הפרדת מים מתוקים ממים מרים באסור והתר - ומחלקת לאה ורחל שקשרן יעקב
תיקוני זוהר · תיקון מ - שמעי בת וראי, היכלי הנבואה וסדר התחיה · מאמר 37 · פיסקה 3 · דף פג ע"א
לשון הזוהר
[ תיקוני זוהר - דף פג ע״ב ] ° ׳וַיֹּאמֶר אלהי״ם יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם׳ (בראשית א, ז), ° הָכָא רָזָא לְאִתְעַסְקָא בְאוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה, וּלְאַפְרָשָׁא בֵּין אִסּוּר וְהֶתֵּר, דְּאִינוּן מַיִּין (דף פג ע״ב) מְתִיקָן, וּמַיִּין מְרִירָן מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, ׳וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתּוֹת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם׳ (שמות טו, כג), וּמִסִּטְרָא דִימִינָא וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם (שם כה), וְאִינוּן כְּגַוְונָא דְּדָם טָהוֹר וְדַם נִדָּה דְצָרִיךְ לְאַפְרָשָׁא בֵּינַיְיהוּ, בְּגִין דְּהַהוּא זוּהֲמָא דְהִטִּיל נָחָשׁ בְּחַוָּה גָרִים לְעָרְבָא מַיִּין דְּדַכְיוּ עִם מַיִּין דִּמְסָאֲבוּ, וּבְגִין דָּא תַּקִּינוּ תַּקָּנָה דָא לְחוֹבָה לְאַפְרָשָׁא בֵּינַיְיהוּ, וְהַהוּא דְאַפְרִישׁ בֵּינַיְיהוּ דָּא רָקִיעַ דְּעַל רָאשֵׁי חֵיוָון, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ׳ (יחזקאל א, כב) דָּא מטטרו״ן. ׳וַיַּעַשׂ אלהי״ם אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל׳ (בראשית א, ז) וכו', הָכָא לֵית מַיָּא מִסִּטְרָא דִמְסָאֲבוּ, אֶלָּא מַיִּין מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא הֲווֹ בָּעָאן לְאִתְגַּבְּרָא, וּמַיִּין מִסִּטְרָא דִימִינָא הֲווֹ בָּעָאן לְאִסְתַּלְקָא עֲלַיְיהוּ, עַד דְּאִלֵּין אָמְרִין אֲנַן בָּעִינָן לְמֶהֱוִי קֳדָם מַלְכָּא, וְאִלֵּין אָמְרִין אֲנַן בָּעִינָן לְמֶהֱוִי קֳדָם מַלְכָּא, עַד דְּאָתָא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא וְאַעִיל שְׁלָם בֵּינַיְיהוּ, וְקָשִׁיר לוֹן וְאִתְעֲבִיד שֶׁקֶל (נ״א שלום) בֵּינַיְיהוּ, וְדָא מַחֲלוֹקֶת ° לְשֵׁם שָׁמַיִם, כְּגוֹן לֵאָה וְרָחֵל, דְּדָא בָעָא לְאִתְחַבְּרָא בְּבַעְלָהּ, וְדָא בָעָא לְאִתְחַבְּרָא בְּבַעְלָהּ, וְנָטִיל לוֹן יַעֲקֹב וְקָשִׁיר לוֹן בֵּיהּ לְתַרְוַיְיהוּ, בְּגִין דַּהֲוָה קָא מַחֲשֶׁבֶת לֵאָה בְּלִבָּהּ אִם יַעֲקֹב נָטִיל לַאֲחָתִי נָטִיל לִי עִשָׂו חַיָּיבָא, וְהָכִי קָא חֲשִׁיבַת רָחֵל כְּגַוְונָא דָא, בְּגִין דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְהִיב לוֹן לְיַעֲקֹב תַּרְוַיְיהוּ, וְשֵׁזִיב לוֹן מֵהַהוּא חַיָּיבָא, וְאִתְחַבְּרוּ בְצַדִּיקָא.
תרגום
[ תיקוני זוהר - דף פג ע״ב ] ׳וַיֹּאמֶר אלהי״ם יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם׳ (בראשית א, ז), הָכָא רָזָא לְאִתְעַסְקָא בְּאוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה, וּלְהַפְרִיד בֵּין אִסּוּר וְהֶתֵּר, שֶׁהֵם מַיִם מְתוּקִים וּמַיִם מָרִים מִצַּד הַשְּׂמֹאל, ׳וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם׳ (שמות טו, כג), וּמִצַּד הַיָּמִין ׳וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם׳ (שם כה), וְהֵם כָּעִנְיָן שֶׁל דַּם טָהוֹר וְדַם נִדָּה, שֶׁצָּרִיךְ לְהַפְרִיד בֵּינֵיהֶם, מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ הַזֻּהֲמָא שֶׁהִטִּיל הַנָּחָשׁ בְּחַוָּה גּוֹרֵם לְעַרְבֵּב מַיִם שֶׁל טָהֳרָה עִם מַיִם שֶׁל טֻמְאָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ תִּקְּנוּ תַּקָּנָה זוֹ, לְחוֹבָה, לְהַפְרִיד בֵּינֵיהֶם, וְאוֹתוֹ הַמַּפְרִיד בֵּינֵיהֶם - זֶה הָרָקִיעַ ׳שֶׁעַל רָאשֵׁי׳ הַחַיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ׳ (יחזקאל א, כב) - זֶה מטטרו״ן. ׳וַיַּעַשׂ אלהי״ם אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל׳ (בראשית א, ז) וְכוּ', כָּאן אֵין מַיִם מִצַּד הַטֻּמְאָה, אֶלָּא מַיִם מִצַּד הַשְּׂמֹאל הָיוּ רוֹצִים לְהִתְגַּבֵּר, וּמַיִם מִצַּד הַיָּמִין הָיוּ רוֹצִים לְהִסְתַּלֵּק מֵעֲלֵיהֶם, עַד שֶׁאֵלֶּה אוֹמְרִים אָנוּ רוֹצִים לִהְיוֹת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְאֵלֶּה אוֹמְרִים אָנוּ רוֹצִים לִהְיוֹת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, עַד שֶׁבָּא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא וְהִכְנִיס שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, וְקִשְׁרָם וְנַעֲשָׂה שֶׁקֶל (נוסח אחר: שָׁלוֹם) בֵּינֵיהֶם, וְזוֹ מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם, כְּגוֹן לֵאָה וְרָחֵל: שֶׁזּוֹ רָצְתָה לְהִתְחַבֵּר בְּבַעְלָהּ וְזוֹ רָצְתָה לְהִתְחַבֵּר בְּבַעְלָהּ, וְנָטַל אוֹתָן יַעֲקֹב וְקָשַׁר אוֹתָן בּוֹ, שְׁתֵּיהֶן, מִשּׁוּם שֶׁהָיְתָה לֵאָה חוֹשֶׁבֶת בְּלִבָּהּ: אִם יַעֲקֹב נוֹטֵל אֶת אֲחוֹתִי, יִטֹּל אוֹתִי עֵשָׂו הָרָשָׁע, וְכֵן הָיְתָה חוֹשֶׁבֶת רָחֵל, כָּעִנְיָן הַזֶּה. מִשּׁוּם כָּךְ נָתַן הקב"ה אֶת שְׁתֵּיהֶן לְיַעֲקֹב, וְהִצִּיל אוֹתָן מֵאוֹתוֹ הָרָשָׁע, וְנִתְחַבְּרוּ בַּצַּדִּיק.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [ תיקוני זוהר - דף פג ע״ב ] ° ׳ויאמר אלהי״ם יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים׳ (בראשית א, ז), ° הכא רזא לאתעסקא באורייתא דבעל פה, ולאפרשא בין אסור והתר, דאינון מיין (דף פג ע״ב) מתיקן, ומיין מרירן מסטרא דשמאלא, ׳ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם׳ (שמות טו, כג), ומסטרא דימינא וימתקו המים (שם כה), ואינון כגוונא דדם טהור ודם נדה דצריך לאפרשא בינייהו, בגין דההוא זוהמא דהטיל נחש בחוה גרים לערבא מיין דדכיו עם מיין דמסאבו, ובגין דא תקינו תקנה דא לחובה לאפרשא בינייהו, וההוא דאפריש בינייהו דא רקיע דעל ראשי חיוון, דאתמר ביה ׳ודמות על ראשי החיה רקיע׳ (יחזקאל א, כב) דא מטטרו״ן. ׳ויעש אלהי״ם את הרקיע ויבדל׳ (בראשית א, ז) וכו', הכא לית מיא מסטרא דמסאבו, אלא מיין מסטרא דשמאלא הוו בעאן לאתגברא, ומיין מסטרא דימינא הוו בעאן לאסתלקא עלייהו, עד דאלין אמרין אנן בעינן למהוי קדם מלכא, ואלין אמרין אנן בעינן למהוי קדם מלכא, עד דאתא עמודא דאמצעיתא ואעיל שלם בינייהו, וקשיר לון ואתעביד שקל (נ״א שלום) בינייהו, ודא מחלוקת ° לשם שמים, כגון לאה ורחל, דדא בעא לאתחברא בבעלה, ודא בעא לאתחברא בבעלה, ונטיל לון יעקב וקשיר לון ביה לתרוייהו, בגין דהוה קא מחשבת לאה בלבה אם יעקב נטיל לאחתי נטיל לי עשו חייבא, והכי קא חשיבת רחל כגוונא דא, בגין דא קודשא בריך הוא יהיב לון ליעקב תרוייהו, ושזיב לון מההוא חייבא, ואתחברו בצדיקא.
התרגום: [ תיקוני זוהר - דף פג ע״ב ] ׳ויאמר אלהי״ם יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים׳ (בראשית א, ז), הכא רזא לאתעסקא באורייתא דבעל פה, ולהפריד בין אסור והתר, שהם מים מתוקים ומים מרים מצד השמאל, ׳ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם׳ (שמות טו, כג), ומצד הימין ׳וימתקו המים׳ (שם כה), והם כענין של דם טהור ודם נדה, שצריך להפריד ביניהם, משום שאותו הזהמא שהטיל הנחש בחוה גורם לערבב מים של טהרה עם מים של טמאה, ומשום כך תקנו תקנה זו, לחובה, להפריד ביניהם, ואותו המפריד ביניהם - זה הרקיע ׳שעל ראשי׳ החיות, שנאמר בו ׳ודמות על ראשי החיה רקיע׳ (יחזקאל א, כב) - זה מטטרו״ן. ׳ויעש אלהי״ם את הרקיע ויבדל׳ (בראשית א, ז) וכו', כאן אין מים מצד הטמאה, אלא מים מצד השמאל היו רוצים להתגבר, ומים מצד הימין היו רוצים להסתלק מעליהם, עד שאלה אומרים אנו רוצים להיות לפני המלך, ואלה אומרים אנו רוצים להיות לפני המלך, עד שבא עמודא דאמצעיתא והכניס שלום ביניהם, וקשרם ונעשה שקל (נוסח אחר: שלום) ביניהם, וזו מחלקת לשם שמים, כגון לאה ורחל: שזו רצתה להתחבר בבעלה וזו רצתה להתחבר בבעלה, ונטל אותן יעקב וקשר אותן בו, שתיהן, משום שהיתה לאה חושבת בלבה: אם יעקב נוטל את אחותי, יטל אותי עשו הרשע, וכן היתה חושבת רחל, כענין הזה. משום כך נתן הקב"ה את שתיהן ליעקב, והציל אותן מאותו הרשע, ונתחברו בצדיק.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ויאמר אלקים כו'. עתה מפרש מאמר ג', ובתיקון מ ”א רומז אותו בתיבת בראשית, וכן בכולם וכנ"ל, והן עשר תיקונין לעשר מאמרות, ואח"כ מפרש והולך השאר אלקים דפרשה כמו שכתבתי לעיל בתיקון ל ”ב, אבל בל"ב אלקים אינו מפרש רק העשר אמירן: