׳אחת דבר אלהים שתים זו שמעתי׳ - הדבור מן הנשמה ומן הרוח מטטרו"ן
תיקוני זוהר · תיקון לח - השושנה הנפתחת בגאלה, והדבור בנשמה ברוח ובנפש · מאמר 35 · פיסקה 4 · דף פב ע"א
לשון הזוהר
קָם סָבָא חֲדָא מִבָּתַר טוּלָא דְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר רַבִּי רַבִּי, הָא חֲזֵינָא דְאִתְּמַר ׳מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קוֹלוֹ לְיַסְּרֶךָּ׳ (דברים ד, לו) וכו', וּבַאֲתַר אָחֳרָא שְׁמַעְנָא דְמַלִּיל עִם יִשְׂרָאֵל מִסִּטְרָא דְמַלְאָכַיָּא, דְהָכִי אוּקְמוּהוּ דְכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר דְּנָפִיק מִפּוּמוֹי אִתְעֲבִיד מַלְאָךְ, וְדָא אִיהוּ ׳וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִים׳ (שמות כ, יח), וּבַאֲתַר אָחֳרָא אָמַר קְרָא (תהלים סב, יב) אַחַת דִּבֶּר אלהי״ם ׳שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי׳, מַאי הַאי. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן סָבָא סָבָא, שְׁמַעְנָא ° דְבַר נַשׁ יְהִיב בֵּיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תְּלַת קְטִירִין, נִשְׁמָתָא וְרוּחָא וְנַפְשָׁא, נִשְׁמָתָא מִכּוּרְסַיָּא יְקָרָא, תַּמָּן נְחִיתַת שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה כְּלִילָא מִתְּלַת סְפִירָן עִלָּאִין, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר אַחַת דִּבֶּר אלהי״ם ׳שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי׳, אַחַת וּשְׁתַּיִם הָא תְּלַת סְפִירָן עִלָּאִין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן אַחַת, אַחַת וְאַחַת, תְּלַת אֲחָדִין, וְדָא אִיהוּ אַחַת דִּבֶּר אלהי״ם ׳שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי׳, ° ז״וּ בֵּיהּ עָבִיד לוֹן אֶחָ״ד. וּלְבָתַר מַלִּיל עִמֵּיהּ מֵרוּחָא דְאִיהוּ מטטרו״ן, כְּלִיל כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם דִּלְתַתָּא, בְּגִין דְּאִתְלַבַּשׁ בֵּיהּ וְרָכִיב בֵּיהּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא כְלִיל שִׁית סְפִירָן, וּבְגִין דָּא בְכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר דְּנָפַק מִנֵּיהּ הֲוָה נָפִיק מִנֵּיהּ מַלְאָךְ, וְדָא אִיהוּ ׳וְכָל הָעָם רוֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת׳.
תרגום
קָם זָקֵן אֶחָד מֵאֲחוֹרֵי הַצֵּל שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: רַבִּי רַבִּי, הֲרֵי רָאִינוּ שֶׁנֶּאֱמַר ׳מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ לְיַסְּרֶךָּ׳ (דברים ד, לו) וְכוּ', וּבְמָקוֹם אַחֵר שָׁמַעְנוּ שֶׁמְּדַבֵּר עִם יִשְׂרָאֵל מִצַּד הַמַּלְאָכִים, שֶׁכָּךְ אָמְרוּ שֶׁכָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר הַיּוֹצֵא מִפִּיו נַעֲשֶׂה מַלְאָךְ, וְזֶהוּ ׳וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִים׳ (שמות כ, יח), וּבְמָקוֹם אַחֵר אָמַר הַמִּקְרָא ׳אַחַת דִּבֶּר אלהי״ם שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי׳ (תהלים סב, יב) - מַה זֶּה? אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: זָקֵן, זָקֵן, שָׁמַעְנוּ שֶׁבָּאָדָם נָתַן הקב"ה שְׁלֹשָׁה קְשָׁרִים: נְשָׁמָה וְרוּחַ וָנֶפֶשׁ. נְשָׁמָה - מִכִּסֵּא הַכָּבוֹד, שָׁם יוֹרֶדֶת הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה הַכְּלוּלָה מִשָּׁלֹשׁ סְפִירוֹת עֶלְיוֹנוֹת, וַעֲלֵיהֶן נֶאֱמַר ׳אַחַת דִּבֶּר אלהי״ם שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי׳: אַחַת וּשְׁתַּיִם - הֲרֵי שָׁלֹשׁ סְפִירוֹת עֶלְיוֹנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן ׳אַחַת׳, ׳אַחַת וְאַחַת׳ - שָׁלֹשׁ אֲחָדוֹת, וְזֶהוּ ׳אַחַת דִּבֶּר אלהי״ם שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי׳: ׳זוּ׳ - בּוֹ עוֹשֶׂה אוֹתָם אֶחָ״ד. וְאַחַר כָּךְ מְדַבֵּר עִמּוֹ מֵרוּחַ שֶׁהוּא מטטרו״ן, הַכּוֹלֵל אֶת כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם שֶׁלְּמַטָּה, מִשּׁוּם שֶׁמִּתְלַבֵּשׁ בּוֹ וְרוֹכֵב בּוֹ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא הַכּוֹלֵל שֵׁשׁ סְפִירוֹת, וּמִשּׁוּם כָּךְ בְּכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ הָיָה יוֹצֵא מִמֶּנּוּ מַלְאָךְ, וְזֶהוּ ׳וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: קם סבא חדא מבתר טולא דרבי שמעון ואמר רבי רבי, הא חזינא דאתמר ׳מן השמים השמיעך את קולו ליסרך׳ (דברים ד, לו) וכו', ובאתר אחרא שמענא דמליל עם ישראל מסטרא דמלאכיא, דהכי אוקמוהו דכל דבור ודבור דנפיק מפומוי אתעביד מלאך, ודא איהו ׳וכל העם ראים את הקולת ואת הלפידים׳ (שמות כ, יח), ובאתר אחרא אמר קרא (תהלים סב, יב) אחת דבר אלהי״ם ׳שתים זו שמעתי׳, מאי האי. אמר רבי שמעון סבא סבא, שמענא ° דבר נש יהיב ביה קודשא בריך הוא תלת קטירין, נשמתא ורוחא ונפשא, נשמתא מכורסיא יקרא, תמן נחיתת שכינתא עלאה כלילא מתלת ספירן עלאין, ועלייהו אתמר אחת דבר אלהי״ם ׳שתים זו שמעתי׳, אחת ושתים הא תלת ספירן עלאין, דאתמר בהון אחת, אחת ואחת, תלת אחדין, ודא איהו אחת דבר אלהי״ם ׳שתים זו שמעתי׳, ° ז״ו ביה עביד לון אח״ד. ולבתר מליל עמיה מרוחא דאיהו מטטרו״ן, כליל כל צבא השמים דלתתא, בגין דאתלבש ביה ורכיב ביה עמודא דאמצעיתא כליל שית ספירן, ובגין דא בכל דבור ודבור דנפק מניה הוה נפיק מניה מלאך, ודא איהו ׳וכל העם רואים את הקולת׳.
התרגום: קם זקן אחד מאחורי הצל של רבי שמעון ואמר: רבי רבי, הרי ראינו שנאמר ׳מן השמים השמיעך את קלו ליסרך׳ (דברים ד, לו) וכו', ובמקום אחר שמענו שמדבר עם ישראל מצד המלאכים, שכך אמרו שכל דבור ודבור היוצא מפיו נעשה מלאך, וזהו ׳וכל העם ראים את הקולת ואת הלפידים׳ (שמות כ, יח), ובמקום אחר אמר המקרא ׳אחת דבר אלהי״ם שתים זו שמעתי׳ (תהלים סב, יב) - מה זה? אמר רבי שמעון: זקן, זקן, שמענו שבאדם נתן הקב"ה שלשה קשרים: נשמה ורוח ונפש. נשמה - מכסא הכבוד, שם יורדת השכינה העליונה הכלולה משלש ספירות עליונות, ועליהן נאמר ׳אחת דבר אלהי״ם שתים זו שמעתי׳: אחת ושתים - הרי שלש ספירות עליונות, שנאמר בהן ׳אחת׳, ׳אחת ואחת׳ - שלש אחדות, וזהו ׳אחת דבר אלהי״ם שתים זו שמעתי׳: ׳זו׳ - בו עושה אותם אח״ד. ואחר כך מדבר עמו מרוח שהוא מטטרו״ן, הכולל את כל צבא השמים שלמטה, משום שמתלבש בו ורוכב בו עמודא דאמצעיתא הכולל שש ספירות, ומשום כך בכל דבור ודבור שיצא ממנו היה יוצא ממנו מלאך, וזהו ׳וכל העם ראים את הקולת׳.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ו' מלא. רוצה לומר, מלא דאלקים הוא בעמודא דאמצעיתא, שהוא נקרא מלא כמו שאומר לקמן סוף תיקון מ ”ז ומלא מסטרא דעמודא דאמצעיתא, ועיין מה שאומר שם דהוא מלא ברכת ה', דאשלים לתרין סטרין, ואשלים למעלה ולמטה, וכולל הכל, ועיין בזהר פרשת…