לנשקא ליה פרח ואסתלק מנייהו.
התרגום: [תיקוני זוהר - דף קא ע״א] אמר רבי אלעזר: אבא, יום אחד היינו בבית המדרש, ושאלו החברים: מהו שאמר רבי עקיבא לתלמידיו, כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים, שמא תסכנו את עצמכם, שנאמר (תהלים קא ז) ׳דבר שקרים לא יכון לנגד עיני׳? (נוסח אחר: קם זקן של זקנים, עתיק של עתיקים, ואמר: רבי רבי, מהו שאמר רבי עקיבא לתלמידיו, כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים, שמא תסכנו בעצמכם? זהו שכתוב ׳דבר שקרים לא יכון לנגד עיני׳, והרי כתוב (בראשית א ו) ׳יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים׳, ועוד מים עליונים ומים תחתונים יש שם, למה אמר אל תאמרו מים מים? אמר לו בוצינא קדישא: זקן של זקנים, לך נאה לגלות סוד זה, שאין החברים יכולים לעמד בו על בריו. אמר לו זקן של זקנים: רבי רבי, בוצינא קדישא, בודאי אבני שיש טהור הן י' י', שהן יו״ד עליונה מן א, ושנית יו״ד תחתונה ממנה, וכאן אין טמאה אלא אבני שיש טהור, ואין הפרדה ׳בין מים למים׳, שהכל יחוד אחד, שאלה הם מצד עץ החיים, שהוא ו' באמצע של א, שנאמר בו (שם ג) ׳ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם׳, אבל אילן של עץ הדעת - למטה.) בינתים הנה זקן של זקנים, עתיק של עתיקים, יורד ואומר להם: רבנן, במה אתם עוסקים? אמרו לו: בודאי בזה שאמר רבי עקיבא לתלמידיו, כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים. ואמר להם: ודאי סוד עליון יש כאן, והרי אמרו אותו בישיבה של מעלה, ומשום שלא תטעו, ירדתי אליכם, כדי שיתגלה סוד זה ביניכם, שהוא סוד עליון, נסתר מבני אדם (נוסח אחר: מן הדור). בודאי אבני שיש טהור הן י' י', שמהן מים טהורים יוצאים, והן רמוזות באות א: ראש וסוף - י' י', ו' שנטוי ביניהם - הוא עץ החיים, מי שאוכל ממנו חי לעולם. ושתי יו״דין אלה רמוזות ׳בוייצר׳, והן שתי יצירות: יצירה של העליונים ויצירה של התחתונים, והן חכמה בראש וחכמה בסוף, תעלמות חכמה - ודאי הן תעלמות מחכמה עליונה שהיא כתר עליון. והן כנגד שתי העינים, שבהן שתי דמעות יורדות לים הגדול, ומדוע ירדו? משום שהתורה משני הלוחות האלה היה משה מוריד לישראל, ולא זכו ונשברו ונפלו, וזה גרם אבדת בית ראשון ובית שני, ומדוע נפלו? משום שפרח מהם ו' שהוא ו' ׳מוייצר׳. [תיקוני זוהר - דף קא ע״ב] ונתן להם אחרים מצד עץ הדעת טוב ורע, שמשם נתנה התורה באסור והתר, מימין חיים ומשמאל מיתה, ומשום כך אמר רבי עקיבא לתלמידיו: כשתגיעו לאבני שיש טהור, אל תאמרו מים מים, ולא תחשבו אבני שיש טהור שקולות לאבנים אחרות, שהן חיים ומות, ששם ׳לב חכם לימינו׳ (קהלת י ב) של האדם, ׳ולב כסיל לשמאלו׳ (שם), ולא עוד אלא אתם תסכנו את עצמכם, משום שאבנים אלה של עץ הדעת טוב ורע הן בפרוד, ואבני שיש טהור אלה הן ביחוד בלי פרוד כלל. ואם תאמרו שהרי נסתלק עץ החיים מהם ונפלו ויש פרוד ביניהם - ׳דבר שקרים לא יכון׳ (תהלים קא ז) ׳לנגד עיני׳, שהרי אין שם פרוד למעלה, ואלה שנשברו היו מאותם הכלים, באו לנשק אותו - פרח ונסתלק מהם.
מן המפרשים
שעת רצון: מן המקבילה בבראשית מאמר כב, א (כו:) דאמ"ר עקיבא לתלמידוי כשתגיעו לאבני שיש כו'. המאמר הזה כבר הובא בספר התיקונים ( תיקון ה כ. תיקון מ פ:) , ושם פרשנו בשפלותינו ועניות שכלנו:
עטרת צבי: מן המקבילה בבראשית מאמר כב, ג (כו:) בגין דאורייתא מאלין הוה וכו'. ור"ל שהלוחות בגין דאורייתא מאלין הוה וכו'. ור"ל שהלוחות הם זו"נ האחודים בנו"ה, איהו בנצח ואיהי בהוד, וכמ"ש רבינו בפ"ו משער לאה ורחל {ע"ח של"ח} בכדי שלא יהיו…
הסולם: מן המקבילה בבראשית מאמר כב, ג (כו:) ואנון לקבל ב' עיינין, דבהון תרין דמעין נחתו בימא רבא: והן כנגד ב' העינים, שמהם יורדות ב' דמעות לים הגדול, כי החכמה מכונה עינים, ועין ימין כנגד חכמה עלאה, ועין שמאל כנגד חכמה תתאה. ואמאי…