מאה ברכות מן הימין בחשבון ע"ל - והכתר אש"ר לנקבה ורא"ש לזכר
תיקוני זוהר · תיקון לט - אשר קדשנו וצונו, אמא עלאה הממנה את הענפים על השכינה · מאמר 36 · פיסקה 2 · דף פב ע"ב
לשון הזוהר
וְצִוָּנוּ עַל, מִסִּטְרָא דִימִינָא דְאִתְּמַר בֵּיהּ (שמואל ב כג, א) ° הוּקַם עָל, ° דְּתַמָּן כָּל בִּרְכָאָן לִימִינָא, ° דְאִינוּן מֵאָה בִּרְכָאָן כְּחוּשְׁבַּן עַ״ל, דְּאָת י' בְּק' אִסְתַּלִּיק לְמֵאָה, דְּאִיהִי ° קָרְבָּנָא דְכֹלָּא, מִסִּטְרָא דְאַבָּא רֹאשׁ, מִסִּטְרָא דְאִימָּא אֲשֶׁר, מִסִּטְרָא דְאַבָּא מְצוּוְה, וּמִסִּטְרָא דְאִימָּא עוֹשֶׂה, ° וּמְצוּוְה דָא עִץ פְּרִי, וְעוֹשֶׂה דָא עוֹשֶׂה פְּרִי, ° וְאִינוּן גּוּף וּבְרִית ° דְּחַשְׁבִינָן חָד, עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר ° ׳שְׁתֵּי כְתֵפֹת חֹבְרֹת׳ (שמות כח, ז), ° כְּמָה דְאִינוּן חוֹבְרוֹת, הָכִי שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה חוֹבְרוֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ. ° (וְ) עוֹד אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ, וְלָא אָמַר קִדַּשְׁתָּנוּ וְצִוִּיתָנוּ, אֲשֶׁר אִיהוּ ° אֲשֶׁר אהי״ה וַדַּאי, וְדָא כֶּתֶר עִלָּאָה, ° מִסִּטְרָא דְּנוּקְבָא אִתְקְרֵי אֲשֶׁר, וּמִסִּטְרָא דִדְכוּרָא אִתְקְרֵי רֹאשׁ, רֵישָׁא דְכָל רֵישִׁין, ° וְצִוָּנוּ דָא אַבָּא (סבא), דְּאִתְּמַר בֵּיהּ וַיֹּאמֶר אלהי״ם יְהִי אוֹר, ° קִדְּשָׁנוּ דָּא אִימָּא, דְאִתְּמַר בָּהּ וַיְהִי אוֹר, וְלֵית הֲוַיָּה אֶלָּא ׳עַל יְדֵי עֲשִׂיָּה׳, ° וְתַרְוַיְיהוּ לִימִינָא וּשְׂמָאלָא, ° וּמָאן מְצוּוְה וְעוֹשֶׂה עַל הַמִּצְוָה דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא, דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְהָכִי צַדִּיק בְּצַלְמֵיהּ וְכִדְמוּתֵיהּ, ° וְעַל שְׁמֵיהּ אִתְקְרִיאוּ יִשְׂרָאֵל בְּנִי בְּכוֹרִי יִשְׂרָאֵל, וְעַל שֵׁם צַדִּיק אִתְקְרוּן צַדִּיקִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִרְשׁוּ אָרֶץ׳ (ישעיה ס, כא).
תרגום
׳וְצִוָּנוּ עַל׳ - מִצַּד הַיָּמִין, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳הוּקַם עָל׳ (שמואל ב כג, א), שֶׁשָּׁם כָּל הַבְּרָכוֹת לַיָּמִין, שֶׁהֵן מֵאָה בְּרָכוֹת כְּחֶשְׁבּוֹן ׳עַ״ל׳, שֶׁאוֹת י' בְּק' עוֹלָה לְמֵאָה, שֶׁהִיא הַקָּרְבָּן שֶׁל הַכֹּל, מִצַּד אַבָּא - רֹאשׁ, מִצַּד אִמָּא - אֲשֶׁר. מִצַּד אַבָּא - מְצֻוֶּה, וּמִצַּד אִמָּא - עוֹשֶׂה, ׳וְמְצֻוֶּה׳ זֶה עֵץ פְּרִי, ׳וְעוֹשֶׂה׳ זֶה עוֹשֶׂה פְּרִי, וְהֵם גּוּף וּבְרִית שֶׁחוֹשְׁבִים אוֹתָם אֶחָד, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר ׳שְׁתֵּי כְתֵפֹת חֹבְרֹת׳ (שמות כח, ז): כְּמוֹ שֶׁהֵן חוֹבְרוֹת, כָּךְ הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה וְהַתַּחְתּוֹנָה חוֹבְרוֹת ׳אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ׳. וְעוֹד, ׳אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ׳, וְלֹא אָמַר ׳קִדַּשְׁתָּנוּ וְצִוִּיתָנוּ׳: ׳אֲשֶׁר׳ הוּא ׳אֲשֶׁר אֶהְיֶה׳ וַדַּאי, וְזֶה כֶּתֶר עֶלְיוֹן, מִצַּד הַנְּקֵבָה נִקְרָא ׳אֲשֶׁר׳, וּמִצַּד הַזָּכָר נִקְרָא ׳רֹאשׁ׳, רֹאשׁ כָּל הָרָאשִׁים. ׳וְצִוָּנוּ׳ - זֶה אַבָּא (זָקֵן), שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳וַיֹּאמֶר אלהי״ם יְהִי אוֹר׳, ׳קִדְּשָׁנוּ׳ - זוֹ אִמָּא, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳וַיְהִי אוֹר׳, וְאֵין הֲוָיָה אֶלָּא עַל יְדֵי עֲשִׂיָּה, וּשְׁתֵּיהֶן יָמִין וּשְׂמֹאל. וּמִי הוּא מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה עַל הַמִּצְוָה שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה? זֶה עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, וְכֵן הַצַּדִּיק - ׳בְּצַלְמוֹ וְכִדְמוּתוֹ׳, וְעַל שְׁמוֹ נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל ׳בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל׳, וְעַל שֵׁם צַדִּיק נִקְרְאוּ צַדִּיקִים, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ׳ (ישעיה ס, כא).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וצונו על, מסטרא דימינא דאתמר ביה (שמואל ב כג, א) ° הוקם על, ° דתמן כל ברכאן לימינא, ° דאינון מאה ברכאן כחושבן ע״ל, דאת י' בק' אסתליק למאה, דאיהי ° קרבנא דכלא, מסטרא דאבא ראש, מסטרא דאימא אשר, מסטרא דאבא מצווה, ומסטרא דאימא עושה, ° ומצווה דא עץ פרי, ועושה דא עושה פרי, ° ואינון גוף וברית ° דחשבינן חד, עלייהו אתמר ° ׳שתי כתפת חברת׳ (שמות כח, ז), ° כמה דאינון חוברות, הכי שכינתא עלאה ותתאה חוברות אשה אל אחותה. ° (ו) עוד אשר קדשנו במצותיו וצונו, ולא אמר קדשתנו וצויתנו, אשר איהו ° אשר אהי״ה ודאי, ודא כתר עלאה, ° מסטרא דנוקבא אתקרי אשר, ומסטרא דדכורא אתקרי ראש, רישא דכל רישין, ° וצונו דא אבא (סבא), דאתמר ביה ויאמר אלהי״ם יהי אור, ° קדשנו דא אימא, דאתמר בה ויהי אור, ולית הויה אלא ׳על ידי עשיה׳, ° ותרוייהו לימינא ושמאלא, ° ומאן מצווה ועושה על המצוה דאיהי שכינתא, דא עמודא דאמצעיתא, והכי צדיק בצלמיה וכדמותיה, ° ועל שמיה אתקריאו ישראל בני בכורי ישראל, ועל שם צדיק אתקרון צדיקים, הדא הוא דכתיב ׳ועמך כלם צדיקים לעולם ירשו ארץ׳ (ישעיה ס, כא).
התרגום: ׳וצונו על׳ - מצד הימין, שנאמר בו ׳הוקם על׳ (שמואל ב כג, א), ששם כל הברכות לימין, שהן מאה ברכות כחשבון ׳ע״ל׳, שאות י' בק' עולה למאה, שהיא הקרבן של הכל, מצד אבא - ראש, מצד אמא - אשר. מצד אבא - מצוה, ומצד אמא - עושה, ׳ומצוה׳ זה עץ פרי, ׳ועושה׳ זה עושה פרי, והם גוף וברית שחושבים אותם אחד, עליהם נאמר ׳שתי כתפת חברת׳ (שמות כח, ז): כמו שהן חוברות, כך השכינה העליונה והתחתונה חוברות ׳אשה אל אחותה׳. ועוד, ׳אשר קדשנו במצותיו וצונו׳, ולא אמר ׳קדשתנו וצויתנו׳: ׳אשר׳ הוא ׳אשר אהיה׳ ודאי, וזה כתר עליון, מצד הנקבה נקרא ׳אשר׳, ומצד הזכר נקרא ׳ראש׳, ראש כל הראשים. ׳וצונו׳ - זה אבא (זקן), שנאמר בו ׳ויאמר אלהי״ם יהי אור׳, ׳קדשנו׳ - זו אמא, שנאמר בה ׳ויהי אור׳, ואין הויה אלא על ידי עשיה, ושתיהן ימין ושמאל. ומי הוא מצוה ועושה על המצוה שהיא השכינה? זה עמודא דאמצעיתא, וכן הצדיק - ׳בצלמו וכדמותו׳, ועל שמו נקראו ישראל ׳בני בכרי ישראל׳, ועל שם צדיק נקראו צדיקים, זהו שכתוב ׳ועמך כלם צדיקים, לעולם יירשו ארץ׳ (ישעיה ס, כא).
מן המפרשים
ביאור הגר"א: הוקם על. דאתקשר דוד בימינא, דמשם משיח בשמן (תהלים פט כא) , ושם (תהלים קי א) שב לימיני: