אש"ר שב ׳בראשית׳ אמא עלאה - ׳קדשנו במצותיו׳ בצדיק ידיד מבטן
תיקוני זוהר · תיקון לט - אשר קדשנו וצונו, אמא עלאה הממנה את הענפים על השכינה · מאמר 36 · פיסקה 1 · דף פב ע"ב
לשון הזוהר
[ תיקוני זוהר - דף פב ע״ב ] (דף פב ע״ב) ° בְּרֵאשִׁית תַּמָּן אֲשֶׁ״ר דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (שמות כ, ב) אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ וכו', אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה, אָשֵׁר ׳בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת׳ (בראשית ל, יג), וְדָא אִימָּא עִלָּאָה, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ, עַל כָּל פִּקּוּדָא וּפִקּוּדָא, דְּאִינוּן ׳פֶּטֶר כָּל רֶחֶם׳ דְּאִינוּן רְמַ״ח, דְּכֻלְּהוּ קְטִירִין בְּצַדִּיק דְּאִיהוּ כֹּל דְּאִיהוּ אוֹת בְּרִית, ° דְּאַפְתַּח (פטר כל) רֶחֶם דְּאִינוּן רְמַ״ח פִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר אֲשֶׁר קִדֵּשׁ יְדִיד מִבֶּטֶן, וְדָא אִימָּא דְאִתְּמַר בָּהּ ׳מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקָּרַח׳ (איוב לח, כט), (ודא איהו ׳הקרח הנורא׳ (יחזקאל א, כב)), אֲשֶׁר דְּאִיהִי אִימָּא עִלָּאָה, קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו בְּצַדִּיק, דְּאִיהוּ קִדֵּשׁ יְדִיד מִבֶּטֶן, ° וְצִוָּנוּ בֵּיה, בְּגִין דְּאִיהוּ מְצוּוְה וְעוֹשֶׂה, וְעוֹד אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ דָא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ ׳קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיהו״ה׳ (ירמיה ב, ג), וְצִוָּנוּ דְאִיהוּ הָכִי מְצוּוְה וְעוֹשֶׂה, וְעוֹד קִדְּשָׁנוּ מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת הַלְוִיִּם, ° וְלֵית קְדוּשָׁה פָּחוּת מֵעֲשָׂרָה, ° וְאִלֵּין עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, (דאיהי ׳קדש לי כל בכור׳ (שמות יג, ב) דאיהו כתר עלאה וחכמה דאיהי ישראל עלה במחשבה) דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳וַיֹּאמֶר אלהי״ם יְהִי אוֹר׳ (בראשית א, ג).
תרגום
[ תיקוני זוהר - דף פב ע״ב ] ׳בְּרֵאשִׁית׳ - ׳שָׁם אֲשֶׁ״ר׳ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ׳ (שמות כ, ב) וְכוּ', ׳אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה׳, ׳אָשֵׁר׳ - ׳בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת׳ (בראשית ל, יג), וְזוֹ אִמָּא עִלָּאָה. ׳אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ׳ עַל כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה, שֶׁהֵן ׳פֶּטֶר כָּל רֶחֶם׳, שֶׁהֵן רְמַ״ח, שֶׁכֻּלָּן קְשׁוּרוֹת בַּצַּדִּיק, שֶׁהוּא ׳כֹּל׳, שֶׁהוּא אוֹת בְּרִית, שֶׁפּוֹתֵחַ (פטר כל) רֶחֶם, שֶׁהֵן רְמַ״ח מִצְווֹת עֲשֵׂה, וְעָלָיו נֶאֱמַר ׳אֲשֶׁר קִדֵּשׁ יָדִיד מִבֶּטֶן׳, וְזוֹ אִמָּא שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקָּרַח׳ (איוב לח, כט) (וְזֶהוּ הַכְּפוֹר הַנּוֹרָא). ׳אֲשֶׁר׳ (יחזקאל א, כב) שֶׁהִיא אִמָּא עִלָּאָה, ׳קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו׳ בְּצַדִּיק, שֶׁהוּא ׳קִדֵּשׁ יָדִיד מִבֶּטֶן׳, ׳וְצִוָּנוּ׳ בּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה. וְעוֹד, ׳אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ׳ - זֶה עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיהו״ה׳ (ירמיה ב, ג), ׳וְצִוָּנוּ׳ שֶׁהוּא כָּךְ מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה. וְעוֹד, ׳קִדְּשָׁנוּ׳ מִצַּד הַשְּׂמֹאל, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳וְקִדַּשְׁתָּ אֶת הַלְוִיִּם׳, וְאֵין קְדֻשָּׁה פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה, וְאֵלֶּה עֶשֶׂר אֲמִירוֹת (שֶׁהִיא ׳קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר׳ (שמות יג, ב) שֶׁהוּא כֶּתֶר עֶלְיוֹן, וְחָכְמָה שֶׁהִיא יִשְׂרָאֵל, עָלְתָה בְּמַחֲשָׁבָה), שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן ׳וַיֹּאמֶר אלהי״ם יְהִי אוֹר׳ (בראשית א, ג).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [ תיקוני זוהר - דף פב ע״ב ] (דף פב ע״ב) ° בראשית תמן אש״ר דאתמר ביה (שמות כ, ב) אשר הוצאתיך וכו', אהיה אשר אהיה, אשר ׳באשרי כי אשרוני בנות׳ (בראשית ל, יג), ודא אימא עלאה, אשר קדשנו במצותיו וצונו, על כל פקודא ופקודא, דאינון ׳פטר כל רחם׳ דאינון רמ״ח, דכלהו קטירין בצדיק דאיהו כל דאיהו אות ברית, ° דאפתח (פטר כל) רחם דאינון רמ״ח פקודין דעשה, ועליה אתמר אשר קדש ידיד מבטן, ודא אימא דאתמר בה ׳מבטן מי יצא הקרח׳ (איוב לח, כט), (ודא איהו ׳הקרח הנורא׳ (יחזקאל א, כב)), אשר דאיהי אימא עלאה, קדשנו במצותיו בצדיק, דאיהו קדש ידיד מבטן, ° וצונו ביה, בגין דאיהו מצווה ועושה, ועוד אשר קדשנו דא עמודא דאמצעיתא, דאתמר ביה ׳קדש ישראל ליהו״ה׳ (ירמיה ב, ג), וצונו דאיהו הכי מצווה ועושה, ועוד קדשנו מסטרא דשמאלא, דאתמר ביה וקדשת את הלוים, ° ולית קדושה פחות מעשרה, ° ואלין עשרה מאמרות, (דאיהי ׳קדש לי כל בכור׳ (שמות יג, ב) דאיהו כתר עלאה וחכמה דאיהי ישראל עלה במחשבה) דאתמר בהון ׳ויאמר אלהי״ם יהי אור׳ (בראשית א, ג).
התרגום: [ תיקוני זוהר - דף פב ע״ב ] ׳בראשית׳ - ׳שם אש״ר׳ שנאמר בו ׳אשר הוצאתיך׳ (שמות כ, ב) וכו', ׳אהיה אשר אהיה׳, ׳אשר׳ - ׳באשרי כי אשרוני בנות׳ (בראשית ל, יג), וזו אמא עלאה. ׳אשר קדשנו במצותיו וצונו׳ על כל מצוה ומצוה, שהן ׳פטר כל רחם׳, שהן רמ״ח, שכלן קשורות בצדיק, שהוא ׳כל׳, שהוא אות ברית, שפותח (פטר כל) רחם, שהן רמ״ח מצוות עשה, ועליו נאמר ׳אשר קדש ידיד מבטן׳, וזו אמא שנאמר בה ׳מבטן מי יצא הקרח׳ (איוב לח, כט) (וזהו הכפור הנורא). ׳אשר׳ (יחזקאל א, כב) שהיא אמא עלאה, ׳קדשנו במצותיו׳ בצדיק, שהוא ׳קדש ידיד מבטן׳, ׳וצונו׳ בו, משום שהוא מצוה ועושה. ועוד, ׳אשר קדשנו׳ - זה עמודא דאמצעיתא, שנאמר בו ׳קדש ישראל ליהו״ה׳ (ירמיה ב, ג), ׳וצונו׳ שהוא כך מצוה ועושה. ועוד, ׳קדשנו׳ מצד השמאל, שנאמר בו ׳וקדשת את הלוים׳, ואין קדשה פחות מעשרה, ואלה עשר אמירות (שהיא ׳קדש לי כל בכור׳ (שמות יג, ב) שהוא כתר עליון, וחכמה שהיא ישראל, עלתה במחשבה), שנאמר בהן ׳ויאמר אלהי״ם יהי אור׳ (בראשית א, ג).
מן המפרשים
ביאור הגר"א: תיקון ל"ט בראשית אשר כו'. מפרש מה שאמר לעיל בתיקון ל ’ קלא קדמאה - דהוא מרומז בתיבת בראשית דתמן אשר והיא אימא עלאה והכל מפורש שם וכן מה שאמר אשר הוצאתיך , אשר אהיה, אשר קדשנו - הכל פירשתי שם:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: