הכרזת המחנות לקראת מטרוניתא הפודה את בניה - ומשה מדבר בשכינה
תיקוני זוהר · תיקון לח - השושנה הנפתחת בגאלה, והדבור בנשמה ברוח ובנפש · מאמר 35 · פיסקה 3 · דף פב ע"א
לשון הזוהר
° וְעַד דְּיִפְקוּן יִשְׂרָאֵל מִן גָּלוּתָא לָא יְהוֹן בְּזִוּוּגָא חֲדָא, וּבְזִמְנָא דְיִפְקוּן יִשְׂרָאֵל מִן גָּלוּתָא יִתְחַבְּרוּן כַּחֲדָא, בְּהַהוּא זִמְנָא ׳אָ״ז יָשִׁיר מֹשֶׁה׳ (שמות טו, א), ° וּמִיָּד ׳וַיֹּאמֶר אלהי״ם יְהִי אוֹר׳ דְּאִיהוּ מַפְּקָנוּ דְגָלוּתָא, ° בְּהַהוּא זִמְנָא דְמַטְרוֹנִיתָא בָעַאת לְאַעָלָא בְהֵיכָלָא דִילָהּ, קָלָא סָלִיק בְּרוּמֵי רְקִיעִין וְיֵימָא הָכִי, ° מַשִּׁרְיָין סַגִּיאִין דִּמְתִיבְתָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה דְנִשְׁמָתִין קַדִּישִׁין, אִתְתַּקְנוּ לְקַדְמוּת מַטְרוֹנִיתָא דְקָא אַתְיָא לְאִתְתַּקְנָא, לְמִפְרַק בְּנָהָא מִן גָּלוּתָא, בְּהַהוּא זִמְנָא כַּמָּה ° מָארֵי שׁוֹפָרוֹת ° וּמָארֵי דְקָלִין ° וּמָארֵי דִבְּרָקִים, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳וַיְהִי קוֹלוֹת וּבְרָקִים ° וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקוֹל שׁוֹפָר חָזָק מְאֹד׳ (שמות יט, טז) וכו', מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאלהי״ם יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל, ° בְּהַהוּא זִמְנָא מֹשֶׁה יְמַלֵּל בִּשְׁכִינְתָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ׳ (במדבר יב, ח), וְהָאלהי״ם דְּאִיהִי אִימָּא עִלָּאָה, יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְהָא אוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין ° בְּקוֹלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. ° וּבְהַהוּא זִמְנָא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה סָלְקִין דָּא עַל גַּב דָּא, כְּגַוְונָא דְאִתְּמַר בְּטוּרָא דְסִינַי, דְּאִתְּמַר תַּמָּן (שיר ג ו) ׳מִי זֹאת עוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר׳, מִי בְזֹאת עוֹלָה, מִ״י אִימָּא עִלָּאָה דְבָהּ פָּתַח קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְטוּרָא דְסִינַי אָנֹכִ״י.
תרגום
וְעַד שֶׁיֵּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַגָּלוּת לֹא יִהְיוּ בְּזִוּוּג אֶחָד, וּבִזְמַן שֶׁיֵּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַגָּלוּת יִתְחַבְּרוּ כְּאֶחָד, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן ׳אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה׳ (שמות טו, א), וּמִיָּד ׳וַיֹּאמֶר אלהי״ם יְהִי אוֹר׳, שֶׁהוּא יְצִיאַת הַגָּלוּת. בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁמַּטְרוֹנִיתָא רוֹצָה לְהִכָּנֵס בְּהֵיכָלָהּ, קוֹל עוֹלֶה בְּרוּמֵי הָרְקִיעִים וְאוֹמֵר כָּךְ: מַחֲנוֹת רַבִּים שֶׁל יְשִׁיבָה עֶלְיוֹנָה וְתַחְתּוֹנָה שֶׁל נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת, הִתְתַּקְּנוּ לִקְרַאת מַטְרוֹנִיתָא הַבָּאָה לְהִתְתַּקֵּן, לִפְדּוֹת אֶת בָּנֶיהָ מִן הַגָּלוּת. בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן כַּמָּה בַּעֲלֵי שׁוֹפָרוֹת וּבַעֲלֵי קוֹלוֹת וּבַעֲלֵי בְּרָקִים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ׳וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד׳ (שמות יט, טז) וְכוּ', ׳מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאלהי״ם יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל׳. בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן מֹשֶׁה מְדַבֵּר בַּשְּׁכִינָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ׳ (במדבר יב, ח), וְהָאלהי״ם, שֶׁהִיא אִמָּא עִלָּאָה, יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל שֶׁהוּא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, וַהֲרֵי אָמְרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה ׳בְּקוֹלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה׳. וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה וְהַתַּחְתּוֹנָה עוֹלוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בְּהַר סִינַי, שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם (שיר ג ו) ׳מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר׳: ׳מִי׳ בְּ ׳זֹאת׳ עֹלָה, מִ״י - אִמָּא עִלָּאָה, שֶׁבָּהּ פָּתַח הקב"ה בְּהַר סִינַי ׳אָנֹכִ״י׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° ועד דיפקון ישראל מן גלותא לא יהון בזווגא חדא, ובזמנא דיפקון ישראל מן גלותא יתחברון כחדא, בההוא זמנא ׳א״ז ישיר משה׳ (שמות טו, א), ° ומיד ׳ויאמר אלהי״ם יהי אור׳ דאיהו מפקנו דגלותא, ° בההוא זמנא דמטרוניתא בעאת לאעלא בהיכלא דילה, קלא סליק ברומי רקיעין ויימא הכי, ° משריין סגיאין דמתיבתא עלאה ותתאה דנשמתין קדישין, אתתקנו לקדמות מטרוניתא דקא אתיא לאתתקנא, למפרק בנהא מן גלותא, בההוא זמנא כמה ° מארי שופרות ° ומארי דקלין ° ומארי דברקים, דאתמר בהון ׳ויהי קולות וברקים ° וענן כבד על ההר וקול שופר חזק מאד׳ (שמות יט, טז) וכו', משה ידבר והאלהי״ם יעננו בקול, ° בההוא זמנא משה ימלל בשכינתא, הדא הוא דכתיב ׳פה אל פה אדבר בו׳ (במדבר יב, ח), והאלהי״ם דאיהי אימא עלאה, יעננו בקול דאיהו עמודא דאמצעיתא, והא אוקמוהו מארי מתניתין ° בקולו של משה. ° ובההוא זמנא שכינתא עלאה ותתאה סלקין דא על גב דא, כגוונא דאתמר בטורא דסיני, דאתמר תמן (שיר ג ו) ׳מי זאת עולה מן המדבר׳, מי בזאת עולה, מ״י אימא עלאה דבה פתח קודשא בריך הוא בטורא דסיני אנכ״י.
התרגום: ועד שיצאו ישראל מן הגלות לא יהיו בזווג אחד, ובזמן שיצאו ישראל מן הגלות יתחברו כאחד, באותו הזמן ׳אז ישיר משה׳ (שמות טו, א), ומיד ׳ויאמר אלהי״ם יהי אור׳, שהוא יציאת הגלות. באותו הזמן שמטרוניתא רוצה להכנס בהיכלה, קול עולה ברומי הרקיעים ואומר כך: מחנות רבים של ישיבה עליונה ותחתונה של נשמות קדושות, התתקנו לקראת מטרוניתא הבאה להתתקן, לפדות את בניה מן הגלות. באותו הזמן כמה בעלי שופרות ובעלי קולות ובעלי ברקים, שנאמר בהם ׳ויהי קלת וברקים וענן כבד על ההר וקל שפר חזק מאד׳ (שמות יט, טז) וכו', ׳משה ידבר והאלהי״ם יעננו בקול׳. באותו הזמן משה מדבר בשכינה, זהו שכתוב ׳פה אל פה אדבר בו׳ (במדבר יב, ח), והאלהי״ם, שהיא אמא עלאה, יעננו בקול שהוא עמודא דאמצעיתא, והרי אמרו בעלי המשנה ׳בקולו של משה׳. ובאותו הזמן השכינה העליונה והתחתונה עולות זו על גב זו, כענין שנאמר בהר סיני, שנאמר שם (שיר ג ו) ׳מי זאת עלה מן המדבר׳: ׳מי׳ ב ׳זאת׳ עלה, מ״י - אמא עלאה, שבה פתח הקב"ה בהר סיני ׳אנכ״י׳.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ועד דיפקון כו' אז ישיר משה. כמו שאמרו ( סנהדרין צא ע"ב ) שר לא נאמר אלא ישיר, ואימתי ישיר - א"ז, והוא ראיה דאינן מתחברין א"ז עד הפורקנא, דעד הגאולה הוא תהו ובהו כנ"ל ולית יחודא וכמו שאמרו ( תענית ה ע"א ) אין הקב"ה נכנס…