ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 37: תיקון מ - שמעי בת וראי, היכלי הנבואה וסדר התחיה › פיסקה 2 (פג ע"א)

פתיחת היכלי הנבואה ׳ונבאו בניכם ובנתיכם׳ - והבדלת נביאי השקר מנביאי האמת

תיקוני זוהר · תיקון מ - שמעי בת וראי, היכלי הנבואה וסדר התחיה · מאמר 37 · פיסקה 2 · דף פג ע"א

לשון הזוהר

וּבְהַהוּא זִמְנָא דְמִתְפַּתְּחִין הֵיכָלִין דִּנְבוּאָה, כַּמָּה מָארֵי דַעֲתִידוֹת יִתְעָרוּן בְּעָלְמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם׳ (יואל ג, א) וכו', ° מָארֵי דַעֲתִידוֹת, מִמַּה דַּהֲווֹ וַעֲתִידִין לְמֶהֱוִי, מִמַּה דַּהֲווֹ מִסִּטְרָא דְמַחֲשָׁבָה ° דְאִתְּמַר בָּהּ יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה, וּמַה דְּעָתִיד לְמֶהֱוֵי מִסִּטְרָא דְאִימָּא עִלָּאָה, ° וְרָזָא דְמִלָּה ׳מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר הוּא, וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת כְּבָר הָיָה׳ (קהלת ג, טו). וְכַמָּה מָארֵי דְעַיְינִין דְּאִינוּן ° חוֹזִים וּנְבִיאַיָּא יִתְעָרוּן בְּעָלְמָא דְאִינוּן עִינֵי יהו״ה, וְכַמָּה ° מָארֵי דְאוּדְנִין דְּתַמָּן שְׁמִיעָה דְאִתְּמַר בְּהוֹן ׳וָאֶשְׁמַע ° אֶת קוֹל כַּנְפֵיהֶם׳ (יחזקאל א, כד), ° וּמָארֵי דְאַנְפִּין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (שם ו) וְאַרְבָּעָה פָנִים וְגוֹמֵר, ° וּמָארֵי דְקָלִין, וּמָארֵי דְּדִבּוּרִין, ° וּמָארֵי דְרוּחָא דְקוּדְשָׁא, וּמָארֵי דִיְדִין ° דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (שם ח) וִידֵי אָדָם וְגוֹמֵר, ° וּמָארֵי דְקוֹמָה, ° וּמָארֵי דְאוֹת, ° וּמָארֵי דְרַגְלִין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב׳ (שם יד), ° בְּהַהוּא זִמְנָא ׳וַיַּבְדֵּל אלהי״ם בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ׳ (בראשית א, ד), אִלֵּין אִינוּן נְבִיאֵי דְשִׁקְרָא, דְאִתְּמַר בְּהוֹן ׳וַיַּעֲשׂוּ גַּם הֵם חַרְטוּמֵי מִצְרַיִם וְגוֹמֵר׳ (שמות ז, יא), דְּאַפְרִישׁ לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִנְּבִיאֵי קְשׁוֹט.

תרגום

וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁנִּפְתָּחִים הֵיכְלֵי הַנְּבוּאָה, כַּמָּה בַּעֲלֵי עֲתִידוֹת יִתְעוֹרְרוּ בָּעוֹלָם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם׳ (יואל ג, א) וְכוּ'. בַּעֲלֵי עֲתִידוֹת - מִמַּה שֶּׁהָיוּ וַעֲתִידִים לִהְיוֹת: מִמַּה שֶּׁהָיוּ - מִצַּד הַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה׳, וּמַה שֶּׁעָתִיד לִהְיוֹת - מִצַּד אִמָּא עִלָּאָה, וְסוֹד הַדָּבָר ׳מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר הוּא, וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת כְּבָר הָיָה׳ (קהלת ג, טו). וְכַמָּה בַּעֲלֵי עֵינַיִם שֶׁהֵם חוֹזִים וּנְבִיאִים יִתְעוֹרְרוּ בָּעוֹלָם, שֶׁהֵם עֵינֵי יהו״ה, וְכַמָּה בַּעֲלֵי אָזְנַיִם שֶׁשָּׁם שְׁמִיעָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ׳וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל כַּנְפֵיהֶם׳ (יחזקאל א, כד), וּבַעֲלֵי פָנִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ׳וְאַרְבָּעָה פָנִים וְגוֹמֵר׳ (שם ו), וּבַעֲלֵי קוֹלוֹת, וּבַעֲלֵי דִּבּוּרִים, וּבַעֲלֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וּבַעֲלֵי יָדַיִם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ׳וִידֵי אָדָם וְגוֹמֵר׳ (שם ח), וּבַעֲלֵי קוֹמָה, וּבַעֲלֵי אוֹת, וּבַעֲלֵי רַגְלַיִם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ׳וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב׳ (שם יד). בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן ׳וַיַּבְדֵּל אלהי״ם בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ׳ (בראשית א, ד) - אֵלֶּה הֵם נְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ׳וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְגוֹמֵר׳ (שמות ז, יא), שֶׁהִבְדִּיל אוֹתָם הקב"ה מִנְּבִיאֵי הָאֱמֶת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובההוא זמנא דמתפתחין היכלין דנבואה, כמה מארי דעתידות יתערון בעלמא, הדא הוא דכתיב ׳ונבאו בניכם ובנותיכם׳ (יואל ג, א) וכו', ° מארי דעתידות, ממה דהוו ועתידין למהוי, ממה דהוו מסטרא דמחשבה ° דאתמר בה ישראל עלה במחשבה, ומה דעתיד למהוי מסטרא דאימא עלאה, ° ורזא דמלה ׳מה שהיה כבר הוא, ואשר להיות כבר היה׳ (קהלת ג, טו). וכמה מארי דעיינין דאינון ° חוזים ונביאיא יתערון בעלמא דאינון עיני יהו״ה, וכמה ° מארי דאודנין דתמן שמיעה דאתמר בהון ׳ואשמע ° את קול כנפיהם׳ (יחזקאל א, כד), ° ומארי דאנפין דאתמר בהון (שם ו) וארבעה פנים וגומר, ° ומארי דקלין, ומארי דדבורין, ° ומארי דרוחא דקודשא, ומארי דידין ° דאתמר בהון (שם ח) וידי אדם וגומר, ° ומארי דקומה, ° ומארי דאות, ° ומארי דרגלין דאתמר בהון ׳והחיות רצוא ושוב׳ (שם יד), ° בההוא זמנא ׳ויבדל אלהי״ם בין האור ובין החשך׳ (בראשית א, ד), אלין אינון נביאי דשקרא, דאתמר בהון ׳ויעשו גם הם חרטומי מצרים וגומר׳ (שמות ז, יא), דאפריש לון קודשא בריך הוא מנביאי קשוט.

התרגום: ובאותו הזמן שנפתחים היכלי הנבואה, כמה בעלי עתידות יתעוררו בעולם, זהו שכתוב ׳ונבאו בניכם ובנותיכם׳ (יואל ג, א) וכו'. בעלי עתידות - ממה שהיו ועתידים להיות: ממה שהיו - מצד המחשבה, שנאמר בה ׳ישראל עלה במחשבה׳, ומה שעתיד להיות - מצד אמא עלאה, וסוד הדבר ׳מה שהיה כבר הוא, ואשר להיות כבר היה׳ (קהלת ג, טו). וכמה בעלי עינים שהם חוזים ונביאים יתעוררו בעולם, שהם עיני יהו״ה, וכמה בעלי אזנים ששם שמיעה, שנאמר בהם ׳ואשמע את קול כנפיהם׳ (יחזקאל א, כד), ובעלי פנים שנאמר בהם ׳וארבעה פנים וגומר׳ (שם ו), ובעלי קולות, ובעלי דבורים, ובעלי רוח הקדש, ובעלי ידים שנאמר בהם ׳וידי אדם וגומר׳ (שם ח), ובעלי קומה, ובעלי אות, ובעלי רגלים שנאמר בהם ׳והחיות רצוא ושוב׳ (שם יד). באותו הזמן ׳ויבדל אלהי״ם בין האור ובין החשך׳ (בראשית א, ד) - אלה הם נביאי השקר, שנאמר בהם ׳ויעשו גם הם חרטמי מצרים וגומר׳ (שמות ז, יא), שהבדיל אותם הקב"ה מנביאי האמת.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: מארי דעתידות ממה כו'. מפרש והולך, מארי דעתידות - מאו"א, כי הן עומק ראשית ועומק אחרית כמו שאומר בספר יצירה מים ואש, שממים יצאו, ואש מחזיר כל דבר לשרשו, מוחא ולבא אברים הפנימים, ואח"כ מפרש כל האברים החיצונים הכל כסדר והכל בנבואה…

לכל המפרשים על פיסקה זו